גונן: "נתת משהו לאנושות? קח בלעדיות ל-20 שנה"

כלוב לתינוק במיטת ההורים, חיתול לציפורים ומתקן לידה צנטרפוגלי שמזרז את התינוק בדרכו החוצה, הם רק כמה מהפטנטים הביזאריים שנרשמים בכל שנה בישראל ובעולם. גם פטנטים סולידיים יותר זקוקים להגנה כדי לאפשר לכם להתפרנס מהם בעתיד. האם כל יזם בעל רעיון מצוין צריך לרוץ כאחוז אמוק אל תוך התהליך שאורך שנים, ושיכול לעלות 50-100 אלף דולר ולעתים אף הרבה יותר?



מסתבר שלא. "האסטרטגיה הפטנטית של היזם חייבת להתאים לאסטרטגיה העסקית שלו", אומרת ד"ר בשמת גונן, שותפה-מנהלת במשרד עורכי הפטנטים ריינהולד-כהן. "אם הנסיבות או התזמון אינם מתאימים - עדיף לפעמים לדחות או לוותר על התהליך".



מתי לא כדאי בכלל להתחיל בתהליך הזה?



"כשהרעיון לא מספיק מגובש וכשהסיכוי לקבל את ההגנה הפטנטית נמוך, נשלח את היזם להכין שיעורי בית ולהתגבש. גם כשהיזם אינו יכול לעמוד במעמסה הפיננסית לא מתחילים בתהליך רישום הפטנט. ברגע שהבקשה הראשונה מוגשת, השעון מתחיל לתקתק ולכן יש לוודא כי היזם יהיה מסוגל לעמוד בהוצאות הכרוכות בתהליך הבחינה בהתחשב בתקציב ובצרכים העסקיים.



"בתהליך בחינת בקשת הפטנט על ידי הרשויות, הבוחנים יציגו טענות ושאלות שהיזם יצטרך להתמודד עמן. בשלבים מסוימים במשא ומתן העסקי, למשל בדיקת הנאותות של משקיעים, חוסר יכולת להתמודד עם שאלות כאלה יכול לסבך את ההשקעה ואף לגרום לעתים למשקיע לשקול שוב את צעדיו. לכן, יש חשיבות עצומה לתכנון - כבר בשלבים המוקדמים - של אסטרטגיית פטנטים נכונה שלוקחת את כל הבעיות האלה בחשבון - ועדיף לעשות זאת בעזרת מומחה מנוסה".



אבן דרך קריטית בתחילת התהליך היא בדיקה ראשונית שנועדה לקבוע אם אכן מדובר בפטנט חדשני ואם יש סיכוי לקבל הגנה. גונן: "על היזם לבדוק, באתרי אינטרנט שונים או בעזרת חברות המתמחות בחיפוש, אם כבר הומצא דבר דומה, ולהגיע לתחילת התהליך עם הממצאים - אחרת פשוט חבל על הזמן והכסף".







פטנט, מסתבר, ניתן לקבל על המצאות כמעט בכל תחום. "הרציונל אומר: נתת משהו חדש לאנושות, משהו שאינו מובן מאליו - קח בלעדיות ל-20 שנה", מסבירה גונן.



איך מתחילים?



הכל מתחיל בהגשת בקשה לרשות המתאימה, ולא מדובר בעניין פשוט. "הכנת המסמך הראשוני מורכבת - ולאחר מכן נכנסים לתקופת בחינה בכל מדינה. בישראל, למשל, היו תקופות שבהן בקשות לפטנט בתחום הביולוגיה היו מחכות שש שנים ויותר עד שהחלו לבחון אותן", מספרת גונן, "אך ניתן לקצר תהליכים וגם לחסוך לא מעט כסף בדרך".



ניתן לצאת לדרך לבד, או שחייבים להשתמש בשירותי מומחה?



"זה כמו לשאול אם אתה יכול לייצג את עצמך במשפט מסובך. זה אפשרי, אבל בהחלט רצוי לקבל ליווי מקצועי. גם כאן ניתן לעשות הכל לבד, אבל מדובר בתחום הדורש מומחיות מכיוון שהתהליכים מסובכים ויקרים, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לתקן טעות מהותית בדיעבד ויש לעמוד בלוחות זמנים נוקשים. בנוסף, יש לזכור שהמוצר המסחרי הסופי לרוב שונה מאוד מהמוצר הראשוני שאיתו מתחילים את התהליך, ויש לקחת זאת בחשבון בהכנת הבקשה שמיועדת לתת לממציא הגנה ל-20 שנה.







