הפתעה: הילרי קלינטון ניצחה בניו המפשייר

מאת שמואל רוזנר וסוכנויות הידיעות



בניגוד לתחזיות ולסקרים, הסנאטורית הילארי קלינטון ניצחה הלילה (רביעי) את ברק אובמה בבחירות המקדימות לנשיאות ארה"ב שקיימה המפלגה הדמוקרטית במדינת ניו המפשייר. במפלגה הרפובליקאית גבר ג'ון מקיין על מתחריו.



ייתכן שקלינטון הצליחה לעצור בנצחונה היום את הסחף לכיוונו של אובמה לאחר ניצחונו הסוחף באיווה, בה התקיים סבב הבחירות המקדימות הראשון. עם היוודע תוצאות הבחירות, בירך אובמה את קלינטון על נצחונה.



מטות הבחירות לא מבזבזים זמן וכבר רצים קדימה. עוד בטרם נודעה ההפתעה בבניו המפשייר, הובילה קלינטון במדינת נוודה, שתצביע בעוד עשרה ימים. דרום קרוליינה תצביע ב-26 בינואר, ומיד אחריה פלורידה.



כך אצל הדמוקרטים, אבל לרפובליקאים לוח שונה במעט: נוודה ודרום קרוליינה באותו יום, 19 בינואר, ושבוע אחריהן פלורידה.



ככל שחולפים הימים, מתברר שהמירוץ הזה כנראה יישאר מתוח לפחות עד 5 בפברואר, "יום שלישי הגדול", שבו יצביעו יותר מ-20 מדינות, בהן ניו יורק (שקלינטון לא יכולה להפסיד בה) וקליפורניה (שאובמה מזהה פתאום סיכוי לנצח בה). גם פלורידה הגדולה שתצביע עוד קודם, חשובה מאוד. יש בה הרבה היספנים, כמו בנוודה, וגם לא מעט יהודים. הם מבוגרים יחסית, כך שנטייתם לקלינטון יותר מסבירה, כי לה קל יותר לדבר לקהל שישראל יקרה ללבו.



לפני שבועיים הודיע ברק אובמה על תמיכתו בישראל "כמדינה יהודית" - כלומר, בסוגיית זכות השיבה עמדתו נחרצת. ובעצם, הוא תומך ברוב סעיפיהן של תוכניות קלינטון ובוש לגיבוש הסדר ישראלי-פלשתיני. אם יש בישראל חשש ממנו, הרי שמדובר בחשש המבוסס על תדמית ורקע, לא על התבטאויות או ניירות המלמדים על מדיניות עתידית.







ואולם אובמה צירף לצוות יועציו לא רק מבכירי ממשל קלינטון, אלא גם את בכיר ממשל קרטר, זביגנייב בז'יז'ינסקי, ממבקריה החריפים והבוטים של ישראל. מצד שני, הוא מתייעץ גם עם דניס רוס, המוכר והמוערך בירושלים. בחינה מדוקדקת של עמדותיו הפומביות ביחס לאיראן, סוריה, הפלשתינאים וסוגיות אזוריות נוספות לא תפיל אף פקיד ישראלי מהכיסא.



למעשה, ביקורתו העיקרית על ממשל בוש בכל הנוגע לישראל נוגעת לצורך במעורבות אמריקאית גוברת בתיווך מדיני. אך זו עמדה שבה מחזיקה גם המועמדת קלינטון. שניהם סבורים שבוש ביזבז שנים יקרות וארוכות מדי בחוסר מעש. הם גם סבורים כי תדמיתו המעורערת של ממשל בוש בעולם הגדול, ועוד יותר מזה בעולם הערבי, גורמת נזק עקיף גם לישראל המזוהה עמו.



ברור שאובמה יכול להפתיע את ישראל לרעה, אך יש גם סיכוי שיפתיע דווקא את אלה התולים בו את תקוות השווא כי יערער את היחסים בין ישראל ואמריקה. מי שעוקב אחריו בקפידה, ילמד במהרה כי תחת הכסות הרטורית של "שינוי" ו"תקווה", אובמה הוא אידיאליסט מעשי מאוד. הרבה יותר מכפי שנוטים מעריציו להבין.