"מאיפה הגעת? ארזת לבד? איפה היית בזמן אריזת הכבודה? האם את/ה נושא/ת כלי נשק להגנה עצמית?" - את ארבע השאלות האלה תשמעו בנמל התעופה בן גוריון (נתב"ג) בפעם האחרונה ב-2008, יחד עם הנוהל המוכר של פתיחת המזוודות. אם הכל ילך על-פי התוכניות, תוכנס לשימוש ב-2009 מערכת שיקוף חדשה, HBS, שתהפוך את חיי הנוסעים לנוחים ומהירים יותר.
"זו תהיה מהפכה של ממש", מבטיח ראש חטיבת הביטחון ברשות שדות התעופה, תא"ל (מיל') שמואל זכאי. "המזוודות ייבדקו מאחורי הקלעים, ולא מול עיניהם של הנוסעים האחרים. אולם הנכנסים בטרמינל יכיל יותר אנשים, ותנועת הנוסעים תזרום בצורה מהירה יותר לצ'ק-אין. הבידוק יהיה אמנם עמוק יותר מבחינה ביטחונית, אך הוא יהיה ידידותי יותר לנוסע". זכאי מספר כי ההפעלה הניסיונית של המערכת החדשה תחל ברבעון הראשון של 2009. "בשלב הראשון נבצע את הניסוי בקומת הקרקע של הטרמינל (אזור G), שבו ממוקמות כיום חברות התעופה לופטהנזה, סוויסאייר, אוסטריאן איירליינס ולוט", הוא מסביר. "זהו אחד מתוך חמשת אזורי הבדיקה הביטחונית ברחבי טרמינל 3. אם הניסוי יצליח לא נפרק את המערכת, אלא נמשיך להתקינה אזור אחר אזור".
בראיון ל-TheMarkerWeek לסיכום 2007 וההיערכות החדשה ל-2008, זכאי מדבר בפתיחות על הנושאים שבדרך כלל יפה להם השתיקה, וחושף בראשונה תורות לחימה, שיטות אבטחה ושלל מערכות הגנה טכנולוגיות - כולל כאלה שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים, ונועדו להתמודד עם איומי הטרור על המטוסים שממריאים ונוחתים בנתב"ג.
מדוע לא נכנסה המערכת לשימוש מוקדם יותר?
"התחלנו את המחקר והפיתוח של מערכת ה-HBS לפני שש שנים, אך רק לפני כשנה היא עברה את תהליך הרישוי של אגף הטכנולוגיות בשב"כ. מרגע שהמערכת עברה את התהליך, היא צריכה לעמוד בשני פרמטרים: הראשון הוא מבצעי, כלומר גילוי חומר נפץ, והשני הוא תפעולי, למשל קצב מעבר כבודת היד והמזוודות.
"ככל שהפרמטרים התפעוליים טובים יותר, כך נפגעת יכולתה המבצעית של המערכת. במאי האחרון בדקנו את גבולות המערכת, וכמה מהפרמטרים התפעוליים לא היו לשביעות רצוננו. הגענו למסקנה שאי אפשר לשפר עוד את הנתונים התפעוליים מבלי לפגוע ביכולתה המבצעית של המערכת. לכן החליטה מועצת המנהלים של הרשות לאשר את הפרויקט ולצאת לדרך".
מהי המשמעות המעשית של ההחלטה?
"בקרוב נפתח במשא ומתן עם חברת ג'נרל אלקטריק על רכישתן של מכונות השיקוף. בנוסף, אנו עומדים לצאת למכרז להחלפת מערכת שינוע המזוודות בנתב"ג ברגע שיושלם המפרט הטכני שלה. המכרז לא צפוי להימשך זמן רב, משום שרק שתיים-שלוש חברות בינלאומיות מתמחות בהקמתה של מערכת שינוע כזו".
בכמה מכונות שיקוף מדובר ומהי עלות הפרויקט?
"אנחנו מדברים על רכישה של 16 מכונות, מהן שמונה מכונות שיקוף CT ושמונה מכונות בדיקה אקסילון. מכונת CT עולה כמיליון דולר, ואילו מחירה של האקסילון כפול. עלות הפרויקט היא 70 מיליון דולר, כולל מערכת שינוע המזוודות החדשה".
