עורך דין: "בנק לאומי רצה להגן על היועצים"; רם כספי: אני לא מרוצה מההסכם

"לא אצא מהאולם עם חיוך", הודיע בתחילת השבוע עו"ד רם כספי לסגנית נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, השופטת זיוה הרמן הדסי. זאת לאחר שנציגי פרקליטות תל אביב (מיסוי וכלכלה), באי כוחו של בנק לאומי ופרקליטיהם של גבי רביד ודני זילביגר הגישו לבית המשפט את הסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים.



עו"ד אלה רובינק, העומדת בראש פרקליטות תל אביב (מיסוי וכלכלה), דווקא הוחמאה מדבריו של כספי. בייחוד כאשר טען בבית המשפט כי "עשרים עורכי דין, מהטובים ביותר במדינה, טענו מול המדינה, שעמדה על שלה והשיגה הרשעה בפלילים ללאומי".



חקירת רשות ניירות ערך נפתחה ב-2003, בעקבות גיוסים חריגים בקרנות שהיו בבעלות לאומי, ולפיכך עלה חשד כי בכירי הבנק הציעו מתנות ופרסים ליועצי השקעות שישווקו את קרנות הבנק.



על פי הסדר הטיעון, שהוגש ביום ראשון לבית המשפט וצפוי לקבל אישור סופי ביום חמישי, ישלם בנק לאומי קנס של 25 מיליון שקל ויודה כי לא מנע ממנהלי הקרנות להעניק ליועצי ההשקעות שלו הטבות. המדינה מצדה תמחק מכתב האישום את כל נושאי המשרות בקרנות ההשקעה, נגדם עלה חשד לעבירות על חוקי ההשקעות.



הקרחת של נינט או הרשעת לאומי?



לדברי רובינק, בפרקליטות "רואים את התיק כהישג בלתי רגיל - אין תקדים לסכום שהבנק ישלם במסגרת ההסדר. בנוסף לכך, הבנק יהיה חייב מעתה לדווח בפרסומיו הרשמיים על ההרשעה, ויש לכך השלכות עצומות. בנק לאומי נמצא לפני הפרטה, וההרשעה תופיע בכל הדו"חות והתשקיפים".



כספי, שהצטרף לעורכי הדין דליה טל ומשה ישראל בייצוג בנק לאומי לאחר שהחלה החקירה, אינו מסתיר את מורת רוחו מההסכם שעליו חתם לקוחו. "לא אהבתי את ההסכם", הוא מכריז.



לא ברור אם שועל קרבות ככספי מאמין לחלוטין במה שהוא אומר, או מנסה להחמיא למדינה כדי לתרום לסיכויי ההסדר. בכל מקרה, הוא גורס כי הבנק כלל לא עבר את העבירות שיוחסו לו. לדבריו, הסעיף שאוסר על בנק לתת טובות הנאה בהשקעות משותפות בנאמנות אינו חל על היחסים בין הבנק לעובדיו, אלא אוסר על מתן טובות הנאה ללקוח הבנק. לשיטתו, אם הבנק היה מעלה את הטענה הזו כטענת סף מקדמית טרם ניהול ההליך המשפטי לגופו, ייתכן וכלל לא היה צריך לנהל את המשפט. כספי מוסיף, שאם השופטת לא היתה מקבלת את טענתו, אולי אז היה פונה להסדר טיעון.



אחד מעשרות עורכי הדין שמעורבים בפרשה אמר ל-TheMarker כי המניע המרכזי שהוביל את בנק לאומי לחתום על ההסדר רצון הבנק להגן על לפחות 14 מעובדיו, שאלמלא ההסדר, היו חשופים לתביעה פלילית.



לפני כשנתיים הודיעה פרקליטות המדינה כי בכוונתה להגיש כתבי אישום נגד 14 נאשמים. זמן קצר לאחר מכן החלו ישיבות שימוע פרטיות לגבי כל אחד מהם. כשהסתיימו, גיבשה הפרקליטות, באמצעות עו"ד אורלי דורון, את כתבי האישום, ואז החלו מגעים אישיים בין עורכי הדין של לאומי לפרקליטות, בניסיון לשכנע את הפרקליטות "לרדת" מהיועצים, ש"רק עשו את עבודתם". הפרקליטות התעקשה על העמדת המעורבים לדין.



לאחר עשרות ישיבות בין הצדדים הציעו באי כוח הבנק מתווה, שלפיו כל העובדים יימחקו מכתבי האישום ובתמורה הבנק והקרנות יישאו באחריות הפלילית ובקנסות כבדים. הנסיבה המקלה היתה שזהו המקרה הראשון של אכיפת הסעיף הנוגע להטבות בקשר לרכישת השקעות משותפות בנאמנות.



הסיום המהיר של התיק מבהיר את גבולות המותר והאסור בתחום: הפעולה נעשתה במסגרת הבנק והוא הנהנה העיקרי, לכן מוצדק שהוא יישא בהשלכות. לדעת המעורבים בגיבוש ההסדר, הקנס הכבד ירתיע להבא גופי השקעות.



גבי רביד, מנכ"ל פסגות אופק, וסגנה דני זילביגר, יצאו ממורקים לחלוטין מכתב האישום נגדם. בהסדר טיעון נפרד שערכו השניים עם הפרקליטות הוסכם כי הפרקליטות תחזור בה מכתב האישום, יבוטלו החלטות הרשות לניירות ערך שמנעו את פעילותם בשוק ההון וייסתיימו כל ההליכים שננקטו נגדם, ללא מגבלה נוספת כלשהי.



עורכי דינם של רביד וזילביגר, בועז בן צור וניר כהן, יצאו מרוצים. הדיונים מול הפרקליטות בעניינם של רביד וזילביגר היו נפרדים לחלוטין מהמגעים שניהל הבנק עם הפרקליטות. כהן מציין שהם עמדו על כך שייחתם עמם הסכם נפרד, אשר יבהיר חד-משמעית כי רביד וזילביגר רשאים להמשיך בפעילותם העסקית ללא רבב. לדבריו, בכירים בשוק ההון כבר פנו אליו עם הצעות עבודה אטרקטיוויות לרביד וזילביגר.