ראש ההוצאה לפועל מודה: מחשבי ההוצאה לפועל גובים ריבית פיגורים שלא כדין

מחשבי ההוצאה לפועל גובים ריבית פיגורים שלא כדין על קרן חוב הנקובה בשטרות המוגשים לביצוע, באופן שמטה את החישוב לרעת החייבים - כך קובע ראש ההוצאה לפועל מירושלים, הרשם נמרוד פלקס.



הדברים נאמרו אגב בקשתו של חייב בהוצאה לפועל, שטען כי לקרן חובו נוספו הפרשי ריבית והצמדה שלא היה מקום להוסיפם, וביקש לבטלם.



לטענת הזוכה בתיק, חישוב החוב נעשה בהתאם לחישובי מחשב ההוצאה לפועל (לפי כלל חישוב מספר 3), שעל פיו התווספו לקרן החוב הנקובה בשטר הפרשי הצמדה וריבית וכן ריבית פיגורים.



על פי עמדת הרשם, מהאמור בסעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל עולה כי יש להוסיף לקרן החוב הנקובה בשטר רק ריבית והצמדה ולא ריבית פיגורים, כפי שנעשה במחשבי ההוצאה לפועל.



לדבריו, הוספת רכיב ריבית הפיגורים שלא כדין הובילה במהלך השנים לחיוב יתר של החייבים, בשיעור העולה לעתים אף פי שלושה על השיעור הקבוע בחוק.



לדעת הרשם, מקור החישוב השגוי הוא באי עדכון המחשב של ההוצאה לפועל בתיקונים שחלו בחוק ההוצאה לפועל ובחוק הריבית.



"מן הראוי שהאחראים על העניין בהנהלת בתי המשפט יפעלו לשם התאמת חישובי מחשב ההוצאה לפועל להוראות הדין. שכן, הציבור הרחב מסתמך על חישובי מערכת ההוצאה לפועל תוך הנחה, כי החישובים הללו עולים בקנה אחד עם הוראות הדין", ציין הרשם.



על פי הרשם, המצב החוקי לגבי התוספות הוא כדלקמן: לקרן החוב הנקובה בשטר יש להוסיף ריבית והצמדה ממועד הפירעון הנקוב בשטר. ריבית פיגורים יש להוסיף לקרן בחלוף פרק הזמן הקבוע בחוק להגשת התנגדות לביצוע שטר.



אם הוגשה התנגדות ונדחתה - יש להוסיף את ריבית הפיגורים במועד דחיית ההתנגדות. אם התקבלה ההתנגדות - יש להוסיף את ריבית הפיגורים החל ממועד מתן פסק הדין, או ממועד הפירעון שקבע בית המשפט - לפי המאוחר מביניהם.



בנסיבות המקרה קבע הרשם כי חויבה ריבית פיגורים שלא כדין, והורה להפחית מהחוב 246 שקל.



(הוצל"פ 03/22399/04/4)