בנמלי תעופה רבים בחו"ל משתמשים במערכות בדיקה דומות. מדוע היה צורך בזמן כה רב לתכנון המערכת הישראלית?
"נכון שבשדות תעופה כמו המבורג בגרמניה או סן פרנסיסקו בארה"ב ישנן מערכות בדיקה טכנולוגיות שדומות למערכת שתהיה לנו. עם זאת, שום מערכת בדיקה קיימת לא יודעת ליצור קשר און-ליין ברמה שאנו דרשנו בין המכונה האחת (CT) למכונה האחרת (אקסילון).
"מכונת השיקוף תיתן אינדיקציה לגבי הימצאותם של אמצעי לחימה או חומרים מסוכנים בכבודה, ואילו המכונה השנייה תדע לפלח ולהצביע במדויק על מקום הימצאם. מזוודה או תיק יד שכזה יטופלו על ידי אנשי הביטחון, הרחק מעיניהם של הנוסעים".
"חצינו קו אדום"
עלויות הביטחון מביאות לייקור כרטיסי הטיסה והאגרות בנתב"ג. מדוע הציבור צריך לשאת בהוצאות האלה ולא המדינה?
"אגרת הנוסעים בנתב"ג היא מהנמוכות בשדות התעופה בעולם המערבי, אף שההשקעה בביטחון בישראל היא מהגבוהות בעולם. אין ספק שהצורך הגובר והולך לחזק את המענה הביטחוני מצריך עלויות כספיות לא מבוטלות.
"מצד אחד יש מגמה להגדיל את מספר הטיסות, לפתוח את השמים ולאפשר תחרות שתפחית את מחירי הטיסות. מצד שני רשות שדות התעופה, כגוף כלכלי, צריכה להחזיק את עצמה. אני חושב שחצינו קו אדום, שבו אגרת הנוסעים זולה להחריד ביחס למה שנהוג בעולם המערבי.
"אנחנו צריכים להגיע לאיזון, שנשיג בין השאר באמצעות העלאת מחיר האגרות. עם זאת, אסור להפוך את המחירים, שבאמת מטילים עול כספי על הציבור, לגזרה שהוא לא יוכל לעמוד בה".
האם מערכת הבידוק החדשה תספק תשובה לתחושת האפליה של כמה מציבורי הנוסעים בנתב"ג, כמו אזרחים ערבים?
"הדילמה בין עומק החדירה לזכויות הנוסע לבין הצורך להגן עליו דומה למצב שעמו מתמודדים כיום בעולם כולו. במרחב הצר הזה אתה צריך לתמרן ולהיות ממוקד. הבדיקה הביטחונית כפי שהיא מתבצעת כיום אינה דומה כלל לתשאול הארוך והמייגע של הנוסע בעבר.
"רמת המודעות לזכויות הפרט מחד והרמה הטכנולוגית של מכונות השיקוף מאידך הביאו לאיזון נכון יותר בין הצרכים המנוגדים. ברגע שהמערכת החדשה תיכנס לשימוש, כל מכונות השיקוף שנמצאות כיום בכניסה לטרמינל ייעלמו. הנוסע שיגיע לנתב"ג ימסור את מזוודותיו בדלפקי הצ'ק-אין וכל הבדיקה הביטחונית תהיה מבחינתו שקופה, ותתבצע שלא בפניו".
איך אתה מסביר את התלונות החוזרות ונשנות של אנשי עסקים ודיפלומטים מחו"ל על היחס כלפיהם מצד אנשי הביטחון בנתב"ג?
"אני מציע לידידי במשרד החוץ שלא יתנצלו על כך שהמדינה מגינה על אזרחיה. רוב התלונות שמגיעות ממשרד החוץ נובעות מחוסר תיאום. יש לנו שירות מיוחד - מוקד שאנשי משרד החוץ הם הלקוח מספר אחת שלו. בכל חודש אנו מטפלים ביותר מ-10,000 נוסעים באמצעות 'נאמני ביטחון' בחברות וגופים עסקיים.
