מריו פרר: "לפעמים החברות פשוט לא אוהבות את התוצאות של התקינה החדשה"

"ב-2008 נראה עלייה במניפולציות ובהונאות בחברות הציבוריות, בגלל המעבר לתקינה החשבונאית (ה-IFRS) שמגדיל את שיקול הדעת של ההנהלה". כך חוזה משרד רוה"ח בר-לב, שמתמחה בביקורת חקירתית, בדו"ח השנתי שהוא מפרסם על הונאות בחברות ציבוריות.



חלק גדול מהתקינה החשבונאית החדשה שאליה יעברו החברות הציבוריות ב-2008 נשען על הערכות שווי ואקטואריה, ומותיר שיקול דעת רב בידי הנהלות החברות - דבר שמעלה חשש למניפולציות.



ואכן, עוד בטרם עברה ישראל באופן רשמי לתקינה החדשה, כבר עולות שאלות, הטעיות וטעויות בחברות ציבוריות שעברו ל-IFRS באימוץ מוקדם. השאלה היא אם הרגולטור הישראלי, הרשות לניירות ערך, מוכן גם הוא להתמודד עם אכיפת הכללים האלה?



אם נבחן את מה שקורה בעולם בהקשר זה, ניתן לצפות כי המעבר לתקינה החשבונאית הבינלאומית לא יעבור בצורה חלקה. מצד שני, לפי דבריו של מריו פרר מרשות ניירות הערך הפורטוגזית, המכהן כנשיא הפורום האירופי לתיאום האכיפה של תקני החשבונאות (CESR), גם תסריטי האימה של הונאות המוניות של משקיעים כנראה שלא יקרו.



פרר מבקר בישראל בימים אלה לרגל כנס המעבר של החברות הציבוריות ל-IFRS, ותורם מעט מניסיונו בנושא אימוץ התקינה החדשה. מילת המפתח בעיניו היא רגולציה חזקה: "מצדן של החברות, ללא גוף יעיל שיאכוף מדיניות ניהולית ראויה קשה להגיע ליעד של הקמת מנגנון טוב לדיווח פיננסי. לכן כל התחומים - שמאים, רואי החשבון, חובות דירקטורים - צריכים להיות תחת רגולציה נאותה", מציין פרר.



"יהיו מניפולציות"



לפי הניסיון של הפורום, המעבר ל-IFRS מעלה את כמות ההונאות בחברות הציבוריות?



"התקינה הישנה לא מתמקדת בתוכן העסקות אלא בצורתן. ה-IFRS מדגיש את התוכן, דבר שהולם יותר את העלייה במורכבות של האופן שבו עושים כיום עסקים. לכן ה-IFRS הוא מודרני יותר ותורם להפחתת הסיכון של מניפולציות. חוץ מזה צריך לזכור שחובת ההוכחה לגבי הרישום בדו"חות מוטלת על מכיני הדו"חות.



"אגב, באירופה יצר ה-IFRS אתגר משמעותי עבור רואי החשבון, מבקרי החשבונות והרגולטורים, ודרש עבודה קשה מאוד מצדם. אני לא יכול לומר שאין מקרים ברורים של מניפולציה, ויש רשימה של תקנים שלגבי הישום שלהם היו ניסיונות רבים של מניפולציות - בעיקר בנושאים של צירופי עסקים ומדידה של מכשירים פיננסיים, בכל הנוגע לנכסים המיועדים למימוש, ירידת ערך נכסים, תשלומים מבוססי מניות ועריכת דו"חות רבעוניים. באופן לא מפתיע, זה נוגע להערכות והשערות שייתכן כי ישפיעו על המצב הכלכלי של החברות".



בעיה נוספת היא חוסר אחידות בישום התקינה. באילו תחומים היו בעיות באחידות האימוץ?



"הבעיות היו בעיקר בתחום של שילובים עסקיים, עריכת דו"חות כספיים מאוחדים".



לפי דעתך, השנים הראשונות שלאחר אימוץ ה-IFRS פגעו במשקיעים?



"לא. כמו שאמרתי, באופן כללי המעבר ל-IFRS הושג ללא הפרעה יוצאת דופן לשווקים או למחזור הדו"חות הפיננסיים".



מה הנקודות העיקריות שיש לקחת בחשבון כשמיישמים את ה-IFRS?



"הצעד הראשון הוא להימנע מלפרש את ה-IFRS באותו האופן כמו כללי ה-GAAP המקומיים. ה-IFRS הם סטנדרטים חדשים ולפעמים צריך ?לאתחל' את הגישה שלנו, אפילו ביחס לכללי GAAP שעלולים להיות דומים ברוחם ל-IFRS. על החברות להסתגל לשינויים אלה במדיניות החשבונאות כמו להחלטה אסטרטגית, משום שהדבר עלול לשנות את הדרך שבה הן מסתכלות על עסקיהן. ההבדל בדיווח על עסקות, ממודל הנובע מחישובי עלות טהורים למודל כלכלי המשקף את הערך הכלכלי של נכסים והתחייבויות, דורש מההנהלות לקחת בחשבון את השלכות ההחלטות היומיומיות שלהן: שילובים עסקיים, ניהול סיכונים וכדומה.



