פאנל בנקאי ההשקעות הזרים: הבורסות בארה"ב יעלו, אירופה תדשדש והשווקים המתעוררים ימשיכו להוביל

על מה מרכלים ארבעה מנכ"לים ישראלים של בנקי ההשקעות דויטשה בנק, מריל לינץ', סיטי ו-UBS, שנפגשים לראיון משותף? על מה שמעסיק כיום כל בכיר בשוק ההון - הבונוסים השנתיים. איתי מקוב מסיטי מעלה חשש ש"חלק מהבנקים כבר אמרו שיחלקו מניות ולא דיווידנד". ירון בלוך מ-UBS מוסיף: "כולנו נקבל השנה הרבה מניות", ובועז שוורץ מדויטשה בנק מייעץ לו "תיקח כמה שיותר".



ואולם המניות החדשות שיקבלו פחות מדאיגות אותם. "הבעיה העיקרית היא המניות שקיבלנו בשנה שעברה ונפלו", אומר יורם ענבר ממריל לינץ'.



גם אם אין צורך להזיל דמעה, 2007 נראית מוצלחת פחות מבחינת הבונוסים השמנים שהתרגלו לקבל. הבנקים הגדולים נפגעו באופן קשה ממשבר משכנתאות הסאבפריים. הם נחשפו למחיקות ענק ולפיטורים, המניות שלהם ירדו והמנכ"לים שלהם הלכו הביתה.



בראיון מיוחד ל-TheMarker עם מנהלי הבנקים הזרים, שבו השתתפה גם אביבית מנה קליל, מנכ"לית משותפת ב-CIBC ישראל - דיברו המנהלים על השלכות משבר האשראי ועל שוק ההנפקות והחיתום. מדי פעם הם התבדחו, עקצו קצת אחד את השני, הסבירו מה הזרים חושבים על ישראל וגם נתנו תחזיות ל-2008.



אתם מנהלים בבנקים שנפגעו בצורה הכי קשה. UBS מחק 12 מיליארד דולר, סיטי 9 מיליארד ומריל לינץ' כ-8 מיליארד. איך זה משפיע עליכם?



בלוך: "המשבר עדיין לא מיצה את עצמו, אבל אנחנו גם לא רואים אותו כמשבר שצפוי להשפיע בצורה הרסנית על הכלכלה העולמית. זה משבר שממוקד בסקטור הפיננסי".



שוורץ: "ראינו שלא כולם שווים בהפסדים. גודלמן סאקס אפילו הרוויחו. בניגוד למשברים קודמים, במשבר הנוכחי הנזילות הנמוכה מונעת התאוששות מהירה של השוק. השאלה היא אם כל ההפסדים - 400 מיליארד דולר, שמתוכם 100 מיליארד דולר הם במערכת הבנקאית - ייחשפו וייצאו לאור, ואם הם ישפיעו על יציבות המערכת הבנקאות או רק על דו"ח רווח והפסד. ההערכה היא שההפסדים יפגעו בדו"חות ולא ביציבות המערכת".







מקוב: "אני מסכים עם כך שההשפעה תהיה על דו"ח רווח והפסד. אנחנו מתרכזים בהבנה של ההשפעות. למשל, בעקבות המשבר קרנות השקעה פרטיות מוגבלות יותר ביכולת למנף עסקות. זה יכול להיות יתרון לקבוצות ישראליות שעד כה הפסידו עסקות לקרנות ההשקעה הגדולות".



ענבר: "השוק העניש את המערכת הבנקאית באופן קולקטיווי. מתוך 65 אלף עובדים בבנק, מחלקת הסאבפריים מנוהלת רק על ידי 15-20 עובדים שגרמו למשבר. אמנם העובדים מחזיקים במניות הבנקים שצנחו, אבל זו גם היתה שנת שיא במיזוגים, רכישות וגיוסים. בנוסף, ראינו תופעה של יבוא הון משווקים מתעוררים - ממשלות זרות כמו סין, סינגפור, סעודיה, ואבו דאבי מחזיקות כיום קרוב ל-10% כל אחת בבנקים, שהם הלב של העולם המערבי".



איך להערכתכם ישפיע המשבר על שוק המניות וההנפקות ב-2008?



מנה קליל: "ירידת הריבית הופכת את שוק המניות למעניין הרבה יותר. אם לא נחשב את סקטור הפיננסים, 2007 היתה מצוינת. תחומים שנהנים מהדולר הנמוך הגדילו את היצוא ותרמו לשוק האמריקאי. בהנחה שהבנק הפדרלי של ארה"ב ימשיך בדרך שבה הוא הולך ויפחית ריבית, 2008 תהיה שנה טובה".



