דנקנר, זיו ונחמה מחפשים אשמים - איך הסתבך בנק הפועלים במשבר הסאבפריים?

מחיקת הענק בהיקף של מיליארד שקל שעליה הודיע בנק הפועלים ביום חמישי האחרון, גרמה למלחמת עולם בבנק. בעיצומם של דיוני תוכניות העבודה ל-2008, שמתארכים בהשוואה לשנים קודמות, נאלצים מנהלי הבנק להתעסק דווקא במה שקרה ב-2007.



המחיקה הגדולה עוררה שוב את זירת הקרב החמה בין היו"ר הקודם של הבנק, שלמה נחמה, לבין מי שהחליף אותו בתפקיד, דני דנקנר, כאשר האש מתפשטת גם לגזרות החדשות של המנכ"ל צבי זיו, ומנהל החטיבה העסקית ואחראי על האשראי של הבנק עד לפני כחודש, שי טלמון.



היומנים נפתחים, דו"חות סודיים נשלפים מתחתית המגירות, והאצבעות מעלעלות בעצבנות בין דפי הפרוטוקולים מאשתקד. המטרה: לנקות את האשם האישי מההשקעה הכושלת ביותר שביצע הבנק בשנים האחרונות, ואם אפשר אז בדרך להדביק אותו למישהו אחר.



תחת ניהולו של נחמה, היו"ר הראשון של בנק הפועלים בעידן הבעלות הפרטית, נהפך הבנק למודרני - כזה שמטרתו הראשית היא להציג למשקיעים תשואות גבוהות. בלחץ הדרישה לתשואות פנה הבנק להשקעות פיננסיות הקשורות לשוקי האשראי העולמי. השקעות אלה הניבו לבנק בשנים 2004-2007 תשואות נאות, אבל במחיר של סיכון גבוה.



בנק הפועלים מנהל תיק השקעות של כ-70 מיליארד דולר. התיק מורכב בעיקר מהשקעות באג"ח ממשלתיות בישראל ובחו"ל. כ-8% מהתיק הושקעו באג"ח (MBS) ובמכשירים פיננסיים הקשורים לשוק האשראי האמריקאי. הבעייתית מבין השקעות אלה היא ההשקעה במכשיר שנקרא SIV שגרם לבנק למחוק בדו"חות 2007 290 מיליון דולר מתוך השקעה של 400 מיליון דולר.







מקורביו של דנקנר ניסו לשווק את המחיקה הגדולה של היו"ר המכהן כניקוי אורווה מסריחה במיוחד שהשאיר לו היו"ר המודח, נחמה. צעד זה עלה לדנקנר ביוקר. נחמה לא נותר חייב. ההצלחה "השיווקית" המפתיעה של דנקנר גרמה למסמכים סודיים ולטענות על מחלוקות קשות בהנהלה סביב ההשקעה ב-SIV לעלות באוב. חמור מזה, יומיים לאחר המחיקה דאגו מקורביו של נחמה להבהיר כי הגדלת ההשקעה המסיווית של הבנק ב-SIV במשך 2007 התבצעה בכלל בתקופה שבה דנקנר כבר היה יו"ר, ונחמה היה מחוץ לבנק.



מי נתן את ההוראה



בתחילת השבוע התברר במפתיע כי במאי-יוני האחרונים, מיד לאחר שנחמה עזב באופן סופי, הגדיל בנק הפועלים את השקעתו ב-SIV ב-120 מיליון דולר. בימים האחרונים מזכירים מקורבים ליו"ר הפועלים שהודח מתפקידו באמצע מארס 2007, כי לא זו בלבד שהבנק לא צימצם את חשיפתו למכשיר ערב משבר האשראי, אלא שהוא הגדיל אותה בהיקף שהגדיל גם את המחיקה שלו בכ-90 מיליון דולר.



האש הלוחשת שהתפרצה שוב בגזרה של נחמה ודנקנר הציתה גזרה חדשה. ההודעה הראשונה של הפועלים על מחיקת שווי בגין ההשקעה ב-SIV פורסמה בנובמבר האחרון, כמה שבועות לאחר שמנהל החטיבה העסקית של הבנק טלמון הודיע על פרישה לטובת ניהול כלל ביטוח. בבנק הסבירו אז כי החטיבה של טלמון היא זו שאחראית על ההשקעה ב-SIV. בבנק טענו וממשיכים לטעון שטלמון היווה ציר מרכזי בניהול ההשקעה הבעייתית של הבנק.



אבל כמו כל הסיפור המביך הזה של הבנק, מתברר לפתע שטלמון לא היה הציר הבלעדי. הצעות להשקעות במכשירים פיננסיים מסוג SIV הופנו באופן רשמי למחלקה של טלמון, שהפנה את ההצעות לצוות המיוחד להשקעות האשראי הזרות. טלמון היה חבר בצוות שמונה כמה חברי הנהלה נוספים, והמנכ"ל זיו משמש בו יו"ר.



