כשמשפחתו של מיכאל (שם בדוי), ילד בן חמש מכפר קטן בקזחסטאן גילתה כי הוא חולה במחלת דם קשה שדורשת השתלת מח עצם, היא נאלצה למכור את עדר הכבשים שלה כדי לממן לו ולאמו טיסה וניתוח בבית חולים רמב"ם בישראל. כעבור שנה חזרה אמו לכפר עם ילד בריא ועם עברית שוטפת בפיה.
ג’ון מאנגליה הגיע למרכז הרפואי הדסה לאחר שהתבשר כי הניתוח להחלפת הברך שעליו לעבור יתקיים רק בעוד שנה וחצי, ואילו בישראל יוכל לעבור אותו בתוך 10 ימים. הוא החליט לממן את הניתוח, בעלות של כ-20 אלף דולר, כדי לחסוך לעצמו חודשים ארוכים של סבל.
כחלק מהפיכתו של העולם לכפר גלובלי קטן, התיירות הרפואית הגלובלית תופסת תאוצה בשנים האחרונות: יותר ויותר חולים שמתקשים לקבל או לממן טיפול רפואי במדינתם ומחפשים אלטרנטיבות טובות או זולות יותר, מוצאים פתרון במדינות אחרות. יש להם אפילו מדריך פופולרי בשם "חולים ללא גבולות" (Patients Beyond Borders), שמפרט את כל אפשרויות הטיפול הזולות והטובות בעולם.
בהודו, למשל, הכריזו על פיתוח תחום התיירות הרפואית כיעד לאומי, כשהמטרה היא להגיע להכנסות של 1.2 מיליארד דולר בשנה עד שנת 2012. מי שמדמיין בית חולים הודי עם תנאים גרועים ורמת רפואה נמוכה, טועה בגדול: ברחבי המדינה יש מרכזים רפואיים פרטיים ברמה גבוהה ביותר, עם רופאים שעברו הכשרה בארצות הברית.
אם לוקחים בחשבון שמחיר ניתוח מעקפים במרכז כזה הוא כ-10,000 דולר בלבד - פחות מעשירית ממחירו בארצות הברית - אפשר להבין מדוע הודו נהפכת ליעד רפואי אטרקטיווי ליותר ויותר אמריקאים.
הפריות, אורתופדיה וים המלח כמובן
המגמה לא פסחה גם על ישראל, שמסתמנת כלהיט לא קטן בתחום התיירות הרפואית: בשנים האחרונות מגיעים לישראל מדי שנה אלפי מבקרים כדי לבצע טיפולים רפואיים. כדי לסבר את האוזן, ב-2006 לבדה הגיעו לישראל כ-15 אלף חולים מכל העולם כדי לעבור כאן טיפולים רפואיים מורכבים, כמו השתלות מח עצם, ניתוחי לב וצנתורים, טיפולים אונקולוגיים, נוירוכירורגיים, שיקום לאחר תאונות דרכים ועוד.
התיירים שילשלו לקופת המדינה לא פחות מ-40 מיליון דולר עבור הטיפולים הרפואיים, הלינה, הטיולים והקניות שהם ובני משפחותיהם ביצעו במהלך שהייתם בישראל.
מה הופך את ישראל ליעד אטרקטיווי לתיירים הרפואיים? "מגיעים אלינו אנשים ממדינות שונות ומסיבות שונות", מספר אמיתי רותם, מנהל השיווק של המרכז הרפואי הדסה. "יש למשל את תושבי קפריסין, בולגריה ומדינות נוספות, שבהן גם אם יש רפואה ברמה גבוהה, לא תמיד כל תחומי ההתמחות קיימים - השתלת מח עצם, למשל, לא מתבצעת בקפריסין".
"בנוסף, יש את האמריקאים שמגיעים לפה כי הם יכולים לקבל כאן רפואה ברמה מעולה במחיר נמוך במאות אחוזים מבארצות הברית: לדוגמה, אמריקאי שאין לו ביטוח רפואי, ישלם עבור ניתוח מעקפים בארצות הברית 120 אלף דולר.