"כשאיש העסקים או הדיפלומט הספציפי מגיעים לטרמינל, אנו יודעים מראש מי הוא ובודקים אותו באופן מקל. כשלא מודיעים לנו מראש או לא מעבירים את כל הנתונים, אנחנו נאלצים לבדוק את הנוסע - ולא במטרה להשפילו.
"איך אני יכול לתת לנוסע שמגיע מהרשות הפלשתינית לעלות על המטוס מבלי שאבדוק אותו קודם? יש כנראה משהו בגניוס היהודי שצריך כל הזמן להתנצל. אני לא אתנצל לעולם על כך שאני צריך לבדוק נוסע".
האיום הגדול: אל-קאעדה
בשנה האחרונה התמודדה מערכת האבטחה של נתב"ג עם שני אירועים חריגים: באפריל מצאו המאבטחים סכינים מוחבאות במזוודותיהם של שני נוסעים בטיסת אל-על למוסקווה. מאוחר יותר התברר שלא מדובר בטרוריסטים, אלא בשוהים בלתי חוקיים שביקשו לחמוק מבדיקת המכס במוסקווה.
באוקטובר סוכל ניסיון חדירה לשטח האווירי, כשמאבטחת הבחינה בדמות חשודה מטפסת על הגדר, קופצת פנימה ומתחילה לרוץ. במקביל נקלטה הדמות במצלמות האבטחה. החשש המיידי היה שמדובר במחבל מתאבד המצויד בחגורת נפץ. המאבטחת הפעילה מיד את מערכת האזעקה, ומאבטחים חמושים מיהרו להשתלט על החשוד, שזוהה בהמשך כצעיר הסובל מבעיות נפשיות.
"אנחנו נוקטים צעדי אבטחה נכונים", אומר זכאי, "אך לאיש אבטחה אסור בשום אופן להיות יותר מדי בטוח בעצמו. הדבר היחיד שמפריד בין הנוסע לבין יכולתו לבצע פיגוע הוא הרמה המקצועית של איש האבטחה. אין פיגוע שהתרחש בעולם, שלא עומד מאחוריו איש ביטחון שכשל".
כיצד השפיעו אירועי 11 בספטמבר על הבדיקות בנתב"ג?
"אחרי המתקפה על מגדלי התאומים, האמריקאים הבינו שדרכי ההתמודדות שלהם עם הטרור אינן רלוונטיות. הם פיתחו שני קווי אבטחה: הראשון נמצא בכל שערי הכניסה לארה"ב, והשני הוא במדינות מהן מגיעים המטוסים. הם יצרו סטנדרטיזציה של בדיקות ביטחונית שנוסעים חייבים לעבור בטיסות לארה"ב.
"במדינות אחרות, הבדיקות האלה הן באחריות החברות האמריקאיות. נתב"ג הוא אחד משדות התעופה הבודדים בעולם שבו בדיקות הביטחון מתבצעות על ידי גורם מקומי, אנשי האבטחה של הרשות. האמריקאים אישרו את אמצעי האבטחה והשיטות שבהם אנחנו עושים שימוש".
מי מאיים כיום על הנוסעים והמטוסים בנתב"ג?
"ארגון אל-קאעדה הוא היריב המרכזי שמאיים על התעופה המערבית כולה, ובכלל זה על נתב"ג. האיומים לא קטנים אלא גדלים, והמוטיווציה של ארגוני הטרור לבצע פיגוע מתחזקת. כשאתה פועל כדי לסכל פיגוע טרור במטוס - פיגוע טרור אסטרטגי שאחריו מדינת ישראל תיראה אחרת - שולי הסיכון שאתה יכול לקחת על עצמך צרים מאוד".
אחד מתרחישי הבלהה שעמם מתמודדים בנתב"ג הוא פגיעת טיל כתף או טיל נגד טנקים במטוס. זכאי חושף כאן בראשונה, תחת מגבלות צנזורה וביטחון שדה, מערכת סימולציה חדשה להערכת איום של טילים קצרי טווח, כמו טילי לאו ואר.פי.ג'י, על מטוסים שממריאים מנתב"ג ונוחתים בו. המערכת היא פרי פיתוחה של חברה ישראלית בשם רון-טל, בה עובדים טייסים ואנשי מחשבים.
