דיוויד לואיס
גיל: 83
מצב משפחתי: נשוי + 5
מקום מגורים: לונדון
עוד משהו: למד את שפת הסימנים לאחר שאשתו איבדה את שמיעתה
בקיץ 1994 החליט איש העסקים הבריטי דיוויד לואיס להראות לשר התיירות, עוזי ברעם, את תוכניתו השאפתנית להפוך את העיירה הננטשת מצפה רמון למרכז תיירות הומה. השר אמר שהוא פנוי ביום שישי, אך הוא יהיה חייב לחזור לירושלים לפני כניסת השבת. לואיס הציע לו לצאת עמו במטוסו הפרטי למצפה רמון, שם הוא עומד להקים מרכז תיירותי ענק בשם בראשית.
השר הסכים, אבל נותרה בעיה קטנה: למצפה רמון אין שדה תעופה משלה, אפילו לא מנחת למטוסו הלא-גדול של המיליארדר הבריטי. באמצעות אנשי משרד התיירות הוסדרה ללואיס ולאורחו נחיתה מיוחדת בשדה התעופה הצבאי הסמוך, שדה רמון.
לואיס, ששירת במלחמת העולם השנייה כנווט בטייסת הניו-זילנדית של חיל האוויר המלכותי, מחזיק ברישיון טיס ונוהג להטיס את מטוסו בעצמו. כטייס מיומן הוא בחן את נתיב הטיסה החורג מהנתיבים האזרחיים הרגילים, וביקש את התדר שבאמצעותו יוכל להתקשר עם מגדל הפיקוח של שדה התעופה הצבאי. "זה בסדר", נמסר לו ממפקדת חיל האוויר שתיאמה את הטיסה המיוחדת, "את התדר תקבל כבר כשתהיה באוויר".
לואיס, ציוני להוט ומעריץ נלהב של צה"ל, המריא מעטרות בלב שקט, כשלצדו יושב השר ברעם ובמושבי הנוסעים מאחור כמה מאנשי צוותו בישראל ופרקליטו הישראלי יהודה רוה. באזור ים המלח הוא סטה מנתיב התעופה האזרחית לאילת ופנה מערבה, מעל שוליו הצפוניים של המכתש הגדול - לכיוון בסיס רמון.
בקרי הטיסה של חיל האוויר שידרו לו, כמובטח, את התדר לתקשורת עם מגדל הפיקוח. כשהגיע המטוס הקטן מעל לבסיס חיל האוויר, החל לואיס לקרוא למגדל הפיקוח בקשר כדי לבקש אישור לנחיתה. "האיש במגדל הפיקוח דיבר אנגלית רהוטה", נזכר לואיס באחד הרגעים המעניינים בחייו. "אני לא רואה אותך", אמר פקח הטיסה בקול רגוע.
זה היה יום בהיר מאוד, כמרבית הימים באזור מצפה רמון. "אני כאן, בדיוק מעליך", אמר לואיס, עדיין לא מבין את פשר התקלה. דקות אחדות של מתח חלפו, כשלפתע נשמע קולו של בקר הטיסה: "אוקיי רויאל ג'ורדניאן, אתה רשאי לנחות". "זה לקח לי עוד כמה שניות עד שהבנתי", נזכר לואיס. "בקר הטיסה סיפק לי בטעות את תדר מגדל הפיקוח של עמאן, וכל אותו זמן דיברתי עם מגדל הפיקוח הירדני".
לואיס מיהר לחזור לתדר הצה"לי, קיבל את התדר הנכון של מגדל הפיקוח ברמון, ונחת עם אורחיו בשלום על המסלול הצבאי. מפקד הבסיס קיבל את הנוסעים הנרגשים בחיוך חסר דאגה. "לא הייתם מודאגים מהמטוס הבלתי מזוהה שחג מעל הבסיס?" שאלו אותו הנוסעים. "בכלל לא", השיב המפקד. "עקבנו אחר המטוס מרגע המראתו מעטרות ועד לכאן, ורק לא הבנו מדוע אינכם מתקשרים".
