>> ערן שלו בכלל חשב להיות רופא. אחרי הצבא הוא התלבט ולבסוף נרשם ללימודי חשבונאות וכלכלה. בארבע השנים האחרונות שלו הוא מנכ"ל פירמת ראיית החשבון השנייה בגודלה בישראל, KPMG סומך חייקין. הוא לא מתחרט על הבחירה בדו"חות כספיים על פני חדרי ניתוח.
לאורך השנים, KPMG סומך חייקין טיפח דימוי קריר ומרוחק, ושמו לא נקשר בשערוריות חשבונאיות בולטות. כאשר כבר התעוררו ספקות באשר לטיב הביקורת בתיק כזה או אחר, עשו בסומך חייקין את הדבר שהם מתמחים בו יותר מכל: שתקו.
ואכן, אנשי סומך חייקין ממעטים להופיע בתקשורת. הם כמעט לא מתראיינים, וההשמצות נשמעות בעיקר מכיוון המתחרים. אבל כאשר שואלים את ערן שלו, שעומד בראש המשרד, על המתחרים, הוא מעדיף לפטור את העניין ב"KPMG מתעסקים בענייננו ולא בענייניהם של המתחרים".
שלו הצטרף ל-KPMG סומך חייקין בתקופת ההתמחות שלו. "רציתי להיכנס לעולם העסקים, ומקצוע החשבונאות הוא אופן החשיפה הכי נבון לעולם הזה. תמיד ידעתי שאגיע לעמדת מנכ"ל, אבל לא חשבתי שאתפתח באופן כה ממוקד, רק במשרד KPMG סומך חייקין".
הכל התחיל ב-94', כשאחד מהמרצים שלו יעץ לו להגיש בקשה להתמחות בסומך חייקין. "התראיינתי אצל פרד סומך, אביו של גד. השקט והכריזמה שלו משכו אותי", הוא משחזר את הרגע המכונן. שלו התחיל במחלקה המקצועית והיה ממקימי המחלקה הכלכלית, שעיסוקה העיקרי הוא ביעוץ. ביולי 2000 הפך שלו לשותף, ובינואר 2004 החליף את רקפת רוסק עמינח והתיישב על כיסא המנכ"ל.
לאורך הקריירה שלו מעולם לא עסק בביקורת כתפקיד עיקרי, הוא מציין, אך הקפיד בנוסף לעבודה במחלקה הכלכלית להיות מעורב בתיקי ביקורת.
אז רצית לצאת לביזנס, ובסוף נשארת רואה חשבון.
"להיות מנכ"ל של עסק שמונה 900 עובדים זה תפקיד ניהולי, בחברה שיש לה תפקיד קריטי בשוק ההון. אנחנו לא רק מבקרים. לאיכות הדיווח של החברות יש תפקיד מפתח בצמיחה של שוק ההון. פרשת אנרון הדגישה את משקל הביקורת בהתנהלות שוק ההון".
על לקוחות לא מדברים
אי אפשר להתעלם מפרשות שהתרחשו בעת האחרונה בחברות שאתם מבקרים ומעלים שאלות לגבי טיב הביקורת. כמו למשל, פרשת הדו"חות של חברת בזק.
"אנחנו לא מדברים על לקוחות".
גם כל פרשת הדו"חות הכספיים של בנק לאומי והיקף המחיקות הם דברים שהייתם אמורים לבקר.
"אנחנו לא מדברים על לקוחות".
כשמפנים ביקורת אל רואי חשבון או מעלים שאלות לגבי טיב הביקורת החשבונאית, הם בדרך כלל מגיבים כך. יש מישהו שתפקידו לבקר ולבדוק את טיב הביקורת שאתם מבצעים?
"יש סקר עמיתים, שבו אנשים ממשרדי רואי חשבון אחרים בודקים את טיב העבודה שמתבצעת ומעבירים ביקורת".
אתה בעצם אומר שאנשים מהמשרד של ארנסט אנד יאנג או של בריטמן אלמגור, שזה לא סוד שקיימת ביניכם יריבות, יגידו לך "בוא נראה מה עשית בבנק הפועלים" - ואתה תפתח בפניהם את כל החומר?
"המקצוע שלנו נותן בסוף היום מוצר שהוא ציבורי, ויש רמת אינטגריטי מסוימת של המשרדים שעוסקים בביקורת. כאשר עמית ממשרד אחר עושה ביקורת מטעם סקר עמיתים, הוא לא קשור למשרד ממנו הוא יצא. סקר עמיתים עושה עבודה נאמנה, הוא רק בתחילתו, וכדאי לתת צ'אנס למכשיר הזה".
אגב, המשפט "לא מדברים על לקוחות" הוא אחיו הקטן של המשפט "זה לא מתפקידו של רואה החשבון", שנשמע בכל פעם שמתגלה מעילה.
"לדעתי נוצר פער ציפיות בין תפקידו האמיתי של רואה החשבון - שהוא לתת מידה של אמינות לדיווחים הכספיים - לבין מה שמצפים ממנו. רואה חשבון לא אמור להיות כל-יכול, וזה לא תפקידו לגלות מעילות".
אבל אם רואה חשבון חותם על מאזן שמאשר שהונה העצמי של חברה הוא 100 מיליון שקל, ובחברה בוצעה מעילה בסכום זה, ייתכן שלא מתפקידו לגלות שהיתה מעילה, אבל אז איך אפשר לייחס אמינות למאזן עליו הוא חתום?