"הסימולטור", מספר זכאי, "הוא כלי תכנוני להערכת סיכון באמצעות נתוני מערכת הנשק, מהירות המטוס והצעדים שאפשר לנקוט במקרה של ירי טילים על מטוסים. הרצנו בו תרחישים אפשריים, ובהתאם לתוצאות איששנו או שינינו את תוכנית ההגנה.
"הסימולטור צובע את תחום ההגנה בצבעים שונים. אם, למשל, מטוס נוסע על המסלול הצפוני בנתב"ג, המערכת הממוחשבת צובעת את השטחים שמהם אפשר לפגוע בו באמצעות טילי נ"ט. הסימולטור הוזן בנתונים רלוונטיים, כמו מהירות ההסעה של המטוס ומקומות מחוץ לנתב"ג שמהם אפשר ליצור עמו קשר עין מהקרקע.
"בדקנו מקרה אחר, של משאית חמושה בטילים שמגיעה לאזור אור יהודה בניסיון לפגוע במטוס שנמצא בקצה המסלול. בהתאם לתוצאות הסימולציה נקטנו אמצעי בטיחות, כמו הגבהת הגדר כך שהיא תסתיר לחלוטין את מטוס הנוסעים מעינו של המחבל שמתכוון לשגר לעברו טיל".
מחכים לאישור האירופאים
ברשות שדות התעופה עומדים על הפרק שני פרויקטים חדשים. האחד הוא הקמתו של טרמינל מיוחד לטיסות מנהלים, שיהיה מיועד לנוסעים במטוסי סילון פרטיים מנתב"ג. השני הוא הפיכתו של הטרמינל הישן לאולם שישרת את חברות התעופה הזולות.
זכאי מבהיר שחטיבת הביטחון שותפה לתכנון שני הטרמינלים. "יהיו בהם טכנולוגיה ותשתיות שיאפשרו הן אבטחה פיסית והן בידוק ביטחוני. טיסה בינלאומית היא טיסה בינלאומית, ולא משנה אם מדובר בטיסת שכר של חברת תעופה במחירים מוזלים (Low Cost) או בטיסה של מטוס סילון פרטי. כיום, למשל, נוסעי VIP בטיסות מנהלים פרטיות מגיעים לטרקלין 'מצדה' ועוברים שם את הבדיקה הביטחונית, עם כל הציוד הטכנולוגי הנדרש".
נתב"ג נחשב לאחד משדות התעופה המאובטחים ביותר, אך שדות התעופה באירופה לא מאפשרים לנוסעים ממנו שבדרכם ליעדי המשך להעביר מוצרים שנרכשו בדיוטי-פרי בנתב"ג. מדוע?
"האירופאים כרכו את מתן האישור למעבר קניות נוסעים בדיוטי-פרי בפתרון סוגיות שלא קשורות לביטחון, אלא לנושאי תעופה אחרים בין ישראל לאיחוד האירופי כמו פתיחת השמים לתחרות.
"בסוף ינואר צפויה להגיע משלחת של האיחוד האירופי לשיחות בישראל, וייתכן שבעיה זו תיפתר. הנוסעים שהגיעו מסינגפור לאירופה בדרכם ליעדי המשך היו הראשונים שקיבלו אישור לקחת אתם את קניותיהם מהדיוטי-פרי. אני מקווה שנתב"ג יהיה נמל התעופה השני מחוץ לאירופה שהנוסעים בו יקבלו אישור להעלות אתם לטיסת ההמשך את רכישותיהם".