הצד התיירותי של הירח
לואיס, 83, בעל רשת המלונות ישרוטל, מבקר מאז לעתים תכופות בישראל. היאכטה שלו, מצוין 4, עוגנת בחלק גדול מימות השנה ליד המזח הצפוני במרינה בהרצליה, ומשמשת לו בית לעת מצוא. זו אינה היאכטה הגדולה במעגנה, אך יש בה שישה חדרי שינה לאורחים, גשר פיקוד מצויד היטב, ולואיס - שייט נלהב - מעדיף להשיט אותה בעצמו. הוא מארח עליה את עובדי החברה שלו, אנשי עסקים, פקידים בכירים ופוליטיקאים.
מסב בחדר האורחים שבירכתיים, הוא מנסה להסביר מדוע החליט להקים את המלון היוקרתי ביותר במדינה דווקא במצפה רמון המרוחקת: "האדם הראשון שפנה אליי בעניין היה שמעון פרס, שיש לו, כתלמידו של בן-גוריון, עניין מיוחד בנגב. הוא הציע לי לבקר במצפה רמון וראיתי את המקום. זו עיר שנוסדה עם תקוות גדולות, אך לצערי ללא בסיס כלכלי. ראיתי שם את המפעלים הסגורים, והמראה היה עצוב. היו שם כמה בלוקים של דירות שהיו מאוכלסים חלקית, והציעו לנו לקחת אותם ולהתחיל בסוג מסוים של פעילות תיירותית. לקחנו את המבנים והפכנו אותם למה שכיום הוא פונדק רמון.
"זה היה פרויקט ראשוני מאוד במבנים שכלל לא תוכננו להפוך למלון. את המלון החדש אנחנו בונים על נוף הצופה למכתש. עבדנו על התכנון שנים רבות, היו עיכובים רבים, אבל לפני שבועיים סוף-סוף התחלנו בעבודות".
מה בדיוק אתם מקימים?
"קראנו לו 'בראשית', כי הנוף ממנו מזכיר את נוף הבריאה. המלון הזה יגדיר רמה חדשה של בתי מלון בישראל - והוא מיועד לתיירות ברמה גבוהה. יהיו בו 120 יחידות הצופות לנוף הירח הפנטסטי של המכתש. כל יחידה תהיה למעשה בקתה, שהאורח בה יהיה מבודד משכניו. לחצי מהיחידות תהיה בריכת שחייה פרטית. בחצי האחר יהיו אמבטיות ג'קוזי.
"כל יחידה תהיה דו-מפלסית והיא מתוכננת לפרטיות מרבית לאורחים. האטרקציה העיקרית היא הטבע והנוף. היחידות יהיו בנויות בתוך הנוף, שישקיף אליהן מכל חלון. אפילו באמבטיה אפשר יהיה לפתוח חלון שישקיף על נוף המכתש".
את התיירים העממיים וועדי העובדים אתם משאירים באילת?
"זה לא שאנחנו מעדיפים לשרת את התיירות היוקרתית על-פני העממית. באילת אנחנו משרתים את תיירות ההמונים תחת המוטו 'להגשים כל חלום'. אבל יש לנו התמחות מיוחדת בתיירות יוקרתית. הניסיון שלנו, המעוגן בסטטיסטיקה, מלמד שתיירות ההמונים כל הזמן נעה לכיוון המלונות היוקרתיים - וככל שהמלון יוקרתי יותר, הביקוש עולה.
"אחד המלונות היוקרתיים ביותר שלנו הוא הריץ קרלטון בפלורידה. ספינת הדגל שלנו באילת היא הרויאל ביץ', שהוא היוקרתי והיקר ביותר ברשת, וגם הביקוש לו הוא הגבוה ביותר, למרות המחיר".