"לביקורת יש עלויות, ואולי לא כדאי להשקיע את העלויות האלה לגילוי כל מעילה ומעילה. צריך לזכור שבישראל לא התרחש עד כה מקרה קולוסאלי כמו אנרון, שהשוק בישראל שונה כיוון שבדרך כלל יש בעל שליטה יחיד שאף הוא מבצע בקרה. צריך לזכור שבמקרים כאלה, האחריות הראשונית היא של ההנהלה".
עבודת צוות עם סומך
במשך שנים מי שעומד בראש הפירמה הוא גד סומך. סומך ידוע כדמות דומיננטית בשוק וכמי שמקורב לצמרת העסקית של מדינת ישראל כיועץ, ולא רק כרואה חשבון מבקר.
נראה שגד סומך הוא בוס לא ממש קל. איך זה לעבוד תחתיו?
"יש לנו קשר טוב, אבל העבודה נעשית כאן כעבודת צוות. יש 39 שותפים במשרד כולל אותי ואותו, והעבודה משותפת לכולם".
השמועות אומרות, שלמעשה כלום לא קורה במשרד בלי לעבור את אישורו של סומך. יש לך בכלל מרחב ניהול?
"כשעובדים איתו מגלים עולם אחר ואדם אחר מהדימוי שיש לו. הוא נותן לי מרחב, ולמרות זאת, אני עובד איתו באופן מאוד צמוד. אנחנו יכולים לדבר 20-30 פעמים ביום. זו עבודת צוות, ואני בחרתי להגיע לפירמה הזאת, בחרתי לעבוד איתו ואני עושה זאת בהנאה".
אצל אחד מהמתחרים שלכם - ארנסט אנד יאנג קוסט פורר גבאי - כבר היו חילופים בשלטון. גם אתה מיועד להחליף את גד בבוא היום?
"גד כאן, והוא לא הולך לשום מקום, ואנחנו עושים שני תפקידים שונים".
האפשרות השנייה שלך היא ללכת בדרכם של יוצאי משרד שונים שלכם כמו רקפת רוסק עמינח וארז ויגדומן, וללכת לתפקיד בשוק העסקי.
"בינתיים אני פה. וכל יום שאני נוסע בדרך לעבודה, כדרך חיים, אני שואל את עצמי אם טוב לי איפה שאני נמצא, והתשובה היא עדיין כן".
אחת הביקורות שנשמעות על הפירמה שלכם היא, שהיא מרכזת את הביקורת על כל ענף הבנקאות כולל על בנק ישראל, מה ששם כוח רב מדי בידיים של פירמה אחת.
"עדיין, בסופו של יום מדובר בשוק שאינו גדול. צריך לזכור שרואי חשבון הם בלתי תלויים, הם לא מקבלים החלטות עסקיות ואין בעיה לבקר בו זמנית מתחרים, כמובן שתוך שמירה על סודיות והפרדת צוותים".
גם אם אכן הסודיות נשמרת והצוותים מופרדים, אם נופלת טעות בביקורת, היא תחלחל לכל הענף.
"בסופו של דבר שיטות ביקורת בכל הפירמות די מקבילות, ובנקים מבוקרים בדרך כלל ביחד עם משרדים נוספים. מצד שני, להעניק שירותים למגזר שלם זו התמחות מקצועית".
ההצלחה ותעריפיה
הפירמה שלך צומחת יפה, יש מעבר של לקוחות אליכם בשנתיים האחרונות. זה קשור להורדת מחירים אגרסיווית?
"אנחנו עובדים קשה, וצמחנו בארבע השנים האחרונות, גם בגלל תהליכים שלא קשורים אלינו - הממשל התאגידי, ה-IFRS. אבל אין מגמה של הורדת תעריפים. למעשה היום המגמה הפוכה, ואנחנו רואים התחלה של העלאת מחירים.
עדיין, צריך לזכור שהתעריף לשעה הוא בין שליש לרבע מבארה"ב, ומהתעריפים האלה נגזר גם השכר של העובדים, עד אחרון הסטאז'רים, שלא מרוויח הרבה מעל שכר מינימום".
גם את בנק ישראל לא לקחתם במחירי הפסד?
"אנחנו לא מפסידים על בנק ישראל. לקחנו אותו קרוב לתעריף החשב הכללי (חשכ"ל). כמובן שהיינו שמחים שמחירי חשכ"ל יעלו, כי הם אינם משקפים שווי ריאלי של עבודת ביקורת".
בימים אלו החברות הציבוריות מוציאות את הדו"חות הכספיים בפעם הראשונה לפי ה-IFRS, כללי החשבונאות הבינלאומיים. הנוהל החדש מעלה שאלות בקרב החברות, בקרב רואי החשבון וגם בקרב המשקיעים.
יש חשש לעלייה במעילות ובמניפולציות אחרי המעבר?
"נכון שיש גמישות רבה יותר לחברות תחת כללי ה-IFRS, אבל מי שרוצה למעול יעשה זאת בלי קשר לכללים החשבונאיים. באשר למניפולציות, יש מתודולגיה לבחינת הסבירות של חוות דעת של יועצים, ושמאים וכו'".
בכל מהלך המעבר ל-IFRS, מישהו עצר לשאול את עצמו האם המעבר כדאי? האם זה יתאים לתרבות שוק ההון הישראלית?
"אנחנו בתהליכי גלובליזציה. כדי להיות אטרקטיוויים למשקיעים זרים, אנו חייבים לדבר בשפה גלובלית, לפתח בקרות ולהציג נתונים בצורה אמינה שהולמת את התהליכים בעולם. וזה לא רק עניין של IFRS, אלא גם של ממשל תאגידי. כששוק ההון יהיה שקוף יותר, הוא ימשוך יותר משקיעים".
ערן שלו: זה לא מתפקידנו לגלות מעילות
אתי אפללו
27.1.2008 / 8:40