יואל חסון (קדימה), 34, הח"כ הרווק היחיד בכנסת, יצא באחרונה לדייט עם בחורה. לאחר כמה שעות של שיחה, חשף בפניה את היותו מחוקק. הצעירה, שאינה מעורבת בפוליטיקה ולא ראתה אותו לפני כן בטלוויזיה או בעיתונות, הסתכלה עליו בהשתוממות: "ח"כים לא אמורים להיות קרחים ושמנים?" - שאלה.
חסון ביקש מכל חבריו ה"שדכנים" שלא יסגירו את העובדה שהוא ח"כ בפני הבחורות שאותן הוא עתיד לפגוש. "אני לא רוצה שבחורה תצא אתי משום שאני ח"כ", הוא מסביר. כח"כ צעיר, חסון הוא הראשון שפתח עמוד באתר החברתי פייסבוק, ובתוך זמן קצר צבר כמעט 500 חברים. בשבוע שעבר החל חסון לגייס מתפקדים ותומכים באמצעות האתר וכבר הגיע לכמה מאות. בכנסת תוהים - האם משם תגיע גם הכלה המיוחלת?
אם בעבר נבחרו המחוקקים לכנסת לאחר פעילות רבת שנים בהסתדרות, בסוכנות היהודית, ברשויות המקומיות ובמפלגות, הרי שבקדנציות האחרונות מצטרפים אל בית המחוקקים ח"כים צעירים שלא עשו את המסלול המקובל. הם באו מארגוני הסטודנטים ותנועות הנוער, מפעילות פוליטית, ממשרדי הממשלה וגם מהסקטור העסקי.
הח"כים הצעירים מלאי אמביציה. הם מעלים לסדר היום הלאומי בעיקר את הנושאים הקרובים ללבם: זכויות הסטודנטים ואנשי המילואים, עישון במקומות בילוי, שכירות, משכנתאות ועוד.
הם הצליחו להתברג ברשימות המפלגתיות בפריימריס או בעקבות שילובם ברשימה על ידי ראשי מפלגתם. גלעד ארדן נבחר במקום השני ברשימת הליכוד לכנסת הנוכחית אחרי משה כחלון, שהיה אז בן 45. במפלגות העבודה, מרצ, האיחוד הלאומי והמפד"ל אין בקדנציה הנוכחית ח"כים בני פחות מ-40, למעט ח"כ יורם מרציאנו (38) מהעבודה שנבחר במקום המשוריין עבור נציג השכונות.
לעומת זאת, עם מפלגת קדימה, שרשימתה הורכבה בתחילה על ידי אריאל שרון ואחר כך בידי אהוד אולמרט, הצטרפו לכנסת שני ח"כים צעירים: יואל חסון וזאב אלקין. ח"כ יוחנן פלסנר הושבע לכנסת לפני שלושה חודשים, בעקבות התפטרותו של ח"כ שלמה ברזניץ.
בישראל ביתנו צירף היו"ר אביגדור ליברמן שלושה צעירים מתחת לגיל 40: רוברט אילטוב, אלכס מילר וסטס מיסז'ניקוב. בש"ס אפשר למצוא את אריאל אטיאס, 38, שר התקשורת.
הח"כ וכלוב הפילים
לפני כמה חודשים טייל בספארי ח"כ גלעד ארדן, 38, עם ילדיו, אוהד בן שלוש ועדי, אז בת שנה וחצי. בין המטיילים היו כאלה שזיהו את הח"כ הצעיר והביעו את דעתם על יוזמות החקיקה הרבות שלו, כמו איסור העישון במקומות פומביים. ארדן לא התרגש מהתגובות. "כאיש ציבור, אני פתוח לקבל פניות גם כשאני עם הילדים", הוא אומר.
ארדן (ליכוד), יו"ר ועדת הכלכלה, נחשב אחד הח"כים הדינמים, החרוצים והבולטים במשכן. 31 הצעות חוק שהגיש בכנסת הנוכחית נמצאות בשלבי חקיקה ושמונה מהן כבר אושרו בקריאה השנייה והשלישית. ארדן הוא הח"כ היחיד שגילו צעיר מ-40, המכהן זו הקדנציה השנייה.
בביטאון הפרקליטים של עורכי הדין בתל אביב הגיע ארדן למקום השלישי ברשימת אנשי השנה במשפט ל-2007, אחרי שר המשפטים דניאל פרידמן ונשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש. לפני כחודשיים נבחר לאיש העשור מטעם ארגון אור ירוק הפועל למניעת תאונות דרכים.