בינואר 2007, לפני הדחתו של נחמה, הגיעה ההשקעה של הבנק ב-SIV ל-230 מיליון דולר. הסכום הגדול שהצטבר לאורך שלוש השנים האחרונות גרם לצוות ההנהלה המיוחד לפנות למנהל הסיכונים של הבנק באותה תקופה, דורון קלאוזנר, בבקשה לקבל הנחיות ומגבלות, כפי שנהוג לגבי כל ההשקעות המשמעותיות של הבנק. בתחילת מארס הגיש קלאוזנר את המלצותיו, והעיקרית שבהן היתה הגבלת ההשקעה של הבנק ב-SIV ל-500 מיליון דולר באמצעות הסניף בניו יורק, ו-80 מיליון דולר באמצעות הסניף בלונדון - ובסך הכול לא יותר מ-580 מיליון דולר.







בשלב זה מתחילה מלחמת הגרסאות. לפי גרסה אחת, טלמון התנגד לניצול מלוא המסגרת שהקצתה חטיבת ניהול הסיכונים והסכים לפשרה שלפיה, הבנק יגדיל את ההשקעה ל-400 מיליון דולר, מה שחסך, לכאורה, לבנק מחיקה של 75 מיליון דולר נוספים ביום חמישי האחרון. לפי הגרסה השנייה, סדר העבודה הפנימי של הנהלת הבנק שולל את הגרסה הראשונה מהיסוד - כלומר, טלמון הוא זה שמביא את הצעות ההשקעה שמופנות אליו כמנהל החטיבה העסקית לאישור צוות ההשקעות המיוחד של ההנהלה. "איך יכול להיות ששי טלמון יכול להתנגד להשקעות שהוא בעצמו המליץ עליהן", שאל אתמול מנהל בכיר בבנק.



התחושה במסדרונות הבנק בחודשים האחרונים קשה. המנהלים ששרדו את התקופה ונשארו בבנק טוענים להגנתם שכמו משקיעים בינלאומיים רבים וגדולים מהם, גם הם לא ידעו לחזות את בעיית הנזילות המפתיעה שתקפה את שוק האשראי האמריקאי והשמידה כמעט את כל ההשקעה של הבנק ב-SIV. אבל גם הם יודעים שבין אם בתקופתו של היו"ר הנוכחי או הקודם, ההחלטה להגדיל את ההשקעות חודשיים לפני פרוץ המשבר שמה את ההנהלה של הבנק באור בעייתי.



דרוש מנהל בניו יורק



בשבועות האחרונים חזר ועלה בשוק שמו של המנכ"ל זיו כמי שצריך לשלם את מחיר הכישלון, בדיוק כמו שקרה לאחרונה עם המנכ"לים בבנקים הזרים שספגו הפסדים גדולים ; הטיעון נשמע הגיוני, אבל סביר להניח שתסריט זה לא ייצא לפועל בקרוב. "החוזק של צבי זיו הוא החולשה שלו", אמר בימים האחרונים בנקאי בכיר; דבריו מכוונים למצב העדין של הבנק שחווה בתוך שנה הדחה של יושב ראש, דירקטור חיצוני ועזיבה סוערת של לא פחות משלושה מנהלים בכירים. "הדבר האחרון שהדירקטוריון יכול להרשות לעצמו זה להעיף את המנכ"ל - זה כבר ממש יכעיס את המפקח על הבנקים", אמר בשבוע שעבר אותו בנקאי.



אין ספק שהמצב בבנק הפועלים אינו מוסיף לאיכות שעות השינה של המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו. המפקח הורה לבנק למנות בודק חיצוני לתיק השקעות האשראי שלו. בפיקוח על הבנקים לא מוטרדים מההחלטות ההשקעה של הנהלת הבנק, אלא מכישלון ההנהלה לאמוד במהירות את היקף ההשפעה השלילית. בבנק ישראל גם לא מרוצים מהזיגזג בעמדת המנהל של סניף ניו יורק, וליתר דיוק מהעובדה שכיום אין בכלל מנהל לסניף החשוב של הבנק.



במשך תקופה ארוכה ניהל את הסניף צבי פורמן. בתחילת 2007 נשלח להחליפו שלמה בראון, מי שכהן כמנהל חטיבת משאבי האנוש של הבנק. בראון נשלח לניו יורק כמינוי של המנכ"ל זיו. כמה חודשים לאחר שנשלח לניו יורק עזב בראון את תפקידו ונטש את הבנק. מפתיע מכך, בראון עזב את הבנק כשהוא מלווה בעו"ד יעקב וינרוט. בראון שכר את וינרוט כדי לייצגו בהסדר הפרישה מהבנק.



הסיבות לעזיבתו של בראון אינן ידועות, ולפי השמועות בענף, מלווה אותה סכסוך בינו להנהלת הבנק. בכל מקרה, לאחר עזיבתו נותר הפועלים ללא מנהל בסניף שאחראי על פעילות השקעות של מיליארדי דולרים. בצוק העתים החזיר הבנק לסניף את צבי פורמן, המנהל הקוד, אך משום מה כיועץ ולא כמנהל רשמי. בבנק ישראל לא מבינים את ההתנהלות הזאת, והיו רוצים לראות בסניף הניו יורקי מנהל מהשורה הראשונה של הבנק.



