המספרים חסרי השחר של האוצר: חריגה של 11.8% בביצוע תקציב הביטחון ב-2007 ותת-ביצוע של 4 מיליארד שקל בתקציב

הכנסות המדינה ממסים הן פונקציה של מצב המשק. ב-2001-2003 המשק היה במיתון. התוצאה: הכנסות המדינה ממסים ירדו בשנים אלה במצטבר ב-2.2 מיליארד שקל.



באמצע 2004 המשק עבר לצמיחה והיא נמשכת עד היום. ב-2004-2007 גדלו הכנסות המדינה ממסים ב-47 מיליארד שקל. כלומר, בממוצע ב-11.75 מיליארד שקל בשנה. ב-2007 גדלו הכנסות המדינה ממסים בקצת יותר מהממוצע - ב-12.8 מיליארד שקל. סך כל הכנסות המדינה ב-2007 היה 190.8 מיליארד שקל.



למרות הסטטיסטיקה והערכה הרשמית כי המשק יצמח השנה ב-4.2%, האוצר הרשה לעצמו לקבוע ל-2008 יעד גביית מסים של 190 מיליארד שקל - נמוך מהגבייה בפועל ב-2007. הכיצד? לאוצר הפתרונים. תמוה כיצד שר האוצר, מנכ"ל משרדו, הממשלה וועדת הכספים של הכנסת, שבה יושבים מומחי הכלכלה של כל המפלגות, ראו את היעד ועברו לסדר היום.



יעד גביית המסים אינו נתון מספרי טכני. זהו נתון רב חשיבות. משמעותו כי לממשלה יש יותר כסף. אם התחזית להכנסות הממשלה גבוהה יותר, ניתן להגדיל את הוצאות משרדי הממשלה. כיצד? על ידי הגדלת יעד ההוצאה בתקציב. כיום תקציב הוצאות הממשלה גדל, במעבר משנת תקציב אחת לשנת תקציב אחרת, ב-1.7%. אם הכנסות המדינה גדלות בכמעט 12 מיליארד שקל בשנה, ניתן להגדיל את האחוז, למשל, ל-2.7%, שהם עוד 4 מיליארד שקל בתקציב. אפשר להגדיל את האחוז בשנים טובות ל-3.7%, ובכך להגדיל את הוצאות הממשלה ב-8 מיליארד שקל, שילכו לביטחון, לתשתיות, לחינוך, לרווחה ולבריאות.



ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' מנואל טרכטנברג, סבור כי צריך לקבוע נוסחה או מנגנון שיאפשרו את הגדלת יעד ההוצאה הממשלתית בשנים של צמיחה. אבל האוצר לא רוצה להגדיל את הוצאות הממשלה - הוא רוצה להקטין אותן. לכן הוא מסתיר נתונים. ראש אגף תקציבים החדש, רם בלינקוב, אמר מפורשות כי יש להקטין את הגדלת ההוצאה התקציבית במעבר משנה לשנה מ-1.7% ל-1.0%.



כשדוד קליין היה נגיד בנק ישראל, הבנק נהג להחטיא (להוציא שנה אחת) את יעד האינפלציה השנתי של הממשלה, 1.0%-3.0%, מלמטה. ההחטאה לא היתה מקרית. קליין לא קיבל כנראה את יעד הממשלה. הוא חתר ליעד אינפלציה באזור ה-0%. גם לאוצר יש מדיניות פרטית משלו. האוצר יודע כי יעד גביית מסים שקבע ל-2008 נמוך בהרבה מגביית המסים בפועל. הוא עצמו קובע כי המשק יצמח השנה ב-4.2%. כלומר, ההכנסות ממסים צריכות לעלות בכ-4.2% .



האוצר יודע כי ההכנסות יעלו יותר אם התעסוקה במשק תמשיך לעלות והאבטלה תמשיך לרדת, בהתאם לתחזיות שלו. למשק יהיו ב-2008 הכנסות חד פעמיות גבוהות ממסים, כפי שהיו בכל אחת מהשנים האחרונות, שיעלו את הגבייה השנה ליותר מ-200 מיליארד שקל. מדוע האוצר קבע יעד גבייה נמוך? כי יש לו מדיניות משלו. האוצר לא רוצה להגדיל את הוצאות הממשלה, אך הוא כן רוצה להשתמש בעודפי גביית המסים להפחתת חובות המדינה, ולהקטנת נטל המס על השכבות החזקות ושכבות הביניים. אך האוצר הוא לא עסק פרטי. חובתו להציג לפני קובעי המדיניות נתוני אמת, ואת ההחלטות הוא צריך להשאיר לממשלה ולכנסת.