היבול הרב של החוקים מתוצרתו של ארדן, ובכלל זה החוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים, הוליד מערכון בתוכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת" שבו ארדן מוצג כח"כ הטרחן. בכנסת אומרים שאם ארדן קיבל דמות ב"ארץ נהדרת" - סימן שהוא עושה משהו נכון.
ואכן, פעילותו הפרלמנטרית של ארדן מעוררת הדים. בנוסף לחוק איסור העישון שעדיין נמצא על סדר היום הציבורי, פועל ארדן ללא לאות בתחום תאונות הדרכים. לזכותו אפשר לזקוף חוקים רבים בנושא, כמו חיוב חבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים, הקמת מאגר מידע על נהגים שנפסלו מלהחזיק רישיון נהיגה והחובה להחזיק אפוד זוהר בכל רכב.
"ח"כים צעירים באים עם הרבה מרץ ואנרגיות. יש להם פתיחות לנושאים ולרעיונות חדשים, כמו איכות הסביבה וצרכנות", מסביר ארדן. הוא מוסיף כי יש גם חסרונות לגיל הצעיר: "לפעמים הח"כים נמצאים בשלב ראשוני של בניית המשפחה, הם ישנים מעט, באים עייפים לעבודה ומגיעים כמעט לקריסה פיסית".
במפלגתו מסמנים אותו כשר התחבורה או הגנת הסביבה, אם לאחר הבחירות הקרובות ירכיב הליכוד את הממשלה. "לא הגעתי לכנסת כמקפצה למגזר העסקי, אלא לנוכח שאיפותיי להיות ח"כ, מאחר שאיכפת לי ממה שקורה ואני רוצה לתקן את המדינה", הוא אומר.
תצלומים של שמיר ביומן הנוער
"בפגישותיי עם צעירים, רבים שואלים אותי מה אני עושה בכנסת. שואלים אותי: 'לא חבל על בחור צעיר כמוך?' אני אומר להם שמדובר בשליחות", מספר ח"כ יואל חסון, שהגיע לקדימה ממפלגת הליכוד.
חסון החל את דרכו הפוליטית כבר בגיל 14, כחבר בתנועת הנוער של בית"ר. כילד העריץ את יצחק שמיר. בעוד שחבריו עיטרו את יומניהם בתצלומים של ספורטאים ושל עפרה חזה, יומנו של חסון היה מעוטר בתצלומים של שמיר. בגיל 16, בעזרת מבצע של עיתון נוער, זכה חסון להגשים חלום ונפגש עם שמיר, אז ראש הממשלה. מאז נוצרה ביניהם כימיה, וכששימש חסון כעוזרו של רה"מ לשעבר אריאל שרון, הוא דאג לכך ששרון ילך מפעם לפעם לפגוש את שמיר.
הנושאים הקרובים ללבו הם נושאי המיקרו-כלכלה וסיוע לצעירים, מתוקף תפקידו כיו"ר שדולת הצעירים. הוא הגיש הצעת חוק המגבילה את שכר הדירה לשקלים, והכין עבודת מטה לקביעת כללים ליחסי השכירות בישראל כך שמצד אחד יישמר השוק החופשי, ומצד שני, חוזי השכירות לא יהיו דרקוניים.
שאיפות לקידום הקריירה הפוליטית יש לו, כמובן. בעתיד הוא רוצה להיות השר להגנת הסביבה, כאשר כיום הוא משמש גם יו"ר השדולה למען בעלי החיים. חסון, מצדו, אומר: "בסופו של דבר אמדד ואבחר לפי תוצאות עבודתי הפרלמנטרית".
הצעירים מתקשים להתברג לרשימות
הח"כים הצעירים מאזנים את הדור הבוגר בכנסת - כך טוען יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ רוברט אילטוב, 34. אילטוב הוא יו"ר הסיעה הצעיר במשכן.
"העובדה שאני צעיר עוזרת, כי יש לי מרץ ואנרגיות. הח"כים הצעירים באים עם גישות חדשות וחדישות ועם טכנולוגיות שגדלו אתן. חשוב לתת לצעירים להיכנס למערכת הפוליטית כדי לחולל שינויים. חשוב שהצעירים ישמיעו את דעותיהם, ישתתפו בפעילות פוליטית ויצבעו את הכנסת בצבעים יותר צעירים ושמחים", מצהיר אילטוב.
לאילטוב יש הסבר מעניין לכך שהצעירים לא מצליחים להתברג למקומות גבוהים בפריימריס במפלגות: "ידוע שבפריימריס מתקיימים דילים בין בעלי האינטרסים. מי שיש לו כסף יכול להשפיע ולהצליח בפריימריס. מתמודד צעיר כמוני, שאין לו נכסים, יתקשה להתברג ברשימה.
