יו"ר אינטל: אצלנו אין מיתון - הצמיחה תבוא מ-WiMax, גרפיקה וסלולרים מתקדמים

מאת גיא רולניק ואיתן אבריאל



דאבוס, שווייץ. קרייג בארט, יו"ר יצרנית הצ'יפים אינטל, מוטרד. ביום שישי בבוקר הוא השתתף בפאנל של מנהלים בוועידה השנתית של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, וחיווה דעתו על האפשרות למיתון בארה"ב. "אנחנו, אצלנו, לא רואים סימנים למיתון בעסקים שלנו", הוא אמר. אבל העורכים בסוכנויות הידיעות והעיתונים לקחו את דבריו של בארט קצת קדימה, ויצאו עם כותרת שהוא אינו רואה אפשרות למיתון. עכשיו, כשהוא ישוב בלאונג' המנהלים ומביט במכשיר הבלקברי שלו, אליו הגיע עידכון על הכותרת, הוא רוטן על העיתונאים שלא מדייקים בציטוטים.



אז מה בדיוק אמרת.



"אמרתי שאצלנו בעסקים אנחנו לא רואים סימנים למיתון".



אבל כאשר אתה מסתובב כאן אתה בוודאי רואה שהכתובת ברורה על הקיר: מגיע מיתון.



"אין שום כתובת על הקיר, הכתובת היא בעיתונים. מה שאני שומע בינתיים זה את הפוליטיקאים האמריקאים, שמנסים להתחרות ביניהם בחבילות סיוע כדי להביא להתאוששות בכלכלה האמריקאית - בעוד שאני עדיין לא רואה סימנים למיתון".



ובכל זאת, איך אתם באינטל נערכים לאפשרות להאטה, לפחות בארה"ב? מקטינים מלאים?



"אנחנו ממשיכים לבצע השקעות גדולות כמדי שנה. אתה לא יכול לחסוך לעצמך את הדרך החוצה ממיתון.. החולשה העיקרית בכלכלה האמריקאית היא בשוק הדיור, הבנק המרכזי מגיב לזה בהורדת ריבית, והשאלה היא כמה זמן תימשך ההאטה וכמה זה ימשוך למטה את הכלכלה. אנחנו, בכל אופן, נמשיך להשקיע בפיתוח ובמפעלים בכל הכוח. נכון, אתה בודק מלאים, אבל העניין הזה כבר נהפך לחשוב פחות. גם אנחנו וגם כל התעשייה די יעילים".



מגיע לישראל פעם בשנה



אתה יוצא מכאן בטיסה לישראל מחר בערב. מה התוכניות שלך שם?



"אני מגיע הרבה לישראל, הייתי שם כבר 10-15 פעמים. אני מנסה להגיע לישראל פעם בשנה. היתה אמורה להיות לי נסיעה לאפריקה אז חשבתי לחבר לה קפיצה לישראל; הביקור באפריקה בוטל, אז חיברתי את הביקור בישראל לדאבוס. אני בא לישראל בעיקר כדי לדבר עם הצוות שלנו שם. רוב הביקור הוא מפגשים פנימיים, בלי מפגשים עם פוליטיקאים".







מתי ייפתח המפעל החדש בקרית גת?



"הלו"ז הוא לאמצע השנה, אני לא זוכר את החודש המדויק. המפעל הזה הוא מהמשוכללים ומהמתקדמים שיש לנו. מפעלים כמו זה יש רק רק באורגון, אריזונה וניו מקסיקו. זו השקעה של 2 מיליארד דולר, וזה יאפשר לנו לייצר את המוצרים הכי מתקדמים שיש כדי להילחם במיתון".



עלות כוח האדם בישראל אינה נמוכה בהשוואה בינלאומית, ובשנים האחרונות יש בהרבה מקומות בעולם כוח אדם איכותי במחירים לא גבוהים. למה אינטל ממשיכה להיות נאמנה לישראל ומשקיעה יותר מ-2 מיליארד דולר במפעל חדש נוסף שם?



