ועדת הכספים אישרה בצהריים את העלאתה להצבעה בקריאה ראשונה של הצעת "חוק חפציבה", להבטחת כספם של רוכשי הדירות.
הצעת החוק, שהוגשה על ידי הח"כים ראובן ריבלין (ליכוד) וסטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), כוללת את רפורמת השוברים שגיבש המפקח על הבנקים.
בהתאם לדרישה, לא הוסרו מן ההצעה הסנקציות וההסדרים המקוריים שגובשו בה מלכתחילה, לרבות הקמת ממונה במשרד השיכון, והסנקציות הפליליות והאזרחיות שיוטלו על הבנקים במקרה של הפרת סעיף מהותי בהצעה. ההצעה אושרה למורת רוחם של הבנקים ומשרד השיכון, שהתנגדו בתוקף להכללת הוראות אלו.
לפי הצעת החוק, יחויבו חברות הבנייה לפתוח חשבון מלווה סגור לכל פרויקט. הצעת החוק מרחיבה את היקף הערבות הבנקאית, מגבירה הפיקוח על הבנקים והקבלנים, ומטילה סנקציות פליליות ואזרחיות על מנהלי בנקים ותאגידים שסרחו.
הממשלה חזרה בה מתמיכתה, לאחר שריבלין הודיע לשר השיכון שאין בכוונתו להמתין מעבר לפסק זמן סביר של שלושה שבועות, עד שהממשלה תגיש הצעת חוק ממשלתית.
בהצעת החוק שולבה רפורמת השוברים של המפקח על הבנקים, במסגרתה יחויבו הבנקים ללוות כל עסקת מימון של פרויקט בנייה באמצעות פנקסי שוברים שיפיק הבנק, ואשר דרכם יעביר הרוכש את כל התשלומים עבור הדירה הישר לחשבון הליווי של הפרויקט. במקביל, יחייב ההסדר גם את המוכר לפעול רק באמצעות הסדר השוברים.
לגבי היקף הערבות הבנקאית, קיבלה הוועדה את טענת התאחדות הקבלנים וקבעה כי חובת מתן ערבות תחול על סכום העולה על 7% ממחיר הדירה - במקום מהשקל הראשון, כבטיוטה המקורית.
כמו כן נקבע, שתהיה לרוכש זכות לפרוע את הערבות כאשר נוצרה מניעה מוחלטת להשלמת הפרויקט, ולא רק בנסיבות של פשיטת רגל או של פירוק פירוק החברה.
בינתיים, הותירה הוועדה אפשרות זו גם בהינתן צו הקפאת הליכים - כפי שאירע במשבר חפציבה - למרות ההתנגדות הנחרצת של הבנקים ושל התאחדות הקבלנים, שלטענתם יסכל הדבר כל אפשרות של שיקום חברה ושל השלמת פרויקטים בידי כונס.
בוועדה התגלע ויכוח נוקב לגבי הצורך בהקמת ממונה במשרד השיכון, תוך הקניית סמכויות רחבות לתפקודו. בין הסמכויות: ניהול דקדקני של רישום עסקות מכר, קבלת מידע מבנק מלווה, בירור פניות ציבור, אכיפת תיקון ליקויים, כניסה לחצרות לשם בירור פניות, חקירת נוגעים בדבר ועוד.
לטענת נציג המשרד, הפונקציה מיותרת, תיצור כפילות תפקידים עם רשם הקבלנים ולא תמנע משבר נוסף בנוסח חפציבה. הח"כים דחו את טענותיו; ריבלין אמר, כי "לפי דבריו, יש לבטל גם את רשם הקבלנים, נוכח אוזלת היד שגילה מול משבר חפציבה ולאחריו".
גם הבנקים התנגדו נחרצות לסמכויות שניתנו לממונה, בעיקר לגבי סמכותו לדרוש מכל תאגיד בנקאי מידע על ביצועו וקצב התקדמותו של פרויקט, וכל מידע מבוקש. התאחדות הקבלנים תקפה את הסמכות שניתנה לממונה להיכנס לחיפוש בחצרות ללא צו של בית משפט.
הוועדה נאותה רק לצרף חובת צו בית המשפט, אך הותירה את סמכויות הממונה כנוסח הטיוטה. עוד נקבע שבסמכות המפקח על הבנקים להורות לבנק לתקן הפרות לפי חוק זה, ולהפעיל אמצעים עד כדי הקפאת המימון הבנקאי למוכר.
ריבלין ומיסז'ניקוב לא ויתרו על הטלת סנקציות פליליות ואזרחיות על הבנקים. במסגרת זו, הוטלה חבות פלילית אישית על כל מנהל בתאגיד בנקאי שהפר אחת מהוראות ההצעה, וכן קנס של מיליון שקל לבנק בגין הפרה של חובת ליווי בשוברים, וחובת היידוע לרוכש על זכויותיו לפי חוק זה.
הבנקים התנגדו כצפוי בחריפות לצעד זה, בעיקר בכל הנוגע לחבות הפלילית על פקידים שהתרשלו בהבטחת כספי הרוכשים. לדבריהם, העסקה היסודית היא בין הרוכש לבין המוכר, והבנקים משמשים רק מתווך.
הח"כים דחו את טענות הבנקים. ריבלין אמר כי "הבנקים הם בהחלט חבים, כגוף מעין ציבורי, כלפי הרוכשים, בייחוד היות שהם מפיקים רווח נאה מהעסקה".
לדברי ריבלין, "משבר חפציבה הוכיח שהבנקים ידעו על מצבן הקשה של חברות חפציבה ואף צפו את קריסתה. זאת, מבלי שיידעו כלל את הרוכשים, ומתוך דאגה לאינטרסים הפיננסיים שלהם". ריבלין אמר שייאות לבחון את מיתון החבות הפלילית, מבחינת היסוד הנפשי הנדרש, אך לא לבטלה.
ועדת הכספים אישרה בצהריים את העלאתה להצבעה בקריאה ראשונה של הצעת "חוק חפציבה" להבטחת כספם של רוכשי דירות
צבי זרחיה
28.1.2008 / 19:56