רשות ני"ע בצרפת: בנק סוסייטה לא שונה מכל בנק אחר באירופה - לא צריך להיות רגשנים

כחלק ממגמת הגלובליזציה שעוברת על שוק ההון הישראלי כאשר החברות הישראליות מאמצות בימים אלו את התקינה החשבונאי הבינלאומית - ה-IFRS, חסם נוסף הוסר היום בדרך לקרב את שוק ההון הישראלי לאירופי, כאשר רשויות ניירות ערך של ישראל וצרפת חתמו על מזכר הבנות שיאפשר לראשונה את פתיחת השווקים בישראל ובצרפת למסחר של חברות צרפתיות וישראליות, תוך הסתמכות הדדית של שתי הרשויות, כל אחת על הרגולציה הקיימת במדינתה של האחרת. על מזכר ההבנות חתמו יו"ר רשות ני"ע הישראלית, משה טרי, ויו"ר רשות ניירות ערך הצרפתית, מישל פראדה. הרשות כבר החלה לפעול לתיקון חקיקה באופן שיאפשר את הוצאת ההסכם לפועל.



ההסדר מבוסס על תפיסת הפיקוח וההסדרה הנוהגת היום במדינות האיחוד האירופי ביחס להסדרת השווקים הפיננסים (single passport), כלומר הרמוניזציה בהסדרת הפעילות בשווקים הפיננסים שמתבטאת בכך שכל מדינה אחראית לאמץ את הסטנדרט האירופי כך שהמדינות פועלות על פי אותה רגולציה.



בפועל, חברה שקיבלה היתר פרסום תשקיף ורישום למסחר במדינת הבית שלה, יכולה להציג היתר זה למדינה המארחת ולרשום את ניירות הערך שלה למסחר בבורסה המארחת, ללא צורך בהיתר נוסף מהרשות המארחת. בדומה לכך, ההסכם בין צרפת לישראל קובע את התנאים לפיהם ייעשה רישום ניירות ערך למסחר לציבור במדינה אחת, בהסתמך על היתר שניתן להצעה במדינה האחרת. כאשר חברה הרשומה כיום באחת מבורסות אלה תוכל לרשום את ניירות הערך שלה למסחר בבורסה האחרת וכן להנפיק את ניירות הערך שלה במדינה השנייה.



יו"ר ה-AMF, מישל פראדה (67), שמבלה מספר ימים בישראל לרגל חתימת האמנה, הגיע לישראל בתקופה לחוצה בארצו - מספר ימים לאחר מעילת הענק בבנק השני בגודלו, סוסייטה ז'נרל, שמשכה גם בישראל את תשומת הלב. "את מה שקרה בסוסייטה ז'נרל צריך לחלק לשניים. האחד, משבר הסאבפריים שמכה בשווקים כבר מהקיץ, ובעניין הזה ההפסדים של סוסייטה ז'נרל לא שונים מכל בנק אחר ברחבי אירופה. הדבר השני הוא מעילת הענק אותה אנחנו לומדים כעת.



"בעניין משבר הסאבפריים, בחודשים הקרובים ייושמו בבנקים באירופה תקני באזל 2 שאמורים להגביר את הפיקוח על ניהול הסיכונים. אחד הדברים שהבנקים גילו במשבר הסאבפריים זה שלא כל המכשירים הפיננסים מעבירים את הסיכון מהם הלאה. יהיו שיעורים שנצטרך ללמוד מהמשבר, בייחוד רואי החשבון של הבנקים, על דרך רישום מכשירים כגון SIV שלא הופיעו לגמרי במאזן למרות שהיו סיכון על ההון של הבנק".



יצוין כי גם בנק הפועלים הישראלי הפסיד מאות מיליוני שקלים בגין השקעותיו ב-SIV. ביחס למעילת הענק בבנק, מציין פראדה כי הרגולציה בשנים האחרונות הפכה להיות יותר ממוקדת ומאוזנת אבל לפעמים גם המערכת נכשלת. אף פעם לא יהיה ניתן למנוע מעילות באופן מוחלט. פראדה הוסיף כי "האירוע נמצא כעת בחקירת הפיקוח על הבנקים בצרפת, אבל לא צריך להיות רגשנים מדי ביחס לאירוע - עדיין יש לבנק רווח של 800 מיליון יורו, והוא הודיע על הגדלת ההון על ידי גיוס אג"ח, כך שההון העצמי שלו יהיה כפול מדרישות באזל 2".



שר האוצר, רוני בר-און, אמר כי ההסכם תומך בהשתלבות חברות ישראליות בשוק ההון האירופי ומקל על חברות צרפתיות להשתלב בשוק ההון הישראלי ולתרום לפיתוחו. "ההסכם הוא בעל פוטנציאל להביא לפריצת דרך ביחסינו עם אירופה כולה בתחום זה. זהו צעד נוסף במימושו של החזון להפוך את ישראל למרכז פיננסי המקרין על האזור כולו. מדובר בפריצת דרך אשר תאפשר לחברות ישראליות להשתלב בשוק הפיננסים הגלובלי, ותמשוך חברות זרות להשקיע בישראל ביתר קלות ובמינימום ביורוקרטיה", הוסיף השר.