יו"ר פירמת רואי החשבון השנייה בגודלה בעולם דלויט: "הסאבפריים הוא לא מניפולציה - זה עסק לגיטימי"

מאת גיא רולניק ואתי אפללו



מה אתם עשיתם כשהייתם בני 20? ג'ון קונולי התחיל לעבוד כרואה חשבון. הוא לא התחיל ללמוד ולא התחיל התמחות, אלא נהפך לרואה חשבון מאושר מן השורה במשרד קטן בשם Fuller Jenks במנצ'סטר.



אלה היו שנות ה-70. ההליך לקבלת הסמכה לראיית חשבון היה קצר יותר, ובגיל 26, שבו רבים מרואי החשבון רק מתחילים את הקריירה שלהם, נהפך קונולי לשותף בפירמה.



לימים התמזגה Fuller Jenks עם פירמה קטנה אחרת בשם Mann Judd, שהתמזגה עם Touch Ross, שהתמזגה עם Deloite. בשנה שעברה, אחרי 36 שנה במקצוע וכשהוא בן 56, מצא עצמו קונולי עומד בראשה של פירמת ראיית החשבון השנייה בגודלה בעולם.



דאבוס היא המקום הטוב ביותר לתפוס לראיון את העומד בראשה של אחת מפירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם; כל משרדי ראיית החשבון משקיעים סכומים עצומים בקידום ובשיווק המותג שלהם בכנס של הפורום הכלכלי העולמי. מדי שנה תופסת PwC בעלות על הבר שבקומת המרתף של מלון בלוודר - היקר ביותר בדאבוס. דלויט מצדה תלתה שלטים בכל מקום סביב המלון.



מותג ושמו מוניטין



בישראל, מוכר המונח "מוניטין" בהקשר החשבונאי, בעיקר בכל הנוגע לסעיף המאזני: כשחברות רוכשות חברות אחרות, מיוחס עודף העלות שמעבר לשווי בספרים של החברה הנרכשת ל"מוניטין". במלים אחרות, כל הדברים הבלתי-מוחשיים שמתחבאים במאזן החברה. עם זאת, עבור קונולי מוניטין הוא דבר מוחשי מאוד.



"העניין העיקרי שאני, כעומד בראש הפירמה, עסוק בו רוב זמני הוא המוניטין - המותג שלנו", אומר קונולי. "לפני חמש שנים ראינו מה יכול לקרות לפירמה כשהמותג שלה נפגע (קריסתה של פירמת רואי החשבון ארתור אנדרסן בעקבות פרשת אנרון, ג"ר). כיום ברור שבעסק שלנו - של מתן שירותים מקצועיים - המותג הוא הכל.



"כל ההכנסות שלנו מגיעות מאספקת שירותים בעלי ערך בתחומים מורכבים מאוד לעסקים חשובים וגדולים מאוד בכל העולם - ולכן המותג שלנו הוא הכל", מסביר קולוני. "האתגר היחיד שניצב בפני הוא לגייס אנשים מוכשרים ולשמור עליהם כדי שיספקו שירות ברמה הגבוהה ביותר.



"בשנים האחרונות למדנו שהבעיות יכולות להגיע לא רק מתחום הביקורת, כפי שקרה במקרה של אנרון וחברות אחרות, אלא גם מתחומים כמו ייעוץ מס (קונולי מתייחס להסתבכות של המתחרים KPMG בפרשת הבנייה של מקלטי המס הבלתי-חוקיים, ג"ר). האתגר הגדול שלנו הוא לשמור על האיכות והמקצוענות בחברה ענקית שפועלת בכל היבשות ובכל הטריטוריות".



אנשי עסקים שפועלים במדינות כמו רוסיה, יפאן או טורקיה טוענים שבמקומות רבים הדו"חות הכספיים של החברות אינם משקפים הרבה, ויש פעילות חוץ-מאזנית רבה.



"זה נכון, יש מדינות עם תרבויות עסקיות שונות. ביפאן למשל אירע מקרה מפורסם שבו פירמת רואי חשבון נאלצה להפסיק את פעילותה במדינה בגלל פרשיות שונות (קונולי שוב עוקץ את המתחרים בלי להזכיר את שמם, והפעם הוא מתכוון לשותפה של PWC ביפאן, ג"ר). כאשר אנחנו מוצאים שותף שאינו עומד בסטנדרטים שלנו אנחנו לא יכולים להורות לו מה לעשות, אלא רק להפסיק לעבוד אתו או לנסות לכפות עליו מיזוג כדי שיעלה את הרמה שלו. היו מקרים שבהם עשינו זאת".