"הדיווחים מבנק הפועלים הם רק ההתחלה"



"עומק המשבר הפיננסי של חברות בקשיים ייחשף בעיקר בדו"חות הרבעון הראשון" - כך העריכו בסוף השבוע מקורות בשוק ההון.



לדבריהם, חברות רבות השתדלו לעשות "מתיחת פנים" ברבעון הרביעי של 2007, כדי לא לפגוע בדו"חות השנתיים שלהן, ובכך דחו את ההודעות על בעיות וקשיים לתחילת 2008 - זאת מתוך הנחה שעד סוף 2008 ניתן יהיה לתקן ביצועים ולהציג שוב דו"חות שנתיים סבירים.



הכוונה בעיקר לחברות שנטלו בשנים האחרונות הלוואות מהבנקים ומהציבור (אג"ח), שצפוי כי ייתקשו לעמוד בהחזרי ההלוואות. אחד הסימנים לכך, לדברי המקורות, הוא גובה הריבית על האג"חים, שנעה סביב 15%-20% ובמקרים קיצוניים מגיעה לכמה עשרות אחוזים. "הבנקים כבר חצי שנה ויותר עוקבים בדריכות אחר מצב החברות, ומצמצמים את שיעור ההלוואות שהם מעמידים לרכישות חדשות. במצב הרגיש הזה, הנטייה שלהם למחזר הלוואות או להקל בתנאיהן קטנה במיוחד", אמרו.



"הדיווחים שמגיעים מבנק הפועלים הם רק סנונית ראשונה למה שצפוי במהלך 2008", הוסיפו המקורות. "זה כבר שוק של גלים גבוהים וים סוער. מי שלא יודע לגלוש, שלא ייכנס". "היה ברור שהתנודתיות בשוק תתחזק בתחילת השנה, אבל לא חשבתי שהן יהיו כל כך גדולות, שמחירי מניות יתרסקו ביום אחד. זה כנראה מה שמחכה לנו ברבעון הקרוב", הוסיף אחד המקורות.



הפסדים של עשרות מיליארדי דולרים לבנקים האמריקאיים

השבוע הקרוב עתיד להיות אחד השבועות הקשים ביותר בתולדות ענף הבנקים בארה"ב. סיטי, חברת הפיננסים הגדולה בעולם, צפויה לדווח על הפסדי ענק. מריל לינץ', בנק ההשקעות הגדול בארה"ב, ירשום גם הוא הפסדים גדולים בפרסום דו"חותיו ביום חמישי.



סיטי ומריל לינץ', כמו רבים ממתחריהם בענף, יזדקקו להזרמת הון ממשקיעים שלהם לא היו חולמים לפתוח דלת לפני שנתיים - ובהם ממשלות סין וסינגפור ומדינות המפרץ הפרסי, במטרה לאושש את מאזניהם המוכים. וכל ההפסדים האלה נובעים ממקור אחד עיקרי: שוק מורכב, מתוחכם ומסוכן של ניירות ערך מגובי נכסים וכלי השקעה מובנים (סטרקצ'רים) שנגזרו מהם. על אחת הדרכים שבהן הפסידו הבנקים הגדולים סכומי עתק - בסיפורה של קרן הגידור מאגנטר.



החדשות הרעות של סיטי ממחישות את קשיי הענף. הענקית האמריקאית תחשוף, ככל הנראה, מחיקות בסך 24 מיליארד דולר, בשעה שתדווח על תוצאותיה הפיננסיות לרבעון הרביעי ביום שלישי. מרבית האנליסטים צופים כי סיטי תחשוף מחיקות נוספות ברבעון הרביעי, לאחר שנאלצה לרשום מחיקת ערך של יותר מ-6 מיליארד דולר ברבעון השלישי. סיטי צפויה גם לקצץ את הדיווידנד שלה ל-2008 באופן משמעותי, במטרה לחסוך 6-10 מיליארד דולר.



בחודש שעבר דיווח ערוץ CNBC כי סיטי תפטר 5%-10% מ-320 אלף העובדים בחברה. מדובר בפעם השנייה בתקופה של פחות משנה, שבה סיטי מבצעת פיטורים המוניים - החברה קיצצה באפריל 2007 5% מכוח האדם, כ-17 אלף עובדים, בניסיון להפחית עלויות.



לפי הדיווח ב-CNBC, סיטי צפויה גם לחשוף ביום שלישי גיוס הון בסך 15 מיליארד דולר מכמה משקיעים זרים וקרנות השקעה ממשלתיות, ובהם הנסיך הסעודי אלווליד בן טלאל, בעל המניות הגדול ביותר בחברה. "פייננשל טיימס" הבריטי דיווח בשבוע שעבר כי סיטי תגייס 14 מיליארד דולר - 9 מיליארד מסין, מיליארד דולר מקרן ההשקעות של כווית ו-4 מיליארד דולר ממשקיעים בבורסה, ובהם לפחות קרן השקעות אחת של ממשלה זרה. בנובמבר רכשה זרוע ההשקעות של ממשלת אבו-דאבי ADIA נתח של 4.9% בסיטי תמורת 7.5 מיליארד דולר.