בהדסה זה יעלה לו 35 אלף דולר - סכום שכולל את ההוצאות על כל הסידורים מסביב, כמו טיסה, לינה ואוכל לו ולמשפחתו. כך, למרות כל ההוצאות הנלוות, הוא ישלם בסוף פחות משליש מהמחיר שיידרש לשלם בארצות הברית".
גם תחום ההפריות החוץ גופיות (IVF) מהווה גורם משיכה לתיירות רפואית מחו"ל: ישראל ידועה באחוזי ההצלחה הגבוהים שלה בהפריות וגם המחירים בה נמוכים משמעותית: 3,000-3,500 דולר להפריה בישראל, לעומת 16-20 אלף דולר בארצות הברית.
"רמת הרפואה בישראל גבוהה מאוד ולמערכת הבריאות בישראל יש תדמית חיובית מאוד", מוסיפה אינה ברגמן, מנהלת תיירות מרפא במרכז הרפואי רמב"ם, שמטפל בכ-1,000 תיירים רפואיים בשנה. "יש בארץ מרכזי מצוינות - תחומים שהמומחים הישראלים ידועים בהם בכל העולם - למשל נושא האורתופדיה, שמפותח מאוד בארץ בגלל הניסיון, לצערנו, בטיפול בטראומה".
ויש כמובן את ים המלח - אתר המרפא המפורסם בעולם לחולי פסוריאזיס. האתר מושך אליו אלפי חולי פסוריאזיס מרחבי העולם בשנה, שמגיעים לשהות ממושכת של חודש כמעט. אצל הגרמנים, למשל, ההטסה והשהות בים המלח ניתנים במקרים מסוימים במסגרת סל הבריאות הממלכתי.
יותר ממטוס מלא צליינים
מובן, שהמרוויחים הגדולים ומי שמהווים את המנוע שמאחורי פריחת התיירות הרפואית הם בתי החולים עצמם, שהתיירים הרפואיים תופסים נתח גדל והולך בהכנסות שלהם: "זה כסף זר שנכנס לבית החולים מעבר לכל ההסכמים מול המבטחים הישראלים", אומר הרבי דקניט, סמנכ"ל קרן מחקרים במרכז הרפואי ע"ש שיבא, הממונה על תחום תיירות המרפא בבית החולים.
"עד לפני שנה בבתי החולים הממשלתיים ההכנסות מתיירות רפואית היו מוגבלות לתקרה מסוימת, ויתרת הכסף הלכה לקופת המדינה. ואולם מ-2007 התקנה בוטלה, וזה נתן לנו תמריץ גדול להמשיך ולטפח את התחום".
גם עבור המדינה מדובר במקור הכנסה מצוין: "ההכנסות מהתיירות הרפואית לא מגיעות רק מהתייר החולה עצמו וממחיר הטיפול הרפואי שהוא עובר, אלא גם מהמלווים שלו, שמשלמים על טיסה, מלון, מסעדות וקניות", מסביר רותם מהדסה. "תייר שמגיע אלינו להשתלת מח עצם אחת, משאיר פה יותר ממטוס שלם של צליינים, שכמעט לא מוציאים פה גרוש".
"זה ענף תיירות בפני עצמו, וטריגר להביא לפה עוד המון תיירים", מוסיף ניר קריסטל, מנהל השיווק של בית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר, שבו מטופלים אלפי תיירים רפואיים בשנה, "כי אדם שעובר כאן ניתוח ומקבל יחס חם ונתקל בישראלים נחמדים שעוזרים לו, חוזר למדינתו והופך לשגריר של ישראל".
וכאשר הפוטנציאל גדול כל כך, בתי החולים משקיעים משאבים רבים בשיווק כדי להגיע לחולה שבקצה העולם: "אנחנו עובדים עם רופאים, סוכנים, חברות תיירות, חברות רפואיות וכל מי שיש לו נגיעה לתחום", מספרת ברגמן.
