המנהלים הישראלים בררנים במיוחד בקשר למכונית שלהם

פעם הכל היה מאוד פשוט בשוק הרכב. היבואנים מכרו בעיקר ללקוחות פרטיים, והשיווק כוון ישירות אליהם. כיום המצב שונה בתכלית. בדרך מהאונייה לנהג עוברת בדרך כלל המכונית החדשה דרך חברת הליסינג, והבחירה בדגם כבר לא נתונה בלעדית לשיקול דעתו של המשתמש הסופי.



בעידן הנוכחי, עידן הליסינג, צריך יבואן הרכב לשכנע את מנהל הרכש בחברת הליסינג שיבחר בדגמים שלו, לשכנע את מנהל צי הרכב של החברה החוכרת, ולבסוף - גם את המשתמש עצמו. התחרות קשה במיוחד בשוק מכוניות המנהלים, שבו הכמויות קטנות יותר והדרישות רבות ומגוונות. אז מה מבקשים הקונים והמשתמשים במכוניות מנהלים בישראל?



לנועם קום, מנהל תחום הרכב בחברת ההיי-טק מטריקס, יש סדר עדיפויות ברור מאוד. "קודם כל אנחנו בודקים את מחיר הרכב ומחיר העסקה, אחר כך אנחנו מסתכלים על ההיבט הבטיחותי, רמת האיבזור, האמינות, השירות והחיסכון בדלק". אסף גבעתי, סמנכ"ל התפעול והבקרה בחברה, אומר כי "למנהלים חשוב מאוד המיצוב, איך הם נראים במכונית ואיך הם מרגשים בתוכה. למכוניות אירופיות יש בדרך כלל מיצוב יותר גבוה. אבל אירופיות זה רק לליסינג, כשהאחזקה כלולה במחיר, אף אחד לא היה קונה כאלה באופן פרטי. גם הביצועים זה שיקול חשוב ויש מנהלים שאוהבים את התחושה הספורטיווית".



מחפשים את הגאדג'טים



חברות הליסינג נותנות יחס מיוחד ללקוחות האמידים יותר, הרוכשים מכוניות מנהלים. "אנחנו שולחים נציג שלנו עד למשרד או לבית של הלקוח", מספר ג'קי ברסאנו, מנהל המכירות של חברת הליסינג קל אוטו. "אלה לקוחות מאוד ממוקדים ורציניים, הם צריכים את הכבוד שלהם. צריך לבוא אליהם כשאתה בקיא ולהכיר את המכונית בצורה רצינית".



מה הם מחפשים במכונית שלהם?



"בדרך כלל הם מחפשים את המשחקים, הג'אדג'טים. בקרת שיוט, בקרת אקלים, שליטה מההגה על הסטריאו, דברים כאלה".



גם עוזי גונן, מנהל השיווק של הונדה, מתייחס ברצינות לשוק מכוניות המנהלים. אין בכך הפתעה, כי הונדה היתה אחת החברות המצליחות בפלח שוק זה ב-2007. האקורד הוותיקה היתה השלישית במכירות, עם 2,740 יחידות (פער של 42 יחידות ממאזדה 6 שבמקום הראשון).



"למנהלים יש Say לגבי המכונית שהם בוחרים", אומר גונן. "בפלח השוק הזה יש הרבה משקל לשם ולמותג. רק אחר כך הולכים על העיצוב הנוחות. אבל קודם מנהלים מנסים לחשוב על הייצוגיות של המכונית".



מיצוב, עיצוב, ג'אדג'טים או ביצועים, למנהלים יש דרישות גבוהות, אך באותה קבוצת מחיר (קבוצה 4, עד 147 אלף שקל) יש מכוניות שלא מצטיינות בתחומים אלה, אך נהנות מפופולריות. אלה הן המיניוואנים הקומפקטיים דוגמת מאזדה 5, סיטרואן C4 פיקאסו והונדה FRV.



"לא כל מי שקונה מיניוואנים הוא בעל משפחה גדולה", מסביר גבעתי. "הרבה נהגים מעדיפים מכוניות כאלה כי הגודל והישיבה הגבוהה על הכביש נותנים להם הרגשת ביטחון". גונן מוסיף כי "סוג נוסף של מנהלים הם אלה שמחפשים זה את הפונקציונליות, זה משהו שהוא בהלך הרוח. אתה יוצא לסופשבוע עם המשפחה וצריך מרווח ונוחות".



התלבטות קיומית



איזה רכב מנהלים לבחור? מאזדה 6, סובארו B4, הונדה אקורד ואולי פורד מונדיאו? ההיצע שמציעות חברות הליסינג למנהל בדרג ביניים, שזכאי למכונית צמודה מקבוצת שווי שימוש 4 (מכוניות שמחירן לצרכן הוא לא יותר מ-147 אלף שקל), מכיל בדרך כלל את הדגמים הנ"ל.



