פצע מכוער בנוף המזהם את סביבתו באבק ויוצר מטרדי רעש בלתי פוסקים - כך ניתן לתאר מחצבה טיפוסית, גם לאחר שמפעיליה עשו מאמצים לטפל בבעיות הסביבתיות. הבעיה היא שלא ניתן לבנות בתים או לסלול כבישים ללא מחצבות, אך ייתכן שבעתיד הן יפעלו מתחת לאדמה ובכך יימצא פיתרון למרבית ההשלכות השליליות של ענף חיוני זה.
המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל, פירסם לאחרונה ממצאי בדיקת היתכנות של כרייה תת-קרקעית של אגרגטים (סוגי סלע המשמשים בין השאר להפקת חצץ) למשק הבנייה וסלילת הכבישים.
המסמך קובע שכרייה מסוג זה היא אמנם יקרה יותר לעומת מחצבה פתוחה, הפועלת מעל פני הקרקע, אך אם ניתן יהיה להתבסס על אתרי כרייה תת-קרקעיים הנמצאים ליד אזורי הביקוש, ובכך לחסוך את עלויות ההובלה הגבוהות של אגרגטים ממקומות רחוקים כמו הנגב או מדינות שכנות. כרייה תת-קרקעית עשויה להיות כדאית מבחינה כלכלית.
מסמך ההיתכנות הוכן על ידי צוות הכולל את מנהל המכון הגיאולוגי לשעבר ד"ר עמוס ביין, ואת ד"ר עמיר אידלמן, אחד המומחים הבולטים בישראל בתחום חומרי חציבה וההשלכות הסביבתיות של פעילות זו. כמו כן, שותפו בצוות הכלכלן רן חקלאי, ודוד סלוטקי, מהנדס מכרות ומחצבים.
בישראל יש כיום קרוב ל-20 מחצבות גדולות, המספקות כ-90% מהאגרגטים. על פי הנתונים האחרונים הנמצאים בידי מינהל מקרקעי ישראל ומשרד התשתיות, בעוד כ-20 שנה יהיו עתודות חומרי הגלם של ישראל מתחת לקו האדום. הדבר עשוי להביא לעליית מחירים בשוק הבנייה וללחץ למציאת פתרונות מידיים.
יש חלופות שונות למצוקת חומרי הגלם, ובהן שינויים בטכנולוגיית הבנייה שיאפשרו לעשות שימוש בפחות אגרגטים, יבוא אגרגטים מירדן ומצרים, וייעוד שטחים לכרייה וחציבה בנגב. כמו כן, קיימת החלופה של כרייה תת-קרקעית.
על פי הערכת המחקר הנוכחי, מבחינה כמותית, הוספת שטח של 500 דונם לכרייה תת-קרקעית ליד כל אחת מהמחצבות הגדולות הפועלות כיום בישראל, יגדיל את כושר אספקת החצץ בעוד 15-20 שנה.
שיטת הכרייה התת-קרקעית הבסיסית נקראת חדר ועמוד. בשיטה זו כורים בתחילה שורת מנהרות מקבילות בכל מפלס של תת הקרקע. בשלב הבא מוסיפים שורת מנהרות הניצבות למנהרות אלו, ולבסוף מחברים את המנהרות במפלסים השונים, לרוב על ידי פיצוץ שכבות הסלע הנמצאות במרווחים ביניהן, מלמעלה כלפי מטה. התוצאה הסופית היא אולמות גבוהים ורחבים.
ההשקעה הגדולה בשיטה זו היא בפיתוח אותן מנהרות אנכיות ומנהרות גישה שונות. אולם אם מפתחים מחצבה תת-קרקעית בתוך מחצבה פתוחה קיימת, ההשקעה הכספית היא נמוכה יותר, עקב הגישה הנוחה יותר.
בישראל הצטבר בשנים האחרונות ידע וניסיון לכריית מנהרות לכבישים בסלעים המהווים מקור לארגטים. "כריית מנהרות לתחבורה שונה אמנם מזו של כריית אגרגטים", מציין מסמך ההיתכנות, "אולם נדגיש כי עד היום לא נתקלו התכנון והביצוע של מנהרות לתחבורה בבעיות מיוחדות העשויות להוות מכשול הנדסי משמעותי לתכנון מכרה תת-קרקעי".
על פי החישוב הכלכלי, שנערך במסגרת בדיקת ההיתכנות, עלות ההפקה של אגרגטים ממחצבה פתוחה הנמצאת ליד אזורי ביקוש היא רק מחצית ממחצבה קרובה לאזורי ביקוש שבה יש כרייה תת-קרקעית. עם זאת, העלות של כרייה ממחצבה פתוחה צפויה לעלות, בעקבות החמרה בדרישות בטיחותיות וסביבתיות.
יקר בהתחלה, זול בהמשך
לעומת זאת, העלות של הפקת אגרגט מכרייה תת-קרקעית ממחצבה קרובה לאזור הביקוש זהה לעלות של הפקת החומר ממחצבה פתוחה רחוקה, אם לוקחים בחשבון גם את העלות הגבוהה של הובלת החומר על פני מרחקים גדולים של 130-150 קילומטר. במקרה של ישראל, ברור שבעתיד הלא רחוק ייגמרו עתודות האגרגטים במרכז הארץ, וללא כרייה תת-קרקעית יהיה צורך להביא את החצץ ושאר המוצרים ממרחקים גדולים באמצעות מחצבות בנגב או ממדינות שכנות.
