בראשית היתה ניידות - והארץ היתה תוהו ובוהו: מה גורם לחוסר היעילות של תוכנית ניידות המספרים

אם בחודשים האחרונים ניסיתם להתקשר והשיחה לא הגיע ליעדה; אם המתנתם לשיחה, ובכל זאת כולם מתעקשים ש"הייתם לא זמינים"; ואם ה-SMS שלכם מעולם לא פגע במטרה - כדאי שתדעו את מי להאשים. קוראים לזה מסלקה.



כבר חודשים רבים, רחוק מעיני הציבור, מתקיים בקרב כל חברות התקשורת בישראל דיון ארוך, חריף ומלא יצרים על עניין טכני, ובעל השלכות כלכליות ושירותיות. וכמספר גופי התקשורת - כך מספר הדעות.



המסלקה, אם לתאר זאת בפשטות, כוללת מערכת שרתים שמרכזים מידע על ניידות כל הלקוחות, הן בחברות הסלולריות והן בטלפוניה הקווית. כשהמסלקה תקינה הניידות מתבצעת בצורה חלקה, אך ברגע שהמסלקה לא מעודכנת כראוי, שיחה לאדם שהתנייד לא תגיע ליעדה.



לאורך תכנון מהלך הניידות בשנתיים האחרונות אמרו נציגי חברות התקשורת שכדאי להקים מסלקה מרכזית. בחזונן ראו החברות מסלקה אחת שמתעדכנת מיידית על כל התניידות כאשר כל החברות מסונכרנות לפיו - כך האינפורמציה תהיה זהה אצל כל החברות. החברות חשבו שמסלקה זו תופעל על ידן במשותף ללא מטרות רווח.



רגע רגע, אמרו ברשות להגבלים עסקיים. הקמת מסלקה מרכזית תפגע בתחרות. ברשות חששו מ"שולחן עגול" אחד בדמות המסלקה, סביבו ישבו נציגי החברות ויתאמו מחירים. מסלקה מרכזית זה בסדר, אמרו ברשות, אבל רק אם תופעל על ידי חברה חיצונית.



זוהי גם עמדת הרשות כיום. על הרעיון החדש קפצו כמה חברות, ולפני שמשרד התקשורת פירסם בקשה לקבלת הצעות בעניין, כבר היו נציגי HP בפתח המשרד עם הצעה להקמת המסלקה המרכזית. גם חברת מד 1 הציעה את שירותיה והיו חברות נוספות שמצאו עצמן מתאימות.



אבל למודל הזה דווקא התנגדו בחברות התקשורת. שם לא רצו להיות לקוחות שבויים של מסלקה מרכזית חיצונית, מונפוליסטית לטעמם, שיכולה להעלות מחירים ככל העולה על רוחה. "אם על כל ניוד ידרשו ממני 300 שקל או יעלו מחירים פתאום?", תהה בכיר באחת מחברות הסלולר. וכך, ברשות התנגדו למסלקה מרכזית בבעלות החברות, ומנגד בחברות התנגדו למסלקה בבעלות פרטית.



רצונות מחד - מציאות מאידך



לבסוף, יצאה תוכנית הניידות לדרך בלי מסלקה מרכזית, אף שהיה זה המודל העדיף על כולם. בסוף, ובלית ברירה, כל חברת תקשורת הקימה לעצמה מסלקה פרטית - והציבור מפסיד.



הנה ההסבר. "רעיון המסלקה המרכזית היה שכל מספרי הטלפון שנוידו יהיו רשומים במאגר אחד גדול", מסביר מנכ"ל פרטנר, דוד אבנר, את כל התורה על רגל אחת. "המאגר בודק לאן למתג כל שיחה והיא זורמת לחברה הנמענת. ככה עובדות מסלקות בין הבנקים ובין חברות האשראי. המצב כיום הוא שלכל חברה יש את מרכז המידע שלה ועל כל שינוי צריך לעדכן 13 חברות שונות".