"בשלב ראשון יש להגיש בקשה באחת המדינות בעולם החברות באמנה בינלאומית. ישראלים מגישים לרוב את הבקשה בישראל או בארה"ב (ולרוב כבקשה מקדמית - פרוביז'יונל)".



היתרון והסכנות בפרוביז'יונל



המושג פרוביז'יונל חביב מאוד על הישראלים. מדוע?



"מדובר בדרך מוכרת להפחתת עלויות. אם ליזם אין מימון כרגע אך הוא רוצה להגן על הרעיון שלו, הוא יכול להגיש בארה"ב בלבד פנייה מקדמית זולה - שאינה נבדקת משפטית במשך שנה שלמה, אך היא מהווה מסמך שניתן אחר כך להסתמך עליו בכל העולם. הבעיה מתחילה כשיזם מגיש בקשה בלתי מתאימה מבלי להבין את הנזק העתידי שיכול להיגרם מכך.



"הבקשה המלאה שמוגשת בתום השנה הזאת נבחנת בתהליך רגיל, הכולל גם בדיקה של תוכן הבקשה המקדמית - שחייבת להיות רצינית, מבוססת ומגובשת. בקשה מקדמית פגומה תפגע באפשרות לקבל הגנה פטנטית טובה. גם פרוביז'יונל יש לדעת להגיש. חשוב גם לזכור שלאחר שנה חייבים להתחיל את התהליך המלא - אחרת הבקשה מאבדת תוקף".



לאחר ההגשה: השעון מתחיל לרוץ



אז מהו השלב הבא בתהליך?



"בעיקרון, לאחר ההגשה הראשונה מתחיל השעון לרוץ, ויש להגיש בתוך שנה בקשות גם במדינות נוספות. 12 חודשים אינם פרק זמן ארוך לגיבוש תוכנית עסקית ואסטרטגיה בינלאומית, לכן כדאי להגיש את הבקשה רק לאחר שתוכנית כזו כבר גובשה.



"בנוסף, יש להיערך מבחינה כספית - כלומר לבחון השקעות ומקורות מימון. כאן קיימת שיטה נוספת לדחיית ההוצאות הכבדות: במקום להיכנס לכל מדינה בנפרד מגישים בקשת פטנט בינלאומית המתבססת על אמנת PCT (Patent Corporation Treaty). הפתרון הזה הוא רב ערך מכיוון שהוא 'קונה' עוד שנה וחצי - כך שניתן להגיש בקשה לרישום בכל מדינה בנפרד אחרי 30-31 חודש מהבקשה הראשונה, במקום לאחר שנה.



"יתרון נוסף: כבר לאחר שישה חודשים יקבל היזם דו"ח חיפוש ואף דו"ח בחינה ראשוני. דו"חות חיוביים יעזרו לקצר תהליכים במדינות השונות שמתחשבות בבדיקה המקיפה של הבוחנים הבינלאומיים, ובנוסף לפי העניינים שעולים בהן ניתן כבר להיערך לבחינות במדינות השונות.



"חשוב להבין שדו"ח כזה אינו מהווה רישום פטנט - לא קיים כיום עדיין פטנט בינלאומי - אלא רק צעד ראשון שעשוי לסייע למשקיעים לוודא שיש פה כוונות רציניות מצד אחד, ולהקל בתהליכי הבקשות הנפרדות שיוגשו מצד שני. הדבר גם אינו חוסך לבסוף את ההוצאות על הגשת בקשה בכל מדינה, אלא רק דוחה אותן".



ואיך ממשיכים?



"בשלב הזה מגישים בקשה בכל מדינה שהיא יעד מרכזי עבור החברה בהתאם לתקציב, לאסטרטגיה העסקית, לשוק ולמתחרים. הבוחן באותה מדינה מתחיל לבדוק את ההמצאה מול הידע הקיים בעולם ולרוב מתקיימים כמה סבבים של דיונים בין הבוחן לממציא עד שבסופו של דבר נרשם פטנט, יש לשלם אגרות, לפרסם את רישום הפטנט ולשלם תשלום קבוע כדי לשמור עליו למשך 20 שנה.



"עד לרישום הפטנט - תקופה שנקראת Pending -לא קיימת עדיין הזכות החוקית המלאה למנוע ממתחרה לבצע את ההמצאה, וזו עומדת רק לאחר רישום הפטנט - ברוב העולם לתקופה של 20 שנה מיום הגשת הבקשה הראשונה".



השיטה האירופית: "פטנט קטן"



אילו דרכים נוספות קיימות לשמירת הקניין הרוחני?



