ועדה חשאית: חוסר שקיפות וחוסר אחידות בהחלטות ועדות העיצומים שמופעלות מכוח החוק לאיסור הלבנת הון

חוסר שקיפות וחוסר אחידות מאפיינים את החלטות ועדות העיצומים שמופעלות מכוח החוק לאיסור הלבנת הון. ועדות העיצומים פועלות במשרד האוצר, בבנק ישראל וברשות ניירות ערך. מלבד האחרונה, אף ועדת עיצומים אינה מפרסמת את החלטותיה. כך נותרים חסויים שמות העוברים על החוק שזוכים להקלות.



כך גם לגבי החלטות של ועדות העיצומים שמפעיל הממונה על שוק ההון באוצר, ידין ענתבי, שנתונים לגביהן הגיעו לידי TheMarker. דווקא ענתבי, שנושא את דגל השקיפות, אחראי על אחת הוועדות החשאיות ביותר באוצר.



ב-2000 נחקק החוק לאיסור הלבנת הון, שקבע כי מי שאינו מדווח בהתאם לחוק מבצע עבירה פלילית. ואולם החוק קבע עוד כי יש להקים את ועדות העיצומים, אליהן יכולים לפנות חשודים בהפרת חובת הדיווח, ואשר בסמכותן להחליט אם יוגש נגדו כתב אישום פלילי או שיוטל עליו קנס.



על פי החוק, את הוועדות ממנה שר ופקיד אחראי. אם העבירה בוצעה על ידי אחד הבנקים, היא נמצאת תחת אחריות של בנק ישראל; אם העבירה בוצעה בכניסה או ביציאה לישראל - בהעברת מטבע זר בהיקף שדורש דיווח - הוועדה מתכנסת ברשות המסים, מכיוון שאגף המכס אחראי על תחום זה. במקרים שבהם העבירה מבוצעת על ידי מנהל תיקים או חבר בורסה, הוועדה מתכנסת ברשות ניירות ערך; ואם העבירה מתבצעת על ידי נותני שירותי מטבע (נש"מ) - חלפנים, מלווים בריבית או מנכי המחאות - או על ידי חברות ביטוח, הוועדה מתכנסת באגף שוק ההון באוצר.



לידי TheMarker הגיע קובץ ההחלטות של הוועדה הפועלת בראשות ענתבי. ההחלטות תמציתיות, ואינן כוללות את שמות הנש"מ המעורבים, עם זאת, ניכר חוסר אחידות בהחלטות. למשל, על נש"מ שביצע פעולות מבלי לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון, בהיקף של 119 אלף שקל, הוטל קנס של 10,000 שקל. לעומת זאת, על נש"מ שביצע פעולות מבלי לדווח לרשות בהיקף של 850 אלף שקל, הוטל קנס של 10,000 שקל, ועל נש"מ שביצע פעולות מבלי לדווח לרשות בהיקף של 23 מיליון שקל הוטל קנס של 30 אלף שקל.



במקרה חריג בהיקפו, הוועדה קבעה כי "נש"מ הפר הוראות סעיף 7 לחוק ואת הוראות הצו בדבר אי-רישום פרטי זיהוי, אי-דרישת הצהרת מבקש שירות וחובת שמירת מסמכים בהיקף של כ-232 מיליון שקל, בין מאי 2002 למארס 2003. הוועדה הסתפקה בהתראה".



לדברי עו"ד רם נאור, יו"ר ועדת הלבנת הון בוועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עוה"ד, "ועדת עיצומים, שמונה שלושה חברים, קובעת לא רק מהם המקרים בהם יוטל העיצום אלא גם את היקפו. אך ההתנהלות החשאית של הוועדה מעלה שאלות רבות באשר לתקינות ההליך המינהלי".



אין הצדקה לחיסיון



על פי הקובץ, ועדת העיצומים שמתכנסת באגף שוק ההון קיבלה עד כה 27 החלטות. כפי שהחלטות הוועדה אינן מפורסמות, גם הפרוטוקולים של דיוניה, אם ישנה כאלה, אינם מפורסמים. כך, לא ברור מה הניע את הוועדה להטיל את הקנסות שנקבעו, ולא ברור מדוע החליטה הוועדה במקרים אלה שלא להעמיד את הנש"מ לדין פלילי.



נאור מוסיף כי לגבי היקף העיצום נקבע בחוק כי על הוועדה לערוך דיון ולהתחשב בגורמים כמו משך הזמן בו התבצעה העבירה, בסכומים המעורבים, ובשאלה אם המעשה היה חד-פעמי או נמשך. כאשר ההחלטות אינן מתפרסמות, אי-אפשר לדעת אם ההליך בוצע בהתאם לחוק.



גם עניין החיסיון אינו מעוגן בחוק. נאור מוסיף כי החלטות ועדות הכופר, שעוסקות בעבירות על פקודת מס ההכנסה והמתכנסות ברשות המסים, מפורסמות, אך על שמות הפונים חל חיסיון. רשות המסים טוענת כי חלה עליה חובת סודיות בקשר לזהות האנשים העומדים בפניה מכוח פקודת מס ההכנסה. עם זאת, נאור מדגיש כי על ועדות העיצומים מכוח חוק הלבנת הון לא חלה חובת סודיות, ולכן לכאורה אין הצדקה לחיסיון ולסודיות ההליך.



כמו כן, על אף חובת הסודיות שחלה לכאורה על פי פקודת מס ההכנסה, מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס תקף את אי-פרסום השמות בוועדת הכופר של רשות המסים. לפיכך, אומר נאור, נראה כי אי-פרסום החלטות ועדות העיצומים ושמות הנש"מ העומדים בפניה מעוררת תמיהה, בייחוד לאור החלטת רשות ני"ע לפרסם את ההחלטות.



ענתבי בחר שלא להגיב לשאלות מדוע חל חיסיון על שמות הפונים בהחלטות שהוועדה בוחרת לפרסם, ובעניין הטענות לחוסר אחידות בהחלטות ואי חשיפה של הנימוקים שעמדו מאחוריהן.