דיברו על המלון במצפה רמון שנים רבות, ורק עכשיו אתם מתחילים לבנות אותו. מתי הוא ייחנך?
"ב-2010. כשהתחלנו לתכנן את המלון, היה הסכם לפרויקט משותף בינינו לבין החברה לפיתוח הנגב. לקח לנו הרבה זמן להכין את התוכניות, וכשהלכנו לאשר אותן באוצר נאמר לנו שהמדיניות השתנתה.
"הממשלה מעוניינת בהפרטה, ולכן היא אינה יכולה להיכנס לפרויקט עסקי באמצעות החברה לפיתוח הנגב. אני תומך מאוד בהפרטה, אבל לא היתה סיבה לבזבז זמן כה רב על תוכניות משותפות. אחר כך באה האינתיפאדה - וזה לא היה הזמן הנכון, ולאחר מכן החלטנו לשנות את התוכניות המקוריות למלון עממי, ולתכנן מחדש את המלון היוקרתי בבנייה נמוכה. היו גם בעיות עם מענקים שבהתחלה הובטחו ואחר כך בוטלו. לבסוף סוכם בכל זאת על מענק ממשלתי".
משקיעים רבים מתלוננים על מדיניות המענקים והתמיכות של הממשלה. אתה אף הגשת תביעה בגין הפרת התחייבות ממשלתית לסיוע. גם במדינות אחרות המצב כזה?
"הייתי מעדיף לומר שכן. המצב בישראל נובע, לעניות דעתי, מהרקע הקומוניסטי-בולשוויקי של כמה ממייסדי המדינה, ולכן המעורבות הממשלתית במשק היא משמעותית. כשהתחלנו להשקיע, המדינה סייעה באמצעות סבסוד הריבית. לאחר מכן המדיניות הוחלפה במדיניות של מענקים, והיא כל הזמן משתנה על-פי הממשלה והמפלגה שבשלטון באותו רגע. ברוב העולם אין כל התערבות ממשלתית בענף התיירות".
אתה חושב שהיינו מצליחים לפתח את הענף בצורה כזו ללא תמריצים ממשלתיים? הרי גם אתה התנית כניסה לפרויקטים במענקים ותמיכות.
"ייתכן שבשלב הראשון היה צורך בפעילות ממשלתית כדי להתניע את ההשקעות, במדינה שבה היה צריך להתחיל מאפס. חלק מההשקעות הממשלתיות נעשו באופן לא נכון, וחלק כן. אבל אני מאמין קיצוני בשוק חופשי, ואני חושב שלאחר שהענפים כבר עומדים על רגליהם אין כמעט צורך בהתערבות ממשלתית. במשק, שיש בו מענקים ותמיכות, גם אני צריך להשתמש בזה כדי להתחרות במשקיעים אחרים שקיבלו את העסקה הממשלתית. אבל אני חושב שהמדינה צריכה לחדול מכך".
ובכל זאת אתה פונה לקפריסין, המתחרה בנו כיעד תיירותי, ומקים שם פרויקט תיירותי ענק.
"אנחנו מקימים שם מלון, ולא מדובר בהשקעה כל-כך ענקית. אחרי שפעלנו במשך עשור באילת, התעוררה תחושה מסוימת - שאותה ביטאו ראש העיר וכמה תושבים - כי ישרוטל מנהלת את העיר ואני נעשיתי חזק מדי. זה לא היה נכון, אבל התחלנו לחשוב שאולי יש משהו בטענות. מתוך 11 מלונות הרשת, שמונה נמצאים באילת. אני לא רוצה לשלוט בעיר. זה לא התפקיד שלי. אני רק רוצה לנהל מלונות, אז התחלתי לבחון גם מקומות אחרים". כמעט הגעת לעקבה. מדוע חזרת בך?
"בחרנו שם אתר להקמת מלון, ונתנו ערבויות לבנייה של כ-250 אלף דולר. לאחר זמן מסוים ביקשנו לשנות את התוכניות, וזה גרם לעיכוב. החברה לפיתוח עקבה החלה ללחוץ עלינו לעמוד בלוח הזמנים. בינתיים פרצה האינתיפאדה השנייה והחלטנו לא להיחפז. אם קצב ההתקדמות שלנו לא מתאים להם, נוותר. השארנו להם את הערבויות ומישהו אחר קיבל את המקום". בכל האזור יש תנופת פיתוח תיירותי - בסיני, בקפריסין, בטורקיה ובעקבה. איך תתמודד אילת עם תחרות מצד מדינות הנהנות מכוח אדם זול בהרבה?
"תיירות היא לא רק עניין של היצע זול. באיטליה, בצרפת ובספרד המחירים גבוהים מאוד ובכל זאת יש להן עשרות מיליוני תיירים. גם לאילת יש יתרונות על סיני. אם אתה רוצה מרחבים פתוחים - ייתכן שסיני הוא המקום שלך. אבל אם אתה רוצה קרבה לחברים שלך - שאולי מתאכסנים במלון הסמוך - טיילת, עשרות מסעדות טובות שאפשר למצוא במרחק קצר מהמלון, ואנשי צוות ידידותיים המדברים בשפתך וקרובים אליך תרבותית - אילת עדיפה".
ומה אתה אומר לתייר הגרמני או השוודי?
"יש לנו בעיה. בתקופת האינתפיאדה, סיני הוצפה בתיירים והענף התקדם שם מאוד. אבל אנחנו צריכים לעבוד על היתרונות שלנו. לכל מדינה יש ייחוד משלה ואופי שאי-אפשר למצוא במקום אחר. לישראל יש את ירושלים, המקומות הקדושים, הנגב ומגוון נופים שאין בשום מקום אחר".
הימור מחושב
השבוע נראה היה שאנחנו קרובים מתמיד לקזינו העברי הראשון באילת. יש מלונאים הרואים בו הצלה לענף.
"הקזינו יכול לעזור לתיירות, אבל זו לא תהיה מהפכה. אני לא מהמר בעצמי. העסקים הם הימור מרגש מספיק בעיניי, והם מספקים לי את מנת האדרנלין שאני זקוק לה. בעבר התנגדתי להימורים בגלל הסיכון שבהרס משפחות. אבל כיום אפשר להמר במדינות רבות בעולם, ונמצאו דרכים למנוע את הפשע והאירועים הקשים הכרוכים בהם.
"כיום אני חושב שכשמדינות רבות באזור מאפשרות הימורים, וגם בישראל מתקיימים הימורים בלתי חוקיים, חבל שהמסים שאפשר לגבות מהם הולכים לממשלות זרות. מוטב להפוך את ההימורים לחוקיים ולפקח עליהם.
"נדרשות תקנות שמפחיתות את הסיכון שבהפסדים גדולים. ההימורים צריכים לספק לתיירים שעשוע קליל. במדינות רבות מגבילים את מספר השולחנות וסכומי הכסף שעליהם אפשר להמר. הייתי רוצה לראות בישראל גם פעולה חינוכית המזהירה מפני צבירת הפסדים גדולים".
איך אתה מתכוון להשתלב בענף החדש?
"הייתי משקיע בהקמת בתי קזינו, כשם שאנחנו משקיעים במפעלים אחרים המושכים תיירים ומספקים להם את כל סוגי הבילויים. זו השקעה טובה ואין בכך כל רע. אבל אני חושב שבתי הקזינו אינם צריכים להיות בתוך בתי המלון. ראיתי בלאס וגאס מלונות, שכל מי שנכנס אליהם צריך לעבור על-פני שורות ארוכות של מכונות הימורים. אני לא רוצה לראות את זה במלונות שלנו, המארחים משפחות רבות. אזור הקזינו צריך להיות מופרד מבית המלון עצמו".
השקעת בישראל 300 מיליון דולר. ישרוטל שווה כיום בבורסה כ-170 מיליון דולר. בניכוי חלקו של הציבור יש לך רק מחצית מהסכום שהשקעת, ולא משכת שקל אחד דיווידנד.
"אני מאמין שהבורסה לא משקפת את הערך האמיתי של הנכסים. צריך לזכור שמאז שהתחלנו להשקיע בישראל, עברנו שתי אינתיפאדות והיתה גם מלחמת לבנון שהשפיעה לרעה על העסקים.
"למרות כל הצרות, לא נאלצנו להביא כסף נוסף כדי להשקיע בפיתוח העסקים. כיום אנחנו חברת המלונאות המובילה בישראל והעסק נושא את עצמו. את ההשקעה במלון בראשית במצפה רמון, כ-120 מיליון דולר, נממן מתזרים המזומנים של החברה - ללא הזרמת הון מבעלי המניות.
"אני גאה מאוד בישרוטל, כי היא תרמה המון למרקם החיים בישראל, בין היתר באמצעות מפעלי התרבות והפסטיבלים שהיא הביאה לאילת. לפני שבאנו היו בישראל רק מלונות שנועדו לארח משלחות מאמריקה ומיסיונרים. אנחנו בנינו כאן בראשונה מלונות שמשפחות יכולות להגיע אליהם לחופשה, להתבדר וליהנות 24 שעות ביממה מבלי לצאת מבית המלון. זו היתה משימה מאתגרת מאד. כשהתחלנו, זה היה הימור בניגוד למגמה שרווחה אז בענף. אין דוגמה לכך בעולם כולו".
עסקים משפחתיים
לואיס שותף עם אחיו ברנרד, 81, בחברת ריבר איילנד. אביהם של האחים היה ירקן בלונדון. מחנות הירקות הצמיח הדור השני חברת הלבשה ענקית בעלת כ-200 סניפים, חלקם מחוץ לאנגליה. קבוצת החברות של השניים כוללת מלונות, עסקי נדל"ן, קמעונאות ופיננסים.
הוא איש קטן קומה ורך דיבור, ודבק בפילוסופיית חיים שמרנית - על כל היבטיה: תומך אדוק של המפלגה השמרנית בבריטניה, תורם למפלגה ופעיל בקרב נציגיה בבית הנבחרים. לואיס מספר בגאווה, כי המפלגה השמרנית היא העשירה בתומכים פרו-ישראליים, שני שלישים להערכתו. את הרוחות האנטי-ישראליות המנשבות בשנים האחרונות בבריטניה, הוא מייחס במידה רבה לחוגים הסוציאליסטיים והליברליים, המקורבים יותר למפלגת הלייבור היריבה, שתומכי ישראל בשורותיה מעטים הרבה יותר.
לואיס שמרני גם בחייו האישיים. הוא נשוי מזה 55 שנה לאשת נעוריו, רות. "אני חושב שהיא כבר שוקלת להחליף אותי", הוא אומר בהומור יבש, אבל ידידי הזוג מספרים על אהבה גדולה ונאמנות אין-סופית השוררת בין השניים. לפני 25 איבדה רות את שמיעתה. לואיס ובני המשפחה הקרובים למדו את שפת הסימנים, ובאירועים חברתיים מקפיד לואיס לתרגם לרעייתו את דברי הסובבים.
לזוג שלושה בנים ושתי בנות, ואולם רק הבנים מעורבים בעסקים. הגדול ביניהם, ג'וליאן, אחראי לתחום ההשקעות. הבן השני, סיימון, מעורב בתחום המלונאות של הקבוצה. השלישי, בן, מעורב בתחום הקמעונאות.
אתם בעסקי המלונאות, והמקום החם ביותר בעולם הוא לאס וגאס. אפילו הישראלים הגיעו לשם.
