ההפסד של קוטלר: היה אמור לקבל עשרות מיליוני שקלים בהנפקת פריזמה

קרן מרקסטון צפויה למנות בימים הקרובים את גבי רביד למנכ"לית בית ההשקעות פריזמה. במרקסטון ממתינים לאישור עסקת הטיעון בפרשת לאומי, שאיימה לחסל את הקריירה של רביד.



היום צפוי בית המשפט המחוזי בתל אביב לאשר את עסקת הטיעון שהוגשה לאישורו על ידי לאומי והפרקליטות. בכך יוסר מעל רביד האיום של רשות ניירות ערך לשלול ממנה את רישיון הייעוץ, דבר שלא היה מאפשר לה לכהן כמנכ"לית בית ההשקעות.



במרקסטון מסרבים לאשר את דבר המינוי של רביד, אך גם מסרבים להכחיש. מבחינת רביד ורון לובש, השותף המנהל במרקסטון שאחראי על פרויקט פריזמה, מדובר בסגירת מעגל. לובש אמנם מינה לפני כשנה וחצי את דב קוטלר למנכ"ל פריזמה, אך הבחירה הראשונה שלו היתה רביד, אז מנכ"לית פסגות אופק. ערב מכירת פסגות אופק דחתה רביד את ההצעה. שנה לאחר מכן מצאה עצמה קירחת מכאן ומכאן, כאשר בלחץ הרשות היא הודחה על ידי בעלת הבית החדשה של פסגות אופק, קרן יורק.



רביד צפויה להחליף את דב קוטלר. שלשום בערב פירסמו מרקסטון וקוטלר הודעה משותפת ומאופקת על הפרישה, אך הפרישה באה בעקבות קרע עמוק בין קוטלר ללובש. קוטלר, יש לציין, יקבל פיצוי גבוה שיסתכם לפי ההערכות בכ-10 מיליון שקל.



אך למרות זאת, קוטלר מוותר על הרבה מאוד כסף. ההנפקה של פריזמה שאמורה להתבצע בתוך שנתיים, היתה אמורה להכניס לכיסו עשרות מיליוני שקלים. "מדובר במספרים של אמריקה", אמר גורם בכיר בשוק.



קוטלר יכול להרגיש ממורמר על עסקת פק"ן שבדיעבד חרצה את גורלו. בסוף 2005 הוביל לובש את רכישת קרנות פק"ן מבנק הפועלים במחיר מופקע. הקרנות ניהלו אז כ-21.5 מיליארד שקל. עד אפריל 2006, כאשר קוטלר נכנס רשמית לתפקידו, נפדו מפק"ן כבר כ-6.5 מיליארד שקל.



הזרעים הראשונים לסכסוך נזרעו כבר אז. קוטלר דאג להזכיר לכולם שלא הוא נכנס למטווח של פק"ן. בכל מקרה, כיום מנהל פריזמה כ-15 מיליארד שקל בקרנות, אחרי שרכש מהפועלים קרנות שניהלו יותר מ-30 מיליארד שקל.



על הכוונת של רביד



בפריזמה מנסים להימנע מהמלה כישלון כשמסכמים את הקדנציה של קוטלר. שם מזכירים את עשיית השוק, את תעודות הסל ואת העובדה שלפני שנה וחצי המותג פריזמה לא היה קיים. כל זה לא מכסה על הטרגדיה של הקרנות, המוצר שנחשב לעמוד השדרה של כל בית השקעות מצליח. פריזמה רכש בשנתיים האחרונות נכסים בכ-60 מיליארד שקל, שהיו אמורים להניב הכנסה שנתית של כ-600 מיליון שקל. פריזמה מצליח בשלב זה לשמור על יציבות, וקופות הגמל שלו עדיין מנהלות כ-30 מיליארד שקל.



אבל אם בעסק של קופות הגמל אפשר לנמנם, בקרנות השעון המעורר מצלצל בכל יום בשעה שלוש אחרי הצהריים, כאשר מסכמים את פקודות הקנייה והמכירה שנרשמו אצל יועצי ההשקעות בסניפי הבנקים. מנהלי הקרנות נאלצו להבין בשנה וחצי האחרונות כי כל החלטת השקעה שגויה מתבטאת בפדיונות של מיליארדי שקלים תוך שבועות ספורים.



ניהול עסקי הקרנות דורש קבלת החלטות השקעה מהירות ונכונות, שמגובות ביכולת שיווקית מעולה. המספרים מוכיחים שבתקופה של קוטלר היכולות האלה לא היו קיימות.







קוטלר אמנם נותן את הדין על הכישלון בפעילות החשובה והרגישה ביותר של בית ההשקעות, אבל סביר להניח שהוא לא יהיה היחידי. בחודשים האחרונים חיפש קוטלר דרכים להחליף את גולן ספיר, מנכ"ל הקרנות שאותו הביא מגאון בית השקעות, בלי שיצטרך להודות בכישלון. בין היתר נבחנה האפשרות למנות ליו"ר הקרנות את המשנה למנכ"ל לשעבר של קרנות פיא, מאיר מזוז. מי שמכיר את מזוז טוען כי הוא לא יסכים לשמש יו"ר.



המינוי של רביד צפוי לטרוף את הקלפים. צירופו של מזוז צפוי לרדת מהפרק. מי שיכול להציל את ספיר הוא דני זילביגר, מי שבא בדרך כלל כעסקת חבילה בלתי ניתנת להפרדה מרביד. זילביגר, שנחשב בשוק לגיבוי חשוב להצלחה של רביד בפסגות אופק, עשוי לתפוס פיקוד על הקרנות. אם הוא לא יסכים לכהן כמנכ"ל, הוא ימונה ליו"ר, וספיר יקבל הזדמנות לתקן את הנזקים של השנה האחרונה.



צמיחה או קיצוצים



באופן אירוני, דווקא בשבועיים האחרונים קוטלר נהנה מהצלחה בתחום החדש של הקרנות הכספיות. הפדיונות בקרנות עלו לפריזמה באובדן הכנסות של כ-150-200 מיליון שקל בשנה. מנגד, הוצאות הפרסום, ובעיקר הוצאות השכר הכבדות, רק עלו. כדי להציל את עסקי הקרנות, רביד צריכה לעשות מהפך. למשל, להקים מערך אנליזה והשקעות איכותי. בפסגות אופק זה לקח לה כמעט עשור. עכשיו היא צריכה לעשות את זה בשנתיים - הזמן שתקבל מלובש כדי להכין את הדו"חות של פריזמה להנפקה.



מנהל ותיק בשוק העריך שלשום שרביד לא תוכל להימנע מקיצוצים: "פריזמה שפכו סכומים אדירים על פרסום ועובדים, ולא רק שלא הצליחו לגייס, אלא סבלו מפדיונות. מנהל חדש יצטרך להקצות את המשאבים בצורה יעילה יותר, או שפשוט יצטרך לחתוך אותן".