לא כל כך עגמומי



המלה הפופולרית ביותר השנה בדאבוס היא מיתון. האם גם אתה שותף להערכות ש-2008 תהיה שנה קשה?



"לפני הראיון אתך ישבתי עם לקוח גדול שלנו. סיפרתי לו שאני הולך להתראיין אצל עיתונאי מישראל והתייעצתי אתו מה לענות אם אשאל על המצב הכלכלי. הוא אמר לי: 'כמה שלא תהיה עגמומי בתחזיות שלך - לא תהיה מספיק עגמומי'. אבל האמת היא שאני לא כל כך עגמומי. אולי זה בגלל שאני מגיע לדאבוס מביקור שערכתי בהודו ובסין - ושם הכלכלות צומחות מהר מאוד, וצפויות להמשיך לצמוח מהר מאוד.



"גם בכלכלה המערבית צריך לעשות הפרדה - בתחום הפיננסי יש ללא ספק קשיים גדולים מאוד, בשאר התחומים יש האטה, אבל עדיין לא ברור כמה זמן היא תימשך.



"סקר שציטטו כאן הראה שחלה ירידה חדה בביטחון של המנכ"לים. זה נכון, אבל שים לב ש-50% מהם עדיין אופטימיים ומאמינים שיצליחו להגדיל את עסקיהם השנה. אין ספק שזאת תהיה שנה מאתגרת, שכמותה לא היתה לנו מזה עשר או עשרים שנה, אם תתעלם מבועת הטכנולוגיה שהיתה משהו נקודתי מאוד".



בסקטור הפיננסי נראה שהבעיות רק מחמירות מיום ליום.



"אין ספק שהיו ויהיו הפסדים גדולים בסקטור הפיננסי, ורבים מהמוסדות הפיננסים צריכים לחזק את ההון העצמי שלהם. אבל הבעיות שלהם מתמצות בעיקר בתחום הסאבפריים ולא בעסקים הבסיסיים שלהם".



אבל מכאן זה יכול להתגלגל למשבר נזילות.



"נכון, הבנקים מוגבלים ביכולתם לגייס כסף, ולכן הם גם יהיו זהירים יותר במתן הלוואות - מה שעשוי לפגוע בחלק מהעסקים.



"כאשר אתה מסתכל על 2008 יש שני דברים מטרידים: הירידה ביכולת לגייס כסף - בגלל מצבה של המערכת הפיננסית - והירידה בתיאבון לגייס כסף לצורך ביצוע השקעות - בגלל מצב הרוח והחשש שאנחנו הולכים לקראת צמיחה נמוכה יותר או אפילו למיתון. חברות הפועלות בתחום הצריכה הפרטית ימצאו עצמן מול צרכנים, שחלקם הפסידו הרבה כסף בשוק המניות ובשוק הנדל"ן - וזה ימשוך למטה את הביצועים שלהן. ואולם יש גם חברות רבות שתלויות פחות ביכולת לגייס כסף, והן נהנות עדיין מביקושים גבוהים בשווקים שלהן".



מי אשם בכישלון?



האם טריליוני הדולרים שניתנו כהלוואות סאבפריים על ידי מוסדות פיננסיים, והעובדה שחלק מהמוסדות נאלצו למחוק ברבעונים האחרונים, בהפתעה מוחלטת, עשרות מיליארדים בגינן לא מעוררים סימני שאלה לגבי איכות הדיווח החשבונאי?







"עד עכשיו לא ראית שום אצבע מכוונת כלפי החברות לראיית החשבון - וזה לא מקרי. כל הבעיות של הסאבפריים קרו מהר מאוד; מספר ההלוואות הגדול שניתן והמהירות שבה הידרדר השווי שלהן - כל זה קרה ב-12 החודשים האחרונים. רוב הבעיות החלו להיות בולטות באמצע 2007, לכן אין מקום לחשוב שהיה צריך לעלות על זה כבר בדו"חות של 2006. אם עוד תשעה חודשים, נניח, בנקים יתחילו לדווח שוב על הפסדים כבדים מהלוואות סאבפריים - אז כבר יהיה מקום לשאול אם הביקורת נעשתה כהלכה".



אז מי אשם בכישלון הסאבפריים?



