אסיה תציל אותנו

משקיעים בשוקי המניות של המזרח הרחוק היו עד לאחרונה תומכים נלהבים של תאוריית ההיפרדות (decoupling) - הרעיון לפיו השווקים האסיתיים יכולים להישאר יציבים וחזקים גם בתקופה של מיתון אמריקאי. הצלילה בשוקי אסיה בשבוע האחרון, אשר הביאה את מדד MSCI Emerging Asia לרמה של 25% מתחת לרמתו בחודש אוקטובר, עשויה לגרום להם לשנות את דעתם. אך העובדה ששוקי אסיה לא "נפרדו" השבוע, אין פירושה שהם ישארו לצידו של השוק האמריקאי בדרכו מטה.



השימוש במונח "היפרדות" נועד לשקף את הרעיון שמיתון אמריקאי לא ישפיע על השוק האסיאתי. למעשה, הייצוא מאסיה לארה"ב והרווחים ממנו ייפגעו לבטח, אך ה"מפרידים" טוענים מנגד שהפגיעה בכלכלת אסיה תהיה הפעם קטנה בהרבה מאשר במיתונים אמריקאיים קודמים.



פרט לפגיעה בייצוא, מיתון אמריקאי צפוי לפגוע בשוק האסיאתי במגוון אופנים פיננסיים. אמנם חשיפתם של בנקים אסיאתים למשבר הסאבפריים קטנה בהרבה מחשיפתם של בנקים אירופיים או אמריקאיים, אך עדיין, מניות הבנקים הסיניים צללו השבוע על רקע שמועות בנוגע למחיקות צפויות בשל חשיפה לשוק הסאבפריים.



חלק מהכלכלות האסיאתיות פגיעות יותר: כ-20% מהתמ"ג של סינגפור, הונג קונג ומלזיה מורכבים מהייצוא לארה"ב, לעומת כ-8% מהתמ"ג הסיני ו-2% מהתמ"ג ההודי. ישנם גם מספר סימנים מעוררי דאגה. הייצוא מסינגפור לארה"ב ירד ב-11% בשנה האחרונה, בעוד הייצוא ממלזיה ירד ב-16%. הייצוא לשווקים מתפתחים אחרים ולאירופה דווקא זינק, ועל כן צמחו שוקי הייצוא בכלכלות אלו ב-6% כל אחד.



עם זאת, הצמיחה בייצוא בסוף השנה ירדה משמעותית לקראת תחילת השנה החדשה, וכעת נראה שגם הביקוש בשוק האירופי מתחיל להצטמצם.



הצמיחה ביצוא הסיני לארה"ב ירדה לרמה של 1% בלבד בשנה שהסתיימה בדצמבר, לעומת 20% ב-2006. עד כה אין לירידה בייצוא לארה"ב השפעה משמעותית על הצמיחה בתמ"ג הסיני, אשר צפוי להגיע לרמה של 9%-10% השנה.



הביקוש הפנימי חזק דיו



כלכלת סין צפויה לצמוח ב-8%-9% גם במידה שהיצוא מסין לארה"ב יתפוגג כליל. במהלך המיתון האמריקאי ב-2001, התמ"ג הסיני המשיך לצמוח כמעט ללא שינוי, בעוד שפגיעה אמיתית נרשמה בתוצר הכלכלי של כלכלות הונג קונג, סינגפור, טייוואן ומלזיה. המיתון האמריקאי הפעם צפוי להיות חמור מזה של 2001, וכעת כלכלת אסיה משולבת יותר בכלכלה העולמית - על כן צופי השחורות מאמינים שהפגיעה בה עשויה להיות גדולה יותר.



הסיבה העיקרית לאופטימיות הפעם קשורה בחוזק של הביקוש המקומי (הן בתחום הצריכה הפרטית והן בתחום ההשקעות). בשנה שעברה, על אף ההאטה בייצוא לארה"ב, המשיכו כלכלות אסיה לצמוח על רקע הביקוש המקומי.



רוברט פריור-וונדספורד, כלכלן HSBC, טוען שתהליך ההיפרדות מכלכלת ארה"ב למעשה כבר הושלם. במלזיה, לדוגמא, על אף הירידה החדה בייצוא לארה"ב, גדלה הצמיחה השנתית בתמ"ג מ-5.7% בסוף 2006 לרמה של 6.7% ברבעון השלישי של השנה שעברה.



היפרדות בפעולה



בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה המיתון באסיה ב-2001 נבע כולו מהירידה ביצוא, פיטר רדוורד מברקליס קפיטל טוען שהאשמה העיקרית היא בירידה בהשקעות דווקא. חברות רבות, בעיקר בתחום האלקטרוניקה, לא הצליחו להתמודד עם עודף יכולת ייצור וכמות גדולה של חובות. החברות של היום נמצאות במצב טוב בהרבה: ניצול יכולת הייצור גבוהה ברוב המגזרים, המאזנים חזקים יותר ושיעורי הריבית נמוכים.



הנתונים המקרו-כלכליים במזרח אסיה בריאים בהרבה היום לעומת 2001. מדינות רבות מחזיקות בעתודות מט"ח גדולות, אשר מקטינות את פגיעותן לזעזועים מבחוץ. התקציבים המדיניים מאוזנים וכך יכולים מקבלי ההחלטות לתמוך פיסקלית ולעודד צמיחה.



על כן, גם אם ההיפרדות בין היצוא האסיאתי לארה"ב לא הושלמה לחלוטין, עדיין צפויה הפגיעה בכלכלות אסיה להיות נמוכה בהרבה מן הפגיעה בעבר. בנק סטנדרט צ'רטרד צופה ששווקים מתפתחים באסיה יצמחו בשיעור ממוצע של 6.4% ב-2008 - לעומת צמיחה של 7.8% ב-2007 ולעומת ירידה של 3% לרמה של 4.2% ב-2001.



נראה שההיפרדות כבר אינה מושג תיאורטי.