"עליתי לישראל בגיל 13 והגעתי לכנסת בלי כסף ובלי קשרים. כשאומרים שהפריימריס הם הדרך הדמוקרטית, עולים אצלי הרבה סימני שאלה כי לא תמיד הבוחרים בפריימריס שוקלים שיקולים עניינים, ולפעמים הם מצביעים לפי אינטרסים".
כח"כ צעיר שאינו מעשן, יעלה בקרוב אילטוב להצבעה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק האוסרת על סוחרים, ובהם בעלי פיצוציות, למכור לקטינים נרגילות ומוצריהן. עם זאת, אילטוב מתנגד לחוק של ארדן האוסר על עישון במקומות ציבוריים. "החוק דורסני, גורף ופוגע בציבור רחב מאוד של מעשנים. צריך להכניס בו שיפורים ואיזונים כך שגם המעשנים וגם הלא מעשנים יוכלו ליהנות, כל אחד בדרכו", הוא מסביר.
חוק אחר שאותו מקדם אילטוב, האוסר את פירסומם של שמות חשודים בעבירות לפני שהוגש נגדם כתב אישום, התקבל בקריאה טרומית. ועדת השרים לחקיקה הגישה ערר וביקשה מהקואליציה לא לתמוך בהצעת החוק. הנושא נמצא כעת בטיפולה של מועצת העיתונות.
לדעתו, יש להגן על הפרטיות ועל כבודו של האדם. הוא מודה כי "החוק הוא מרחיק לכת, אבל רק לאחר העלאתה של הצעת החוק החל דיון לגבי זכויות הפרט". אילטוב שואף לכהן כשר התעשייה והמסחר או כשר החינוך.
קולות החיילים והסטודנטים
ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) הוא הצעיר ביותר בכנסת. הוא נבחר כשהיה בן 29, ובעוד חודשיים יהיה בן 31. אחד מהעוזרים הפרלמנטרים שלו מבוגר ממנו בשנה והשני צעיר ממנו בשנתיים.
מילר רואה בגילו יתרון בעבודתו כמחוקק: "אני מייצג את מגזר הצעירים והסטודנטים, ובשל גילי אני יכול להתחבר אליהם בצורה קלה יותר כי אנו מדברים באותה שפה. אני גם מבין את מה שעובר עליהם ואת הקשיים שלהם. עד לא מזמן הייתי סטודנט, והתמודדתי עם אותן בעיות של הקמת משפחה ומציאת מקום עבודה".
מילר, לשעבר מורה לחשמל ולאלקטרוניקה, מצא עבודה בבית המחוקקים מטעמה של ישראל ביתנו. הוא הגיע אל המפלגה ב-2004 כשפעל מטעם ארגון הסטודנטים בהצעת חוק לשינוי הרכב המועצה להשכלה גבוהה, ופגש את ח"כ יורי שטרן (שמת לפני כשנה).
"עם היבחרי פעלתי להקמת שדולת הסטודנטים בכנסת, מאחר שזהו נושא שהיה קרוב ללבי. השדולה הצליחה להעביר בקריאה השנייה והשלישית את חוק זכויות הסטודנט, בעלות של 50 מיליון שקל בשנה.
"יש לי גם הצעת חוק המגדילה את תקופת הזכאות להטבות במס לחיילים משוחררים משנתיים לשלוש שנים לאחר מועד השחרור. הצעת החוק הזו עומדת לעלות להצבעה בקריאה השנייה והשלישית ועלותה לתקציב המדינה היא כ-50-60 מיליון שקל", מספר מילר.
למרות גילו הצעיר, מילר לא חש ביחס שונה מצד הח"כים המבוגרים יותר או מצד פקידי המדינה. עם זאת, כשיש לו שאלות הוא פונה לעתים לח"כים ותיקים ומבוגרים כדי לקבל את חוות דעתם. כששואלים אותו אם הוא כבר שואף להיות שר, הוא משיב שלא בא לכנסת בשביל התפקיד.
מהמגזר העסקי לפוליטיקה
ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), 36, שהגיע לכנסת לפני שלושה חודשים, היה לפני כן איש עסקים ויזם היי-טק - בעוד ח"כים רבים בוחרים במסלול ההפוך: מסיימים את הקריירה הפוליטית ורק אז מזנקים, מצוידים בקשרים שרכשו, אל הסקטור העסקי.
