וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מתחילים לשכוח? מורים בגרמניה מתקשים לעורר עניין בלימוד השואה

עופר אדרת

11.1.2008 / 12:06

כך עולה ממחקר חדש שהתפרסם לאחרונה; נטען גם כי המהגרים המוסלמים מתייחסים ללימודי השואה כאל הבעת תמיכה בישראל



שיעורי ההיסטוריה כבר לא מצליחים להעביר לתלמידים בני הדור הצעיר את זוועות הנאצים - כך עולה ממחקר חדש שביצע המרכז הפדרלי הגרמני לחינוך פוליטי (BPB). במחקר שמתפרסם במגזין החינוך "פוקוס-שולה" היוצא לאור בגרמניה, מדווחים מורים ואנשי חינוך כי הם מתקשים לעורר אהדה ועניין בקרב תלמידיהם כלפי נושא השואה, וטוענים כי הכלים הפדגוגיים שעומדים לרשותם כבר לא משיגים את האפקט הרצוי.



"בעודנו עומדים מול המשרפה באושוויץ, התלמידים התעניינו יותר בסוג צנרת הגז מאשר בגורל הקורבנות", מצוטטת אחת המורות שהשתתפו במחקר. לדבריה, הדור הצעיר מגלה רגישות פחותה בהרבה לקורבנות המשטר הנאצי.



המחקר מצביע גם על חלקם של המהגרים בשינוי דפוסי הלימוד על השואה. מומחים שמצוטטים שם טוענים כי יש עלייה במספר המוסלמים החיים בגרמניה, אשר מתייחסים ללימוד על גורל העם היהודי בגרמניה כאל הבעת תמיכה ואהדה בישראל. "מחשש לתגובותיהם של התלמידים, המורים לא אחת מדלגים על הפרק הזה בהיסטוריה, כדי לא להיחשב לאוהדי ישראל", נכתב שם. יתרה מכך, לדברי גוטפריד קוסלר מהמכון לחקר השואה בפרנקפורט, "המלה 'יהודי' הפכה לאחת הקללות הנפוצות ביותר בקרב תלמידים במזרח ובמערב גרמניה כאחד".



ההיסטוריון רוברט סיגל, שנמנה עם עורכי המחקר, סבור כי התלמידים דווקא מגלים עניין רב בשואה, אך מותח ביקורת על שיטות הלימוד הנהוגות כיום. "לעתים רבות המורים, במיוחד המשקיעים שבהם, נסחפים יותר מדי, ומציבים לעצמם דרישות מוגזמות: הם רוצים ללמד את העובדות ובו בזמן להעביר מסר מוסרי, לקרוא לחינוך לסובלנות, לעסוק בימין הקיצוני ולמנוע אנטישמיות. הם מכניסים את הכל לתחום הזה, זה יותר מדי" - אמר למגזין "פוקוס".



ההיסטוריונית סוזן אורבן מ"יד ושם" סבורה שיש להשתמש בשיטות לימוד המבוססות על התנסויות המוכרות לילדי הדור הצעיר. "הילדים היום חיים בזמנים אחרים משל אנה פרנק", היא אומרת. כדי לגשר על הפער היא מציעה לנקוט גישה אחרת - למשל, לבקש מהם לדמיין שהם מוכרחים לעזוב את בתיהם בפתאומיות ולהתחיל חיים חדשים במקום אחר". דרך זו, לדבריה, תדבר יותר אל לבם של הילדים מאשר תיאור הזוועות במחנה הריכוז.



דברים דומים אומר סיגל, שסבור שדווקא בני המהגרים מגלים עניין בקורבנות הנאצים, משום שהם עצמם סבלו מתופעות כמו רדיפות על רקע גזעי, חוסר סובלנות דתית או רצח עם. לדידו, אין די בשיעורים פרונטליים בנושא, ויש להוסיף גם ביקורים באתרי הנצחה, כדי להמחיש לתלמידים שמה שנלמד בשיעור הוא אותנטי.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully