חייל במסווה

חברו קבוצת שליטה שזהותה המלאה והסופית אינה ברורה עם רכישות של חברות בסכומים גדולים שמומנו בהלוואות, מחיר מפולפל שניתן לחבילת מניות אחת ועסקות סיבוביות שרובן נעשו בתוך 72 שעות - ותקבלו משהו שכדאי מאוד להעמיק בו.

כך היא קבוצת השליטה בחברה הבורסאית חייל אחזקות , וכך הם המהלכים שהובילו בסיכומו של דבר להשתלטותה על פורמולה .

התסריט שאנחנו מציעים כאן הוא ציני, אבל העובדות, נסיבתיות ככל שיהיו, מחזקות אותו. על פי התסריט הזה, חייל אחזקות, המיוצגת על ידי מפכ"ל המשטרה ומנכ"ל חברת החשמל לשעבר, רפי פלד, ויועצו, טל יגרמן, השתמשה במנכ"ל חברת הברוקרים אלטשולר-שחם מאיר חן כדי להסוות עסקת בעל עניין.

ואלה הן העובדות

ב-4 במארס הודיעה יסקל, גם היא חברה בורסאית, כי בעלי עניין ונושאי משרה בה - שמעון לסר, אהוד כסלו, שמואל כסלו, שמואל שפר ונתי פריד - נושאים ונותנים עם חייל למכירת רוב אחזקותיהם בחברה - כ-44% - במחיר של 65.6 שקל למניה, שהיה גבוה ב-84% ממחיר השוק.

העסקה הזאת עדיין לא יצאה אל הפועל ב-10 באפריל, כשחייל רכשה 7.4% ממניות יסקל , כשני שלישים מזה מידי חברת הברוקרים אלטשולר-שחם.

חייל שילמה בעבור המניות 13.8 מיליון שקל - תמורה המייצגת גם היא מחיר של 65.6 שקל למניה. בשלב הזה כבר היה מדובר בפרמיה של 115% מעל מחיר השוק - למרות שחייל לא קיבלה שליטה ביסקל.

ב-1 במאי אישרה חייל כי היא מקיימת מגעים ראשוניים עם בעלי מניות בפורמולה, עוד חברה בורסאית, לרכישת מניותיהם בחברה. שמם של בעלי המניות לא נמסר.

ב-22 באוגוסט חלה ההתפתחות המהותית הבאה בפרשה, כשחייל אחזקות רכשה כ-35% ממניות פויכטונגר השקעות, גם חברה בורסאית, מידי בעלי השליטה, בתמורה לכ-82 מיליון שקל.

עד כאן העובדות. על פי אותו תסריט ציני, חייל רצתה להיפטר ממניות יסקל שרכשה על ידי כך שתמכור אותן במחיר שרכשה אותן לפויכטונגר השקעות, שבקופתה היו אז כ-19 מיליון דולר. הבעיה היתה כמובן שיהיה מדובר בעסקת בעל עניין הדורשת אישור כהליך מיוחד.

כדי להימנע מכך, חייל החליטה לעשות עסקה סיבובית שבה תמכור את המניות לצד שלישי ואחר כך תקנה אותן ממנו.

בחזרה לעובדות. ב-27 באוגוסט מכרה חייל את מניותיה ביסקל למנכ"ל אלטשולר-שחם מאיר חן במחיר של...65.6 שקל למניה. הוא שילם קצת יותר, כנראה כדמי תיווך.

ב-28 באוגוסט מאיר חן קנה עוד מניות יסקל - כ-7.7% מהון החברה - אך הפעם במחיר נמוך יותר: 46.8 שקל. המוכרת היא כנראה אלטשולר-שחם, שכן היא מופיעה כמוכרת באותו יום עם כמות כמעט זהה ובאותו המחיר.

אחרי העסקה הזאת הגיע שיעור האחזקה של חן ביסקל לכדי 15.6%. חן השקיע ברכישת שתי חבילות המניות כ-25 מיליון שקל במחיר ממוצע של כ-58.4 שקל למניה.

ב-29 באוגוסט מכרו שמעון לסר, אהוד כסלו, שמואל כסלו ושמואל שפר לפויכטונגר מניות יסקל ב-19.5 מיליון שקל ובמחיר של....כמובן - 65.6 שקל למניה.

פויכטונגר רכשה עוד באותו יום מניות נוספות באותו מחיר והגיעה לאחזקה של 11.5% ממניות יסקל שבהן השקיעה בסך הכל 21.3 מיליון שקל.

ממש באותו היום ביצעה פויכטונגר מה שעל פי התסריט הזה הוא כנראה העוקץ: היא נתנה לחן אופציה שמאפשרת לו לחייב אותה לקנות ממנו את כל מניותיו ביסקל - 440 אלף מניות - במחיר של 65.6 שקל למניה.

מכיוון שחן רכש את המניות האלה - את כולן, ביומיים שלפני כן - במחיר ממוצע של 58.4 שקל למניה, פויכטונגר איפשרה לו למעשה לממש רווח מיידי של יותר מ-3 מיליון שקל.

האופציה עדיין לא מומשה, אבל אם תנסו לחשוב על סיבות לכך שחן לא יממש אותה - תתקשו. מחיר מניית יסקל צלל מאז והוא עומד עתה על כ-18 שקל. ואם וכאשר האופציה תמומש, המניות שחייל רכשה בתחילת הדרך במחיר מופקע ינחתו בסופו של דבר בפויכטונגר.

איך הדמויות בתסריט הצליחו? התכנון היה כנראה קפדני. כל אחד ידע מראש מה תפקידו, מה הסיכונים ובכמה כסף מדובר. יכול להיות שהפיצויים הכספיים חולקו גם בדרך שתבטא את הסיכונים האלה.

זה היה מהיר - מהיר יותר ממה שרבים משחקני שוק ההון מסוגלים לראות, אפילו המנוסים והמקצועיים שבהם. כשמבול כזה של אירועים נופל עליך, וכשבמקביל יש לך עוד דבר או שניים לעשות, קשה להבחין בהכל.

חייל אחזקות דאגה גם לבצע את העסקות האלה בדיוק כשהדירקטוריון של פויכטונגר התחלף: ב-27 באוגוסט התחלף כל הדירקטוריון.

בכיר בחייל אחזקות אמר כי אופציית ה-PUT שניתנה למאיר חן הוגדרה כעסקה עם בעלי שליטה ולפיכך טעונה אישור של ועדת הביקורת בפויכטונגר השקעות, את אישור הדירקטוריון ואת אישור האסיפה הכללית כמתחייב בחוק.

חרף דברי הבכיר, באף אחד מהמסמכים הרשמיים הפומביים שהועברו לידיעת המשקיעים באמצעות הבורסה והגורמים הרלוונטיים האחרים לא נאמר או הוצהר שמדובר בעסקת בעל עניין.

הבכיר אמר עוד כי המחיר שבו יירכשו מניות יסקל על ידי פויכטונגר השקעות במסגרת האופציה מגלמים פרמיה בגין רכישת השליטה בפורמולה.

בנוגע לדבריו אלה של הבכיר, הרי שיסקל עצמה הודיעה באותו יום גם על מתן אופציית ה-PUT לחן וגם על רכישת מניות דן וגד גולדשטיין בפורמולה. אפילו אם האירוע השני קדם לראשון, עדיין לא ברור כיצד הספיקה החברה עוד באותו יום לשאת ולתת עם חן ולגבש איתו הסכם.