"מעבר למה שנכתב ונאמר על הבנקים להשקעות ועל חברות הדירוג, אני לא יודע מה לומר לך. אין ספק שהסיפור כאן הוא החדשנות הפיננסית - המוצרים האלה של משכנתאות שנארזות מחדש הפכו למסובכים מאי פעם".



למשל, שיטות שבעזרתן נהפכו הלוואות מסוכנות לנכסים המדורגים כ-AAA - דרגת הביטחון הגבוהה ביותר של איגרות חוב או מכשירי חוב?



"אני לא חושב שהסאבפריים הוא מניפולציה מתוחכמת שבסיסה באנשים שרצו להפוך נכסים בסיכון גבוה לנכסים בסיכון נמוך. הלוואות בסיכון גבוה הן עסק לגיטימי - אנחנו רוצים שגם אנשים עם יכולת החזר נמוכה יוכלו לקחת הלוואות. ההפסדים הגדולים נגרמו בגלל המהירות שבה גדל השוק ובגלל הזמן שחלף מהרגע שבו החלו מחירי הנכסים להידרדר ועד לרגע שבו אנשים הבינו מה קרה לשווי הנכסים האלה. כל זה נובע מכך שמדובר במכשירים חדשניים מאוד, ולקח לאנשים זמן להבין איפה נוצרו ההפסדים ומה היקפם".



האם זה מאחורינו, או שזה כמו האימרה הישנה שאם ראית ג'וק אחד במטבח כנראה שיש עוד עשרה מאחורי הארונות?



"זאת השאלה הגדולה וזה האתגר. בחלק מהבנקים כבר היו שלושה גלים של מחיקות. באחת הפרזנטציות של אנשי המקצוע של דלויט הם כתבו: היום אנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים ואת מה שאינו ידוע לנו; השאלה היא אם יש דברים נוספים שהם בלתי ידועים לנו.



"השאלה היא אם המשבר יתרחב לתחומים אחרים - לענף כרטיסי האשראי או להלוואות לרכב. זה עדיין לא ברור, אבל אפשר להעריך שעוד יהיו חדשות רעות בענפים אחרים".



אז אילו מסקנות אתם, כמבקרים, צריכים להסיק?



"לא מדובר במסקנות ספציפיות על סאבפריים, אלא במסקנות כלליות על השירותים שאנחנו מעניקים. כשאתה עורך ביקורת לחברות פיננסיות, זה מסובך יותר וצריך להשקיע בזה הרבה יותר מחשבה, שיקול דעת ושיפוט. כשיש שווקים גרועים - יש כמובן סיכונים גדולים יותר לנפילות של חברות, וזה הרגע שבו אנשים שואלים איפה היו המבקרים. לכן צריך לשים דגש רב יותר על שיטות העבודה שלנו - עלינו להיות עירניים, זהירים ומחוברים יותר".



האם עסקי ראיית החשבון בדרך למטה?



"אם מצבה של הכלכלה העולמית כולה יהיה קשה - גם אצלנו יהיה קשה יותר. ייעוץ הוא תחום רחב אצלנו, ואם פרויקטים גדולים יידחו, זה יפגע בנו. ואולם יש בכך גם הזדמנויות - חברות בקשיים וחברות שצריכות לבצע מימון מחדש ומיזוגים. כמובן שבסך הכל יירד היקף הפעילות בתחום המיזוגים, וכך גם פעילות הפריווט-אקוויטי (קרנות השקעה פרטיות).



כיצד סיימתם את 2007?



"דלויט צמחה ב-14.5% - כשחלק גדול מהצמיחה מגיע מאסיה פסיפיק, המהווה כבר 15% מהעסק שלנו. המדינה הצומחת ביותר היתה רוסיה, שעלתה אצלנו ב-50% וכבר תורמת להכנסות שלנו סכום של 500-600 מיליון דולר".



איך משתלבת התרבות העסקית של רוסיה עם השמרנות החשבונאית?



"זה אכן אתגר, ויש חברות שלא נעבוד אתן. זה קורה בעיקר במדינות שבהן מתחוללים שינויים מהירים ואין מסורת עקבית של עסקים מודרניים. אבל החברות הגדולות מבינות שהן חייבות להשתנות".



מה התחום הצומח ביותר?



"בשנים קודמות התחומים המובילים היו מיזוגים והיישום של כללי סרביינס-אוקסלי. באופן מפתיע, הצמיחה המהירה ביותר בשנה האחרונה חלה דווקא בייעוץ בתחום המסים. גם התחום של ייעוץ בנושאי סיכונים חשוב כיום, כמובן. מדובר בנושא חם, שיהיה על האג'נדה של כולם ויגרור גם שאלות מבניות - לאחר שראינו כיצד יחידות קטנות בארגונים גדולים יכולות לגרום נזקים כבדים מאוד".



כמו מה למשל?



"קיימות שאלות ניהוליות. למשל, מה עושה מנהל כשיש יחידה קטנה שגרמה הפסדים כבדים לחברה, אבל בשאר המחלקות העסקים היו טובים - והוא צריך לשלם בונוסים גדולים, כי הוא צריך לשמור על כוח האדם האיכותי".



האנשים הטובים ביותר



למה אתה מקדיש את רוב זמנך?



"התחום שלו אני צריך להקדיש את רוב זמני הוא הטאלנטים - האנשים המוכשרים שעובדים אצלנו. אתה חייב להעסיק את האנשים הטובים ביותר ואתה חייב להיות המקום שבו האנשים האלה רוצים להיות. אתה חייב ליצור אווירה שבה אנשים טובים מרגישים טוב ושבה הם ממשיכים להתפתח".



ואיך עושים את זה?



"זה עניין של אווירה. אתה רוצה, למשל, שהשותפים הבכירים בעסק יבינו היטב את החשיבות של נושא המנטורים - שיכניסו את עצמם לתוך זה. אתה צריך מערכות שיודעות לזהות את הטובים ביותר בגיל צעיר ולאתגר אותם - לא לתת להם לצמוח עם הוותק כמו יתר העובדים, אלא להעניק להם מיד אחריות רבה יותר.



"יש מדינות שבהן הקידום בשלוש השנים הראשונות נקבע לפי הוותק - זה לא מצב טוב. אנשים מוכשרים מאוד לא אוהבים את זה, ולכן חייבים לעבוד אחרת. כשיש כוכבים צריך לעבוד בשיתוף. למשל, לקחת אותם לפגישות עם לקוחות חשובים, גם אם הם לכאורה לא נחוצים שם. קל להחליט שהצעירים לא יבואו לפגישות, אבל חשוב יותר שהם יילכו, ייפגשו ויהיו מעורים.



"כשאחזור מדאבוס ואפגוש אנשים במסדרון, במעלית או בבית הקפה - כדאי שאדבר אתם, ולא רק אעבור לידם. אתה צריך להראות עניין בעובדים שלך כל הזמן".



איך אתה מרוצה מהביצועים של דלויט בישראל?



"הפירמה שלנו בישראל, שבראשה עומד יגאל בריטמן, חזקה מאוד וצומחת. בריטמן הוא איש בעל תרומה חשובה לדלויט".



מיניתם אותו למוביל התחום הטכנולוגי של דלויט בכל העולם. נדמה לי שיש כמה שותפים שלכם במקומות אחרים שהם אנשי טכנולוגיה יותר מבריטמן.



"זה נכון, יש אנשים מקצועיים שהם מבינים גדולים יותר ממנו בטכנולוגיה, אבל ליגאל יש תשוקה אדירה ודרייב עצום שנותנים לו יכולת לגרום לדברים לקרות. יש לו מוטיווציה ואנרגיה, והוא מסוגל גם לייצר מוטיווציה אצל אנשים אחרים. יגאל הביא לנו לקוחות חדשים בארה"ב ופתח בפנינו הזדמנויות - הוא איש מכירות מוכשר ביותר".



הכנסות ה-4 BIG ב-2007: 90 מיליארד דולר



שוק ראיית החשבון העולמי מרוכז רובו ככולו בידי ארבע פירמות בינלאומיות גדולות, המכונות "4 Big". ב-1970 נוצרו בענף שמונה פירמות בינלאומיות גדולות, וכך הוא נשאר במשך 19 שנה. בניגוד לשני העשורים השקטים שעברו על הענף, בין 1989 ל-1998 התרחשו שלושה מיזוגים בין הפירמות המרכיבות את השמינייה, דבר שהפך אותה לחמישייה.



עם קריסתה של אנרון, קרסה עמה רשת ראיית החשבון הבינלאומית ארתור אנדרסן, שהיתה אחת מחמש החברות הגדולות. וכך, ב-2002 הרכיבו את צמרת ראיית החשבון העולמית ארבעה פירמות גדולות בלבד. ארבע החברות המובילות, בסדר יורד במונחי הכנסה, הן: PwC, דלויט-טוש, ארנסט אנד יאנג ו-KPMG. פירמות אלה מעסיקות יחדיו כ-600 אלף איש ברחבי העולם, כשכל אחת מהן פועלת ביותר ממאה מדינות.



