הנפילה והמכות: תשואות הקופות צנחו ביותר מ-3%; פדיונות של 4.5 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות

הירידות של 10%-20% בשוקי המניות בינואר לא פסחו על קופת הגמל שלך: "התשואות מתחילת החודש מסתכמות במינוס 3% נומינלי ברוטו. אחרי היום זה יהיה, כמובן, יותר" - כך אמר ל-TheMarker מנהל של אחת מקופות הגמל הגדולות. לדבריו, "מול המניות שצונחות, לצד ההשקעות במט"ח, צריך לזכור שהאג"ח היו יציבות עד כה".



לפגיעה הקשה באחד מאפיקי החיסכון לטווח ארוך החשובים ביותר בישראל, הובילה עליית החשיפה של קופות הגמל למניות. הרכיב המנייתי של קופות הגמל צמח באופן משמעותי בשנים האחרונות, על רקע הגיאות בשוקי המניות בישראל ובעולם. כיום רכיב זה הוא כ-25%-30% מהקופה בקופות הגדולות, וכולל גם את ההשקעות בשוקי המניות של חו"ל.



עם זאת, לדברי אותו מנהל השקעות, הרכיב המנייתי צומצם ב-2007 לאחר שכבר הגיע לרמות של 35%-40%. בשנים 2000-2003 הסתכם הרכיב ב-15%-20% מסך נכסי קופות הגמל הגדולות, ובשנים 2004-2006 היה הרכיב כ-20%-30% מסך תיק ההשקעות של הקופות הגדולות. ולמרות הכל, המנהלים בענף קופות הגמל ובניהול התיקים נשמעו אתמול רגועים, שכן עמיתי קופות הגמל אינם ממהרים להעביר את החיסכון הפנסיוני.



האווירה השלילית בשוק ההון לא פסחה גם על קרנות הנאמנות. מבדיקת TheMarker עולה כי בין 3.5 ל-4.5 מיליארד שקל נפדו מקרנות הנאמנות מאז תחילת ינואר. נתון זה אינו כולל את הקרנות הכספיות שגייסו כ-2.5 מיליארד שקל בתקופה זו, ואיזנו את התעשייה.







עבור קרנות הנאמנות, הנפילות הנוכחיות בשווקים הן מהלומה נוספת על רקע המצב הגרוע בו היה שרוי הענף גם כך. במחצית השנייה של 2007, בשוק עולה, נפדו מקרנות הנאמנות 20 מיליארד שקל - ובתעשייה חששו אתמול כי הפדיונות שנראו עד היום היו "פדיונות לוקסוס", לעומת מה שצופן השוק בהמשך.



הרחבת הסיכונים בחיסכון ארוך הטווח לא פסחה על קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים - הרכיב המנייתי בביטוחי המנהלים הוא 40% בממוצע. בחינת הרכב תיקי הנכסים של הפוליסות המשתתפות ברווחים (ביטוחי המנהלים) מעלה ששיעור הרכיב המנייתי בהם גבוה לעומת קרנות הפנסיה וקופות הגמל. בחמש חברות הביטוח הגדולות, הממוצע של השקעה במניות הוא 40%. הפניקס מובילה את ההשקעות במניות, ומשקיעה 45.9% מנכסי התיק במניות ובני"ע בלתי סחירים. גם ההשקעות ברכיב המנייתי בכלל הן בשיעור של יותר מ-40% מהתיק. במגדל השיעור דומה.



בביטוחי המנהלים, בפוליסות המשתתפות ברווחים, כאשר התשואה שלילית חברות הביטוח מחזירות את דמי הניהול שהן גובות (15% מהתשואה שהושגה על ההשקעה) למבוטחים. כך למשל, ביולי-אוגוסט 2007 החזירו חברות הביטוח הגדולות למבוטחים כ-400 מיליון שקל דמי ניהול. מכיוון שהירידות כעת הן בתחילת השנה, וחברות הביטוח עדיין לא גבו דמי ניהול, ייווצר חוב מסוים של חברות הביטוח למבוטחים. אם המגמה תשתנה במהלך השנה הן יוכלו להתחיל לגבות דמי ניהול רק לאחר שכיסו את החוב.