בעבר, ניהל פרויקט של חברת תוכנה בשם מרקט-בי טכנולוגיות, חברה בת של אשבל טכנולוגיות. הוא היה היזם של מרקט-בי, יחד עם שותפים. החברה גייסה מיליוני דולרים והקימה משרדי פיתוח בישראל ובארה"ב. הוא עזב את עבודתו בחברה, אך עדיין מחזיק באחוזים בודדים מהבעלות עליה.
לדעתו של פלסנר, הח"כים כיום פתוחים יותר ליוזמות המגיעות מהקהל הרחב. לעומת זאת, הוא הופתע מההשתתפות הפוליטית הנמוכה של הציבור. לדעתו, יש אדישות ואפילו ויתור מראש. "הציבור לא פונה מספיק אל הח"כים ולא מספיק מצפה מהם", הוא אומר. פלסנר היה רוצה לקבל יותר פניות ובקשות מהציבור בנוגע ליוזמות פרלמנטריות.
פלסנר מתמחה בתחומי ביטחון פנים ומלחמה בפשיעה, לאחר ששקד על רפורמה במשטרה בתקופת כהונתו במשרד ראש הממשלה ולמד את הנושא לעומק. השאיפה שלו היא להקטין את הביורוקרטיה ולהטמיע עקרונות ניהול במערכת הציבורית, לנוכח העובדה שהסקטור הציבורי מדשדש במנגנונים המקשים על דרך קבלת ההחלטות. לדעתו יש להגביר את ההרתעה, הענישה והאכיפה כנגד עבריינים, ובמיוחד סדרתיים.
הוא גם רוצה להחמיר בענישה של מי שפוגע בשוטרים ובעובדי ציבור, להגביר את הסמכויות של המשטרה והמאבטחים, וכן לקבוע מדדים שיסייעו לבחון את עבודת המשטרה. בתחום איכות הסביבה פועל פלסנר להקמתה של רשות שתביא לחיסכון באנרגיה של רשויות הממשלה.
לפלסנר אין כעת שאיפה להיות שר, אלא להגיע לעמדות שבהן יוכל להשפיע.
למען מפוני גוש קטיף והעולים מרוסיה
הנושא העיקרי שעמו מזוהה בכנסת ח"כ זאב אלקין (קדימה), 36, הוא הטיפול במפוני גוש קטיף. בעקבות איומים שלו ושל ח"כים נוספים, העלתה הממשלה את גובה הפיצויים למפונים.
בתחילת דרכו הפוליטית הצטרף אלקין למפלגת ישראל בעלייה, ואחר כך עבר עמה לליכוד. בתקופת ההתנתקות לקח חופשה מעבודתו והקים מטה רוסי נגד ההתנתקות. אחר כך רצה לפרוש מהפוליטיקה ותיכנן לעשות פוסט דוקטורט בארה"ב, אבל מפלגת קדימה קראה לו לשורותיה והוא נכנס לכנסת ה-17, יחד עם ח"כים טריים נוספים.
לדברי אלקין, ועדת הכספים שבה הוא מכהן היא מקום עבודה מרתק, וזוהי הוועדה המשפיעה ביותר בכנסת. הוא כבר למד את התרגילים הפרלמנטריים המקובלים, ובכמה הזדמנויות עצר את אישור ההצעה לביצוע שינויים תקציביים בתקציב משרד החינוך בגלל תקצוב העולים.
בסקר שהתקיים באחרונה באחד העיתונים הרוסיים, נמנה אלקין בין הח"כים המשפיעים בציבור הרוסי: מרינה סולודקין (קדימה), סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), יולי אדלשטיין (ליכוד) והוא עצמו. זהו לדעתו הישג גדול למפלגתו בקרב הציבור הרוסי.
לעומת זאת, כלי התקשורת בעברית ממעטים להתייחס אליו, והוא קובל על כך שלתשומת הלב זוכים בעיקר הח"כים המוכרים יותר.
בדומה לפלסנר, גם אלקין חש שהציבור צריך להתעורר ולפנות יותר לח"כים. "כשאנשים מתאגדים סביב נושא מסוים הם לא צריכים להרפות. יש להם יכולת להשפיע, אם תתנהל הפעילות הנכונה. הבעיה היא שלעתים הציבור נזכר מאוחר מדי", הוא אומר.
מי יגיע רחוק?
לצד המחוקקים הצעירים שזינקו מהכנסת לממשלה, היו גם ח"כים צעירים שהחזיקו מעמד בבית המחוקקים למשך קדנציה אחת בלבד. בכנסת ה-16 היו שלושה כאלה. הראשונה, וקרוב לוודאי גם הזכורה מכולם, היא ענבל גבריאלי שנבחרה בגיל 28 ואינה מכהנת עוד בכנסת.
