מנכ"ל האוצר: לבטל הקצבאות למי שמסוגל לעבוד

מאת מוטי בסוק

"הייתי מנסה להפחית דרסטית, אולי מבטל לחלוטין, את רוב קיצבאות הביטוח הלאומי שניתנות לאוכלוסיות שבגיל העבודה ומסוגלות לעבוד. בשל הקיצבאות פוחתת מאוד המוטיבציה שלהם להשתלב בשוק העבודה". כך אמר אוהד מראני, מנכ"ל האוצר וראש אגף תקציבים, בשיחה עם "הארץ" ערב סוכות.

לדברי מראני, "צריך לעשות שינוי דרסטי בקיצבאות הילדים ובגימלאות הבטחת הכנסה. צריך להפחית בצורה קיצונית את הקיצבאות האלו. את המקורות שיתפנו כתוצאה מכך, יש להחזיר למשלם המיסים, ובכך להפחית את נטל המס על האוכלוסיה העובדת".

עם זאת, מראני מודע להתנגדות להצעות אלה בציבור ובמערכת הפוליטית. "היות ואנו חיים במערכת פוליטית דמוקרטית", הוא אומר, "ועדין יש התנגדות גדולה בקרב חלק משמעותי מהפוליטיקאים לשינויים כאלו, נצטרך כנראה להמתין. עם זאת אין לי ספק כי ההכרה בצורך לעשות זאת הולכת ומתחזקת לאור הגידול המשמעותי בשיעור האוכלוסיות שאינן משתתפות בכוח העבודה, ולאור הגידול הבלתי פוסק בעובדים זרים, הבאים לארץ כדי למלא את החלל שהאוכלוסיות הלא עובדות הותירו במשק".

הוצאות הביטחון יהיו כבדות גם אם יושג הסדר

מראני דוחה את הטענות כי תקציב 2002 זהה לתקציבים קודמים. לדבריו, הגידול בתשתיות משמעותי מאוד. עם זאת, הוא הביע צער על הגידול בתשלומי ההעברה (ביטוח לאומי). "כל עוד לא ישונה החוק, תשלומי העברה תופסים נתחים הולכים וגדלים מהתקציב. בכך, התקציב מאבד גמישויות והממשלה מאבדת אפשרויות להקדיש יותר לנושאים מחוללי צמיחה".

מנכ"ל האוצר מעריך כי הוצאות הביטחון יהיו כבדות ב-2002 בכל מקרה. "גם המשך המצב הקיים יעלה הרבה כסף, הסלמה אם תתרחש תעלה הרבה כסף, וגם הסכם מדיני, כזה או אחר, סביר שיהיו לו נגזרות כלכליות שיעלו הרבה כסף". לדבריו, קשה לומר כעת אם יידרשו עוד תקציבים, או שיתאפשר קיצוץ תקציבי דווקא, במקרה של שלום או הפסקת אש. "מבחינת האוצר, לאחר שהממשלה אישרה את תקציב 2002, אנחנו רואים את תקציב השנה הבאה כסגור. אם יהיו התפתחויות, לכאן או לשם, נבחן את התוצאות שלהן ואת השלכותיהם התקציביות על המגזרים השונים במשק, כולל ביטחון".

יעד הצמיחה בר השגה

מראני נחשב לאופטימיסט מושבע. כשציפי גל-ים, אז ראש אגף כלכלה, העריכה שהממשלה תגבה השנה מסים בהיקף 5-3 מיליארד שקל פחות מהתחזית המקורית, העריך מריאני ששני אגפי המיסים יעמדו בתחזית המקורית. בינתיים, לאחר תשעה חודשים, הוא צודק. בשבועות האחרונים מנסה מנכ"ל האוצר להדוף את אין סוף ההתקפות על תחזית משרדו לצמיחה של 4% ב-2002. לעזרתו באה, לכאורה, בסוף השבוע שעבר קרן המטבע הבינלאומית, שצפתה לישראל צמיחה של 5.4% בשנה הבאה. אך אפילו מראני סבור שכלכלני קרן המטבע העולמית טעו. "אני לא חושב שהתחזית שלהם מאוד ריאלית. אני לא אופתע אם יתברר שמדובר בטעות של הקרן וכי היא תתוקן בהקדם", אמר.

"כאשר בנינו את תקציב 2002 הנחנו, על סמך הנתונים שהיו בידינו, כי הצמיחה תגיע ל-4%. לאחר הפיגועים בארה"ב ב-11 בספטמבר, השגת צמיחה של 4% נראית משימה קשה יותר", אומר מראני. עם זאת, לדבריו היעד אפשרי - אם תאשר הכנסת את התקציב ואת השינויים המבניים שאישרה הממשלה, אם בנק ישראל ימשיך בעקביות בהורדות ריבית, עד לסביבת הריבית הריאלית המקובלת במערב, "ובכפוף, כמובן, למצב הביטחוני ולמה שיקרה בכלכלות העולם".

המצב הבינלאומי אינו תירוץ להקפאת ההפרטה

מנכ"ל האוצר מסכים כי עכשיו, לאחר הפיגועים בארה"ב, יהיה קשה עוד יותר להפריט חברות ממשלתיות. עם זאת, לדבריו "אסור בשום אופן להשתמש בזה כתירוץ. לצערי, בעבר הממשלות מצאו צידוקים שונים ומשונים לעכב הפרטות. אני חושב שצריך לדבוק בהפרטה ואף להאיץ אותה, למרות המצב העולמי, כולל בבנקים. כפי שאנחנו יודעים, למרות האטה בכלכלה העולמית, בנקים נמכרים בעולם. אין קיפאון בתחום הזה".