כרייה תת-קרקעית נהפכת לכדאית יותר אם לוקחים בחשבון לא רק עלויות הפקה ישירות, אלא גם את העלויות הסביבתיות השונות, כמו הפחתה במפגעי רעש וזיהום אוויר, ושמירה על הנוף והטבע.
באופן עקרוני, ניתן לאשר כרייה תת-קרקעית גם בשטחים חקלאיים ושמורות טבע, ללא צורך בפריצת שטחים חדשים, או פגיעה בנוף. את החללים שנוצרים ניתן לנצל לאחר השלמת הכרייה למטרות שונות ומגוונות כמו מגרשי חניה, אתרי קבורה או אתרי החדרת מי גשמים לשכבת מי התהום בתת הקרקע.
החוקרים בדקו באופן מפורט שתי מחצבות הפועלות כיום. אחת מהן היא מחצבת נשר-בן דוד, הנמצאת בלב שטח עירוני ביישוב נשר, ובסמוך לשמורת טבע. "ממדרגות החיצוב הנמצאות כיום על גבול התוכנית המאושרת, אפשר לתכנן מנהרות שייכרו אל פנים ההר", מציין מסמך ההיתכנות. עוד נכתב בו כי "המכרה התת-קרקעי יכול להשתרע על מרחק גדול מתחום התוכנית המאושרת כיום. פעולות הכרייה יתבצעו במנהרות בעומק של כ-200 מטר מתחת לפני השטח ולא יעמדו בסתירה לשימושי הקרקע מעל".
מחצבת נשר היא, לדברי כותבי המסמך, דוגמה למחצבה הנמצאת בלב אזור צריכה, ושטח הכרייה שיש בה מעל פני הקרקע קרוב למיצוי סופי, ללא אפשרות להרחבה נוספת. לעומת זאת, יש לה פוטנציאל כמעט בלתי מוגבל להרחבה תת-קרקעית. ביום שהמחצבה הפתוחה תפסיק לפעול במקום, ולא יוכשר אתר כרייה חלופי שהוא תת-קרקעי, יהיה הכרח לפתח במקום אחר ומרוחק מחצבות חדשות, זאת כדי לספק חומר גלם לענף הבנייה במרחב השיווק של המחצבה הנוכחית.
הירוקים מול הקבלנים
כרייה תת-קרקעית תביא ככל הנראה להפסקת המאבקים הציבוריים הקשים סביב הרחבת מחצבות, כדוגמת זה שניהלו ארגונים סביבתיים נגד הרחבת מחצבת עציונה, אחת הגדולות ביותר בישראל.
המחצבה, שנמצאת דרומית מזרחית לבית שמש, היתה אמורה להתרחב לשטח נוסף של 450 דונם. ארגונים סביבתיים ונציגי יישובים באזור טענו שהדבר יגרום לפגיעה קשה בנוף הפתוח של הרי יהודה ולמטרדים סביבתיים. הם דרשו לקיים בדיקה יסודית של עתודות חומרי הגלם הנדרשות באזור.
בחודש שעבר החליטה ועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה לא לאשר בינתיים את הרחבת המחצבה. הוועדה קבעה שבינתיים יש די עתודות של חומרי גלם באזור לעשור הקרוב, בתוכניות מאושרות או בשלבי אישור. עם זאת, ציינה הוועדה שבמסגרת הכנת תוכנית מתאר ארצית חדשה למחצבות, תיערך בדיקה ארצית של מצב עתודות הגלם. אם יתברר בבדיקה זו שיש צורך בהרחבת המחצבה, תשוב הוועדה ותדון בעניין.
לאור ממצאי בדיקת ההיתכנות, נראה שכדאי לשלב במסגרת תוכנית המתאר הארצית גם בחינה מקיפה של חלופת הכרייה התת-קרקעית. בכך ניתן יהיה למנוע בעתיד נזקים נוספים לסביבה ולנוף בישראל, ואת הצורך לשקם נזקים אלה בסכומי כסף גדולים.
עורכי מסמך ההיתכנות ממליצים שכל הגורמים הפעילים בענף הכרייה והחציבה, גורמי תכנון, רשויות מקומיות, והארגונים הירוקים, יתחילו כבר עתה בדיונים על ממצאי הבדיקה שהם ערכו. זאת, בנוסף לבדיקה כלכלית רחבה יותר של העלויות הישירות והעקיפות (הסביבתיות) של כרייה תת-קרקעית במחצבות קיימות במרכז הארץ, כתחליף חלקי או מלא לאישור מחצבות חדשות.
כצעד מעשי, בעל השלכות לעתיד הקרוב, הם מציעים לקדם הכנת תוכנית כרייה תת-קרקעית למחצבה אחת או שתיים הנמצאות במצוקה של עתודות סלע. התוכניות יכללו סקרים הנדסיים וגיאולוגיים מפורטים, ואלו יאפשרו לקבוע את כל משתני התכנון של מחצבה תת-קרקעית ויאפשרו לחשב בצורה מדויקת יותר את עלויות הייצור של אגרגטים ממחצבה כזו.
חלק גדול מהמחצבות בישראל קרוב לגבול מיצוי חומרי הגלם הקיימים בהן. הפתרון טמון מתחת לאדמה
צפריר רינת
11.1.2008 / 9:48