תושבי אשדוד מלמדים שיעור בדמוקרטיה: איך מקדמים הקמתו של בית חולים? קמפיין ארסי נגד ראש הממשלה

הרבה כסף, פוליטיקה, תחושות קיפוח ויצרים יש במאבק שמנהלים תושבי אשדוד להקמת בית חולים ראשון בעיר. יש בו גם שיעור חשוב בדמוקרטיה הישראלית: עד שלא שוכרים יועץ תקשורת ממולח ומנהלים קמפיין אישי, שלילי וארסי נגד ראש הממשלה - לא בטוח שאפילו חוקי מדינת ישראל ייושמו.



אם הכל היה מתנהל כפי המתוכנן, סביר להניח שבימים אלה היינו מפרסמים כאן תמונות של ראש הממשלה ושר הבריאות כשהם גוזרים את הסרט בטקס חנוכת בית החולים החדש באשדוד. לפני שש שנים התקבל בכנסת החוק להקמת בית חולים באשדוד, לפיו בתוך שש שנים יוקם בעיר בית חולים עם 300 מיטות, שישרת את תושבי העיר החמישית בגודלה במדינה, שעדיין נאלצים לקבל שירות בבתי החולים קפלן ברחובות וברזילי באשקלון.



ואולם המציאות היא שונה וכמובן מורכבת בהרבה. מאז שהתקבל החוק לא הוקם בית החולים, ואפילו לא הוחלט מתי יהיה מועד הקמתו ומי יהיה היזם שיבנה אותו. במשך השנים אף ניסה משרד האוצר כמה פעמים לבטל את החוק כליל במסגרת חוק ההסדרים, כולל בשנה האחרונה, בטענה כי אין צורך אמיתי בהקמתו וכי עדיף להשקיע את הכסף בהגדלת מספר המיטות בבתי החולים הסמוכים לאשדוד - ברזילי וקפלן, שייתנו מענה רפואי איכותי יותר לתושבי אשדוד. החשש הגדול באוצר הוא שגם אם יימצא יזם שיממן את עלויות ההקמה, בית החולים יהיה גרעוני בתקציבו השוטף והמעמסה תיפול על קופת המדינה.



גם בבית החולים השכן, קפלן ברחובות, חוששים מההשלכות של הקמת בית חולים באשדוד, ומקווים שהתקציב להוספת מיטות לאזור יופנה אליהם ולא להקמת מרכז חדש. "קפלן יכול וצריך להמשיך ולהעניק את שירותיו לתושבי אשדוד, בדיוק כפי שקורה כיום, וזקוק למשאבים כלכליים לשיפור התשתית הקיימת", אומרים בבית החולים, ומוסיפים כי "הרבה יותר אפקטיווי להשקיע במרכז רפואי קיים ופעיל, מאשר להקים מרכז נוסף, דבר שעלול להביא לבזבוז משאבים מיותר".



לאוצר פרשנות משלו



אלא שלתושבי אשדוד יש טיעונים חזקים למדי לדרישה שלהם ליישום החוק והקמת בית חולים בעיר: "אשדוד היא העיר החמישית בגודלה בישראל עם כמעט רבע מיליון תושבים, וזה ממש אבסורד שלא יהיה בה בית חולים. למעשה, זו העיר היחידה בסדר גודל כזה שאין בה בית חולים", אומר ד"ר יחיאל לסרי, מ"מ ראש עיריית אשדוד ויו"ר מטה המאבק להקמת בית החולים. לדבריו, "למקבלי ההחלטות חייבת להיות גישה ארוכת טווח: הרי בעוד כמה שנים האוכלוסייה בעיר אף תגדל ותגיע ל-300-400 אלף תושבים. כדי שבית החולים יהיה אז מספיק חזק וטוב, צריך להתחיל לבנות אותו עכשיו, כדי לסיים אותו בעוד שבע שנים ולייצב אותו מבחינה מקצועית בעוד 20 שנה".



ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו), שיזמה את החוק להקמת בית החולים באשדוד, מתנסחת בצורה הרבה פחות עדינה: "אי-יישום החקיקה הזו הוא דבר פלילי", היא טוענת. "יש חוק והמדינה מחוייבת ליישמו. לא יכול להיות שלפקידי האוצר תהיה פרשנות משלהם כאילו לא צריכים בית חולים".



