יוסי מימן: "ההשקעה בערוץ 10 - אי שפיות זמנית"

"אני חושב שרק התחלתי. כל פעם אני רק רוצה יותר" - זו הבשורה שעמה הגיע יוסי מימן למועדון הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker. לצעירים השאפתנים בקהל (ראה להלן), שרוצים לכבוש את הפסגה בתחומם עוד לפני גיל 40, בוודאי הוקל לשמוע שיש אנשים, כמו מימן, שעבורם החיים מתחילים בגיל 61.



ובאמת, נדמה כי מימן לא איבד את התשוקה להיכנס לתחומים חדשים ולקחת סיכונים. אפילו הקשיים שחווה ערוץ 10 לא ריפו את ידיו (באחרונה הוא הודה בראיון למגזין TheMarker כי היתה תקופה שבה בגלל ההשקעה בערוץ 10 היה דל בכסף ועשיר בנכסים). הוא מצהיר כי אחד הדברים שלמד בילדותו זה שלא מפסיקים משחק כדורגל לפני שהחולצה ספוגה בזיעה.



בשיחה אתו ניסה גיא רולניק להבין מאיפה שואב מימן את האנרגיות, איזה מין יזם הוא ומה הוא חושב על העובדה שלב לבייב העביר את הכתובת ללונדון.



מתי הבנת שאתה צריך להיות יזם ולא שכיר?



"כשפוטרתי מסונול ניסיתי להיות שכיר. הציעו לי להיות רוכש ירקות בדרום אמריקה בשביל חברת תרופות, אבל לא קיבלתי את התפקיד. נהפכתי ליזם בלית ברירה, זה התפתח לבד - פשוט לא מצאתי ארגון גדול שיקבל אותי".



איזה סוג מנהל אתה?



"אם מחפשים מנהל זה לא אני - ניהול זאת לא בהכרח הנקודה החזקה שלי. אני יודע להסתכל קדימה. זה לא יישמע צנוע, אבל אני יודע לקחת את כל האלמנטים של העשייה. פרויקט הגז, למשל, זה 12 שנים של עקשנות ומעוף - לערוץ 10 אין כיום כסף לשלם את הזכויות לסרט הזה כי הן עולות הרבה".מגזין TheMarker העריך את שוויו של מימן ברף העליון של טווח שנע בין 300 ל-500 מיליון דולר. הוא עצמו אינו מתנדב לחשוף את היקף הונו ונכסיו. "בן אדם שווה מה שהוא שווה - כל השאר זה רק מספרים", הוא צוחק. "מה שחשוב זה שיש כסף להחזיק שתי יאכטות ומטוס".



מה העסקה הכי חשובה שעשית?



"העסקה הכי חשובה זה הגז. זאת עסקה שגורמת בכוח לשתי מדינות - מצרים וישראל - להתקשר בקשרים עסקיים. מדובר באינטרס כלכלי אמיתי שיחזק את השלום באזור".



לא מצליח עם הרוסים



כל הסקטור העסקי גועש כי יום אחד קם ללא התרעה לב לבייב והתיישב בלונדון. האם חשבת על זה פעם?



"ארבע פעמים ביום", הוא צוחק. "ברצינות, זה לא היה על האג'נדה אף פעם. אם אסע מפה זה יהיה רק לחופש. אבל אני לא אתייחס ללבייב ספציפית. יש פה רגולציה מפגרת. אנחנו מנסים לסגור פער עם אירלנד, אבל הם עשו את הצעד לפני עשר שנים. אצלנו עסוקים בסגירת פערים במקום לפתח. אנחנו חייבים להתאים את המערכות במדינה בכדי שאנשים יישבו פה ויעשו את הפעילות בחו"ל".



אולי זה טבעי שמי שפועל בחו"ל לא נוח לו לשבת פה?



"זאת בעיה. הוא יוכל לנהל את העסקים שלו מפה אם נתאים את המערכות שלנו. מדינות מחפשות את הלבייבים, ואצלנו אומרים 'אם הוא הלך כנראה שיש לו מה להסתיר', ואפילו 'טוב שהוא הלך'. שוכחים שהלבייבים מייצרים עבודה".



אתה לא עושה עסקים עם רוסיה. הילרי קלינטון אמרה פעם שהיא מסתכלת בעיניים של פוטין ורואה את הק.ג.ב.