הירידות בשווקים ישפיעו גם על התשואות של החוסכים בקרנות הפנסיה. ואולם קרנות אלו משקיעות 30% מכספי החוסכים באג"ח ממשלתיות מיועדות המבטיחות תשואה של 4.86%. האג"ח המיועדות יהוו כרית ביטחון וימתנו את התשואות השליליות בקרנות הפנסיה לעומת התשואות שיוצגו בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים.



בחברות תעודות הסל דיברו על פדיונות של עד 20 מיליון שקל ביום אחד של נפילות. "רק אם המצב יימשך עוד כמה ימים, נראה פדיונות גדולים", העריך מנהל אחר בענף.



לזכות תעודות הסל עומדת העובדה שגם בימים של נפילות, המשקיעים מזרימים כסף לתעודות ההפוכות - תעודות "השורט", המגינות עליהם מירידות. גם הפופולאריות של תעודות הסל האג"חיות בחודשים האחרונים - שגייסו הרבה כסף ואינן ממהרות לפדות בירידות - עוזרת לשרידות הענף.



מניות הנדל"ן נחתכו בעשרות אחוזים אבל היזמים הישראלים אינם מתרגשים



בורסות העולם נכנסו בימים האחרונים לסחרור מטורף, והחשש ממיתון עולמי מפיל את שוק המניות ומאיים לרסק כל תיק השקעות סולידי. מי שכבר כמה חודשים חוטף ירידות שערים הוא מגזר מניות הנדל"ן, שהיה הדבר הכי אופנתי פה בשנים 2005-2007 ונהפך להיות הכי Out בחודשים האחרונים.



בתקופה של ירידות ריבית, אשראי זול, נזילות גבוהה ואופוריה מזנקים מחירי הנדל"ן לשמים. הכל התהפך פה בחודשיים האחרונים, והאוויר החל לצאת. לכך נוסף גם משהו מהותי - פחד. בתקופה שבה הפחד והסיכון עולים, מניות הנדל"ן נהפכות כמעט לזבל, לאו דווקא מפני שחלה הרעה משמעותית בתוצאות.







מה השתנה? מגזר הנדל"ן הממונף נשען על כסף - הכסף נהפך יקר יותר, וחברות יצטרכו לשלם יותר כדי לקחת הלוואה, לרכוש נכסים חדשים או למחזר חובות קיימים. כיום מדברים האנליסטים על עלייה של 1%-2% בריבית על ההלוואות של חלק מהחברות. בנוסף, הסיכון עלה, וסיכון כזה גוזר למניות הנדל"ן שווי נמוך יותר.



בינתיים המשבר הוא בעיקר במחירי המניות, אך רק החודשים הבאים יוכיחו אם הוא באמת מסתכם בבורסה. מדד הנדל"ן, שרץ מאז 2005 ב-150%, איבד 40% מאז השיא בו היה לפני חצי שנה. אפריקה ישראל נחתכה ב-45% ומחקה 12 מיליארד שקל - כ-8 מיליארד שקל התאיידו מכיסו של לב לבייב על הנייר. הסיבה - יציאת האוויר משווי הנכסים של החברה ברוסיה. דלק נדל"ן, שהיא בעלת חשיפה לנדל"ן באירופה, נחתכה ב-60% ומחקה 2.6 מיליארד שקל. גזית גלוב נחתכה ב-40% מאז השיא בשל חשיפתה הגבוהה לנכסים מניבים בארה"ב. גם חברות שחשופות למזרח אירופה או הודו נשחטו - כך אלביט הדמיה נפלה ב-30% מאז השיא. בעולם נחתך מדד מניות הנדל"ן באירופה ב-40%, ומדד קרנות הריט של חברות הדאו-ג'ונס נחתך ב-30% בשנה.