העוצמה של פירמות אלה אדירה, שכן הן מעניקות שירותי ביקורת ושירותים משלימים (כגון מיסוי, ייעוץ ושירותים כלכליים) למרבית החברות הנסחרות בעולם. ההכנסות של ארבע הפירמות ב-2007 היו כ-90 מיליארד דולר, כשהפירמה הקטנה מבין הארבע, KPMG, רשמה הכנסות של 19.8 מיליארד דולר ב-2007. לשם השוואה, הפירמה החמישית בגודלה היא BDO, שהכנסותיה ב-2007 היו 3.9 מיליארד דולר. לחלק מהפירמות שורשים בפירמות קטנות שנוסדו עוד במאה ה-19, והן הגיעו למעמדן ולגודלן הנוכחי באמצעות שרשרת מיזוגים.



בישראל החלו הפירמות לפעול בתחילת שנות ה-90. דלויט-טוש היתה הראשונה להיכנס לשוק הישראלי ב-94'. נציגתה בישראל היא בריטמן-אלמגור, בראשות יגאל בריטמן. עוד באותה השנה החלה גם ארנסט אנד יאנג לפעול בישראל, ונציגה הוא משרד קוסט-פורר-גבאי בראשות רונן בראל. ב-94' החל לפעול בישראל גם משרד Lybrand & Coopers, שיוצג על ידי פירמת ראיית החשבון קסלמן וקסלמן, בראשות אבי ברגר. ב-98' התמזג Lybrand & Coopers עם Price Waterhouse, שיוצג באותה העת על ידי משרד סומך חייקין בראשות גד סומך. קסלמן וקסלמן נבחר ליצג את הפירמה המאוחדת KPMG .PwC הגיעה לישראל ב-98', ונציגה המקומי הוא משרד סומך-חייקין בראשות גד סומך.



הפירמות בישראל נמדדות לפי מספר העובדים בהן, ובעיקר מספר רואי החשבון המועסקים על ידיהן, ולא לפי היקף הכנסותיהן (שאינו מפורסם). לפי דירוג זה, ארנסט אנד יאנג היא הפירמה הגדולה, ומדורגת בהפרש ניכר ממתחרותיה. אחריה, בסדר יורד, מדורגות KPMG-דלויט-טוש ו-PwC.



ארבע הפירמות הגדולות בישראל מבקרות את רוב החברות הציבוריות. ארנסט אנד יאנג-קוסט-פורר-גבאי מעניקה שירותים ליותר מ-50% מהחברות הציבוריות בישראל. לפי נתונים ל-2006, ארבעת המשרדים מעסיקים ביחד כ-4,000 עובדים.



מהתמחות בפשיטות רגל לאימפריה חשבונאית



פירמת ראיית החשבון דלויט-טוש היא השנייה בגודלה בעולם, עם 150 אלף עובדים ב-142 מדינות. הכנסות הפירמה העולמית ב-2007 הגיעו ל-23.1 מיליארד דולר.



ראשיתה של הפירמה במאה הקודמת, כאשר ב-1845 פתח ויליאם ולש דלויט משרד לראיית חשבון בלונדון, המתמחה בפשיטות רגל. ב-1898 ייסד ג'ורג' טוש את משרדו בלונדון, ויותר ממאה שנה לאחר מכן, בשנת 1990, התמזגו שני המשרדים.



ב-1994 החלה דלויט-טוש לפעול בישראל באמצעות חבירה למשרד בריטמן-אלמגור, והיתה פירמת ראיית החשבון הבינלאומית הראשונה שנכנסה לפעילות בישראל. נציג הפירמה בישראל, משרד רואי החשבון בריטמן-אלמגור, יוסד ב-1973 על ידי יגאל בריטמן, העומד בראשו גם כיום.



דלויט-טוש-בריטמן-אלמגור מדורגת כיום במקום השלישי בין פירמות ראיית החשבון בישראל. השותף המנהל במשרד הישראלי הוא אילן בירינפלד. בין הלקוחות הבולטים של השלוחה הישראלית ניתן למצוא את אל על, בנק מזרחי-טפחות, אלוני חץ, חברת החשמל, החברה המרכזית למשקאות, קבוצת קנית, טאואר סמיקונדקטורס, קומברס, אלביט הדמיה, המפעלים הפטרוכימיים וכרמל אולפינים.