ועדת הכלכלה אישרה בצהריים את העלאתה להצבעה בקריאה הראשונה של הצעת "חוק עסקה קצובה" שעל פיה יחויבו גופים עסקיים הנקשרים בחוזה לזמן קצוב עם לקוח (למשל חברות טלוויזיה בכבלים או בלוויין, סלולר, מכוני כושר ועוד) ליצור קשר עם הלקוח לקראת פקיעת מועד תקופת המבצע, להודיע על סיום המבצע ולקבל הסכמתו להמשך התקשרות. בנוסף, עוסק יצטרך אחת לחצי שנה לפחות לשלוח לצרכן העתק מהחשבוניות, ולא להסתפק בשליחת חשבונית דרך האינטרנט או ע"י פונקציה מסוימת משלט הטלוויזיה.
עוד קובעת הצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כ אורית נוקד (עבודה), כי עוסק שמחתים את הצרכן בעת הצטרפותו למבצע שהוא יודע שלאחר תקופת המבצע ישונה המחיר למחיר חדש הנקוב בחוזה ההצטרפות - יהיה מחויב רק במשלוח הודעה על כניסת המחיר המעודכן לתוקף.
לפי הצעתם של הח"כים אבישי ברוורמן (עבודה) ויצחק וקנין (ש"ס), הצעת החוק מחריגה עסקות בהן משך המבצע קצר מ-4 חודשים, והמחיר שישלם הלקוח לאחר אותם 4 חודשים ידוע ללקוח מראש ובנוסף רשאי הלקוח לבטל את המשך ההתקשרות לאחר ארבעת החודשים מבלי לשלם קנס או כל תשלום אחר.
יצויין כי בתחילה הציעו וקנין וברוורמן לקבוע שהחוק לא יחול על תקופת התקשרות הפחותה מחצי שנה. בעקבות התנגדויות שהוגשו, ובהם של משרדי המשפטים והתעשייה, הם הגישו פשרה של 4 חודשים.
בעד הצעת וקנין ברוורמן הצביעו הח"כים: וקנין, ברוורמן, אלי גבאי (מפד"ל), משה כחלון (ליכוד), אלכס מילר (ישראל ביתנו), אבשלום וילן (מרצ), ויעקב כהן (יהדות התורה). בעד הצעתה המקורית של נוקד, לפיה הצעת החוק לא תחול על מי שיבצע מבצעים הפחותים מ-4 חודשים, הצביעו הח"כים נוקד, גלעד ארדן (ליכוד) ודב חנין (חד"ש).
עמוס שוקן, מו"ל קבוצת "הארץ", וינון אנגל, משנה למנכ"ל "ידיעות אחרונות", הציעו להחריג את העיתונים מהצעת החוק. שוקן אמר, כי "העיתונות היתה בעבר דרך חיונית לקבלת עדכונים ומידע על מה שקורה וכיום היא לא הכרחית. המגמה הזו מוכרת בעולם. הקושי שלנו לשמר את התפוצה לא נעשה פשוט יותר. כמו כן, יש שחיקה של היכולת הכלכלית של העיתונים להתקיים". "מעריב דיווח אשתקד על הפסד של 60 מליון שקל. העיתונות היומית נפגעת עם כניסתם של החינמונים, ככל שאלו יגדלו, אנשים יבטלו מנויים", הזהיר שוקן.
עוד אמר שוקן כי לסלולר ולכבלים יש 10 מיליון מנויים שעליהם צריכה לחול הצעת החוק, בעוד שמספר המנויים של כלל העתונים מגיע ל450-500 אלף מנויים.
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד ארדן (ליכוד) אמר, ש"ההצעה תסייע להפסקת הבלבול והטעיית הצרכנים שנאלצים לעקוב אחר עשרות התחייבות כספיות לספקים שונים, ומגלים לפתע בחשבון הבנק כי הם משלמים סכומים גבוהים יותר מהסכום בו הצטרפו למבצע. ההצעה מעבירה את הנטל לחברות, ומחייבת אותן להודיע לצרכן על סיום תקופת המבצע ולקבל את אישורו להמשך ההתקשרות במחיר החדש".
ועדת הכלכלה אישרה את העלאתה להצבעה בקריאה הראשונה של הצעת "חוק עסקה קצובה"
צבי זרחיה
28.1.2008 / 17:08