לא רק מניות בענף חטפו. האוויר יצא גם מהאג"חים, ובמיוחד מאלה שנסמכות על פרויקטים בודדים. חגיגת הגיוסים שהיתה פה ב-2007 איפשרה לחברות קטנות עם בעלות על קרקעות בחו"ל לגייס אג"חים בריבית של 10% ומעלה. האג"ח של תשואה 10 של ויצמן שירי שפעילה במזרח אירופה, אופק נדל"ן שפעילה בשני פרויקטים בארה"ב או ב. יאיר, שיכון דיירים ורשי, עם פרויקטים בעיקר בישראל, נסחרות בתשואה של כמעט 20%. התשואה הגבוהה מייצגת את החשש הכבד לגבי יכולתן של החברות להחזיר את ההשקעה.



אז האם המשבר הוא רק אצל המשקיעים או שבאמת חלה הרעה מהותית בפעילותם של היזמים? בינתיים רובם נשמעים חסינים. "למרות הירידה במניית אלביט, אין שינוי לרעה בפעילות של אלביט הדמיה אלא להפך", אמר שמעון יצחקי, מנכ"ל אלביט הדמיה שמשקיעה בעיקר במזרח אירופה ובפרויקטי מגורים, משרדים ומסחר, ושנכנסה בשנתיים האחרונות גם להודו.



לא מרגישים משבר



"נכון להיום אנו לא מרגישים כל משבר, אם בכלל יהיה כזה. אנחנו לא מרגישים שום שינוי מול בנקאי ההשקעות שלנו בהלוואות אותן אנו מבקשים לקחת. קיבלנו ארבע הצעות מהבנקים לממן לנו הקמת קניון ברומניה. עסקת מכירת ההיפודרום בהונגריה תמורת 550 מיליון דולר הושלמה ללא תקלות. ממה שאנו שומעים", הוסיף יצחקי, "הבנקים בוחנים יותר את הפרויקטים בהם הם משקיעים. בהודו כסף אמריקאי שחיפש השקעות הוביל את המגרשים שם לסחרור מחירים. סביר שבתקופה הקרובה הכסף הזה כבר לא יסתובב, דבר שישחרר את הלחץ של הביקושים. משבר האשראי יכול להימשך שניים-שלושה רבעונים, אולי בארה"ב הוא יהיה יותר חריף. אלביט הדמיה אמנם נפלה ב-30%, אבל לטענת יצחקי, הדבר נובע מלחץ המכירה של מניות הנדל"ן - "אנחנו חלק משוק מניות".



גם נתן חץ, מבעלי השליטה בחברת אלוני חץ, שותף לדעתו של שמעון יצחקי: "צריך לעשות הבדלה בין מה שמתרחש בשוקי המניות, שעליהם אין לחברה השפעה, שכן כשמוכרים מוכרים את הכל אז מוכרים גם נדל"ן, לבין השווקים הריאליים והפעילות השוטפת של אלוני חץ בישראל וברחבי העולם.



"אנו לא פועלים בשביל לסבר את האוזן למשקיעים, אלא עוסקים בנדל"ן מניב שהוא מטבעו עסק לטווח ארוך. מדובר בתקופה סוערת, כשהדבר הטוב ביותר בעתות כאלה הוא להתכופף ולתת לסערה לחלוף".



חץ דוחה מכל וכל את הטענה כי החברה סובלת מגלי ההדף של משבר האשראי הגלובלי - "לא בארה"ב וקנדה ולא במערב אירופה". באשר להפסדים על הנייר בהיקף של כ-300 מיליון שקל, בעקבות ירידת ערך השקעותיה בחברות PSP השווייצית ופירלי האיטלקית, נתן חץ מציין כי אם יימשכו הירידות ב-PSP, אלוני חץ תרכוש מניות נוספות של החברה. לגבי פירלי, חץ מתייחס להשקעה זו כפיננסית בלבד, אם כי מוסיף כי נכנסו להשקעה זו "בעיתוי אומלל למדי בשווקים".