"מפעלי השבבים מתאפיינים בכך שעלות כוח האדם בהם נמוכה יחסית. ההשקעות הגדולות הן בתשתית: אלה מפעלים עתירי חומרי גלם. כאשר אתה מגיע לעלות של כוח האדם, זה כבר חלק קטן. אם תסתכל על כל שאר המפעלים שלנו - באורגון, באריזונה, בניו מקסיקו - תראה שעלות כוח האדם בהם דומה לזו של ישראל. רק בסין היא נמוכה משמעותית, אבל זה לא דבר חשוב: מה שחשוב זה איכות כוח האדם והמהירות שבה אפשר להכשיר אותו".



אבל לפני כמה חודשים השקתם מפעל חדש בדליאן, בסין. מדוע?



"המפעל בסין הוא רק בשלב הראשוני. זו כניסה, התחלה. התחלנו לעבוד שם רק לפני ארבעה חודשים".







מה התוכניות לגבי קבוצות הפיתוח בישראל?



"יש לנו בישראל צוות פיתוח ותכנון מנוסה מאוד. הוא אחראי על חלק מהפיתוחים והכי מתקדמים שלנו, והוא ימשיך להיות גורם מרכזי בעבודת המחקר והפיתוח שלנו ובדברים החדשנים ביותר שנייצר. גם שם נמשיך להשקיע".



בעד צמיחה פנימית



איפה נמצאת טכנולוגיית ה-WiMax בתוכניות שלכם? באחרונה ביצעת, יחד עם חברת אלווריוןהישראלית, ניסוי ברישות של עיר קטנה בישראל.



"WiMax מאוד חשוב לנו, ואנחנו מסתכלים עליו זה משתיים-שלוש זוויות. ראשית, אנחנו ספקים של סיליקון ל-WiMax. שנית, זה מגביר מאוד את השימוש בחיבורי פס רחב. כשכוח המיחשוב עולה, הצורך ברוחב פס למחשבים אישיים עולה. שלישית, WiMax הוא פתרון טוב מאוד לרוחב פס גדול במחשבים ניידים. הדור הבא אחרי #G הך-LTE לא צפוי עד 2012, ולכן זה פתרון טכנולוגי טוב לשנים הקרובות.



"יש לנו ניסויים ברישות אזורים ב-WiMax ברחבי העולם, לא בישראל. זה קורה במדינות רבות אחרות. אנחנו מאוד תומכים ב-WiMax, ומפתחים ומשקיעים בו מאז שהוא התחיל".



אבל ההצלחה של WiMax לא תלויה ברגולציה?



"ודאי. אלוקציה של תדרים היא קריטית. לא רק בישראל, בכל מקום בעולם יש עניינים כאלה. זה עניין קריטי שנוגע לממשלות, אבל לאחר מכן זה כבר עניין של השקעות פרטיות שיגרמו לזה לקרות".



מה מנועי הצמיחה של אינטל בשנים הקרובות?



"אנחנו רוצים ומעדיפים לגדול באמצעות צמיחה פנימית, פחות על ידי רכישות - וגם כאשר אנחנו עשוים רכישות זה בדרך כלל כדי להשיג טכנולוגיה, ולא שוק. חמשת מנועי הצמיחה שלנו בשנים הקרובות הם תחום הליבה של המעבדים, ה-WiMax, תחום הגרפיקה המתקדמת, כל נושאי הבריאות הדיגיטלית - וכמובן, טלפונים סלולריים מתקדמים שיכולים באמת להציג אינטרנט. התחום האחרון הוא חשוב, על אף שלי עצמי יש בלקברי ותיק ומשומש מאוד עם יכולת אינטרנט עלובה".



מה מצבה של חברת AMD, המתחרה שלכם? האם חיסלתם אותה סופית?