שוורץ: "בגלל המשבר, שוקי המניות מתומחרים נמוך מאוד. המכפילים בארה"ב ובאירופה הם באזור ה-14 וביפאן כ-20 - לא רחוק מרמות שפל היסטוריות. יש כסף בעולם שמחפש הזדמנויות"



ענבר: "העולם מצוי בצמיחה כלכלית שעדין לא נראתה. המדינות הצומחות, בייחוד מדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין), שצפויות להוציא את העולם ממיתון אם ארה"ב תיכנס למיתון. אנחנו מלווים יזמים מכל הסוגים לכל המדינות המתפתחות. בישראל יש גורמים שאף אחד לא חשב שיהיו שחקנים מרכזיים בשוק האנרגיה האלטרנטיווית בעולם".



בלוך: "ההנחה היא שתהיה נחיתה רכה יחסית, יהיו עליות מתונות יותר ותנודתיות. צריך לצפות למגמה של הורדת המלצות, בגלל האופטימיות המוקדמת של האנליסטים לגבי שיעור הרווחיות ב-2008".







ממתינים לבשלות



איך אתם ממשיכים לתמוך בהנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות אחרי תשואות כל כך גרועות?



מנה קליל: "2007 היתה שנה מאכזבת מההיבט של הנפקות של חברות ישראליות בחו"ל, שהונפקו כחברות קטנות מדי ולא בשלות. ב-2008 נראה נטייה למיזוגים ורכישות והמתנה לבשלות של חברות לפני הנפקה".



שוורץ: "חברות ישראליות נוטות לפספס את מה שיש להן בבית. הבורסה בתל אביב ידועה מספיק וסלחנית. הגיע הזמן שחברות ישראליות, שלא מתאימות לניו יורק ולונדון, ינפיקו בישראל ולא יחפשו בורסות זרות".



מקוב: "אני לא מסכים עם שוורץ. אין ספק שחברות ישראליות הולכות בדרך כלל מוקדם מדי להנפקה. ואולם חברות טכנולוגיה הולכות למקום הנכון. אני לא חושב שלרוב החברות היה מתאים יותר להנפיק בתל אביב".



האם היעד המתאים לחברות ישראליות הוא נאסד"ק? מה עם בורסות במזרח?



מנה קליל: "נאסד"ק הוא הכי סחיר, הכי נזיל ומקבלים בו את הכלי הכי פרקטי. לסחור בהונג קונג זה לא פרקטי. ברמה מסוימת יש שם חוסר שקיפות".



שוורץ: "המשקיע הסיני רעב להזדמנויות השקעה. יש שם הרבה כסף, נזילות גבוהה ואחרי כל הנפקה המשקיעים שם רצים והמכפילים עולים. אני יכול לראות מיזוגים בין חברות טכנולוגיה ישראליות לחברות סיניות או טייוואניות, שימצאו עצמן בסופו של דבר בבורסה אסייתית. עם זאת, אני לא חושב שבשלב זה יש לחברות ישראליות מקום בבורסות האלה.



"המשחק הסופי הוא בניו יורק. ברור שהשוק המתאים לחברה בשווי מיליארד דולר הוא לא תל אביב. אבל חשוב גם להבין שבגלל המשקיעים הזרים, התמחור כאן הופך להיות גלובלי. כבר אין ?הנחה ישראלית'. מכפילים של חברות ישראליות דומים לאלה שבאותו התחום בעולם". מקוב: "לחברות טכנולוגיה היעד הוא נאסד"ק ולא בורסות המזרח. אני גם לא רואה את הבורסות האלה כמתאימות לחברות אחרות, אלא אם יש להן פעילות ספציפית שמתאימה לבורסות האלה".



בלוך: "יש פחות חשיבות למקום ההנפקה כשהשוק הוא גלובלי. השאלה היא היכן נמצאת הנזילות הגדולה".



כיצד מתייחסים הבנקים הזרים לחברות ישראליות?



ענבר: "זה חלק מהבגרות של השוק. במצגות בחו"ל כיום כבר לא שואלים על האספקט של ישראל. המצב הפוליטי כבר פחות קריטי".



בלוך: "התירוץ ל'הנחה הישראלית' היה תמיד המצב הגיאו-פוליטי הלא יציב. אבל ב-2006, כשראש הממשלה נהפך לצמח, ישראל נכנסה למלחמה וחיפה הופצצה, לכאורה משקיעים היו צריכים לבצע שורט היסטרי על השוק. בפועל, תל אביב היתה בשיא. התרחיש הגרוע ביותר קרה, זה בקושי הזיז לכלכלה - והשווקים עלו. הישראלים היו בפאניקה כשהזרים נשארו בשוק וקנו. הם הבינו שהאיום הגיאו-פוליטי אינו כזה גדול".



