יו"ר KPMG העולמית: "יש מיתון, אבל המשבר יהיה חמור פחות ממה שנדמה - ב-2009 יהיה טוב יותר"

מאז מינויו ליו"ר KPMG העולמית בילה טימותי פלין 651 שעות באוויר, בטיסות בין הסניפים השונים של הפירמה בעולם.



KPMG מעסיקה 123 אלף עובדים ב-145 מדינות. בזמן הטיסות הוא עובד או ישן, אך אינו צופה בטלוויזיה. לישראל הוא מגיע אחרי ביקור בגרמניה, סינגפור, בריטניה, שווייץ וערב הסעודית. "גם ישראל מעניינת", הוא אומר ומרגיע, כדי לא להשאיר את ישראל בנחיתות מול מעצמת הנפט. "בישראל יש אווירה של יזמות ואנרגיה של עשייה".



פלין, בן 51, גדל במיניאפוליס מיניסוטה, ולאחר לימודי החשבונאות הצטרף ב-79' לסניף של KPMG בעיר. ב-2005 נהפך ליו"ר KPMG ארה"ב, ובאוקטובר 2007 החל לכהן כיו"ר KPMG העולמית, פירמת ראיית החשבון הרביעית בגודלה בעולם. "קיבלתי את התפקיד בתקופה שבה יש הרבה אתגרים, גלובליזציה ודברים משתנים - לא משעמם לרגע", הוא אומר.



דווקא בשבוע שבו מזג האוויר החורפי לא מאפשר ליהנות מחוף ימה של תל אביב, נוחתים בישראל בזה אחר זה ראשי פירמות ראיית החשבון העולמיות, לרגל השקת התקינה הבינלאומית החדשה - ה-IFRS. למרות עומס המפגשים והכנסים ומזג האוויר, פלין מקדיש חלק מזמנו בישראל לביקור בירושלים.



איך אתה מסביר את העובדה שארה"ב נשארה מאחור במעבר ל-IFRS?



"כיום אין כל ספק שבסוף יהיה סט אחיד של כללים חשבונאיים. זה חשוב למשקיעים. מתבצע כעת מעבר של הון בין מדינות, הכל נהפך יותר גלובלי, הבורסות נעשות קרובות יותר, נערכים מיזוגים והתחרות פורחת. לכן חשוב שתהיה שפה חשבונאית אחת. ארה"ב מתקרבת ל-IFRS הרבה יותר מהר מכפי שזה נראה. לדוגמה, חברות זרות בארה"ב יכולות להיסחר כיום רק על בסיס דו"חות ה-IFRS".



בסוף היום, האם האמריקאים יאמצו את ה-IFRS או שתהיה להם תקינה דומה?



"כבר עכשיו יש תהליך של התכנסות בין התקינה האמריקאית ל-IFRS, המתבטאת בקביעת תקנים דומים, ואף זהים. עם זאת, אין ספק שה-IFRS יהיה הפלטפורמה לשפה הבינלאומית, ובסוף הדרך תהיה התקינה האמריקאית קרובה ל-IFRS ולא ל-GAAP-US הקיים כיום. האמריקאים מחכים כדי לראות כיצד ייושם ה-IFRS בשאר המדינות, וכשיהיה יישום אחיד ומוסכם, הוא יאומץ על ידיהם".



כמי שעומד בראש פירמה ענקית המעסיקה 123 אלף עובדים, איך אתה מבטיח שהעבודה בכל הסניפים תהיה איכותית?



"אנו עובדים בשיטות עבודה עקביות בכל רחבי העולם, מאמנים את העובדים באותו האופן ויש לנו סטנדרטים זהים של ניהול סיכונים".



אתה חושב שיש מקום להגביל את אחריותם המקצועית של רואי החשבון המבקרים?



"בהחלט. בגרמניה כבר קיימת הגבלת אחריות של רואי החשבון. באירופה מדברים על הגבלת אחריות, ויש מדינות נוספות ששוקלות את זה. כיום האחריות הבלתי מוגבלת מאיימת על יציבות המקצוע, ויש חשיבות לקיומן של הפירמות הגדולות".



אתה לא חושב שהגבלת האחריות תוריד את הרמה המקצועית של רואי החשבון?



"אנחנו מקצוע מפוקח מאוד מאז פרשת אנרון. יש המון רגולציה. למשל, חוקי סרבנס-אוקסלי, המוודאים כי אנחנו מבצעים את העבודה באופן ראוי. חוץ מזה, העבודה האיכותית היא המותג שלנו, אם לא ניתן שירותי ביקורת ברמה גבוהה, קהל הלקוחות יזהה את זה ויעבור למשרדים אחרים. הגבלת האחריות לא נובעת מחשש לתביעות, אלא מחשש ליציבות המשרדים. ההיעלמות של רשת אנדרסון בפרשת אנרון היא דוגמה לכך. אנחנו צריכים לתת גם לעובדים שלנו תחושת ביטחון שנהיה שם מחר בבוקר".



