מחיר שביתת המרצים: 300 מיליון שקל

אחרי 90 יום מסתיימת השביתה הארוכה בתולדות האקדמיה הישראלית. אילו נזקים נגרמו, ומי ישלם את המחיר?

עידו סולומון

אחרי 90 יום של שביתה חתמו נציגי המרצים ביום שישי בצהריים על הסכם עם משרד האוצר והודיעו שביום ראשון יתחדשו הלימודים. באוניברסיטאות הבטיחו להשלים את חומר הלימוד על ידי הארכת סמסטר א' ולימודים בחודשי הקיץ.

ההסכם, שעלותו למדינה 648 מיליון שקל, ישים קץ לשביתה הארוכה ביותר בתולדות האקדמיה הישראלית. במקביל לחתימת ההסכם החליטו חברי הסגל הזוטר להכריז על סכסוך עבודה כדי לשפר את תנאי שכרם. גם הם דורשים לקבל את תוספת השכר שניתנה למרצי הסגל הבכיר. הסגל הזוטר גם תובע לא להידרש ללמד שיעורי השלמה, מאחר שבמהלך השביתה לימד כרגיל. רגע לפני שחוזרים ללימודים או רגע לפני פריצת השביתה החדשה, הגיע הזמן לעשות את החשבון - כמה עלתה שביתת הסגל הבכיר לאוניברסיטאות ולסטודנטים?

שר האוצר רוני בר-און אמר אתמול כי משרדו נחוש ליישם את דו"ח ועדת שוחט לרפורמה בהשכלה הגבוהה - למרות הסכם הפשרה שהושג עם ארגוני הסגל הבכיר של האוניברסיטאות. זאת לאחר שבניגוד לדרישתם של נציגי משרד האוצר במו"מ, בהסכם שנחתם בין הצדדים ביום שישי לא נכללו סעיפים מדו"ח שוחט הנוגעים לאופן העסקתם של המרצים. לדברי בר-און, "חובה שהמהלך יושלם באמצעות רפורמה שתביא שינוי תוכני ומהותי בהשכלה הגבוהה, ולא רק שינוי במבנה השכר של סקטור מצומצם מתוך כלל המרצים".

עוד בוואלה! NEWS

הכל יהיה בסדר: 3 טריקים שיגרמו לכם להרגיש ממש טוב

לכתבה המלאה

הנזק לסטודנטים: 165 מיליון שקל לפחות

מי שחשים עצמם נפגעים כלכלית יותר מכל בעקבות השביתה הם הסטודנטים: רבים מהם לא יכלו להתרחק מהקמפוסים בגלל השתתפותם בקורסים שלימדו חברי הסגל הזוטר, וכך נאלצו להמשיך ולשלם שכר דירה, אך מנגד לא יכלו להתחייב לעבודות ארוכות טווח בגלל חוסר הוודאות (ראו מסגרת). נוסף על כך, הם ככל הנראה לא יוכלו לעבוד ולחסוך בקיץ בגלל הארכת השנה.

עד סיומה של שנת הלימודים הנוכחית תמשיך פרנסתם של הסטודנטים להיפגע. חוסר הוודאות שאיפיין את השביתה יימשך לעת עתה - לוח הזמנים החדש טרם נקבע, ועד שלא ייקבע, הסטודנטים לא יוכלו להתחייב למעסיקיהם על מספר המשמרות והימים שבהם יוכלו לעבוד. נוסף על כך, הצפי הוא שהלימודים יתקיימו בין השאר בימי שישי ובערבים - שבהם הסטודנטים עובדים ביתר שאת.

"צריך להבין שבשלושת החודשים האחרונים הסטודנטים היו בהמתנה", אומרת דוברת התאחדות הסטודנטים הארצית, אפרת ברוסילובסקי. "הם נאלצו להמשיך ולשלם את כל ההוצאות, ומצד שני לא למדו בתפוקה מלאה וגם לא ידעו מתי השביתה תסתיים. סטודנטים שהיו אמורים לסיים ללמוד השנה ייאלצו לשלם שכר דירה גם בקיץ. מעבר לכך, ההתמחויות של רואי חשבון ועורכי הדין נדחות. סטודנט שהתחייב לעבודה בקיץ לא יוכל להתחיל לעבוד. הנזק אדיר".