ביצוע של כמעט 100%



את העובדה שלאוצר יש מדיניות פרטית ניתן לראות גם בביצוע התקציב. ב-2007 היקף ביצוע התקציב היה 98.2%. כלומר תת-ביצוע של כ-4 מיליארד שקל. למה לא ביצוע של 100%? כמו במקרה של הנגיד לשעבר קליין, ההחטאות השנתיות של האוצר בביצוע התקציב הן כמעט תמיד מלמטה. כלומר, תמיד האוצר מתקרב ל-100%. אף פעם הוא לא מגיע לרמת ביצוע של יותר מ-100%. מה היה קורה אם הביצוע היה עובר את ה-100% ב-4 מיליארד שקל? תגידו שזה לא אפשרי. עובדה, מערכת הביטחון, שנהנית ממעמד מיוחד במשרד האוצר, הוציאה ב-2007 111.8% מתקציבה - חריגה של 5.8 מיליארד שקל, על אף שתקציבה היה הגדול ביותר (49.3 מיליארד שקל). המשטרה חרגה מתקציבה ב-0.7 מיליארד שקל. לעומת זאת, בתקציבי המשרדים החברתיים היה תת-ביצוע של 170 מיליון שקל. הביצוע בתקציבי העבודה והרווחה הגיע ל-96.6% מהתקציב המקורי ותקציב הבריאות ל-91.4%.



הכנסות המדינה ממסים ב-2007 - 190.8 מיליארד שקל - גבוהות ב-7.8% מההכנסות ב-2006 - 176.2 מיליארד שקל. ההכנסות ממסים ישירים ב-2007 הסתכמו ב-106.5 מיליארד שקל, ב-7.1% יותר מההכנסות המקבילות ב-2006. במיוחד גדלו ההכנסות משוק ההון (4.2 מיליארד שקל ב-2007, לעומת 3.5 ב-2006) - עלייה של 19.4%, וההכנסות ממסי מקרקעין (5.8 מיליארד ב-2007, לעומת 4.9 מיליארד ב-2006) - עלייה של 16.0%. ההכנסות ממסים עקיפים הסתכמו ב-2007 ב-79.6 מיליארד שקל, בהשוואה ל-72.7 מיליארד ב-2006 - עלייה של 9.0%. ההכנסות ממע"מ גדלו ב-7.6% וממכס ב-16.9%. עלייה גדולה נרשמה ב-2007 במסי הקנייה - 2.4 מיליארד שקל, 21.3% - בעיקר בשל העלייה הגדולה ביבוא כלי רכב. הכנסות המדינה ממיסוי הדלק גדלו ב-2007 ב-4.5% - חצי מיליארד שקל.



הפחתות מסים מושכלות אינן פוגעות בהכנסות המדינה ממסים. ב-2007 הופחתו מסים בהיקף נטו של 3.6 מיליארד שקל. בעיקר הופחתו שיעורי מס ההכנסה על יחידים, ומס החברות (ירד ל-29%), במסגרת מהלך חמש-שנתי של האוצר, שיסתיים ב-2010, (אלא אם האוצר יזום, כפי שהוא מבטיח, מהלך רב-שנתי נוסף), להקלת נטל המס. ב-2007 בוטלו גם מס הקנייה על מוצרי חשמל לבנים (מקררים ומכונות כביסה) והופחת שיעור המס על רכב. השנה יבוטלו מס מעסיקים ומס מכירה ויופחת מס הרכישה על דירה יחידה עד כדי מתן פטור לכ-80% מרוכשי הדירות. נטל המס בישראל, שהיה 37.2% אחוזי תמ"ג ב-2006, צפוי לרדת ל-36% ב-2008. ב-2010, סוף התוכנית החמש שנתית, יהיה המס הישיר השולי המירבי (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) 44%, ומס החברות 25%.