גילה גמליאל, שנבחרה בגיל 29, הצליחה להעפיל למשרת סגנית שר החקלאות, אבל לא הגיעה לכנסת ה-17. גמליאל, שביקרה לפני מספר שבועות בכנסת, הבטיחה לחזור בקדנציה הבאה ברשימת הליכוד, שלפי הסקרים תהיה גדולה.
ח"כ עו"ד רשף חן נבחר לכנסת בגיל 35 ושימש כיו"ר ועדת החוקה אבל עוד לפני התפרקות מפלגתו, שינוי, פרש מהכנסת.
איזה סיכוי יש לח"כים הצעירים הנוכחיים לשרוד גם את הכנסת הבאה? ניסיון העבר מלמד כי כמה מצעירי הכנסת בעבר הצליחו להגיע לעמדות מפתח (ראו מסגרת). לארדן צופים עתיד מזהיר בליכוד, ואילו רוברט אילטוב ואלכס מילר ממוקמים היטב ברשימת ישראל ביתנו, גם אם לפי הסקרים הנוכחיים היא נמצאת בירידה.
יואל חסון ויוחנן פלסנר מרושתים היטב בקרב מתפקדי קדימה, אך זאב אלקין פחות מקושר, ואין לדעת מה יעלה בגורלו אם מספר המנדטים של המפלגה יירד בעתיד, או אם היא תתפרק.
רוברט אילטוב / (ישראל ביתנו)
גיל: 36
נבחר לכנסת בגיל 34
מצב משפחתי: נשוי+1
תפקידים בכנסת: יו"ר סיעת ישראל ביתנו, חבר בוועדות הכלכלה, פניות הציבור, החוקה, העלייה, הפנים והמדע
השכלה: תעודת בגרות
יואל חסון/ (קדימה)
גיל: 34
נבחר לכנסת בגיל 32
מצב משפחתי: רווק
תפקידים בכנסת: ממלא מקום יו"ר הקואליציה, חבר ועדת הכלכלה, מצליף סיעת קדימה, יו"ר השדולה לקידום הצעירים, יו"ר השדולה למען בעלי החיים
השכלה: תואר ראשון בממשל ומדיניות ציבורית במרכז הבינתחומי בהרצליה
גלעד ארדן / (ליכוד)
גיל: 38
נבחר לכנסת בגיל 32
מצב משפחתי: נשוי+2
תפקידים בכנסת: יו"ר ועדת הכלכלה, יו"ר השדולה למאבק בתאונות הדרכים, חבר בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה הפרלמנטרית לעמלות הבנקים
השכלה: תואר ראשון במשפטים בבר אילן, תואר שני בהצטיינות בהתמחות במנהיגות במדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב
אלכס מילר/ (ישראל ביתנו)
גיל: 31
נבחר לכנסת בגיל 29
מצב משפחתי: נשוי+1
תפקידים בכנסת : יו"ר שדולת התלמידים והסטודנטים, יו"ר שדולת ההיי-טק, חבר בשדולות למען ירושלים, למלחמה באלימות ובפשע, בשדולה החברתית והסביבתית ובשדולה לקידום החברה האזרחית במדינה
השכלה: תואר ראשון בהוראה בהתמחות בחשמל ובאלקטרוניקה
זאב אלקין / (קדימה)
גיל: 36
נבחר לכנסת בגיל 34
מצב משפחתי: גרוש+2
תפקידים בכנסת: יו"ר ועדת המשנה לקליטת עולים במערכת החינוך, חבר בוועדות הכספים, החוקה, החינוך, העלייה, המאבק בסמים וזכויות הילד
השכלה: תואר ראשון במתמטיקה והיסטוריה של עם ישראל, תואר שני בהיסטוריה של עם ישראל, לימודי תואר שלישי בהיסטוריה של עם ישראל
יוחנן פלסנר/ (קדימה)
גיל: 36
נבחר לכנסת בגיל 36
מצב משפחתי: גרוש+2
תפקידים בכנסת: חבר בוועדות הפנים, המדע, העובדים הזרים, פניות הציבור וזכויות הילד
תואר אקדמי: תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה, תואר שני בהתמחות בכלכלה פוליטית ולימודי ביטחון באוניברסיטת הרווארד, ארה"ב
ח"כ יואל חסון: "רבים שואלים אותי - 'למה אתה בכנסת, לא חבל על בחור כמוך?' ואני אומר - זו שליחות
צבי זרחיה
25.1.2008 / 9:13