"הסטודנטים הם הנפגעים העיקריים של השביתה", מודה פרופ' צבי הכהן, יו"ר ארגון הסגל האקדמי הבכיר. "הם לא יכלו לעבוד, כי נאלצו ללמוד חלק מהקורסים, וכעת ייאלצו ללמוד גם בקיץ. הם הפסידו את הזדמנויות ההשתכרות שלהם וזכאים לפיצוי".

לפי הערכת הוועדה לתכנון ולתקצוב, שאין בה משום קביעה אם הסטודנטים זכאים לתבוע פיצויים, הנזק שנגרם לסטודנטים בגין אובדן הכנסה הוא כ-165 מיליון שקל. הסטודנטים דורשים יותר: בשבוע שעבר הודיעה התאחדות הסטודנטים כי בכוונתה לתבוע את האוניברסיטאות על נזקים ישירים ועקיפים בשווי 6.66 מיליארד שקל.

הערכה זו נסמכה על הוצאה של 6,000 שקל בממוצע לחודש (משכורת חודשית, הוצאות מגורים והוצאות נלוות כגון אוכל, בריאות וכיוצא באלה) לכ-110 אלף סטודנטים; ואולם ההערכה הביאה בחשבון את ביטול השנה האקדמית כולה, וכעת, לאור ההסכם, שוקלים בהתאחדות את צעדיהם. גם אם ההתאחדות תתבע את האוניברסיטאות על שלושת חודשי השביתה בלבד, לפי התחשיב שלה, עדיין מדובר בכ-2 מיליארד שקל.

הנזק לאוניברסיטאות: תלוי בתביעת הסטודנטים

עוד במהלך השביתה הכינה הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה אומדן לעלות ביטול השנה כולה: כ-3 מילארד שקל. כעת מסתמן כי לא יוכרז אף על ביטול הסמסטר.

מאחר שכ-20%-30% מהשיעורים הועברו על ידי סגל זוטר ומורים מן החוץ, וככל הנראה שנת הלימודים הבאה תתחיל כסדרה, סכום הנזק הישיר התכווץ לכ-297.5 מיליון שקל. ההערכה, שהיא כללית ואינה מתואמת עם האוניברסיטאות, מביאה בחשבון (ראו מימין) את עלויות העסקת אנשי הסגל מן החוץ והסגל הזוטר, שייאלצו להעביר קורסי תרגול); עלות תפעולית, שתגדל במהלך מה שהיתה אמורה להיות תקופת הבחינות ותקופת חופשת הקיץ; ואובדן הכנסות מפעילות לא אקדמית האמורה להתקיים בקיץ ותבוטל מפאת העומס במתקנים.

אם יחליטו הסטודנטים לתבוע מהאוניברסיטאות גם את עלות אובדן הכנסתם, סכום הנזק לאוניברסיטאות יעלה פלאים. אפילו אם כוללים רק את ההערכה השמרנית של ות"ת ולא את זו של התאחדות הסטודנטים, מדובר בתוספת של כ-165 מיליון שקל להוצאות האוניברסיטאות - שתעלה אותן ל-460 מיליון שקל לפחות.

חישוב זה, אגב, אינו מביא בחשבון הפסד הכנסות אחרות למוסדות במהלך השביתה, כגון הכנסה מצילומים ומקפטריות. כמו כן, לפי ההסדר שנחתם בין המרצים לאוצר, המרצים יקבלו את שכרם גם בגין ימי השביתה, לאחר שהנהלות המוסדות יגיעו עמם להסדר על החזר מלא של הפעילות האקדמית שבוטלה.

עניין נוסף שאינו נכלל בחישובים הוא כי בפקולטות לרפואה הורגשה השביתה פחות. הלימודים הקליניים (השנים הרביעית עד השביעית) התקיימו כסדרן; בשלוש שנות הלימוד הראשונות בחר כל מוסד כיצד לנהוג. באוניברסיטה העברית, למשל, למדו הסטודנטים בשנה השלישית רק קורס אחד מתוך שבעה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully