לסטיוון פיינברג היה מסר עיקרי אחד למשקיעים שנאספו בוולדורף אסטוריה כדי לשמוע בשקיקה את דבריו: סודיות, סודיות, סודיות; אסור לחשוף דבר, יש לשמור על אנונימיות ולהיות בלתי נראים. "אנחנו מנסים להסתתר בקנאות דתית", הוא אמר לנאספים. "אם תמונתו של מישהו מסרברוס היתה מופיעה בעיתון עם תמונה של דירתו, לא היינו רק מפטרים אותו. היינו הורגים אותו. יהיה שווה ללכת לכלא בשביל זה".
פיינברג, 47, בוגר פרינסטון, מעולם לא התראיין או הצטלם לעיתונות. מנהל קרן הגידור סרברוס הקפיד להישאר חשאי במשך שנים רבות במהלכן קנתה הפירמה שלו חברות. ואולם באמצע נובמבר האחרון נודע כי הקרן משכה את ידיה מעסקה של 4 מיליארד דולר לרכישת יונייטד רנטלס, חברת להשכרת ציוד מכני.
צעד זה גרר ביקורת כה רבה עד שחברת ההשקעות, הידועה בסודיות האופפת אותה, נאלצה להפר את נדר השתיקה. נציגיה סיפרו ל"וול סטריט ג'ורנל" שההתקפות על האמינות שלה ועל יושרתה היו "חסרות שחר", ושעדיין נמצאים ברשותה "יותר מ-10 מיליארד דולר נזילים". בסופו של דבר הסכימה סרברוס לשלם קנס של 100 מיליון דולר בגין ביטול העסקה. זהו רק אירוע אחד בשרשרת ארוכה של קשיים יקרים מאוד עמם נאלצת להתמודד קרן ההשקעות הענקית, קשיים הכרוכים בבעיות מימון בקרייזלר ובהפסדים ב-GMAC הנאמדים במיליארדי דולרים.
צרותיה הנערמות של סרברוס אמורות היו לספק לקרן האמריקאית תירוץ מספיק טוב לא לגשת למכרז החדש שצפויה ישראל לפרסם בחודשים הקרובים - המכרז למכירת גרעין השליטה בבנק לאומי. אבל בשבוע שעבר היא הפתיעה. נציגי הקרן הגיעו לישראל וערכו סדרה של פגישות עם מנכ"ל בנק גליה מאור וגורמים הקשורים במכרז במטרה להבהיר כי הקרן, בשותפות עם הקרן הקנדית גבריאל, מתכוונת להתמודד גם במכרז השני, שנערך כעת לאחר שהמכרז הראשון, בנובמבר 2005, כשל.
כמו בארה"ב, גם בישראל נאלצה הקרן לשבור שתיקה. מי ששמרה על דממה כמעט מלאה לאורך השנה וחצי האחרונות, שבמהלכן ניסתה לקבל את אישור השליטה מבנק ישראל, הפתיעה בשבוע שעבר כאשר ענתה למספר שאלות שהציג ה-TheMarker לאנשי הקרן בביקורם בישראל.
לא מוותרים על לאומי
לפני שנתיים וחצי היכתה סרברוס את שוק ההון הישראלי בתדהמה כשזכתה, בראשות מארק נפורנט האחראי על פרויקט בנק לאומי בחברה, במכרז הראשון למכירת גרעין השליטה בבנק לאומי, בנובמבר 2005. הזכייה במכרז חשפה לציבור הישראלי משקיע פיננסי ענק בהיקף שלא נראה בישראל.
אם הזכייה במכרז הראשון של בנק לאומי היתה מסממני תקופת הזוהר של הקרן, באופן מקרי נתן הבנק במאי האחרון את הסימן המבשר על תחילת התקופה הקשה: חודשיים וחצי לפני תחילתו של משבר האשראי בארה"ב נחלה סרברוס מפח נפש גדול, כאשר בנק ישראל סירב להעניק לה אישור שליטה בבנק לאומי. המשקיעים האמריקאים הנבוכים לא היו מורגלים לקשיים משמעותיים בהשלמת עסקות עד לאותה תקופה. מאחר שהתקיימות הזכייה היתה תלויה באישורו של בנק ישראל, נאלצה הקרן להשלים עם ההפסד באחד המכרזים היוקרתיים והחשובים שקיימה ממשלת ישראל.
ואולם בשבוע שעבר נראה היה שהקרן אינה מתכוונת לסגת: "אנחנו מתכוונים ללא ספק להתמודד במכרז החדש", אמר ל-TheMarker נציג הקרן בישראל. בקרן טוענים שמשבר האשראי והנזילות לא ישפיעו על עסקת לאומי. עבור הישראלים, הפרטת בנק לאומי אמנם נחשבת לאירוע משמעותי, אך בסרברוס, שרגילה לעסקות בעשרות מיליארדי דולרים, לא מתרגשים מעסקה של מיליארד דולר, ש-500 מיליון דולר ממנה כבר שולמו במכרז הראשון.
