האם מדינת ישראל בדרכה להפוך לגשר יבשתי לשינוע נפט ומוצריו למזרח הרחוק? ל-TheMarker נודע כי חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון) מובילה בימים אלה מיזם בינלאומי לשינוע נפט גולמי מנמל ג'יהאן שבדרום-מזרח טורקיה דרך תשתית החברה בישראל למזרח אסיה. קונסורציום של חברות אנרגיה וספנות בינלאומיות ינהל את מיזם, ומסמך העקרונות לביצועו צפוי להיחתם בתוך שלושה חודשים.
באחרונה השלימה קצא"א פיילוט של שינוע מכלית מטורקיה לאשקלון, משם יוזרם הנפט בצינור לאילת. בנמל התזקיקים של קצא"א באילת המתינה מכלית בבעלות חברת סחר בינלאומית שקלטה את הנפט ופרקה את תכולתה במדינה במזרח אסיה. משך הטענת המכלית בטורקיה, ההפלגה לישראל והזרמת הנפט לאילת ארך כחמישה ימים.
מתחשיבים שערכו יזמי הפרויקט עולה כי קו שינוע קבוע בין טורקיה לישראל יאפשר ליבואניות הנפט ממזרח אסיה חיסכון בזמן ובעלות המעבר בתעלת סואץ העשוי להסתכם בכ-4 דולרים לטונה - חיסכון שיצדיק את ההשקעה בפרויקט, בעיקר לנוכח מחירי הנפט המאמירים והצמיחה הגוברת בשווקים המתעוררים במזרח הרחוק, ובמיוחד אלה של סין והודו (ראו מסגרת).
בכוונת קצא"א להגיע בתוך כשנתיים לסיכום סופי על הקמת קו קבוע של מכליות חכורות ("שאטלים") בנפח של עד 250 אלף טונה שישנעו את הנפט בין טורקיה לישראל, וקו קבוע של "שאטלים" בנפח של 280-350 אלף טונה שישנעו את הנפט מים סוף למזרח. השיט בתעלת סואץ מוגבל למכליות בנפח של עד 130 אלף טונה בלבד.
40 מיליון טונה נפט בשנה
המיזם שמקדמת קצא"א כולל בנייה של חוות מכלים לאחסון הנפט בג'יהאן והקמת מקשר ימי בנמל ג'יהאן להעברת הנפט למכליות. העלות הכוללת של הפרויקט מוערכת ב-200-300 מיליון דולר, ובחברה כבר מקיימים מגעים סופיים לשותפות עם חברות טורקיות וחברת אנרגיה הודית במימון הפרויקט. במקביל אישר באחרונה דירקטוריון קצא"א את הרחבתה של חוות המכלים שבחוף אשקלון בכ-20%. עלות ההרחבה נאמדת ב-60-80 מיליון דולר, וזו תמומן ממקורותיה העצמיים של החברה.
כיום מסוגלת קצא"א להזרים מאשקלון לאילת כ-20 מיליון טונה נפט בשנה. לפי תחזיותיה העסקיות של קצא"א, בניית תחנת שאיבה נוספת בעלות של 10 מיליון דולר תאפשר הזרמה של 40 מיליון טונה נפט בשנה מאשקלון לאילת שעשויה להניב לחברה תמלוגים של עשרות מיליוני דולרים מדי שנה.
הרעיון למיזם נולד בעקבות השלמת פרויקט BTC - קו הנפט מבאקו (אזרביג'אן) שלחוף הים הכספי ועד לנמל ג'יהאן שבדרום טורקיה (1,760 ק"מ). הצינור מוביל כיום כ-30 מיליון טונה נפט גולמי מסוג "אזרי קל", הנחשב איכותי יותר, ובשנים הבאות ישנע כ-50 מיליון טונה נפט בשנה. פתיחת הצינור עתידה להביא לעלייה של כ-20% בסך הנפט הסובב כיום בים התיכון, ולהוזילו, כך שייהפך לאטרקטיווי גם עבור מדינות המזרח הרחוק המשוועות ממילא לגיוון מקורות.
כמו כן, בכוונת טורקיה להניח קו נפט נוסף מסמסון שלחוף הים השחור ועד ג'יהאן. לפי התוכניות, ישנע הקו בעוד שנתיים נפט גולמי מסוג אורל ו-CPC Blend בכמות שנתית של כ-60 מיליון טונה לנמל ג'יהאן ויגביר עוד יותר את כדאיותו הכלכלית של הפרויקט. בקצא"א בוחנים כיום את השתתפות החברה גם בפרויקט זה לצד חברות אנרגיה בינלאומיות נוספות. היקף הפרויקט מוערך ב-1.5 מיליארד דולר.
פריצת דרך במשק האנרגיה העולמי
יו"ר קצא"א, האלוף (במיל.) אורן שחור, אמר אתמול ל-TheMarker: "מימוש המיזם יהווה פריצת דרך במשק האנרגיה העולמי ובמרקם היחסים הגלובלי בכללותו, אשר עתיד להציב את ישראל כמדינת מעבר בין יורו-אסיה למזרח ויעלה תרומה אסטרטגית להקטנת התלות של העולם בכלל ומדינות מזרח-אסיה בפרט בדלק שמקורו במפרץ הפרסי". שחור יציג את המיזם בכנס השנתי השמיני של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. הכנס יתקיים ב-20-23 בינואר ויעסוק במאזן החוסן והביטחון הלאומי של ישראל.
קצא"א היא חברה פרטית בבעלות משותפת של ישראל וממשלת איראן, שכיום אינה שותפה פעילה, ועמה מנהלת ישראל זה כמה שנים הליך בוררות בינלאומי. החברה עוסקת בהזרמה, אחסון, יבוא ויצוא נפט גולמי ותזקיקים ופועלת מתוקף חוק זיכיון המשחרר אותה מתשלום מס הכנסה, ארנונה ודמי חכירה ופוטר אותה מחובת המכרזים.