מומחים: "הפתרונות של ח"כ ישראל חסון יוצרים קטסטרופה"

"רק על הסעיף הראשון להצעת החוק של ח"כ ישראל חסון ניתן לכתוב ביקורת של עשרה עמודים. חסון מבקש כי 'אמצעי תקשורת' יכיל גם אתר אינטרנט שמספר הכניסות החודשי אליו הוא לפחות 50 אלף ביום. על כך ניתן לשאול האם מדובר באתר ישראלי? האם מדובר רק באתר חדשות? על פניו, ההגדרה הזאת, נראית כאילו לא חשבו עליה מספיק", כך אמר אתמול ל-TheMarker עו"ד אביב אילון ממשרד אילון-אגרט ושות', המתמחה בדיני אינטרנט ומחשבים, בעקבות אישור הצעת החוק של ח"כ ישראל חסון (ישראל ביתנו) על ידי ועדת השרים לחקיקה.



הצעת חסון קובעת כי מפעילי אתר אינטרנט יהיו פטורים מאחריות פלילית ונזיקית על לשון הרע ודברי דיבה של טוקבקיסטים אם יסכימו למסור את פרטי הגולשים למי שיבקש מהם. על פי ההצעה כל אתר אינטרנט, שבאופן סדיר גולשים בו יותר מ-50 אלף גולשים ביום, יוגדר כעיתון. אילון מציין כי אחת הבעיות בהצעה זו היא כיצד השלטון יידע באיזה אתר גולשים יותר מ-50 אלף גולשים וכיצד יפקח על כך. לטענת אילון, הגדרת הכניסות היא הגדרה פלואידית. "האם מדובר במשתמשים ייחודים? האם מדובר ביום קלנדרי או 24 שעות? גם אם נמצא לכך הגדרה יותר מדויקת, קיים טעם לפגם ביצירת אבחנה מלאכותית בעניין אתר מעל או מתחת לכמות מסוימת של כניסות ביום", הוא מציין. "יש כאן ניסיון לא ראוי להטיל אחריות על העורכים האחראים, כשבעצם מי שמפעיל את האתר יכול להיות גם אנשי תוכנה, אנשי חומרה, מנכ"לים וכיוצא באלה. גם הגדרה זו לוקה בחסר. העברתה ואישורה של הצעת החוק יגרמו לבלבול ותסכול, אשר יצריך תיקון נוסף".



"אם הצעת החוק תעבור, התוצאה תהיה שאתרי תוכן גולשים, כמו אתרי בלוגים או ויקיפדיה ייסגרו, כי להציב אנשים שייפקחו על תוכן גולשים זו משימה שמצריכה משאבים כלכליים רבים, והאתרים הקטנים לא יוכלו לעמוד בזה", מעריך עו"ד יורם ליכטנשטיין, המתמחה בדיני אינטרנט וקניין רוחני.



לדבריו, הפתרונות של ח"כ חסון יוצרים קטסטרופה, כיוון שהם לא נותנים פתרון טכני מדויק, אלא רק מתווים קו מנחה כללי. "לדעתי, יש להבדיל בין פגיעה אנונימית לפגיעה לא אנונימית, כאשר מי שכותב תחת שמו יעמוד לדין, ומי שבוחר להישאר אנונימי, עם כל הכבוד, לא ממש מייחסים לזה משקל. התוצאה הנכונה בעיני היא שיהיו שני סוגים של אתרים, כאלה שמאפשרים רק תגובות מזוהות וכאלה שלא. המשקל שייוחס לכל אחד מהם יהיה שונה".



עוד אומר ליכטנשטיין "אם אתרי אינטרנט יצנזרו את הפוסטים שלי, זה חמור הרבה יותר אם אני כותב משהו אנונימי שלא מעניין אף אחד. זו הצעת חוק שמתייחסת לבעיה שמטרידה אנשים, אבל לא מציעה פתרון הגיוני".