"דבר שני, חשוב מאוד לקחת בחשבון שלחופש היחסי בקביעת ערך ובמדיניות החשבונאות יש מחיר, שהוא הגידול במספר הפרטים שצריכים להיות מדווחים. כשחברה בוחרת לפעול לפי שווי הוגן היא חייבת לפרט כיצד היא מבססת הערכה זאת ולהיות עקבית לאורך זמן. הדבר דורש גם רואי חשבון עם יותר כישורים, הכשרה טובה יותר והכרה טובה יותר של החומר".



תן טיפ לרשות ני"ע הישראלית, שמתחילה בעבודה הקשה של אכיפת כללי ה-IFRS.



"בשנים הראשונות מנסות החברות לטעון כי סוגים מסוימים של עסקות אינו מכוסה על ידי ה-IFRS. צריך לשים לב שלפעמים החברות פשוט לא אוהבות את התוצאות, ובשל כך הטיעון הראשון שלהן הוא שהכללים אינם עוסקים בעסקות אלה. בנוסף, הרשות צריכה להקפיד על מקסימום שקיפות. כלומר, על החברות לספק את כל ההערכות ולפרט את השיטות שבהן הן עושות שימוש. כך, כל קורא דו"חות יוכל לבחון את החישובים שלהן אם החברות ישתמשו במידע שאינו רלוונטי.



ד"ר משה ברקת, ראש מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, הוא הרגולטור הישראלי שאחראי על אכיפת כללי ה-IFRS. ברקת כבר נתקל בשבועות האחרונים בלחצים עזים מצד גורמים אינטרסנטיים בשוק, כמו חברות שרוצות ישום כזה או אחר ורואי חשבון שרוצים להוריד מעצמם נטל של החלטות.



כמו כן, נתקל ברקת בשאלות של חוסר ידע ביישום הכללים. כך, לדוגמה, ההחלטה על הצגת הלוואות צמודות מדד.



"לא נהיה רכים"



האם אנחנו צפויים להפתעות?



"כבר בדו"חות הרבעוניים של 2007 החברות העריכו את ההשפעות הכמותיות של המעבר, ואני לא צופה הפתעות בעניין הזה. 62 חברות כבר אימצו את ה-IFRS באימוץ מוקדם, כך שבינתיים אני אופטימי לגבי המעבר. הוא כמובן לא יהיה חף מטעויות, אבל לדעתי אנחנו נעשה אותו בהצלחה".



יידרשו מכם מאמצי אכיפה ניכרים בעולם ה-IFRS.



"אנחנו יודעים, ואנחנו יותר מקפידים בבדיקה של הדיווחים הכספיים. נכנסנו גם לתוך הערכות השווי שמופיעים בדו"חות, ושמאים שינו הערכות שווי שנתנו לאחר שבדקנו אותן. לא נהיה רכים בנושא הזה. בנוסף, אנחנו נעסיק אצלנו שמאים, ויש לנו מחלקה מקצועית מעולה".



בוא ניקח כדוגמה את המקרה של קרדן, בו היתה טעות בהערכת שווי שצורפה לדו"חות שלהם. הטעות התגלתה רק אחרי תשעה רבעונים על ידי הרו"ח המבקר ארנסט אנד יאנג. זה נראה לך כמו מסגרת זמנים סבירה?



"אני לא יכול להגיד שאי אפשר היה לעלות על זה קודם, אבל טעויות קורות וחברות מתקנות דו"חות".



במקרה של קרדן זו היתה טעות, והחברה גילתה את זה מיוזמתה. איך עולים על דברים כאלה כאשר לחברה אין אינטרס לגלות את זה?



"טעויות ומניפולציות יכולות לקרות גם תחת התקינה הישראלית. לא רק החשבונאות נהפכה למורכבת יותר - החיים נהפכו למורכבים יותר, העסקות נעשו מורכבות יותר, בכל התחומים. כל העולם הולך לכיוון של הסתמכות על שווי הוגן. זה טרנד שהובילו האמריקאים ואומץ לתוך ה-IFRS. המניפולציות היו ויהיו, ללא קשר לתקינה".



עכשיו שתצטרכו לבדוק כל הערכת שווי, הממשק שלכם עם חברות גדולות וחזקות והלחצים שיופעלו עליכם יגברו - לדוגמה חברת חשמל שמנהלת עכשיו מסע למען ההתחייבויות הפנסיוניות.



"אנחנו מסתדרים עם חברת חשמל, ונתמודד עם לחצים מצד כל חברה גדולה אחרת. אני חייב לציין שדווקא בגלל שהכללים הם בינלאומיים ואנחנו מתייעצים עם אירופה בישום, יורד מאתנו הרבה לחץ".



זאת אומרת שבעניין האכיפה אין לנו מה לדאוג.



"זה בכלל לא נכון. רשות ניירות ערך היא לא גורם האכיפה היחיד בשוק ההון, גם האנליסטים והמשקיעים המוסדיים הם גורמים אוכפים בשוק - והם לא ערוכים בכלל, לא מוכנים ולא ממלאים את התפקיד שלהם. גם האנליסטים צריכים להבין שהחיים הקלים שלהם נגמרו. היום אנליסט צריך להבין חשבונאות, להבין למה חברה בחרה חלופה כזאת או אחרת.



"החברות מציפות הרבה מידע שלא היה קיים, אינפורמציה לגבי שווי הוגן, צפי לתזרים עתידי: בשביל לעשות אנליזה איכותית צריך לעבוד ולנבור במידע, ולא לקרוא רק את שורת הרווח ולהכפיל באיזה שהוא מכפיל. אבל בינתיים הם לא מרימים את הכפפה".



מקרה קרדן: הפעם זו היתה רק טעות



לפעמים קורות טעויות. בקרדן ישראל, לדוגמה, ביקשו מאחד ממעריכי השווי המוכרים ביותר בישראל, חברת הייעוץ גיזה אבן זינגר, להעריך בעבורם את השווי ההוגן של האג"ח להמרה הצמודה למדד של קרדן.



לפי ה-IFRS, אג"ח להמרה צמודה למדד היא חוזה מארח, כלומר אג"ח שבה משובץ נגזר פיננסי - אופציית ההמרה למניות. לכן יש להעריך בכל רבעון את השווי ההוגן של האופציה הגלומה באג"ח להמרה הצמודה למדד שהנפיקו, בין השאר לפי השינוי במחיר המניה, ולרשום אותה כהתחייבות במאזן. השינוי בשווי ההוגן נזקף לדו"ח רווח והפסד: עלייה בשווי ההתחייבות נרשמת כהוצאת מימון, וירידה נזקפת כהכנסה מימונית.



בגיזה טעו בחישוב, ותיקון הטעות קיזז בסך הכל 49 מיליון שקל מהרווח של קרדן ישראל בשנה וחצי שלפני גילוי הטעות - והפחית 54 מיליון שקל מהונה העצמי. הנקודה הבעייתית בסיפור היא שהטעות התגלתה על ידי הרו"ח המבקר של קרדן ישראל, ארנסט אנד יאנג קוסט פורר גבאי, רק כעבור תשעה רבעונים.



מקרה בזק - הלבנת אי-דיווחים מהעבר במעבר לתקינה החדשה



בזק אימצה את כללי ה-IFRS באימוץ מוקדם, ובעקבות המעבר, ההון העצמי של בזק קטן בכ-1.7 מיליארד שקל. הקיטון בהון העצמי נבע בעיקר מירידה של 2.5 מיליארד שקל בשווי הרכוש הקבוע של החברה.



בתהליך המעבר "הולבנה" אי מחיקת שוויו של ציוד תקשורת ישן של החברה הבת פלאפון, ואי המחיקה תוקנה, כך שהדיווחים הכספיים תוקנו גם לגבי השנים הקודמות. תיקון הטעות של פלאפון גרם לשינויים הבאים בדו"חות בזק: הפחתה של כ-320 מיליון שקל מהרכוש הקבוע והפחתה של כ-220 מיליון שקל מיתרת ההון העצמי לסוף 2004, הפחתה של כ-285 מיליון שקל מהרכוש הקבוע והפחתה של כ-205 מיליון שקל בהון העצמי לסוף 2005, ירידה של כ-32 מיליון שקל בהוצאות הפחת ועלייה של כ-17 מיליון שקל ברווח הנקי ל-2005.



מקרה חברת חשמל - מניפולציה של כ-4 מיליארד שקל



מניפולציה חשבונאית של חברת החשמל נוגעת לכיס של כולנו. לפי כללי ה-IFRS, חברות מחויבות לשערך התחייבויות פנסיוניות ולהוון אותן. הריבית שלפיה צריך להוון את ההתחייבויות הפנסיוניות היא ריבית ממוצעת של אג"ח קונצרניות המדורגות ב-AA. רק אם אין מסחר "עמוק" באג"ח כאלה, ההיוון ייעשה לפי ריבית של אג"ח ממשלתית.



חברת החשמל טוענת שאין מסחר עמוק באג"ח קונצרניות המדורגות ב-AA, ויש להוון את ההתחייבויות לפי ריבית של אג"ח ממשלתית. ואולם, ככל שהריבית שלפיה יהוונו ההתחייבויות הפנסיוניות תהיה נמוכה יותר, היקף ההתחייבויות יהיה גבוה יותר. ההתחייבויות הפנסיוניות של חברת חשמל הן חלק מתעריף החשמל - וככל שהיקפן יהיה גבוה יותר - היא תוכל לדרוש ממדינה יותר סיוע ולהעלות את תעריף החשמל לכולנו.