כל הארבע מצוידות במנוע בנזין ותיבת הילוכים אוטומטית. שלוש היפאניות (מאזדה, סובארו והונדה) מצוידות במנועים בנפח 2.0 ליטרים. המונדיאו חריגה עם מנוע בנפח 2.3 ליטרים. המונדיאו, האירופית היחידה בחבורה, חריגה גם מבחינת הגודל: היא משתרעת לאורך של 484 ס"מ - 10 ס"מ יותר ממאזדה 6 וכמעט 20 ס"מ יותר מסובארו B4 והונדה אקורד. גם בסיס הגלגלים של המונדיאו עצום - 285 ס"מ.







המונדיאו החדשה שוברת את ההיררכיה בחברה, מתלוננים קציני הרכב. היא עושה רושם של מכונית ששייכת לעובד בדרג הנהלה בכיר יותר. לכן, יש חברות שכלל לא מציעות את המונדיאו בתפריט הבחירה למנהלים בדרג ביניים. אם אתם יכולים לקחת מונדיאו, קחו מונדיאו. היא פשוט נותנת תחושה של מכונית מקטגוריה אחת גבוהה יותר, ע"ע פולקסוואגן פאסאט.



רגע, מה לגבי האמינות של המונדיאו? נכון, רמת האמינות שהפגינו הדורות הקודמים של המכונית נפלה מזו של המתחרות היפאניות. המכוניות סבלו פה ושם מתקלות, בעיקר חשמל ואלקטרוניקה. אבל מי שלוקח את המכונית בליסינג אמור לדאוג פחות. יש תקלה? הרכב החלופי בדרך.



ואם אין מונדיאו בהיצע, נשארת ההתלבטות בין היפאניות. מאזדה 6 היא המכונית החדשה ביותר בחבורה, שהושקה ב-2007. הדור השני שלה פחות ספורטיווי מהדור הראשון. מצד שני, נוחות הנסיעה השתפרה וכך גם בידוד רעשים. אלא שעדיין מאזדה 6 היא לא שיא הנוחות, בוודאי לא בהשוואה לפורד מונדיאו ופז'ו 407. מאזדה 6 היא המכונית הארוכה ביותר בשלישייה - 475 ס"מ לעומת 466 ס"מ ליפאניות האחרות. היא גם המרשימה ביותר מבחינה ויזואלית: בגלל הגודל שלה, בגלל שהיא חדשה על הכביש ובגלל העיצוב הנוצץ (יש מי שיגידו עיצוב נוצץ מדי) . האבזור הבטיחותי מקיף - שש כריות אוויר ומערכת בקרת יציבות אלקטרונית (ESP). מאזדה 6 החדשה טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי, אבל ציון של פחות מ-5 כוכבים יהיה הפתעה.



סובארו B4 היא מכונית לא פחות טובה ממאזדה 6. יש לה מערכת מתלים משובחת (מצטיינת בעיקר מחוץ לעיר ובמהירויות גבוהות) ויש לה מנוע חזק, אם כי תיבת ההילוכים מצוידת רק בארבעה הילוכים, ולכן המעברים בין ההילוכים לא לגמרי חלקים ומלוטשים, ואפשר להרגיש זאת במיוחד בקיק-דאון העצבני.



לסובארו B4 יש שני חסרונות עיקריים: ההופעה - זו מכונית קטנה ומופנמת יותר בהשוואה למאזדה 6 ולמונדיאו. רק מיעוט בקרב קהל היעד יראה בזה יתרון; והאבזור הבטיחותי לוקה בחסר. המכונית אמנם מצוידת בהנעה לכל הגלגלים, אבל אין לה בקרת יציבות אלקטרונית - אביזר הבטיחות האקטיווית החשוב ביותר כיום. וחוץ מזה יש לה רק ארבע כריות אוויר ולא שש. הונדה אקורד נחשבה פעם מכונית נוצצת ומרשימה במיוחד. גם כיום היא מצליחה להרשים, פחות מבחינת העיצוב וההופעה ויותר מבחינה מכנית. הכוונה היא בעיקר למנוע ותיבת ההילוכים האוטומטית.



יחידת הכוח של האקורד מציעה את הביצועים הטובים ביותר. אקורד היא המכונית המהירה ביותר בשלישייה, הזריזה ביותר במיאוץ הקלאסי ל-100 קמ"ש וגם החסכונית ביותר. אלא שהאקורד היא כבר מכונית מבוגרת (הושקה ב-2002) והמחליפה שלה תיחשף בחודשים הקרובים.



האקורד הנוכחית סובלת גם מאבזור דל במיוחד: אנחנו מוחלים על כיסויי גלגלים מפלסטיק (גם במאזדה 6 יש כאלה), אבל מתקשים למחול על שתי כריות אוויר בלבד והיעדר בקרת יציבות אלקטרונית. שלוש היפאניות ברמה גבוהה וכולן נחשבות למכוניות אמינות ומבוקשות.



ובכל זאת, מאזדה 6 החדשה היא הבחירה המועדפת. הסיבה הראשונה היא בטיחות. היא היחידה שמצוידת באבזור בטיחותי מלא: שש כריות אוויר ובקרת יציבות אלקטרונית. הסיבה השנייה היא רעננות. מאזדה 6 היא המכונית המודרנית ביותר בשלישיה היפאנית, והיא מכונית הדוקה יותר ומגובשת - ומרגישים זאת בנהיגה ובנסיעה.