פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הדובים מגיחים מהיער

      גיא רולניק חושב שהפניקה מירידת הדולר והמשבר האמריקאי לאמוצדקת. אם רוביני מאיים שהדובים באים, פרנקל אומר: לא דובים ולא יער

      הדולר לא קרס, הין לא עלה, הנפט לא הגיע ל-100 דולר, הפרוטקציוניזם לא ניצח. התחזיות השחורות לא התממשו. אי אפשר להגיד שמשבר לא יכול לקרות, אבל העולם הוא גלובלי, שווקים פיננסיים רחבים ועמוקים מאפשרים לתיקונים להיות יותר רגועים ומסודרים, וכמעט אפשר להגיד שאנחנו מחוסנים מפני ניהול מדיניות כלכלית כושלת, בגלל החוזק של השווקים הפיננסיים" (פרופ' יעקב פרנקל, סגן יו"ר AIG, בכנס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, 24.1.2007).

      שש פעמים רצופות הצליח פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, להכות את כל המומחים הפסימיים שמתכנסים מדי שנה בדאבוס לדיוני הפורום הכלכלי העולמי. שש פעמים הוא נתן תחזיות אופטימיות בדיון הפותח הראשון של הכנס - וצדק.

      מסטיב רואץ', מי שהיה הכלכלן הראשי של מורגן סטנלי, עשה פרנקל קציצות על הבמה כאשר כל שנה התבדו התחזיות הפסימיות של רואץ' על התפוצצות בועת האשראי האמריקאית.

      ב-2007 החליט רואץ' שדי לו בטקס ההשפלה השנתי, ופינה את מקומו לפסימיסט אחר: פרופ' נוריאל רוביני. זה האחרון הזהיר ש"שלושה דובים אורבים ביער לכלכלה הגלובלית: שוק הדיור, העלאת הריבית על ידי הבנק המרכזי שתוביל למחנק אשראי ומחירי הנפט הגבוהים".

      "יש המון שאננות בשווקים", אמר רוביני, "והפחד הגדול הוא ללא ספק העובדה שאין עכשיו פחד בשווקים הפיננסיים".

      מדוע בחר רוביני לדבר על שלושה דובים? משום שבעשור האחרון האמריקאים לכנות את הכלכלה שלהם "כלכלת זהבה" (Goldilocks economy) מהאגדה על זהבה ושלושת הדובים, שבסוף מצאה לעצמה את הדייסה שהתאימה לה בדיוק: לא קרה מדי ולא חמה מדי - ודוב מסמל אצל האמריקאים שוק יורד.

      אבל את פרנקל סיפורי הדובים האורבים לכלכלה האמריקאית של רוביני הצחיקו. "המציאות היא שאנחנו רואים הרבה דובים מכוערים שמגדלים קרניים ונהפכים לפרים (הסמל של השוק העולה), אמר פרנקל, וזכה לתשואות וחיוכים מהקהל.

      האופטימיות של פרנקל נשענה, כמו תמיד, על כך שהשווקים הפיננסיים הגלובליים מתוחכמים, מתמחרים את הסיכונים, ויש בתוכם מנגנוני תיקון עצמי שימנעו משברים פיננסיים וריאליים מתמשכים. "משבר בשוק הדיור הוביל בעבר למשבר פיננסי - כאשר המאזנים של הבנקים היו חלשים (בניגוד למצב כיום)", הסביר פרנקל.

      זה היה בינואר 2007. ואז באוגוסט הגיח מהיער דוב גדול - משבר הסאבפריים (משבר המשכנתאות) - 1.3 טריליון דולר של הלוואות שניתנו לאמריקאים בעלי יכולת החזר נמוכה עד בלתי קיימת. משבר ששורשיו בחגיגת ההלוואות של הצרכן האמריקאי - הסוג שממנו הזהיר רואץ' במשך שנים. וככל שחלפו החודשים, התברר שהפחד של רוביני מ"חוסר הפחד" בשווקים היה מוצדק.

      המשבר הפיננסי של הסאבפריים מאיים עתה להיהפך גם למשבר ריאלי - מיתון בארה"ב - אם כי הדעות על כך עדיין חלוקות. גם המאזנים של הבנקים הגדולים, שלפני שנה היו במצב הטוב ביותר אי פעם - נראים לפתע אחרת לחלוטין: בחודש האחרון נאלצו הבנקים הגדולים ביותר בוול סטריט להכריז על מחיקות של עשרות מיליארדי דולרים מהונם העצמי, ולבצע גיוסי הון חטופים ומהירים ממשקיעים מהמזרח התיכון וממזרח אסיה כדי לחזק את יציבותם הפיננסית.