"ישראלים מגיעים לכל מקום. אבל אינני מתעניין בהשקעות בלאס וגאס. הייתי שם כדי ללמוד את מה שעושים שם בתחום הבידור לתיירים. יש גבול למה שאתה יכול לעשות אם אתה רוצה לעשות את זה טוב. אי-אפשר לפזר יתר על המידה את תשומת הלב הניהולית.
"המשפחה שלנו מפוזרת במספר נכבד של תחומים. באחרונה השקענו בפרויקט אחד בוורשה, וייתכן שבעתיד נתפתח במזרח אירופה. בהודו ובסין אנחנו משקיעים באמצעות קרנות השקעה - ולא באופן ישיר. אחד המנהלים אצלנו נלהב לבצע השקעות ישירות במזרח. הוא היה בהודו ובברזיל, והביא אנשי עסקים הודים לפגוש אותנו בלונדון - אבל אני לא מתלהב".
אתה שמרן גם בעסקים?
"אני לא 'גו-גו מרצ'נט', שמוכן תמיד להיכנס לכל עסק בכל זמן. כל מה שאנחנו עושים ממומן באופן קונסרבטיווי. לפני כמה ימים היתה לי פגישה כאן בתל אביב עם איש פיננסים אמריקאי שאמר לי 'אם הייתי מציע לך 100% מימון לפרויקט, לא היית קופץ על ההצעה?' הוא היה מאוד מופתע כשאמרתי 'לא. איני מעונין לקבל יותר מ-70%-80% משווי השוק של הפרויקט'.
"הוא התקשה לבלוע את זה, אבל זה אני. אני מעדיף יציבות וביטחון. חייתי חיים ארוכים וראיתי דברים רבים. אני מורגל בתנודתיות מחזור העסקים. אחרי השפל באה גיאות, ואחריה שוב שפל. אם אתה מעוניין ביציבות - אתה חייב להתנהל באופן שיאפשר לך לעבור ללא קושי רב מדי גם את הגאות וגם את השפל".
משבר הסאב-פריים יגיע גם לתיירות?
"אני סבור שכן. כבר לפני כמה חודשים הבנתי שהמשבר יתפשט, והגלים יגיעו לכל תחומי הפעילות הכלכלית, כי הבנקים יהיו זהירים יותר במדיניות האשראי שלהם. יהיו לזה השלכות גם על התיירות. האשראי הזול מימן צריכה, ובין היתר גם חופשות יקרות.
"עם זאת, צריך לומר שהבום הכלכלי בשנים האחרונות לא היה מבוסס רק על האשראי הזול - אלא גם על הצמיחה והייצור המתפתח במדינות כמו סין והודו. לכן אני חושב שב-2008 תהיה האטה, אבל ב-2009 תחזור הפעילות הכלכלית המואצת והצמיחה".
ותודה לשייטת
מכריו של לואיס יודעים כמה קל להצית את דמיונו בסיפורים על מבצעים צבאיים נועזים. בשנים האחרונות הוא ניהל מבצע מורכב, חשאי בחלקו, ליצירת מיצג שינציח את מבצע התפיסה של אניית הנשק הפלשתינאית קארין אי. המיצג נועד למוזיאון שהוקם באילת בתמיכתו הפעילה של לואיס.
"זו היתה דרך יסורים, אבל הסוף הוא טוב", אומר לואיס. "לפני כמה שנים צלצלו אלי מצה"ל וביקשו ממני לארח בלונדון קצין בכיר ששוהה בעיר בדרכו לוואשינגטון. ערכתי לו ארוחה שהיו בה כתריסר מוזמנים, והתברר שהוא היה ממש בצוות שלכד את הקארין אי. הוא סיפר לי על המבצע פרטים מרתקים שלא ידעתי קודם.
"שמו היה אלי (צ'ייני) מרום (כיום מפקד חיל הים - ה"ד). התרשמתי מאוד מנחישות הלוחמים במבצע, הדיוק העצום שנדרש בתיאום בין כוחות הים והאוויר והטכניקה המבריקה. החלטתי שצריך לעשות משהו שיחרוט את המבצע בתודעה הציבורית".