"אני מאוד מכבד את הצד השני גם אם בקניה הוא עכשיו יורה ברחובות, אבל יש גשר שאני לא מצליח לחצות ברוסיה. אני לא מכיר אנשים שאינם משם והצליחו במדינה. אני יכול להצליח עם אינדיאנים וסינים, אבל עם הרוסים לא".



יוסי מימן הוא מהמר כמו תשובה ולבייב, או בונה דברים שלב אחרי שלב?



"אני משתמש במונח 'הערכת סיכון' במקום במלה 'מהמר'. אם הערכת הסיכון סבירה אני לא מרגיש מהמר. אני לא יכול להתקיים בעולם שאני לא מכיר. השקעתי בוונצואלה בשנות ה-80 כי הכרתי אותה. האם משבר הסאבפריים בארה"ב הופך את ההשקעה שם להימור או לא? אני עדיין לומד את הנושא".



איך אתה לומד?



"אני סקרן. אחד הדברים שלמדתי מהטיס זה שבאוויר לא נשארים, ולכן חשוב לעשות נחיתה טובה. הזדמנויות יש כל הזמן. השאלה היא איך לבחור אותן".



רצית להיות טייקון?



"אני חושב שהטייקוניות לא חשובה. אני רציתי להיות ד"ר לכלכלה או לעבוד בבנק. סיימתי תואר שני בכלכלה בקורנל והבנתי שאין לי מה לחפש בין החנונים".



לימודי הכלכלה תרמו לך?



"כן. בחשיבה המתודית. אבל אחר כך צריך להזיז את הגב - אחרת לא יקרה שום דבר".



מה תמליץ ליזמים מתחילים?



"להפוך חלום לתוכנית עבודה. להתעקש ולא לוותר. אין עלייה קלה. אין אפשרות שהכל ילך חלק".



חוסר היגיון רגולטורי



במשך שנים היה מימן "מתחת לרדאר של התקשורת". הכל השתנה לפני שבע שנים, אז רכש את ערוץ 10. אותה השקעה - שבאה לידי ביטוי במינוס של 300 מיליון שקל בחשבון הבנק של מימן - הפכה אותו גם מאיש עסקים מסתורי לסלבריטי מקומי.



אתה נהנה להיות ידוען או שאתה מעדיף לחזור לתקופה הקודמת?



"אני נשוי לעו"ד, ובארה"ב יש אפשרות במשפטים לטעון לאי שפיות זמנית... בישראל טיעון זה אולי לא תופס ברמה המשפטית, אבל זה מה שקרה כשהחלטתי לקנות את ערוץ 10. העדפתי את הסיבוב הקודם - אולי בגלל החינוך מהבית".



למימן טענות רבות בנוגע לפיקוח הממשלתי בתחום התקשורת. "אני התחלתי את הקריירה ככדורגלן", הוא מספר. "הייתי מאוד לא מוצלח בזה, אבל למדתי שאסור לרדת מהמגרש לפני שהחולצה רטובה, לפני שמסתיימות 90 דקות. ככה זה גם בערוץ 10 - נלחמנו נגד חוסר ההיגיון של הרגולציה. אני תמיד אומר שאני אוהב מונופולים רק אם אני שולט במונופול. אם לא, אז אני מאמין בשוק חופשי", הוא מוסיף וצוחק.



לדברי מימן, הקמת ערוץ 10 פתחה את שוק התקשורת לתחרות, יצרה משרות חדשות בתחום והכפילה את כמות הפרסום בטלוויזיה. "הוכחנו שכמה שיש יותר רגולציה - המצב גרוע יותר", הוא אומר. "הרגולטור צריך להיות שופט. אבל ברגע שהוא מדי פעם מכניס בעיטה הוא מפסיק להיות שופט. הרגולציה שלנו מחליטה כמה כסף אני צריך להוציא על הפקה. האם זה מביא איכות? ממש לא. עזבו. תנו לאנשים לעשות ולחיות - אז הלבייבים לא ייסעו ללונדון".



במה אתם שונים מערוץ 2?



"אנחנו עושים דברים יותר מהר. אנחנו גורמים להם להשתפר, בניגוד לערוץ הממשלתי שכל אחד מכם משלם עבורו והוא מתחרה בי על חסויות. אבל אני מעדיף לדבר רק עלינו, אני לא יודע איך הם. אני רק יכול לומר שכל הקשרים הפוליטיים שלי נפגעו או נחלשו מאז שנכנסתי לערוץ 10. להם זה ברור שאם מפרסמים או לא מפרסמים - זה רק כי אני רציתי. אבל אני בכלל לא יודע מה קורה שם".



