מהו תג המחיר של הפחד?

כאילו לא נופלים טילים על שדרות, כאילו אין משבר בהשכלה הגבוהה, כאילו אין ניצולי שואה רעבים ללחם – רק משבר כלכלי היה חסר לנו עכשיו.

אם לא היה מדובר במשבר כל כך חריף, היינו בטח מספרים לכם שמדובר בעוד איזה ספין מלשכתו של אולמרט כדי להתמודד עם מסקנות וינוגרד המתקרבות – רק שהמשבר הזה, לצערנו, גדול מאולמרט. הוא גדול גם מהנגיד שלנו, ומהנגיד האמריקאי, ומיצחק תשובה ומביל גייטס. המשבר הזה הוא תוצאה של שם גדול יותר מכל אלה: הפחד האנושי.

התחושה הזו של חוסר הוודאות, של חוסר הביטחון וחוסר הידיעה שולחת את המדדים בכל העולם ליפול בשיעורים היסטריים בימים האחרונים, ומוכיחה בפעם המי יודע כמה מה קורה כשמערבים רגשות בעסקים. האמריקאים פוחדים שלא יצליחו להחזיר את המשכנתא, הבנקים פוחדים שלא יקבלו את הכסף, המשקיעים פוחדים שמניות הגופים הכלכליים לא יספקו את הסחורה וכדור השלג של הפחד מתגלגל לתהום עמוקה, כשהיא מפוצצת בדרכה את כל הבועות החמימות והנעימות שמהן נהנו כל כך המשקיעים בשנים האחרונות.

אבל הצרה הגדולה ביותר היא שכשאת קריסת המדדים מוביל הפחד האנושי, קשה לחזות את תחתית התהום שאליה יגיע כדור השלג הזה: כדי לנבא את תוצאת הבהלה של המשקיעים צריך להיות פסיכולוגים מצויינים או שוטים גמורים – האנליסטים בכל רחבי העולם לא מתיימרים להשתייך לקבוצה הראשונה, ועושים כל שביכולתם כדי לא להשתייך לשניה וכך נותרים המשקיעים בלי אוויר בריאות ועם עוד ועוד סימני שאלה – מקווים לבשורות טובות מצד קובעי המדיניות ומייחלים להתבהרות התמונה הכלכלית.

עם קצת מזל, הזמן וגם ההתערבות של קברניטי הכלכלה העולמית יעשו את שלהם והחמצן יחזור לשווקים – עד אז, אנחנו כנראה צפויים לקבל תשובה לשאלה "מהו תג המחיר של הפחד?" – מחיר שנכון לעכשיו נאמד בחודש האחרון בלבד בטריליונים רבים של דולרים.