      ביום רביעי הקרוב יתכנסו כמדי שנה בכירי עולם העסקים בעיירת הסקי השווייצית הקטנה למפגש השנתי שלהם; אלא שהשנה, לאחר חמש שנים עליזות, האווירה תהיה אחרת לחלוטין. דוב אחד - משבר הסאבפריים - כבר יצא מהיער והוא קוטל משקיעים, מנכ"לים, לווים ומלווים, ועכשיו כולם עסוקים רק בשאלה אם אחרי דוב הסאבפריים יגיח דוב המיתון באמריקה - ואולי דוב מפחיד אף יותר: משבר בסין.

      מי שוודאי לא יגיחו בשבוע הבא בשווייץ הם מנכ"ל סיטיגרופ צ'רלס פרינס ומנכ"ל מריל לינץ' סטנלי אוניל, שנהגו לערוך מדי שנה את קבלת הפנים המסורתית בדאבוס. שניהם נאלצו להתפטר השנה מתפקידם בעקבות הפסדי העתק של הבנקים כתוצאה מהשקעות כושלות בהלוואות הסאבפריים. במקום הקוקטייל בדאבוס הם צריכים להישאר בבית ולהתכונן היטב להופעה הציבורית הגדולה הבאה שלהם, בעוד שבועיים: התייצבות בקונגרס האמריקאי, שם יידרשו להסביר מדוע קיבלו חבילות פרישה של עשרות ומאות מיליוני דולרים לאחר שהסבו לבנקים שלהם הפסדים של מיליארדים.

      בר-און שותק

      "הדולר מתרסק ושר האוצר שותק... הבוקר דיברתי עם שר האוצר בכאב, כי ניסיתי להביא אליו את הכאב של התעשיינים וביקשתי לקיים דיון חירום בנושא הדולר. שר האוצר אמר לי: אני לא מתכוון לעשות כלום. לא האמנתי. אם שר האוצר לא מתכוון לעשות כלום כשאנחנו מדברים על סגירה של עשרות קווי ייצור, אני לא מבין איפה האחריות של המדינה" (שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים).

      איזה מין שר אוצר יש לנו? הדולר יורד, מתקשרים תעשיינים והוא לא עושה כלום. שר אוצר ישראלי רציני כבר מזמן היה פועל: מתקשר לנשיא בוש ומודיע לו שיש לו 48 שעות לאפס את הגירעון הפדרלי, לפתור את בעיית האשראי הצרכני האמריקאי, שמתנפחת כבר עשור, ולנקות את כל המאזנים של הבנקים הגדולים בוול סטריט; שולח מכתבי אזהרה ל-7,000 מנהלי קרנות הגידור, הפנסיה וההשקעות הגלובליים המובילים, שמוכרים בשנה האחרונה דולרים וקונים יורו - ומזהיר לבל יעזו לפגוע במטבע היצוא של ישראל; מורה על איסור ביצוע השקעות זרות בישראל - לא ריאליות, לא בנדל"ן ובוודאי שלא פיננסיות - משום שהן כרוכות במכירת דולרים מאסיבית בחדרי העסקות בישראל, מה שגורר ייסוף של השקל הישראלי מול הדולר; נותן הוראה לנגיד בנק ישראל להתעלם מהקפיצה שהיתה באינפלציה בחודשים האחרונים ולחזור למצב "הנורמלי", שבו הריבית על השקל הציוני והגאה תהיה נמוכה משמעותית מהריבית על הדולר האמריקאי.

      אבל רוני בר-און שותק. מבחינת שר האוצר שלנו, אנחנו חלק משוק המט"ח העולמי, שהוא שוק חופשי, פרוע וגלובלי שבו מחיר הנכסים נקבע מדי יום על ידי מיליוני משקיעים על בסיס התפתחויות כלכליות ריאליות ופיננסיות במאות מדינות, מאות אלפי חברות השקעה ומאות ענפים - מבלי שיבקשו עצות או אישור מממשלת ישראל או מהתאחדות התעשיינים. שר אוצר מוזר.

      המיליונים של הבת של ליברמן

      "כל מהלך פוליטי שלי מלווה בחקירת משטרה. אני מקווה שלפני הבחירות המשטרה תפתח נגדי עוד כמה תיקים - זה רק יוסיף לי מנדטים" (השר לאיומים אסטרטגיים, אביגדור ליברמן, בראיון ל"ידיעות אחרונות").

      הקשר בין המנדטים לבין החקירות של ליברמן עדיין טעון הוכחה, אבל יש קשר אחר שכבר לא: הקשר בין הצטברות המיליונים בחשבונה של בתו של השר לענייני איומים אסטרטגיים לבין מספר הפעמים שהוא מזומן לחקירה במשטרה.

      בעוד שההישגים של ליברמן בתחום הטיפול באיום האירני עדיין לא ברורים, הרי שהישגיה של בתו מיכל אינם מוטלים בספק: בגיל 21 היא הקימה חברה למסחר בינלאומי, ובגיל 24 כבר נצברו 7 מיליון שקל בחשבונה של החברה.