עיתוי ההשקעה האומלל של בנק הפועלים: חודשים לפני פרוץ משבר האשראי הגלובלי, החליטה הנהלת בנק הפועלים להגדיל את ההשקעה במכשיר הפיננסי מסוג SIV, שגרם לבנק הפסד של 290 מיליון דולר, ב-120 מיליון דולר.
בתחילת שנת 2007 היתה ההשקעה של הפועלים במכשיר המסוכן 230 מיליון דולר. כאשר משבר האשראי פרץ באוגוסט האחרון, היתה ההשקעה של הבנק כ-400 מיליון דולר. עיקר הגידול בתיק ה-SIV נרשם בחודשים מאי-יוני, בהם רכש הפועלים SIV נוספים, בהיקף של 120 מיליון דולר.
בתחילת השנה, ולאחר שההשקעה של הבנק ב-SIV הגיע להיקף משמעותי, עצרה הנהלתו את ההשקעה במכשיר, וביקשה מחטיבת ניהול הסיכונים - שנוהלה באותה התקופה על ידי דורון קלאוזנר - לבדוק את מדיניות ההשקעה של הבנק במכשיר.
קלאוזנר הגיש בתחילת מארס מסמך ובו המלצות ומגבלות לגבי המשך ההשקעה במכשיר. בין היתר, מנחה המסמך את הנהלת הבנק כי על ההשקעה במכשיר להיות נמוכה מ-580 מיליון דולר - 500 מיליון דולר באמצעות הסניף של הבנק בניו יורק, ו-80 מיליון דולר באמצעות הסניף בלונדון.
על בסיס ההמלצות הללו קיים צוות השקעות האשראי המיוחד של הבנק, בראשות המנכ"ל צבי זיו, ומנהל החטיבה העסקית באותה התקופה, שי טלמון, דיון מיוחד במאי האחרון.
בתום הדיון הוחלט להרחיב את ההשקעה של סניף ניו יורק ב-SIV לרמה של 350 מיליון דולר, ואת ההשקעה של סניף לונדון ל-50 מיליון דולר - סך הכל, השקעה של 400 מיליון דולר. ביום חמישי האחרון הודיע הבנק כי הוא מוחק 75% מההשקעה הזו.
היום מתברר כי ההחלטה של צוות אשראי חו"ל המיוחד של הבנק, להגדיל את ההשקעה במכשיר המסוכן ערב פרוץ משבר האשראי והנזילות בארה"ב, עלתה לבנק במחיקה של 90 מיליון דולר - ממנה היה יכול להימנע לולא הגדיל את ההשקעה.
סך ההשקעה של הפועלים במכשירים פיננסיים הקשורים בשוק האשראי האמריקאי נאמד במעט יותר מ-4 מיליארד דולר: השקעה של כ-3.7 מיליארד דולר באג"ח מגובות משכנתאות (MBS); השקעה של כ-400 מיליון דולר בתעודות סל זרות (CDO); והשקעה של כ-400 מיליון דולר ב-SIV - שרובה, כאמור, נמחק.
בפועלים מדגישים גם היום כי ההשקעה מהווה אחוזים בודדים מתיק ההשקעות של הבנק, שנאמד בכ-70 מיליארד דולר - וכי בשום אופן לא קיימת סכנה ליציבות הבנק.
עם זאת, גם למנהלים של הפועלים ברור היום בדיעבד כי ההחלטה על הגדלת ההשקעה ב-SIV היתה שגויה, בין היתר לאור העובדה שמקבלי ההחלטה לא ידעו לצפות את משבר הנזילות שפקד את שוק ההון האמריקאי, וגרם לפגיעה הקשה בשווי ההשקעה.
יש לציין כי מלבד בנק הפועלים, ליתר הבנקים יש השקעות מצומצמות באופן יחסי במכשירי SIV. לבנק לאומי יש השקעה של כמה עשרות מיליוני דולרים, ואילו לבנק המזרחי-טפחות השקעה של מיליוני דולרים בודדים. בנק דיסקונט והבינלאומי לא השקיעו במכשיר.
מנגד, לכל ארבעת הבנקים, כמו לפועלים, יש השקעה באג"ח מגובות משכנתאות (MBS). אולם גם כאן ההשקעה של בנק הפועלים מסוכנת יותר. בעוד יתר הבנקים הגדולים השקיעו באג"ח של סוכנויות פדרליות בארה"ב, ההשקעה של הפועלים היא דרך סוכנויות דירוג פרטיות, שהיכולת שלהן לגבות את האיגרות במקרה של ירידה בשווי של מחירי הדיור בארה"ב היא נמוכה יותר.
עד כה ביצע הבנק הפחתת שווי זמנית של 150 מיליון דולר, מתוך תיק של כ-3.7 מיליארד דולר. בבנק טוענים כי הפחתות קבועות יתבצעו במידה שמחירי הנדל"ן בארה"ב יצנחו ב-30% נוספים, לאחר שירדו בחודשים האחרונים בכ-10% - ובמקביל יכולת ההחזר של הלווים בארה"ב תפחת בכ-37% נוספים.
תרחיש כזה הוא אמנם פסימי - ואם יתרחש יביא להתדרדרות כלכלית גלובלית - אולם ההערכה בשוק היא כי בנק הפועלים ייאלץ לבצע הפחתות שווי זמניות נוספות, של מאות מיליוני דולרים, במהלך השנה הקרובה - גם בגין ההשקעה שלו באג"ח.
עיתוי אומלל: חודשים לפני תחילת משבר הסאבפריים הגדיל בנק הפועלים את השקעתו ב-SIV ב-120 מיליון דולר
רם דגן
14.1.2008 / 16:01