השערוריה של KPMG



KPMG היתה מעורבת בשערוריה המפורסמת של מקלטי המס בסניף הניו יורקי, שנגמרה בפשרה של מאות מליוני דולרים. אתה חושב שאם היתה הגבלת אחריות הייתם יכולים לשלם פחות?







"זה היה עניין שנגע למסים ולא לביקורת. כשמדברים על הגבלת אחריות זה קשור לעבודת הביקורת. בכל מה שקשור לשירותים הנלווים, כמו מסים, הגבלת אחריות עדיין לא נפוצה בשיח הציבורי המתנהל בענף. מאז שיישבנו את העניין ב-2005, אנחנו לא מעניקים יותר שירותים של תכנונים כאלה".



אחרי פרשת אנרון, מרבית המשרדים הפסיקו לתת שירותים נלווים והתמקדו בביקורת. בשנים האחרונות המשרדים שבים לתת שירותי ייעוץ, מיסוי ושירותים נלווים נוספים. האם אתה חושב שזה צעד נבון?



"ביקורת היא עיקר הפעילות שלנו, אך בשביל לבצעה בצורה הטובה ביותר, אנו חייבים להיות בעלי מומחיות בתחומים משיקים כמו מסים. בנוסף לביקורת אנחנו עוסקים בעיקר בניהול סיכונים. גם התעשייה מצפה מאתנו לכך. לכן אנחנו מפתחים את המומחיות בתחומים האלה, ויכולים לשווק אותה גם בנפרד. יש תחומים שלא חזרנו לעסוק בהם אחרי פרשת אנרון, למשל, כל מה שקשור לטכנולגיה ולמערכות מידע.התחומים שאנו מתמקדים בהם כיום הם מסים וייעוץ כלכלי".



אם אתה צריך לבחור מלה אחת כדי לתאר את חוק ה-SOX, איזו מלה זו תהיה - "יקר" או "יעיל"?



"בזכות ה-SOX (חוק אמריקאי העוסק בביקורת ובבקרה על חברות) אנחנו מקצוע חזק כיום. כל הדיווחים הפיננסיים של החברות שקופים יותר, וזה חיזק את הממשל התאגידי. אין ספק שהתהליך היה טוב, אבל המשבר שיצרה אנרון הפך אותו לקיצוני. לכן הוא הרחיק לכת, ועכשיו יש נסיגה. גם העלויות יורדות משנה לשנה. אנו ממלאים אחר דרישות ה-SOX ביעילות רבה יותר. החברות יודעות לספק את המידע המתאים ולבצע את ההליכים הנכונים והרגולטור מבקר ביעילות".



"ב-2009 יהיה טוב יותר"



עד כמה עמוק יהיה להערכתך המיתון שאנחנו נכנסים אליו?



"אין ספק שיהיה מיתון, אבל לדעתי הוא יהיה חמור פחות מכפי שנדמה. נהפכנו לכלכלה גלובלית. אם רק לפני 20 שנה הגידול בתל"ג היה נחלתן של 27 מדינות, כיום הוא נחלתן של 120 מדינות, יש פיזור גדול יותר. לכן משבר במקום אחד ישפיע על כל העולם, אבל לא בהכרח יגרור את כל העולם למטה. אני מדבר עם לקוחות, בייחוד בתעשיות המסורתיות, ומצב העסקים טוב, זאת אומרת לא חל שינוי בעסק עצמו. נכון שיש משבר נזילות, ושהצרכנים מבזבזים פחות כסף, אבל אני מאמין שב-2009 נהיה במקום אחר - הכל יהיה טוב יותר".



מה רואי החשבון צריכים ללמוד ממשבר הסאבפריים?



"ניהול סיכונים. כיצד להסתכל על סיכון באופן מאוזן לגבי כל העסק ולא רק באופן אנכי לגבי מקטע אחד בעסק. כיצד לשקלל נכון סיכונים של מוצרים פיננסיים שלא ברור מהם, וכיצד צריך להתייחס לסיכונים הנובעים מחוסר נזילות".



האם לדעתך יהיו הפתעות נוספות או שעיקר המשבר כבר מאחורינו?



"בעיית הנזילות לא נפתרה עדיין. השוק יכול להחליט שהוא משנה את השווי של מכשיר כזה או אחר, ואנחנו נראה פשיטות רגל נוספות".