אבנר מציין את המספר 13 משום שגם החברות הבינלאומיות נזקקות למסלקה פרטית, אחרת שיחה שמגיעה מחו"ל לא תמצא את דרכה. ואבנר מסכם את מהות הפלונטר: "הסיכוי ש-13 מאגרי מידע יהיו זהים בזמן אמת שואף לאפס. אם מספר אחד לא עודכן נכון, אפילו מסיבה טכנית, השיחה מאותה חברה לא תגיע".



רוצים ניידות? תשלמו



גיל שרון, מנכ"ל פלאפון, מציג את הבעיה באופן דומה, אבל מצביע גם על מודל אחר לפתרון - מסלקה מרכזית שלא בבעלות החברות, אלא במימון האזרחים: "המודל הפועל כיום, לפיו לכל חברה יש מסלקה משלה הוא לא אופטימלי. אנחנו בעד מסלקה מרכזית כפי שרצינו בעבר ושמשרד התקשורת ישלם את העלות. אם חשובה למשרד הצלחת הניידות, שיממן את המסלקה. לחלופין, אפשר שכל לקוח מתנייד ישלם סכום של כמה שקלים - וכך תמומן המסלקה".



בסלקום מאמינים שמסלקה מרכזית תקום במוקדם או במאוחר: "סלקום דרשה את הקמתה של מסלקה מרכזית בראשית ההכנות תהליך הניידות. הקמתה היא הכרח צרכני ותפעולי של כל חברות התקשורת בישראל".



ובאשר לטענות על פגיעה בתחרותיות, בחברות התקשורת מגחכים על עמדת הרשות להגבלים עסקיים: "יש כיום תיאום בין החברות בכל מיני נושאים כמו אתרי האנטנות, ויושב נציג של משרד התקשורת ומוודא שלא יהיה תיאום מחירים. אותו הדבר אפשר היה לעשות עם המסלקה. המצב כיום הרבה יותר גרוע מבחינת שיתוף המידע, כל חברה מודיעה לכל החברות האחרות על כל ניוד". והיה בחברות מי שהמשיל את מצב שיתוף המידע: "לא רצו אותנו באותו חדר ועכשיו אנחנו ישנים בכפיות".



בבזק מציגים כיום עמדה שונה מהחברות הסלולריות. למרות התמיכה הראשונית בהקמת מסלקה מרכזית, מעדיפים כיום בחברה להישאר במודל הקיים של מסלקה לכל חברה ולא להיכנס להוצאות נוספות: "מערכות הניוד של בזק פועלות באופן מצוין והוכיחו את עצמן מעל ומעבר.







כל חלופה תביא עמה בעיות חדשות, ולכן בשלב זה יש לייצב את המודל הקיים". בבורסת הרעיונות עלתה באחרונה הצעה שלישית: הקמת מיני-מסלקה. מניסיון החברות בחודש וחצי של ניידות עולה שהמסלקה של בזק בינלאומי היא הטובה ביותר. לכן היה מי שהציע שבסופו של כל יום תעביר בזק בינלאומי את נתוני הניידות שלה, והקובץ ישמש כרפרנס לכל שאר החברות.



בבזק בינלאומי גאים במסלקתם, אבל מוכנים לעבור למודל של מיני-מסלקה רק תמורת תשלום, כמובן. הסיכוי שכל חברות התקשורת יסכימו לשלם לבזק בינלאומי בעבור נתוני מסלקה, נראה לא סביר.



והיכן משרד התקשורת בכל הסיפור? סמנכ"ל רישוי והנדסה במשרד התקשורת, חיים גירון, מוסר: "חשבנו שמסלקה מרכזית יותר יעילה אבל זה לא הכרח להצלחת תוכנית הניידות. השארנו את העניין להחלטתם של החברות והן יכלו לבחור את המודל לפי רצונן. מדיניות המשרד היא שבמקרה שלא נדרש, אנחנו לא מתערבים ב'איך' אלא מתרכזים ב'מה', ואכן לא כפינו פתרון של מסלקה".