למה דווקא באילת?
"אילת היא המקום לעשות זאת, מכיוון שמשם יצא הכוח. נזקקתי לאישור הצבא לצורך צילום המייצג ושיתוף לוחמים שהשתתפו בו. פניתי לשאול מופז, שהיה שר הביטחון, אבל כלום לא קרה. פעם הוזמנתי לאירוע בבית השגריר בלונדון, פגשתי את מופז שוב והזכרתי לו את הבקשה. הוא אמר שהוא יבדוק את הנושא, חיכיתי ימים רבים ושום תגובה לא הגיעה.
"לאחר שמופז פרש מתפקידו, נפגשתי עם מפקד חיל הים דוד בן בעש"ט, שהיה מאוד ידידותי ופתוח. יצרתי קשר עם קצין מחיל הים, שהתלהב וביקש להשתתף ולתרום - עד שצה"ל הורה לו, ככל הנראה מסיבות ביטחוניות, לחדול משיתוף הפעולה. כשראיתי שלא אזכה לשיתוף פעולה מצד הצבא, החלטתי להמשיך בהכנת המייצג בכוחות עצמנו. בעוד שבועיים יוצב המייצג במוזיאון של אילת".
הבנתי שרצית לקנות גם את הספינה עצמה.
"רציתי לקנות אותה, כדי להטביע אותה במפרץ ולהפוך אותה לאתר צלילה. אבל חיל הים חזר בו מהכוונה למכור לי אותה מסיבות שונות. בין היתר היתה התנגדות של אנשי איכות הסביבה, שחששו שהספינה לא תנוקה טוב מספיק מהדלקים והשמנים שבה, ותזהם את מי המפרץ. אני חושב שחיל הים העדיף למכור אותה לגורם מחוץ למדינה, מחשש שיתייצב פעם מישהו לתבוע את הבעלות עליה".
אתה שוקל להצטרף לפרויקט התיירותי אקוואריה שיוזם רן פקר עם קבוצת משקיעים?
"אני מכיר את הפרויקט. התוכניות השתנו מאוד. הם הציעו לי בעבר לקחת בו חלק, אבל אז חשבתי שהפרויקט גדול מדי לאילת. הם דיברו על תוכנית של מיליארדי דולרים, כולל שדה תעופה נפרד. חשבתי שזה שאפתני ומנותק מהמציאות. בינתיים הם צימצמו אותו מאוד וכיום הוא מעניין. אבל הם מסתדרים עם שותפים אחרים ואינם מעוניינים בנו".
לחצות את האוקיאנוס
על המרינה בהרצליה ירד הערב. לחץ האוויר הגבוה, שהביא עמו האוויר הקר, השקיט את כלי הים. היאכטה מצוין 4 כמעט אינה מתנודדת. זוהי ספינה טובה ולא ראוותנית, המתאימה לסגנונו השמרני של בעליה. לואיס מספר על הפלגותיו בין איי הים התיכון וחופיו. הוא אוהב במיוחד את החוף הדרום-מערבי של טורקיה, על המפרצים חמימי המים שאפשר לשחות בהם, הנמלים הקטנים והעיירות הנעימות.
בשנה שעברה הצליח לבלות רק ארבעה שבועות על הספינה. השנה הוא מתכוון לשוט יותר. הוא רוצה להפליג לים השחור, ומאוחר יותר לעשות את המסע הגדול: לחצות את האוקיאנוס האטלנטי ולהגיע לאיים הקאריביים.
כמה ספינות יש לך?
"אחת. זה מספיק".
אומרים שליוסי מימן יש שלוש.
"אה. מימן הוא טייקון אמיתי".
המיליארדר הבריטי דיוויד לואיס יקים את המלון המפואר במדינה: "המלון יגדיר רמה חדשה בישראל"
הדר חורש
18.1.2008 / 8:20