"התחרינו ב-AMD במשך 25 שנה, ולפעמים הם עושים טוב יותר ולפעמים גרוע יותר - הכל תלוי למי יש הובלה במוצרים. ב-2005 אנחנו היינו גרועים ולהם היו מוצרים טובים. עכשיו לנו יש ארכיטקטורה טובה יותר. האם הם יתאוששו? אתה יכול לשאול אותם, גם ההנהלה שלהם נמצאת כאן בדאבוס...".



רכישות על הכוונת



באחרונה נמתחה עליכם ביקורת, בין השאר על תחרות בלתי הוגנת.



"יש חקירה של האיחוד האירופי, יש משהו שקורה ביפאן ובקוריאה, ויש תביעה של AMD נגדנו בארה"ב. אנחנו חושבים ששוק המיקרו-מעבדים הוא תחרותי כמו כל שוק אחר. מי שיש לו את המוצר הטוב ביותר ונותן את הערך הטוב ביותר ללקוח מנצח".



מהם האיומים על אינטל? מה משאיר אותך ער בלילה?



"מה שמחזיק אותנו ערים בלילה היא היכולת לעמוד בתוכניות שקבענו לעצמנו. ב-2005 ביטלנו כמה מוצרים בגלל תכנון חלש או תכנון גרוע, ואז AMD ניצלו את זה, הביאו מוצרים טובים ורצו קדימה. אם אתה זוכר, ב-93', כאשר הצגנו את מעבד הפנטיום הראשון, הוא לא חילק מספרים בצורה מדויקת... היום אנחנו מביאים לשוק מוצרים מהר יותר, ולכן אני תמיד מודאג מתסריט שבו נביא לשוק מוצר עם באג, ואז נצטרך לקחת בחזרה מיליוני שבבים. כך שאני מוטרד יותר מביצועים פניימיים מאשר מדברים חיצוניים. זה מה שמשאיר אותי ער בלילה".



ובכל זאת, מה עם רכישות?



"בסוף שנות ה-90' ביצענו כמה רכישות, כמו בתחום ה-WiFi וה-WiMax. רוב הרכישות שלנו הן לצרכי רכישת טכנולוגיה".



יש כרגע רכישות על הכוונת?



"כמובן. אתה רוצה שאתן לכם את הרשימה?"



דווקא כן, אבל רק אם מדובר ברכישה של חברות שנסחרות בבורסה, ובמחירים שמעל השוק. אבל ברצינות: לפני יותר מעשור קניתם חברה ישראלית בשם DSPC. זו לא היתה טעות?



"אני לא בטוח. מה שנוצר מהרכישה הזו היו דברים שקשורים ל-WiFi ול-WiMax. פעילות ה-WiFi של SDPC היתה הבסיס למעבד הסנטרינו, וכך גם לגבי ה-WiMax. כן, חלק מהדברים שקנינו נאלצנו לסגור ולמכור, אבל מחלקים אחרים דווקא יצא לנו טוב. אני אחראי לרכישה הזו וכנראה שהיום הייתי עושה דברים אחרת, בצורה חכמה יותר, אבל הרי קשה מאוד לדעת את הדברים האלה מראש".



ומה לגבי המחיר ששילמת? רכשת את חברת DSPC הישראלית ב-1.6 מיליארד דולר, ואחרי כמה שנים מכרתם חלק מהפעילות הזאת וביצעתם מחיקות של מאות מיליוני דולרים בגינה.



"כן, אלה היו הימים העליזים של האינטרנט ואז רכישות נעשו ביוקר. מחירי המניות של כולם היו מנופחים, והמחיר ששילמת על עסקים שרכשת, בין אם במזומן או במניות, הושפע מהמחיר של המניה שלך".



לפני שבועיים הודעתם שאתם נסוגים מהשותפות שלכם בפרויקט המחשב לכל ילד ב-100 דולר.



"כן, היו לנו נישואים לא טובים עם ניקולאס נגרופונטה (היזם של הפרויקט) ואנחנו מתגרשים".