"ישראל כרגע היא אי של שפיות בתחום", אומר אריאל אבן, יו"ר ריט 1 הפעילה בנכסים מניבים בישראל. "אין קושי להשיג מימון לנדל"ן, אין שינוי במחירי הנדל"ן ומחירי השכירות עולים. בינתיים לא מרגישים את כל מה שקורה בעולם. רק אם נלך למיתון אז זה יפגע במחירי שכר הדירה (למשרדים). כרגע זה עדיין רחוק.



"בעולם, ממה שאני שומע, אין דרך להשיג מימון במרבית המדינות המערביות - ומימון מגופים מוסדיים של 100 מיליון יורו פשוט לא מתבצע. יתרון קיים לחברות הגדולות, שהבנק לא נוטה להגיד להן לא. גם במזרח אירופה אין כרגע בעיה, משום שהיקף החוב הוא לזמן קצר והיקף העסקות נמוך".



"אם פעם היינו מגייסים בריבית של 6%, אז היום הריבית עלתה ל-7%. ואולם, גם הביקושים עלו במזרח אירופה, כך שהמחירים בחלק מהפרויקטים טיפסו", אומר נחשון קויתי, מנכ"ל בסר אירופה - שפעילה אף היא במזרח אירופה. "השחקנים הקטנים יצאו מהשוק, וזה עושה רק טוב לאלה שהציגו קבלות בעבר. כיום קרנות המשקיעות בנדל"ן מחזרות אחרינו".



קויתי מתייחס בעיקר לפעילות במזרח אירופה, אבל באותה נשימה ראוי להזכיר כי בסר פרויקטים הקימה פרויקט מגורים בלאס וגאס, שם היא נתקלה בקשיים מהותיים במכירה.



בני 50 ומעלה? בדקו אם הרכיב המנייתי בפנסיה שלכם מתאים לכם



הירידות והצפי למיתון צריכים להזכיר שוב לחוסכים לפנסיה שהכספים שלהם נמצאים, למעשה, בשוק ההון ומושפעים ממנו. כאשר מדובר בחיסכון ארוך טווח, בחינת התשואות גם היא צריכה להיות לטווח ארוך, שכן תשואה שלילית של חודש כזה או אחר נבחנת לאורך זמן חיסכון של עשרות שנים.



ואולם, הסכנה הגדולה העומדת בפני החוסכים היא שהם יפרשו לפנסיה דווקא בתקופה של ירידות בשווקים שיגזרו נתח מכל הכספים שחסכו במשך עשרות שנים. לכן, חוסכים שמתקרבים לגיל פרישה, צרכים להקטין את הרכיב המנייתי בתיקי החיסכון הפנסיוני שלהם.



לפי חישוב שנערך בישיר בית השקעות, בכל ירידה של 1% בבורסה, חוסכים מעל גיל 60 מפסידים כ-400 מיליון שקל בשל החשיפה של המוצרים הפנסיוניים לשוק המניות שיכולה להגיע עד כ-40%. הציבור המבוגר לא תמיד יוכל להמתין לעליות הבאות שיתקנו את הנזק, שכן בגלל הפרישה הקרובה אופק החיסכון שלו קצר. מומלץ לחוסכים בגילאי 50-55 שמתכוונים לפרוש, או חוסכים בגילאים מתקדמים יותר שמתקרבים לגיל הפרישה, לבדוק מחדש את הרכב תיק החיסכון הפנסיוני שלהם ולהקטין את הרכיב המנייתי כדי שיתאים לסיכון שברצונם לקחת.



איך מסבירים מכירת חיסול באסיה



דבר חדש לא קרה. לא אינדקטור כלכלי שנפל או חברה שקרסה. המשבר הפיננסי כבר סגר רבעון, נתוני ההאטה כבר לא מרגשים והאיומים ממיתון גלובלי מתחזקים. נראה שהיה זה נאום בוש שגרם למסכים להיצבע באדום, זריקת התמרוץ בדמות הקלות במסים תורגמה במהירות להודאה בהסלמת המצב והמדדים התכווצו מפחד.



