השופטת בן עמיעל פרשת זיוף הדרכונים: "לנאשם נגרם נזק שחומרתו עולה על העונש לו הוא ראוי

בשלב הטיעונים לעונש, יודע כל פליליסט מתחיל, מגייסים גם את המורה לגדנ"ע שיזרוק כמה מלים טובות על הנאשם. ואם הלקוח מפורסם, אז הדבר החשוב ביותר הוא להבהיר לשופט שהאיש כבר נשפט באמצעי התקשורת. השופטים מכירים בעל פה טענה שחוקה זו ומשתמשים בה בזהירות.



שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חנה בן-עמי, מתחה ביקורת ביום חמישי שעבר על הקלות שבה המשטרה מפריחה חשדות ועל האופן שבו היא משתמשת בדחף העיתונאים לפרסמן. התוצאה של התנהגות המשטרה בתקופת מעצרו של אדם, לפני הגשת כתב אישום, אמרה, היא ששמו של האדם נרמס וסופו של דבר יכול להיגרם לו נזק חמור יותר מהעונש שיקבל - גם אם הורשע.



יחסי רעות



אוריאל יצחקי, 59, עובד יותר מ-40 שנה במשרד החוץ. בין שלל התפקידים שמילא היה נספח לענייני מנהלה בשגרירות ישראל בוואשינגטון, קצין מנהלה בסינגפור וקצין מנהלה בשגרירות באוסטריה. בתפקידו האחרון, בשנים 2002-2005, היה קצין מנהלה וקונסול בשגרירות בבירת הולנד, האג.



יצחקי היה האחראי בהאג על אישור והנפקות ויזות ודרכונים לישראל. מכתב האישום המתוקן עולה כי במשך הקדנציה הכיר את יעקב גולדובסקי, יהודי עשיר ממוצא רוסי המתגורר באוסטריה. תוך כדי יחסי הרעות שנרקמו בין השניים, התנדב יצחקי לדאוג לגולדובסקי לדרכון ישראלי באופן אישי. זמן מה לאחר מכן, כך עולה, החתים יצחקי את גולדובסקי על טופסי בקשה ריקים ומילא בעצמו את הפרטים, כשגולדובסקי אינו נמצא כלל בקונסוליה באותה עת, כנדרש על פי הנוהלים.



הצעד הבא של יצחקי, לפי כתב האישום, היה פנייה במברק לראש מדור אירופה במשרד החוץ שבו ביקש לאשר לגולדובסקי דרכון ישראלי. במברק ציין שהאיש מוכר לו אישית ובשל עיסוקיו הוא מגיע תכופות לישראל. לאחר ימים אחדים קיבל יצחקי תשובה שלילית. למרות זאת, הורה להנפיק לגולדובסקי דרכון בקונסוליה כשהוא משלם עבור האגרה.



בעניין אחר, נטען כי ב-2004-2005 קיבל יצחקי מחשב וכרטיסים ליציע הכבוד של קבוצת הכדורגל אייאקס אמסטרדם מחברה שעסקה בהובלות עבור השגרירות.



במסגרת הסדר הטיעון הודה יצחקי במעשים אלה הנכנסים תחת הכותרת של שתי עבירות מרמה והפרת אמונים; עוד קודם לכן הורשע בעבירה של מעשים מגונים במסגרת כתב אישום זה.



לעומת זאת, בשלב המעצר ייחסה המשטרה ליצחקי שורה ארוכה של עבירות: הלבנת הון, בעילה אסורה בהסכמה, שוחד, מרמה והפרת אמונים, איומים ואפילו בשלב כלשהו סחר בנשים. בכתב האישום כבר לא היה זכר לסחר בנשים. במהלך המשפט הבין התובע עו"ד חיים הדיה מפרקליטות ירושלים שגם עבירת שוחד הוא לא יוכל להוכיח.



בנימוקיו לקבלת הסדר הטיעון אמר בשבוע שעבר סניגורו של יצחקי, עו"ד ירון קוסטליץ ממשרד וינרוט, כי "אם נקיש את שמו של יצחקי באינטרנט היום מה שנקבל הוא חשוד בזיוף 150 דרכונים". בנוסף הציג לשופטת בן עמי גזרי עיתונים עם כותרות מתלהמות בדיעבד נגד מרשו.



השופטת הבהירה שבין שאר השיקולים לקבלה או דחייה של הסדר הטיעון היא לוקחת בחשבון את אופן ניהול החקירה של המשטרה. "בשל הדרך שננקטה, נגרם לנאשם נזק שאין ספק בלבי כי מבחינת חומרתו עולה לאין שיעור על העונש לו הוא ראוי בגין העבירות שאמנם ביצע".



להתרחק מפרסום שאינו לצורכי חקירה



עוד העירה השופטת כי "אין להתעלם מכך כי העבירות בהן הורשע הנאשם בסופו של יום פחותות בחומרתן במידה ניכרת אל מול החשדות שפורסמו בעניינו בהרחבה רבה בכלי התקשורת. חשדות שלא הגיעו לביטוי ולו בכתב האישום המקורי, לא כל שכן באישומים לפיהם הורשע".



לחוקרי היחידה הארצית למניעת פשיעה בינלאומית (יאחב"ל) שעסקו בפרשה אמרה בן-עמי שאמנם יש לחקור ולהגיע לחקר האמת ללא קשר למעמד החשוד, אך "לצד חובה זו מוטלת עליהם אחריות כי שמו הטוב של אדם לא ייפגע לשווא, וכי לא יושפל בעיני הציבור, בהעדר ביסוס סביר לחשדות הנבדקים נגדו".



לחידוד עמדתה הפנתה לדבריו של שופט בית המשפט העליון בדימוס משה לנדוי שקבע לפני שנים רבות כי אל לה למשטרה להצמיד את החשוד לעמוד הקלון. עוד הסביר שהמשטרה צריכה להתרחק מכל פרסום שאינו דרוש לצרכי החקירה עצמה.



בהתאם להסדר, גזרה השופטת על יצחקי חמישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי של שלושה חודשים למשך שנתיים וקנס בסך 50 אלף שקל. יצחקי מושעה ממשרד החוץ מ-2005 וצפוי להליכים משמעתיים.



(ת"פ 2070/06)