מקוב: "היתרון הוא שישראל צומחת מהר יותר מאירופה, אך יציבה לעומת השווקים המתפתחים. בשוק המקומי יש חברות טכנולוגיה ובריאות שמונפקות בעיקר בנאסד"ק, חברות מקומיות שמתחילות להציץ החוצה וחברות שפועלות בעיקר בחו"ל ואין להן שום קשר מבחינת המהות הכלכלית לישראל".



איך מתמודדים מול הלקוחות כשמניות קורסות אחרי הנפקה שליוויתם כחתמים? בדויטשה ליוו את הנפקת אפריקה בלונדון והמניה ירדה ב-30%, ובמריל את דלק גלובל שקרסה 50%



שוורץ: הסיטואציה מאוד לא נוחה ויוצרת אי נעימות גדולה מול המשקיעים ומול החברה. לחתם יש אחריות לתמחר את החברה במחיר הוגן כדי שניתן יהיה לגייס שוב. החתמים רוצים להנפיק במחיר הוגן, לפחות כמו הענף ואף יותר מהענף. ואולם בתהליך ההנפקה יש מאבק בין החברה או בעלי המניות לבין החתם בעניין השווי. ברוב המקרים המאבק מסתיים טוב, אבל לא תמיד".



ענבר (בתשובה קצת חמקנית): "זו דינמיקה מאד מורכבת. יש קושי גדול והתחרות בין הבנקים מוסיפה שמן למדורה. זה גם לא עושה טוב לחברות הישראליות הבאות בתור. אשמים פה גורמים רבים והדינמיקה גורמת לכך שחברות לא מתומחרות נכון".



מנה קליל: "זאת אחריות של החברה לבחור את המשקיעים המתאימים. חברה שמונפקת צריכה את הבגרות הנפשית לומר: ?אני רוצה את המשקיע ארוך הטווח, שמוכן לשלם לעתים דולר פחות, מאשר את המשקיע שישלם יותר ועשוי לצאת מיד לאחר ההנפקה'".



שוורץ: "כשיש ביקושי יתר פי שישה או שמונה והחברה רוצה להעלות את המחיר, כחתם, קשה לך להגיד לה ?לא'. בשנה האחרונה זה קרה הרבה פעמים. לא פעם זה התברר כהחלטה שגויה. בנוסף, אם אחרי ההנפקה נוצר מומנטום שלילי, כי היו בהנפקה הרבה קרנות גידור, קשה לנייר להתאושש".



מקוב: "ההתמודדות מול המשקיעים קשה לחברה. כל סיטואציה שונה. אם מדובר בחברת אחזקות יהיה קשה לחברה לנסות ולעשות משהו נוסף עד שהחברה לא תתאושש, וזה קשה מאד לאנשי המכירות של הבנק".



חשבתם להשתתף גם בהנפקות גדולות בתל אביב?



בלוך: "בנקים זרים מתנהלים כליגה אחרת לעומת המקומיים. התהליך מורכב יותר. כשחתם כמו UBS, מריל או דויטשה חושב אם להיכנס לשוק הישראלי כחתם מקומי, הוא אומר לעצמו שהוא לא עובד בסטנדרטים האלה, משום שכאשר תבוא חברה להנפיק הוא יצטרך להעביר אותה דרך כל המסכת של UBS. לעומת זאת, חתם מקומי יגיד לחברה להיכנס מדלת אחת, לצאת מהדלת השנייה ותוך שבועיים היא תהיה מונפקת. המשאבים של הבנקים מוגבלים, ולא פשוט להחליט אם להפנות משאבים מהנפקה גדולה בברזיל לטובת הנפקה ישראלית קטנה".



שוורץ: "היתרון של חתמים זרים בישראל הוא בהנפקות גדולות יחסית, שבכל מקרה צריך בהן שיווק בינלאומי".



מנה קליל: "חברות קטנות צריכות חתמים בסדר גודל בינוני. בפעמים רבות החתמים בשכבה של העשירייה השנייה נשארים בקשר עם החברה גם אחרי ההנפקה ונלחמים עבורה, לעומת הגדולים שרצים ישר למלחמה הבאה ולעסקה הבאה. כשחברות ישראליות מחוזרות על ידי בנקי ההשקעות הגדולים בעולם, הן מוחמאות ומאבדות פרופורציות".



יחסים לטווח רחוק



איך התחרות בינכם?



ענבר: "אגרסיווית ביותר. הלקוחות מכירים את כולם ומתקשרים עם כולם. בסופו של דבר זה משרת את הקהילה העסקית הישראלית".