ומה חושבים הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות? במשרד סבורים כי צריך לבנות בית חולים באשדוד, אך לא משוכנעים כי זהו הצורך הבוער ביותר במערכת כיום. למעשה, מבחינת משרד הבריאות הקמת בית חולים באשדוד היא רק חלק מתוכנית אב גדולה, שלפיה יש להקים עד 2015 בתי חולים חדשים לא רק באשדוד, אלא גם בנתניה ובקריות, ועד 2025 גם במודיעין ובלהבים שבדרום. במקביל, במשרד סבורים כי יש להוסיף מיטות במרכזים הרפואיים הקיימים. בסך הכל מתכננים במשרד להוסיף בשנים אלה 4,000 מיטות אשפוז.



מדובר בעסק יקר למדי: לפי נתוני משרד הבריאות, הקמת בית חולים חדש בסדר גודל של זה המתוכנן באשדוד (300 מיטות), עשויה לעלות כ-600 מיליון שקל. תפעול בית החולים יעלה כ-200 מיליון שקל נוספים בשנה. לפי המודל שבו יוקם בית החולים, יזם פרטי יהיה זה שיממן את ההקמה והתפעול, אך אם ייכנס בית החולים לגירעון - תסריט אפשרי בהחלט - המדינה היא זו שתצטרך לכסות אותו.



"מדינת ישראל סובלת כבר כיום ממצוקת מיטות ונמצאת באחד המקומות האחרונים בעולם המערבי עם שתי מיטות לאלף נפש", אומר יהודה רון, סמנכ"ל בכיר וראש מינהל תכנון ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות. לדבריו, "גודל האוכלוסייה והמרכיב הדמוגרפי הם הגורמים הדומיננטים בתכנון צרכים של בתי חולים. האוכלוסייה בישראל גדלה מ-2000 ועד היום במיליון נפש - מ-6.25 מיליון ל-7.3 מיליון נפש ב-2007 - ובכל התקופה הזו מספר מיטות האשפוז בישראל עלה רק ב-400. לפי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עד 2015 יהיו בישראל עוד מיליון תושבים, כך שאפילו כדי לשמר את הרמה הנמוכה של שתי מיטות ל-1,000 נפש, יידרשו עוד 2,000 מיטות, שחלקן יתווספו למרכזים רפואיים קיימים וחלקן יהיו באמצעות הקמת בתי חולים חדשים".



רון מדגיש כי "ברור לחלוטין שבאשדוד צריך לקום בית חולים - זו עמדת משרד הבריאות, אבל לא צריך להשתמע מכך שבשש השנים האחרונות תושבי אשדוד היו מופקרים. הם קיבלו שירות מברזילי וקפלן. הסיפור האישי על אדם שאיחר להגיע לבית חולים היה יכול לקרות גם במקומות אחרים, כמו אצבע הגליל, עמק בית שאן ועוד, שבהם דרושה נסיעה לבית החולים. למעשה בשעות השיא אפילו זמן ההגעה מדרום תל אביב לאיכילוב יכול להגיע ל-50 דקות".



ואולם תהום לא קטנה פעורה בין תוכניות משרד הבריאות לבניית בתי חולים והוספת אלפי מיטות, לבין כוונות משרד האוצר. טפח ממה שחושבים באוצר על התוכנית נחשף בכנס שערכה שירותי בריאות כללית בתחילת החודש בנושא תכנון בתי חולים, שבו טען סגן הממונה על התקציבים באוצר, רביב סובול, כי אין מצוקת אשפוז אמיתית בישראל והצהיר חד-משמעית כי "אין לממשלה כל כוונה להקים עוד בית חולים בשנים הקרובות". גם בתשובה שהגיש האוצר לבג"ץ לפני כחודשיים נכתב כי קיימים "ספקות ממשיים באשר להצדקה התפעולית והכלכלית להקמת בית החולים באשדוד".



אולמרט התחייב



האשדודים, מכל מקום, לא מתכוונים לוותר על הקמת בית חולים בעיר. כבר ב-2003 הם עתרו לבג"ץ בנוגע לאי-קיומו של החוק - עתירה שעדיין מתנהלת. ב-2006 הם הקימו מטה מאבק ליישום החוק, ובאחרונה החתימו גם יותר מ-60 חברי כנסת מכל הסיעות על הצהרת תמיכה בהקמת בית החולים.