"מדינות מעטות - בהן צרפת, גרמניה ודרום אפריקה - מאפשרות רישום של "פטנט קטן", המקנה הגנה מצומצמת לכמה שנים - בדרך כלל שש עד עשר. התהליך מאפשר הענקת תעודה מבלי שהפטנט נבחן לעומק. האופציה הזו טובה אם היזם רוצה להכניס את הרגל בדלת, כאיתות למתחרים באותה מדינה או מסיבות אחרות".



דרך אחרת היא הגנה על המוצר בעזרת רישום מדגם שמאפשר הגנה על צורתו התלת ממדית של המוצר (למשל, בקבוק קוקה קולה). "הגשת מדגם לרוב זולה יותר וקלה יותר. לעתים מדובר בפתרון שאינו עומד בפני עצמו אלא משלים לפטנט", אומרת גונן. "בהתאם לנסיבות יש גם צורות נוספות של הגנה על הקניין הרוחני - כמו סימן מסחר, זכויות יוצרים ואף, כשניתן, שמירת הידע כסוד מסחרי - אבל זהו כבר תחום אחר לגמרי".



yazam@themarker.com



פטנטריוויה



>> מקור המלה פטנט הוא המושג הלטיני Litterae Patentes, שפירושו "לפתוח מכתב". בימי הביניים השתמשו במכתבים החתומים בחותמת המלך לאישור זכויות ופריווילגיות. הפטנט הראשון בעולם נרשם ב-1449 על שם ג'ון מאוטינאם (John of Utynam), שקיבל זכות בת 20 שנה לייצור זכוכית בדרך שלא נראתה עד אז בבריטניה. בתמורה למונופול חויב ג'ון ללמד את המקומיים את אופן ייצור הזכוכית שפיתח.



הפטנט האמריקאי הראשון הוענק ב-1790 לסמואל הופקינס עבור נוסחה להכנת סבון. פטנטים היסטוריים נוספים: מכונת כביסה, על שם וויליאם הוביי (פטנט אמריקאי מספר 117 מ-1837); המזרק, על שם צ'ארלס סאג (פטנט אמריקאי מספר 2906 מ-1843); המנורה החשמלית, על שם תומס אדיסון (פטנט אמריקאי מספר 223898 מ-1880); ומכונת הדפוס על שם א.ב. דיק (פטנט אמריקאי מספר 778449 מ-1904).



ב-2007 הוגשו בישראל 7,784 בקשות לפטנט, 1,871 מתוכן בקשות של יזמים וממציאים ישראלים ו-5,913 בקשות של זרים.



הדרך לרישום מוצלח של פטנט



1. עד לבקשה הראשונה - שמור על סודיות. אם עליך לחשוף את ההמצאה שלך בכל זאת, דאג להחתים את שותפיך על הסכם סודיות מתאים.



2. גבש את את האסטרטגיה העסקית שלך ודאג לתקציב מתאים.



3. בדוק אם כבר יש רעיון כזה בעולם. זכור: אם לא מצאת כל מידע - אולי לא חיפשת טוב.



4. אם יש כמה ממציאים כדאי להסדיר את זכויות ההמצאה באופן ברור ולעגן אותן במסמכים.



5. הכן אסטרטגיה פטנטית בעזרת מומחה וכחלק ממנה קבע היכן ואיך להגיש בקשה ראשונה.



6. זכור שעליך להגיש בקשות במדינות נוספות (בהתאם לתוכנית העסקית שלך) תוך שנה מהבקשה הראשונה והחלט אם להגיש קודם בקשה בינלאומית (PCT) או להגיש בקשה בכל מדינה בנפרד.



7. המשך לעקוב אחר פרסומים רלוונטיים לאורך כל תקופת בחינת הבקשות.



8. זכור: עד לרישום הפטנט לא קיימת עדיין הזכות החוקית המלאה למנוע ממתחרה להשתמש בהמצאה - זו עומדת רק לאחר רישום הפטנט.



9. הקפד לשלם אגרות ותשלומים חודשיים ושנתיים לשמירה על הקניין הרוחני. אם לא תשלם - יאבדו זכויותיך.



10. עקוב אחר פעילות מתחרים ובדוק אם היא נכללת בתחום הפטנט שלך. בדוק אם הפעילות שלך לא נופלת בתחום הפטנטים של המתחרים.



אתרים ששווה להכיר:



מאגר מידע של משרד הפטנטים האמריקאי



http://www.uspto.gov/patft/index.html



מאגר מידע של משרד הפטנטים האירופי



http://ep.espacenet.com



מאגר מידע של מגזין הקניין הרוחני WIPO



http://www.wipo.int/pctdb/en



רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר בישראל:



http://www.patents.gov.il/MojHeb/RashamHaPtentim