שמואל זכאי
גיל: 44
מצב משפחתי:גרוש + 2
מקום מגורים: רחובות
תפקידים קודמים: מפקד חטיבת גולני, אוגדת הערבה ואוגדת עזה
עוד משהו: מרצה מבוקש בנושאי צבא וביטחון
משדה הקרב לשדה התעופה
תא"ל (במיל') שמואל זכאי נכנס לתפקידו ברשות שדות התעופה בספטמבר 2005. זכאי, שלבש מדים 23 שנים, פיקד על חטיבת גולני, על אוגדת הערבה ואוגדת עזה. הוא נאלץ לפרוש מצה"ל בעקבות האשמות שהגיעו מצד אלוף פיקוד דרום דאז, דן הראל, לפיהן אנשי צבא מדליפים פרטים מישיבות פיקוד דרום.
קצינים בכירים, ביניהם זכאי, עברו בדיקות פוליגרף. זכאי נכשל בבדיקה, אך המשיך להתעקש כי הוא אינו האחראי להדלפות. לאחר שלא קיבל גיבוי מהרמטכ"ל דאז משה (בוגי) יעלון, הוא החליט לעזוב את הצבא.
ראש חטיבת הביטחון הוא אחד התפקידים הרגישים במערכת, מפני שהוא חולש על כל מערך האבטחה של הנוסעים והמטוסים בנמלי האוויר. מינויו של זכאי לתפקיד היה בחירה ידועה מראש. עוד לפני פרסום המכרז על התפקיד הוא נפגש עם מנכ"ל הרש"ת דאז, גבי אופיר, אף הוא קצין בכיר בעברו. עם זאת, ועדת מכרזים היא שבחרה בזכאי לתפקיד, פה אחד ועל פי הנהלים.
כך מגנים עלינו בנתב"ג
נחום ליס, ראש מחלקת תכנון, בקרה, פיתוח ומודיעין בחטיבת הביטחון של רשות שדות התעופה, חושף שורה של אמצעי אבטחה חדשים שהוכנסו באחרונה לנתב"ג, והשתלבו במערך ההגנה על הנוסעים והמטוסים. * מערכת של שלושה מכ"מים תוצרת אלתא, המנטרים את השטח בין הגדר החיצונית של נתב"ג לבין הגדר המגנה על השטח האווירי. המכ"מים מסונכרנים עם מצלמות שקולטות יומם ולילה את המתחרש בשטח. המערכת פעלה באופן ניסיוני יותר משנה, וכעת היא עוברת לפעילות מבצעית. עלות הפרוייקט היא 7 מיליון שקלים .
* מערכת חדשה אשר יודעת לזהות מכוניות וחפצים סטטיים חשודים בלא בעלים. הפרוייקט נמצא בשלבי התקנה בנתב"ג.
* מערכת שהוצבה בכניסות לנתב"ג וקוראת את מספרי כלי הרכב הנכנסים לשדה התעופה. היא מחוברת באופן ישיר למחשב המשטרתי ומזהה בזמן אמת רכב בעייתי. המערכת מיוצרת על ידי חברת מר, שזכתה במכרז של רש"ת.
* מצלמות אשר מזהות תנועה , כמו זריקת חפץ חשוד, אשר נוסעים יכולים לנסות להעביר במקומות רגישים בטרמינל.
* בידוק ביומטרי - מכשיר המוצב במקומות רגישים בטרמינל, ומזהה על סמך טביעת אצבע את בעל אישור המעבר לשטחי כניסה מוגבלים, כמו למשל לשטח האווירי.
* מפתח ממוחשב - בחלק מדלתות המעברים בטרמינל הוחלף הצלינדר המכני בצילנדר ממוחשב. הוא מאפשר את פתיחת הדלת אך ורק עם מפתח אלקטרוני. הצילינדרים מחוברים לתוכנת מחשב, שמאפשרת את זיהוי בעל המפתח ופתיחת הדלת רק ביום ובשעה מסויימים.
* רובוטים להגנה מרחבית, שיצויידו במערכות זיהוי ויחליפו את ג'יפי הסיור המאויישים. בימים אלה הם נמצאים בניסוי.
שמואל זכאי: "ארגון אל-קאעדה הוא היריב המרכזי שמאיים על התעופה המערבית כולה, ובכלל זה על נתב"ג
זוהר בלומנקרנץ
18.1.2008 / 8:27