ואולם המפנה האמיתי חל רק לאחר שמטה המאבק יצא בקמפיין ציבורי גדול ומתוקשר, בעלות של 700 אלף שקל, שכלל שלטי חוצות, מודעות בעיתונים ומהשבוע גם תשדירים ברדיו. בנוסף, כלי התקשורת החלו להתעניין בסוגייה שעד כה כמעט ולא היתה על סדר היום.



בעקבות הקמפיין, ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הבטיח באופן פומבי בכנס לקליטת עלייה בעיר כי הוא מחויב להקמת בית החולים ואף חזר על התחייבות זו במכתב ששיגר ללסרי. כמו כן, הסעיף בחוק ההסדרים שנועד לבטל את הקמת בית החולים הוצא ממנו ולמעשה הוקפא.



באוקטובר פירסם האוצר קריאה ליזמים להגיש הצעות (RFI) להקמת בית החולים. עם זאת, האוצר השאיר לעצמו פתח מילוט כאשר כתב בבקשה כי "אין בבקשה משום התחייבות כלשהי של הממשלה לפרסם מכרז בנושא פנייה זו". שלושה יזמים הגישו הצעות: עמותת רפואה וישועה השייכת לחסידות גור, אסותא ואלקטרה נדל"ן - שאיחדו את הצעותיהן להצעה משותפת אחת. בחודש הקרוב ועדת המכרזים המשותפת למשרדי האוצר, הבריאות ומינהל מקרקעי ישראל, אמורה לזמן את המציעים ולהתקדם בתהליך, אף שבעיריית אשדוד חוששים מסחבת גם בהליך זה.



במקביל, המאבק המשפטי בבג"ץ צובר תאוצה: באחרונה, לאחר שהתבקש לנמק מדוע לא מוקם בית החולים, הגיש האוצר לבג"ץ תוכנית כלכלית, שערכה עבורו פירמת רואי החשבון זיו האפט, לפיה הקמת בית החולים תהווה עומס כלכלי על כתפי המדינה. בעיריית אשדוד מכינים בימים אלה חוות דעת נגדית שעורך עבורם מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שמואל סלוין.



"האוצר לא מסונכרן עם ראש הממשלה", אומר לסרי, "לפני חודשיים הצהיר אולמרט בכנס בעיר שהוא בעד הקמת בית החולים וחזר על כך גם במכתב ששלח לי, המדינה מפרסמת RFI ליזמים, ובאותה נשימה המדינה מגישה תשובה לבג"ץ שבה היא מתנגדת להקמת בית החולים". לדבריו, "האוצר הודיע לבג"ץ כי הגירעון התפעולי של בית החולים יהיה 2.75 מיליון. זו בדיחה. העירייה בעצמה יכולה לכסות את זה".



ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ועדת מכרזים בין משרדית המשותפת למשרדי האוצר, הבריאות ומינהל מקרקעי ישראל, פועלת ליישום חוק בית החולים אשדוד, ובכלל זה עושה כמיטב יכולתה כדי להביא לגיבושו של מכרז שיהיה כלכלי ואטרקטיווי, באופן שיאפשר קיומם של מציעים להקמת ביה"ח המסוגל לפעול בצורה מאוזנת לאורך זמן, בהתאם להוראות החוק ובכפוף להנחיות משרד הבריאות. יש לציין, כי בעבר כבר פורסמו שני מכרזים להקמת בית החולים שלא הניבו הצעות. בנסיבות אלה, כדי לאפשר את הוצאתו של מכרז שיניב תוצאות, פורסמה בקשה לקבלת מידע (RFI) בדבר קיומם של מציעים פוטנציאליים ולקבלת פרטים בנוגע להיבטים שונים של הפרויקט. פניות הציבור התקבלו לפני כשבועיים והוועדה בוחנת את פרטי הפניות, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט המקצועי בידי גורמי המקצוע במשרדי הבריאות והאוצר. בסיומו של ההליך תוכל וועדת המכרזים לגבש מסקנות ולקבל החלטה לעניין המשך ההליכים ליישום החוק".