משוכה גבוהה לישראל: תתקבל ל-OECD רק אם תתחייב להימנע מתשלומי שוחד בעסקות בינלאומיות

"צירופה של ישראל, עם רמת החיים הגבוהה שלה, ההיי-טק, כלכלת שוק חופשי ודרך חיים דמוקרטית, רק יחזק את ה-OECD ומוסדותיו", כך כתב מ"מ ראש הממשלה ושר האוצר והתמ"ת, אהוד אולמרט, בפתח החוברת "ישראל מוכנה ל-OECD", שפירסם האגף הבינלאומי במשרד האוצר באפריל 2006.



במאי 2007 הודיע ה-OECD - ארגון העל הכלכלי המאגד בתוכו את 30 המדינות המפותחות בעולם מבחינה כלכלית - כי החליט לקבל את ישראל לשורותיו כמדינה במבחן. אחד מתנאי הקבלה לארגון - היות המדינה דמוקרטית.



ב-94' פנה שר החוץ דאז שמעון פרס ל-OECD וביקש לקבל לשורותיו את ישראל. ה-OECD התרחב באחרונה ב-95', אך ישראל החמיצה אז את ההזדמנות. ב-98' ביקרה בישראל משלחת של הארגון שנפגשה גם עם ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו.



חברי המשלחת אמרו לנתניהו כי "אם אתם מעוניינים להצטרף אלינו אז תתחילו לפעול בצורה מסודרת, שפרו את הפעילות שלכם מולנו ותתחילו לפעול לפי הקודים והסטנדרטים הכלכליים הבינלאומיים". בעקבות הביקור ישראל הידקה את הקשרים עם הארגון, והוקמה ועדת היגוי ממשלתית לקידום ההצטרפות של ישראל ל-OECD. ב-2000 הוציאה הוועדה מסמך הקובע כי ההצטרפות ל-OECD היא יעד כלכלי. באותה שנה, בישיבת קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בוואשינגטון, הבטיח שר האוצר האמריקאי דאז, לארי סאמרס, לאברהם (בייגה) שוחט את תמיכת ארה"ב בצירוף ישראל לארגון.



מאמצי קבלה



ישראל משתתפת בשנים האחרונות בצורה פעילה כמשקיפה בוועדות הארגון. ישראל גם התאימה, בשנים האחרונות, את התקנים שלה לתקני ה-OECD.



במאי 2005 קיבלה ישראל שחקן חיזוק רציני - פרופ' סטנלי פישר נכנס לתפקיד הנגיד בבנק ישראל. פישר, לשעבר מספר שתיים ב-IMF, שייך לצמרת הנחשבת של הכלכלה העולמית. כשפישר לוחץ, מסביר ומבקש מראשי ה-OECD לצרף את ישראל לארגון, ראשי ה-IMF נענים לו.







שרי חוץ ואוצר, מנכ"לים של משרדי ממשלה ושגרירי ישראל בעולם נפגשו ולחצו לקבלת ישראל בעולם. שליחי המדינה פגשו את כל 30 שרי האוצר של המדינות החברות בארגון, את כל שגרירי המדינות החברות ב-OECD היושבים בפאריס ואת כל 30 שגרירי אותן מדינות היושבים בישראל.



במאי 2007, בפאריס, מקום מושבו של ה-OECD, החליטו 30 שרי האוצר של 30 המדינות החברות בארגון על צירופה של ישראל. יחד עם ישראל התקבלו לתקופת מבחן רוסיה, צ'ילה, סלובניה ואסטוניה. לא התקבלו ל-OECD גם מדינות בעלות כלכלה חזקה כמו סין, הודו, ברזיל, קפריסין ודרום אפריקה.



בדצמבר 2007 פירסם ה-OECD את "מפת הדרכים" לצירופה של ישראל לארגון.



ביום שני השבוע החלו בירושלים השיחות המעשיות בין שמונת נציגי מינהלת ההרחבה של ה-OECD לבין נציגי ממשלת ישראל, לצירופה של ישראל כחברה מלאה. ישראל תצורף לארגון רק לאחר שתעמוד בכל מבחני הקבלה והקריטריונים של המפה, תהליך שיימשך לפחות שנה וחצי.



רק לדמוקרטיות



לדברי תלמה אסקי, סגן מזכ"ל ה-OECD ויו"ר מינהלת ההרחבה שלו, במסיבת העיתונאים שהתקיימה השבוע בירושלים, ישראל תצטרך להתאים את עצמה לדרישות הארגון בתחומים רבים, כולל פיננסים, השקעות, שוחד בעסקות בינלאומיות, חומרים מסוכנים, איכות סביבה, נאותות תאגידית, ביטוח, פנסיה, מדע וטכנולוגיה, מידע, מחשוב, תקשורת וצרכנות.



בעבר נטען כי ישראל סירבה לדרישת ארה"ב בעניין השחיתות בעסקות בינלאומיות. שוחד שלטוני מקובל בעסקות שונות, ובעיקר בעסקות נשק. ה-OECD אינו מתכוון לוותר לישראל בנושא זה. הוא כבר הבהיר כי תהיה מחויבת לציית לדרישות אמנת ה-OECD למניעת תשלומי שוחד פקידי ציבור זרים בעסקות בינלאומיות. ולא רק זאת, ישראל תהיה חייבת להעביר חוק בכנסת שיראה בשוחד לפקידים זרים עבירה פלילית.



העמידה בדרישות ה-OECD תחייב את ישראל לשורה של שינויי חקיקה. שר האוצר, רוני בר-און, אמר במסיבת העיתונאים כי צירוף ישראל ל-OECD ממצב אותה בשורה אחת עם הכלכלות המובילות בעולם. הנגיד פישר ציין כי צירוף ישראל לאחד הארגונים הכלכליים החשובים בעולם יתמרץ את הממשלה להמשיך בתהליכי הרפורמה והשינויים המבניים במשק. לדבריו, ישראל תרגיש, לטובה, את המעמד החדש בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים, בהשקעות שיזרמו לישראל ובשיפור הדירוג שלה.



צירוף ישראל ל-OECD יקנה לישראל מעמד של כלכלה איתנה הזכאית לקבל הלוואות גבוהות יותר בריביות נמוכות יותר ולטווחי זמן ארוכים יותר, ויתבטא בהרחבת מסגרת הקשרים שלה בעולם, בהקטנת הלימות ההון שתידרש מבנקים ישראליים ומחברות ישראליות גדולות בשוקי המטבע בעולם, ובהקטנת העלות השנתית של החוב הממשלתי במאות מיליוני דולרים בשל ריביות נמוכות יותר.



שוק ההון יהיה מהמרוויחים הראשונים מהשינוי. גיוסי הון של הממשלה ושל חברות ישראליות יעלו פחות. בנקים להשקעות, קרנות פנסיה וגופים כלכליים אחרים, שעד כה לא התקרבו לישראל, יתחילו להשקיע בה. ישראל תמצב את מעמדה מחדש בפורומים בינלאומיים. ההצטרפות תחזק את מחויבות ישראל לעקרונות של שוק חופשי לשמירה על עקרונות הקניין הרוחני, תוך צמצום הביורוקרטיה.



לא רק ישראל תרוויח מצירופה ל-OECD, גם ה-OECD ירוויח. ישראל מובילה בעולם בשילוב של טכנולוגיות מתקדמות בחקלאות ובמחקרים בביו-טכנולוגיה, בדחיקת המדבר, בניצול אנרגיה סולרית ועוד. כמו כן, צירוף ישראל יעזור למדינות הלא אירופיות למנוע השתלטות של מדינות אירופה על הארגון.