מתמקד באנרגיה חלופית



באחרונה הופיע מימן בשער מגזין TheMarker, והצהיר כי הוא מתמקד כעת באנרגיות חלופיות. בעקבות הכתבה פנו חברים בארגונים הירוקים לעיתון וטענו כי השקעה באתנול היא לאו דווקא השקעה ירוקה, מכיוון שהיא יוצרת בעיות אחרות.



אומרים שההתמקדות בגידולים לצורך הפקת דלק גורמת למחסור במזון בעולם.



"הירוקים עדיין לא החליטו אם הירוק היום יותר ירוק. יש מספיק נפט בעולם ל-50 שנה, וצריך לקחת בחשבון אם ניתן לחדש את מקור האנרגיה. חבית נפט אי אפשר לחדש או לגדל מחדש. תסתכלו איפה הנפט נמצא ואיפה נמצאים אלה שיצרכו אותו בעתיד - בסין, הודו ואולי דרום אמריקה ואפריקה.



"אני לא רוצה שהעולם יהיה תלוי במשוגע שנמצא באיראן. תוסיף לזה גם יצוא של 600 מקומות עבודה בצורה עקיפה. טוענים שזה על חשבון אוכל לעניים, אבל אין בעיה לייצר מספיק אוכל לכל העולם, ולכן אין בעיה לייצר גם אנרגיות".



מחירי המזון עולים - זאת בעיה עולמית.



"בעולם העני אנשים אוכלים מה שהם מייצרים. אלה לא האנשים שמגדלים ומייצרים לנו אתנול. העיוות מגיע מהסובסידיות. ממה שקורה באירופה. קנה הסוכר שאנחנו מגדלים הוא לא אלטרנטיווה לגידול מזון - הוא אלטרנטיווה למחיר הנפט שקפץ".



הנפט יגיע ל-200 דולר לחבית?



"היה פרופסור לכלכלה שכמעט נכשלתי אצלו. הוא דיבר על מחיר חלופי. מחיר הנפט קפץ פי שלושה. 100 דולר זה מחיר של ארוחה סבירה לזוג עם יין. אני לא חושב שמחיר דומה לחבית נפט זה אסון. צריך להבין שהגלובליזציה תצליח בין אם נרצה ובין אם לא. העובדה שמחירי הנפט והנחושת עלו בכ-300% ב-30 שנה, ולעומת זאת מחיר האייפוד רק יורד - מעיד על מדיניות של מדינות פונדמנטליסטיות שבהן יש מעט אנשים עשירים ששולטים על המשאבים".



איזה הישגים עוד לא השגת?



"אני חושב שרק התחלתי. אני בכל פעם רק רוצה יותר".



מה היית רוצה שמדינת ישראל תהיה?



"מדינה נורמלית. שלא תהיה בריחת מוחות. שתהיה מדינה שיותר נעים לחיות בה".



אז מי אתה יוסי מימן?



>> יוסי אריה מימן נולד ב-46' במחנה עקורים בגרמניה. הוא בנם של ישראל ז"ל ("אחד האנשים האמיצים והישרים שהכרתי") ואספירה ("אמא פולניה במלוא מובן המילה"), ניצולי שואה ילידי פולין, אשר נישאו בשנית לאחר שאיבדו משפחותיהם למכונת ההשמדה הנאצית. את שמו האמצעי קיבל מימן מהאח שלא הכיר - בן אביו מנישואיו הראשונים - אשר נספה גם הוא. בגיל שנה וחצי היגר מימן עם משפחתו לפרו, שם נולדה אחותו, מישל, שמתגוררת בהרצליה ועובדת כפסיכולוגית.



אביו עסק ביבוא והפצה של מוצרים רפואיים ואופטיים, והמשפחה, חלק מהמעמד הבינוני, שלחה את מימן הצעיר להתחנך בבית הספר האמריקאי בלימה. לצד לימודיו, עסק מימן גם בהנהגת תנועת נוער ציונית ("כבר אז היה ברור לי שאחיה בישראל"). עם סיום לימודיו יצא ללימודי תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה באל-פאסו, טקסס, ועבד כחצי שנה כאנליסט בבנק המרכזי של פרו. ב-66' ביקר לראשונה בישראל, ולמד עברית באולפני ציון בירושלים. הוא חזר ללימודי תואר שני בכלכלה באוניברסיטת קורנל ("רציתי להיות פרופסור לכלכלה"), ושב לפרו רק כדי להיפרד ממשפחתו ולעלות ארצה (71'). שנה וחצי לאחר מכן הגיעה גם המשפחה בעקבותיו.