אבל גם אם שמים בצד את בעיות המימון ושינוי האטמוספירה בכלכלה העולמית בחודשים האחרונים, ההחלטה של סברוס לחזור למכרז מוזרה ומפתיעה מכיוון שלכאורה, התנאים שגרמו לכך שהקרן לא קבלה אישור שליטה מבנק ישראל בסיבוב הקודם לא השתנו.
כמו בפעם הקודמת, אישור השליטה יותנה בכך שהקרן תגבש קבוצת משקיעים שלפחות מחציתה תורכב ממשקיעים פרטיים. בפעם הקודמת הקרן עצמה הצליחה לקבל אישור ראשוני, אולם חלק מהמשקיעים הפרטיים לא. בנוגע לכך אמר נציג סרברוס בישראל, כי לאור העובדה שחלק מהמשקיעים הפרטיים שהתמודדו איתה במכרז הקודם גילו מחוייבות פחותה למכרז החדש, הוחלט על שינוי מבנה קבוצת המשקיעים, והציפייה בקרן ההשקעות האמריקאית היא שמשקיעים אלה, בניגוד לקודמים, יקבלו אישור בסיבוב הזה.
"ניו יורק היא לא רק הבעיה שלנו"
הקרן יכולה לשאוב עידוד מכך ששתי דמויות ציבוריות מרכזיות בהליך ההפרטה הקודם לא יהיו שותפות להליך החדש. החשב הכללי הקודם, ירון זליכה, אשר התנגד נחרצות לבקשת הקרן להארכת הזמן לצורך השלמת ההליך מול בנק ישראל, פרש מתפקידו לפני כמה חודשים. כך גם מנהל מחלקת הרישוי המוסדי הוותיק בבנק ישראל, אבי אקשטיין, שלא התלהב מהקבוצה, ועזב בשבועות האחרונים את תפקידו. כעת יעמוד בראש הנגיד, סטנלי פישר, אשר נתפש כאוזן הקשבת של המשקיעים הזרים.
ומה עם הבעיה הכרונית של לאומי ניו-יורק? בשונה מבנק ובדומה לבנק , בנק לאומי מחזיק בבעלותו המלאה את בנק לאומי ניו-יורק, הפועל תחת רשיון אמריקאי. חוקי מדינת ניו-יורק בה רשום הבנק מחייבים את בעלי השליטה לרמה גבוהה מאוד של דיווח וחשיפה, מהסוג השנוא כל כך על בכירי סרברוס, שמנהלים את העסק שלהם כמו ארגון ביון.
המשמעות, שהיתה ידועה כבר בזמן שהקרן הגישה את ההצעה במכרז הראשון, היא שאם סרברוס רוצה לרכוש את בנק לאומי, עליה לוודא שהבנק הישראלי יסכים להיפטר מהאחזקה בלאומי ניו-יורק.
בנובמבר 2005 החליטו בקרן האמריקאית לאמץ דווקא את גישת ה"יהיה בסדר" הישראלית, והאמינו שאחרי שיזכו במכרז יצליחו לכופף את המדינה ואת הבנק - ולחסל את האחזקה בלאומי. אולם הפתרון שהציעו המשקיעים האמריקאים לא התקבל - ובעיית לאומי ניו-יורק נותרה בעינה.
הבעיה הזו תלווה גם את המכרז החדש, אלא שהפעם תיפתר מהר יותר, וזה הדבר שגורם לאנשי הקרן בכל זאת להצהיר על כוונה להתמודד במכרז החדש: בניגוד למכרז הקודם, שהיה פתוח להצעות מכל אחד, הפעם תתנה המדינה את ההשתתפות במכרז בקבלת אישור שליטה עקרוני מבנק ישראל, כפי שעשתה במכרז דיסקונט - והקרן לא תיאלץ להמתין לאישור בנק ישראל בשלב שלאחר הזכייה.
בסרברוס בונים על כך שבעיית לאומי ניו-יורק מטרידה לא רק אותם, אלא גם משקיעים נוספים כמו קרן אייפקס המעוניינת במכרז. המדינה יכולה לבחור להישאר עם לאומי ניו-יורק שמרוויח סכומים זניחים של כ-25 מיליון שקל בשנה, אבל זה אומר שהיא עלולה להישאר בלי משקיעים זרים רציניים שיתמודדו במכרז, אומרים נציגי הקרן.
סרברוס לא נותנת לצרות של מיליארדים להפריע למכרז של לאומי
רם דגן
15.1.2008 / 8:10