הדלת המסתובבת של אפריקה ישראל והחברה לישראל

מאת רן שחם ועידו שגיא



זה היה לפני כשנתיים. שתי חברות שבהן מחזיק פירסמו את הדו"חות הכספיים השנתיים שלהן ל-2005. באותה עת נסחרו המניות של ו במחיר של כ-150 שקל.



שתי החברות סיפקו הרבה נחת למשקיעים. הן הציגו גידול מרשים בפעילותן, ובתוך שנתיים רווחיהן הוכפלו פי חמישה. בנק לאומי, שהיה אז בעל עניין בשתי החברות, נהנה מהתרומה שלהן לרווחי הבנק ומעליית שווי השוק שלהן בבורסה.







אלא שבדו"חות הכספיים המצוינים שהציגה אפריקה ישראל היה נתון נוסף, שגרם לבנק לדילמה לא פשוטה. הונה העצמי של אפריקה ישראל התקרב לרף ה-2 מיליארד שקל. רמה כזו של הון עצמי חייבה את הבנק לסווג את ההשקעה באפריקה באופן שונה.



חוק הבנקאות אוסר על תאגיד בנקאי להחזיק ביותר מקונגלומרט אחד. תאגיד מוגדר כקונגלומרט אם הונו העצמי עולה על 1.7 מיליארד שקל ואם הוא פועל ביותר משלושה ענפים משק.



עד לאותו הזמן התלבטו ראשי בנק לאומי על איזו אחזקה לוותר - בחברה לישראל או בחברת הביטוח מגדל. כעת נוצרה בעיה חדשה - הבנק נדרש לוותר על שתיים מתוך שלוש האחזקות המרכזיות שלו.







במהירות התברר שהבנק כבר החליט לוותר על האחזקה במגדל (הבנק קיבל ארכה למכור את האחזקה במגדל עד אמצע 2008). כעת נותר לו לבחור בין האחזקה באפריקה ישראל לאחזקה בחברה לישראל.



לכאורה, מדובר היה בבחירה טריוויאלית. הבנק נדרש לבחור בין חברת אחזקות גדולה וותיקה, הפועלת בתחומים דפנסיוויים (החברה לישראל), לחברת אחזקות שעיקר הערך בה נובע מפעילות ייזום נדל"נית באיזור מסוכן יחסית כמו הרפובליקה של רוסיה.



לאומי החליט לוותר על אפריקה. במארס 2006 הודיע הבנק על השלמת העסקה ומכר את מניותיו לבעל השליטה באפריקה, לב לבייב, לפי שער של כ-150 שקל למניה. העסקה הניבה לבנק רווח הון של כ-500 מיליון שקל.







בתחילה נראה היה שהבנק ביצע טעות. שנה לאחר העסקה הגיעה מניית אפריקה למחיר של כ-550 שקל - פי 3.7 מהמחיר שלפיו מכר לאומי את אחזקתו. מניית החברה לישראל אמנם זינקה גם היא למחיר של 300 שקל, אך התשואה של 100% בשנה התגמדה לעומת טיל השיוט של אפריקה שהניב תשואה של כ-270%.



בינתיים עבר הזמן והיוצרות התהפכו. כיום נסחרת מניית החברה לישראל במחיר של 400 שקל, ואילו מניית אפריקה צנחה חזרה למחיר של 300 שקל. מה שנראה כמו טעות מצערת בתחילת 2007 - נראה כיום כמו מהלך מבריק.



הבנק המועדף עלינו



כאשר בוחנים השקעות יש להתחשב ברמת הסיכון הכרוכה בהשקעה ובתזמון שבו הבחינה נעשתה. השקעות עושים לטווח ארוך ולכן רצוי שלא לעשות סיכומים אחרי פרקי זמן קצרים. במיוחד אם התקופה מתאפיינת בעודף אופטימיות או פסימיות ובתנודתיות רבה.



בתיק ההשקעות יש לנו קשר לשלוש המניות האלה. את בנק לאומי אנו מחזיקים כבר תקופה ארוכה, החברה לישראל יצאה מהתיק רק באחרונה ואילו אפריקה ישראל, שהיתה בתיק והוצאה ממנו, חזרה אליו לפני כמה שבועות.



לאומי הוא הבנק המועדף עלינו כיום מבין כל הבנקים הישראליים. הסיבה לכך נובעת בעיקר מההצלחה המתמשכת של הבנק בפעילות הלא בנקאית, כלומר פעילות ההשקעות שלו. הבנק אף רשם באחרונה רווחי הון נאים ממכירת המניות שהחזיק בסלקום, ויש לו גם נכס סמוי בעל ערך רב במאזן - האחזקה במניות חברת האנרגיה פז.



החברה לישראל, שמונהגת על ידי עידן עופר, נהנית מהביצועים המרשימים של כי"ל. המניה יצאה באחרונה מהתיק שלנו בעיקר בשל רמת המחירים הגבוהה שאליה טיפסה. אנחנו עוקבים אחריה מקרוב, וייתכן שהיא עוד תחזור לתיק בעתיד.



אפריקה ישראל, שכאמור ירדה בחדות, חזרה לתיק שלנו בגלל שאנחנו אוהבים להיחשף באמצעותה לשוק ההשקעות ברוסיה. להערכתנו רוסיה לא תסבול מהאטה בשנה הקרובה, אבל על כך נפרט בפעם אחרת. למעשה ביצענו באחרונה פעולה הפוכה משביצע לאומי - קנינו אפריקה ומכרנו חברה לישראל. הסיבה לכך פשוטה: אנחנו סבורים שכרגע מניית החברה לישראל מקבלת תמחור אופטימי מאוד, ואילו אפריקה סובלת מתמחור פסימי. זהו בדיוק המצב ההפוך מזה ששרר לפני עשרה חודשים.



הכותבים הם עובדי בית ההשקעות אלטשולר שחם. רן שחם הוא מנהל הנוסטרו ועידו שגיא הוא אנליסט. הכתבה אינה מהווה המלצה לרכישת ני"ע