"גרתי בתחילה בחיפה וקיבלתי משכורת מסונול - למרות שלא עשיתי כלום. נשיא בלקו, מבעלי סונול דאז, הכיר אותי מפרו וסידר לי את העבודה. לאחר שפוטרתי התחלתי לחפש עבודה משלי. עם הון עצמי של 1,700 דולר הקמתי עם שותף חברת ליסינג לציוד מחשבים, וסיפקנו כספומטים לבנקים. את השם 'מרחב מ.נ.פ' קיבלנו מחברת מדף שהציע לנו עו"ד חיפאי. בסגירת העסקות ליווה אותנו משרד מ. פירון כמעט בחינם. אמרנו להם שאנחנו רוצים לעשות דברים גדולים - אבל אין לנו גרוש. להפתעתי הם הסכימו. עד היום עו"ד אלדד פירון מטפל בענייני החברה באופן שוטף".



פעילות הליסינג של מימן צמחה יפה, עד שהגיע משבר הבנקים בראשית שנות ה-80. מימן ארז את חפציו וחזר לדרום אמריקה, שם נכנס לנישה של "הסדרי חוב ריבוניים" - תיווך בסכסוכים כספיים שבין הרפובליקות הדרום אמריקאיות תמורת עמלה שמנה. "באנו עם גישה קריאטיווית, ומצאנו שהמדינות לא משלמות את חובן משום שלא החזיקו די דולרים. הצענו לייצא עבורן מוצרים למערב, ובדולרים שקיבלנו שילמנו את החוב". בתום כמעט עשור של פעילות, החל התחום להיסגר עם כניסתם של מוסדות דוגמת 'מועדון לונדון' או 'מועדון פאריס'. מימן אשר חש שרגליו נדחקות, מיהר לעשות תפנית לתחום נישתי לא פחות: יזמות של פרויקטים ענקיים.



למימן שלושה ילדים מנישואיו הראשונים. אוהד (30), בוגר יחידה מובחרת, מתגורר כיום בניו יורק. הוא בוגר אוניברסיטת קולומביה ועוסק בהפקות טלוויזיה ובאמנות. נועה (27), קצינה לשעבר בצה"ל, מאסטרנטית ב-London School of Economics, אשר עומדת להגיש תוכנית ב-yes, ויואב, משוחרר פלס"ר צנחנים, הלומד תקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה .



ילדיו כבר עזבו את הקן, והוא נותר ("מאושר") בזרועות רעייתו השנייה, עו"ד הלית בן ישראל. את זמנו הוא חולק עמה ועם אמו בת ה-93, ש"דוברת שמונה שפות וצופה ב-18 ערוצים. היא עדיין לא החליטה בין קלינטון לאובמה, ובאחרונה פנתה לשמוע את דעתי על מינויו של גרנט למאמן צ'לסי".



מועדון הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker



בערב רביעי שעבר התכנסו במסעדת פוד-ארט בתל אביב חברי מועדון הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker. החברים במועדון נבחרים מדי שנה על ידי מערכת TheMarker, אשר מסמנת 40 צעירים מתחת לגיל 40 שיככבו בעתיד ברשימת 100 המשפיעים על הכלכלה בישראל.



את הערב פתח עזרא עטר, המשנה למנכ"ל פריזמה, שדיבר על הדרך שעבר משכיר ליזם ואחר כך שוב לשכיר. לדבריו, כאשר עזב את הבנק, הכותרת ב"הארץ כלכלה" היתה "עזרא עטר עזב את בנק פועלים בשביל אופציות של מיליון דולר".



"היום זה כסף קטן בתחום ההשקעות", הוא צוחק. עטר צייד את חברי המועדון בשתי עצות: הראשונה, אותה הוא גם נותן לבנו: "אל תעזוב מקום עבודה בשביל 3,000 שקל. מה שחשוב זה להסתכל על הפוטנציאל". העצה השנייה היא: "כשמקימים עסק קטן מה שחשוב זה לא למות בדרך - אם אתה מצליח לשרוד, אתה כבר תעלה על סייקל טוב של השוק".