האקדמיה למדעים: יש להרחיב את תוכנית ויסקונסין לכל המדינה ולהיזהר מהפרטתה

ועדה של האקדמיה הלאומית למדעים, שמונתה ללוות את תוכנית התעסוקה המוכרת כ"תוכנית ויסקונסין", ממליצה להרחיב אותה מהמתכונת המוגבלת שבה היא מופעלת מאז אוגוסט 2005 לפריסה כלל ארצית. לפי ההמלצה, בתוכנית הארצית ייקחו חלק כל הזכאים להבטחת הכנסה ולהשלמת הכנסה. המלצות הוועדה יוגשו ביום רביעי בבוקר לראש הממשלה אהוד אולמרט.



הוועדה, בראשות נשיא האקדמיה למדעים הפרופ' מנחם יערי ובהשתתפות שישה בכירים מתחום האקדמיה ושישה בכירים מהשירות הציבורי, פועלת זה שנתיים. לפי החלטת הממשלה, הוגדר תפקידה לגבש המלצות כיצד להפעיל את התוכנית בתום שלב הניסוי שלה. עד כה הופעל הניסוי בארבעה אזורים - ירושלים, אשקלון, נצרת וחדרה - על ידי ארבע חברות פרטיות מחו"ל, שנכנסו לשותפות עם חברות ישראליות, ומסייעות למובטלים מקבלי הבטחת הכנסה למצוא עבודה. לפי החוק, אמור שלב הניסוי להסתיים ביולי השנה.



הדו"ח הסופי של הוועדה, שהגיע לידי "הארץ", כולל המלצה להפעלה כלל ארצית של התוכנית בהתבסס על לקחים משלב הניסוי, ועל ניסיון מתוכניות דומות המיושמות ב-13 מדינות בעולם. חברי הוועדה סיכמו בחיוב את פעילות התוכנית: "מספרם של המשתתפים בתוכנית שמצאו תעסוקה או הרחיבו את משרותיהם בשלב הניסוי היה גבוה יחסית למקבלי גמלאות שלא השתתפו בתוכנית ויחסית למדינות אחרות שהפעילו תוכניות דומות", כתבו.



ההזהרה: העברת סמכויות לגורמים פרטיים מחייבת נקיטת משנה זהירות



הוועדה אינה מתייחסת לתפקידו של שירות התעסוקה לאחר הפעלת התוכנית במתכונת הארצית. הוועדה ממליצה להמשיך להפעיל את התוכנית באמצעות חברות פרטיות "משום יכולתן להשיג את מטרות התוכנית באופן יעיל". עם זאת, היא קובעת שאין צורך לפנות רק למפעילים מחו"ל, משום שחברות ישראליות כבר צברו ניסיון בתחום. היא גם ממליצה לצרף מפעילים שאינם מסחריים ופועלים שלא למטרות רווח. נמצא כי תמהיל זה פועל היטב בארצות אחרות.



הוועדה אינה קובעת עמדה ביחס להפרטת התוכנית, אך מזהירה ש"העברת סמכויות לאספקת שירותים חברתיים לגורמים פרטיים מחייבת נקיטת משנה זהירות". לכן היא ממליצה להפעיל מכלול בקרות וסייגים על המפעילים. למשל, יש לתגמל את המפעילים אך ורק לפי ההשמות שהם מבצעים ולא בהתאם לסכום הכסף שהם חוסכים למדינה בתשלומי הבטחת הכנסה.



במודל המקורי של הניסוי תוגמלו המפעילים לפי החיסכון בקצבאות, אולם בעקבות שינוי שנעשה בשנה שעברה בעקבות לחץ ציבורי, כיום הם מתוגמלים בעיקר לפי השמות, אם כי עדיין קיים אלמנט של תגמול לפי חיסכון בקצבאות. חברי הוועדה ממליצים למתן את תהליך שלילת הקצבאות ממי שאינו עומד בתנאי התוכנית שנקבעה לו, למשל באמצעות הפחתה הדרגתית בסכום הקצבה כדי ללחוץ על המשתתף לעמוד ביעדים שנקבעו לו.



התנגדות לפטור שהעניק ישי לבני 45 ומעלה



הוועדה אינה תומכת בפטור מהתוכנית שהעניק בשנה שעברה שר התעשייה, מסחר ותעסוקה אלי ישי, לבני 45 ומעלה בשל הקשיים שבהם נתקלו. "אין קבוצה אשר ניתן לקבוע קביעה מובהקת שסיכויי השמתה הם נמוכים במיוחד ולפיכך יש להעניק לה פטור מלכתחילה...", הם כתבו. תחת זאת, הם ממליצים לאפשר פטור מהתוכנית על בסיס תפקודי-אישי, ולשם כך לחייב את המפעילים לספק אבחון תעסוקתי לכל משתתף, למעט צעירים או כאלה שמכריזים על כשירות תעסוקתית מלאה. לפי האבחון ייקבע אם המועמד להשמה יכול להשתתף בתוכנית במסלול רגיל, אם הוא זקוק למסלול שיקומי או שאינו כשיר להשתתף בה כלל בשל "חוסר מסוגלות תעסוקתית".



לפי ההמלצות, העיקרון שינחה את הפריסה הכלל ארצית ימשיך להיות "עבודה תחילה" - קודם כל מוצאים עבודה למשתתף ורק במסגרתה או במקביל אליה נותנים לו אפשרות להכשרה מקצועית. נמצא כי שיטה זו יעילה יותר מאשר "הכשרה תחילה", כותבים חברי הוועדה. עם זאת הם קובעים כי יש להרחיב את היקף ההכשרה והשלמת ההשכלה למשתתפים, כמו גם להמשיך לספק להם תמריצים על התמדה בעבודה ומימון של חינוך וטיפול לילדיהם.



כמו בניסוי, מומלץ לחייב את משתתפי התוכנית להיות נוכחים במרכזי התעסוקה או במקומות עבודה במשך 30 או 40 שעות בשבוע. הניסיון בעולם מראה שתוכניות וולונטריות היו פחות יעילות בשילוב מובטלים בעבודה, נכתב בדו"ח.



הוועדה קובעת עוד כי יש לשפר את רמת פקידי ההשמה במרכזי התעסוקה. במקום דרישה להשכלה תיכונית בלבד יש לקבוע כתנאי שלוש שנות ניסיון תעסוקתי או תואר ראשון וניסיון של שנה.