מקוב: "הלקוחות מתוחכמים ובוחרים את הבנק שנותן להם את המקסימום. זה יכול להתבסס על כך שהלקוח אוהב אנליסט זה או אחר, או ניסיון בסקטור מסוים. הם יוצרים תחרות. אין עוד מדינה עם תוצר דומה לישראל, שיש בה נוכחות כזו של בנקים זרים. החברות הגדולות למדו איך לתמחר טוב יותר ולהבין מה הן צריכות עבור העסקה הספציפית שלהן ומה הן יכולות להוציא מהבנקים. זה לא היה קיים לפני עשור".



שוורץ: "השוק התבגר ועבר מיחסים מוטי מחיר ליחסים מוטי התקשרות. מערכת היחסים עם הלקוחות מתמשכת ולא מבוססת על תמחור ספציפי של עסקה".



מה התחזית ל-2008? אילו מדינות ומגזרים יובילו לדעתכם?



מנה קליל: "מומלץ להגדיל חשיפה לארה"ב. גם אם יש מיתון, הפעולות של הבנק הפדרלי צפויות למתן אותו. אירופה נפגעת מאוד, במיוחד ביצוא לסין, ולכן מומלץ לצמצם חשיפה אליה. עם זאת, מדינות שעומדות עכשיו לקראת רפורמה, כמו צרפת, גרמניה ושוודיה, מעניינות להשקעה. השווקים המתעוררים עדיין בפוקוס והצמיחה שם תימשך. קנדה מעניינת כחשיפה לתחום האנרגיה. בתחום התעשייתי מומלץ להשקיע בתעשיות מוטות יצוא שנסחרות בארה"ב ובתחום הבריאות".



מקוב: "הקבוצות הישראליות ימשיכו להתפתח בחו"ל באמצעות רכישות, ונראה גם הנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות בחו"ל. השווקים המתעוררים ימשיכו להוביל את הכלכלה העולמית אבל נתחיל לראות השנה בידול בין המדינות בשווקים האלה. צריך לחשוב איך להגיע לסין והודו, כשמיליארדים יתחילו לצרוך שירותי בריאות כמו בעולם המערבי".



ענבר: "בישראל נראה צמיחה בתחום הטכנולוגיה. כמה סטארט-אפים מגיעים ב-2008 לבשלות ונראה גם הנפקות. מבחינת הסקטורים: קלינטק, מים ובריאות נראים טוב. בשנים האחרונות הרבה גופים גייסו חוב בזול ואנחנו נראה שימוש בהון הזה לרכישות".



שוורץ: "זו תהיה שנה טובה, במיוחד בארה"ב. בהתחלה עוד נראה תנודתיות גבוהה והמשך של משבר האשראי, אבל זה ייצור גם הזדמנויות רבות למשקיעי חוב שיוכלו לקנות בזול. משקיעים נועזים שישתלטו על נדל"ן באמצעות רכישה של חוב במצוקה עשויים לעשות עסקים טובים.



"אירופה בבעיה, עם צמיחה נמוכה ומטבע חזק. רוסיה, עם מחירי נפט גבוהים צפויה להראות שיעורי גידול יפים. הצמיחה בסין תהיה מתונה יותר משהיתה עד כה, בסביבות 8%. יזמים ישראלים, שייכנסו לאספקת שירותים הפונים לצריכה הפנימית בסין ובהודו, צפויים ליהנות מהגידול בצריכה".



בלוך: "התאגידים בארה"ב במצב טוב מאוד, במיוחד לעומת עמיתיהם באירופה. המצב ששרר ב-2007, שבו השווקים המתעוררים לא נפגעו מהמשברים שפגעו בעולם, עומד להסתיים.



"מבין השווקים המתעוררים יש להתמקד ברוסיה (בראש רשימת הנבחרים ל-2008), במקסיקו ובשווקים מוטי צריכה פנימית, שכן השווקים מוטי היצוא פגיעים למשבר העולמי. ההמלצה היא על טכנולוגיה, טלקום ותעשייה, בהתמקדות בסקטורים שפונים לצריכה העסקית לעומת צריכה פרטית, שנפגעה בגלל המשבר.



"חשוב להיות סלקטיוויים בכניסה לשווקים המתעוררים ולהיזהר מאוד מסין. תחום האנרגיה והאנרגיה החלופית עשוי להתחזק בשנה הקרובה. לישראל תהיה בעיה למכור את עצמה, כי חלק גדול מהשוק הוא הבנקים - שהמשקיעים אינם מעוניינים להיחשף אליהם. יש גם חברות רבות ממונפות מאוד, ואנחנו מוצאים בהן פחות עניין".