תגובת השרשרת היתה מהירה וכל הבורסות נתקפו בקדחת הירידות. בין הירידות בולטים המדדים באסיה: טוקיו מחקה 370 מיליארד דולר, עם ירידה של יותר מ-9% ביומיים, סין מסכמת יומיים עם צניחה של 12%, והודו שהפסיקה אתמול את המסחר לשעה, השילה 14% ביומיים.



"יש פה פאניקה בלתי רגילה", אומר צחי זלצר, הנספח הכלכלי בהודו. "חברות חזקות מאוד איבדו 25% ביומיים. אין לזה הסבר אחר מלבד פאניקה". זלצר מספר על הפסקת המסחר אתמול בבוקר: "הבורסה נפתחה עם ירידות חדות ותוך שעה איבד הניפטי יותר מ-12%. בהפסקת המסחר יצא שר האוצר ההודי בהודעה מרגיעה: "לא יהיו בעיות ואין הצדקה לירידות שאנו רואים בבורסה. הממשלה תמשיך לגבות את השווקים".



לדברי ולצר, החששות בהודו נובעים מהתלות הגדולה בכלכלה העולמית: "מיתון אמריקאי הוא פקטור משמעותי מאוד בהמשך ההתפתחות של הודו. עם זאת, הממשלה וכלי התקשורת משדרים עסקים כרגיל, ההדגשה היא שהצמיחה ממשיכה ואין הצדקה לירידות של 22% בעשרה ימים. המשקיעים ההודים צמאים להשקעות והם נוטים להיות אופטימיים באשר להמשך ביצועי הכלכלה והבורסה שם בשנה הקרובה".



"כבר יומיים שיש כאן מכירה פומבית של מניות, לא רק מניות קטנות, גם חברות ענק נחתכות", אומר עודד ארבל, הנספח הכלכלי בסין. "כולם מוכרים, גם משקיעים פרטיים וגם מוסדיים. זה מדאיג מאוד את השלטון".



השלטון הסיני לא סתם מודאג, כבר זמן רב מתהדרת הבורסה הסינית בתיאורים בועתיים ורק ב-2007 המדד שם הכפיל את עצמו. לסינים יש הרבה להפסיד, נתח ניכר מחסכונות הציבור מושקע בבורסה ובנוסף, מפולת פיננסית לפני האירוע הגדול שלהם בקיץ - המשחקים האולימפיים, יעיבו מאוד על השמחה הגדולה.



"אם יתעורר איום פיננסי לפני האולמפיאדה, הממשל הסיני יתערב. המשחקים הם חלון הראווה שלהם. המצב בשווקים מראה על בעיה עולמית ולא על בעיה סינית. הצרה היא משותפת, ולכן הממשל עדיין לא מתערב, במיוחד אחרי שתקופה ארוכה ניסה להזהיר מפני לקיחת סיכונים גדולים. "אם המשבר יחריף, וחששות קריסת השוק הסיני יתגברו, הממשל הסיני ינקוט צעדים", מוסיף ארבל.



גם השוק היפאני המנומנם חוטף ירידות: "זו הירידה הגדולה ביותר מאז אסון התאומים, השוק ברמה נמוכה זה 28 חודשים", אמר אתמול עמירם הלוי, הנספח הכלכלי ביפאן. "המשקיעים בהיסטריה. המצב הכלכלי כאן גם ככה לא כל כך חיובי, והם מפחדים מאוד מההתפתחיות האחרונות בכלכלת ארה"ב. זו שיחת היום כאן, וביצועי הבורסה משפיעים על כולם. תחושת הביטחון והעושר של המשקעים נפגעת", מסביר הלוי.



הלוי מאבחן את הבעיה של השוק היפאני: "ברור שהם לא מנותקים מהעולם, והבעיות הרציניות של ארה"ב מדאיגות מהן. עם זאת, יש להם הרבה בעיות מקומיות גדולות שהם יצטרכו לפתור".