"יש שרשרת של העברת מידע: חולה שנמצא בכפר קטן בפריפריה של רוסיה, למשל, לא ייסע למוסקווה לחפש מידע, לכן אנחנו צריכים לרשת את עצמנו כמה שיותר באמצעות סוכנים, שמעבירים את המידע מאחד לשני, כאשר בדרך כלל לחולה מגיעים אחרי שתיים עד ארבע 'חוליות' בשרשרת. זו מערכת שמבוססת על הרבה עבודה אישית וקשרים, ועכשיו אנחנו מתחילים לראות את פירות מאמצי השיווק שלנו, שהתחילו לפני יותר מ-10 שנים".
כלי נוסף ויעיל העומד לרשות בתי החולים הוא כמובן האינטרנט: "הזמינות של מידע באינטרנט כיום היא אדירה", אומר רותם. "לא מזמן, למשל, היתה ידיעה באחד העיתונים על מחקר חדש שנערך בהדסה בנושא טרשת נפוצה".
"בתוך שלושה שבועות קיבלנו 500 פניות מכל העולם, על אף שהמחקר נמצא בחיתוליו. הסיבה היא שבעידן האינטרנט אנשים מוצאים כל דבר חדש". הדסה יצא באחרונה בקמפיין אינטרנט בינלאומי בעלות של 20 אלף דולר שמטרתו להגדיל את מספר התיירים הרפואיים שמגיעים למרכז הרפואי.
בנוסף, בתי החולים מקיימים שיתופי פעולה עם גורמי ביטוח ומוסדות שמביאים חולים לארץ, כמו קרנות צדקה ואפילו ממשלות.
צוות מתורגמנים ל-11 שפות
תוצאות המאמצים הללו בהחלט מבטיחות: "בחמש השנים האחרונות מספר התיירים הרפואיים בהדסה גדל בטור הנדסי כי אנחנו משקיעים בשיווק, והפוטנציאל הוא אדיר", אומר רותם. גם שאר בתי החולים מדווחים על גידול מתמיד במספר התיירים הרפואיים אצלם.
לאור ההכנסות המרשימות, אין פלא שכדי למשוך את התייר הרפואי אליהם מוכנים בתי החולים להרעיף עליו שירות מלכותי כמעט: "יש לנו מחלקה בינלאומית שכוללת צוות של 13 בנות הדוברות 11 שפות שונות", אומר קריסטל מהרצליה מדיקל סנטר.
"המחלקה מבצעת עבור התייר הרפואי את כל הפרוצדורות שהוא זקוק להן: החל בשלב קבלת הוויזה לישראל, דרך סידור התשלומים עם חברת הביטוח שלו ועד הסעות משדה התעופה, תיאום לינה לקרובי המשפחה שלו, תרגום המסמכים הרפואיים לעברית, ליווי מתורגמן בזמן האשפוז ואפילו ארגון טיולים בארץ לאחר האשפוז".
גם בבתי החולים הממשלתיים משקיעים רבות בליווי החולה, שמלבד מצבו הרפואי הרגיש גם אינו מכיר את השפה ואת המדינה: "הקשר מתחיל חודשים לפני הטיפול עצמו", אומרת ברגמן. "אנחנו מקבלים את המסמכים הרפואיים, עוזרים עם הדרכון ואשרת הכניסה, עוזרים לפעמים לגייס כסף, ובזמן האשפוז עוזרים למשפחה לשכור דירה, הולכים אתם לסופר ומסבירים להם מה אוכלים כאן, מסייעים עם התרופות והכביסות. לפחות בימים הראשונים, עד שההלם התרבותי עובר, אנחנו צמודים לחולים האלה", היא אומרת.
אגב, האזרחים הזרים שמגיעים לטיפול בישראל יכולים אולי לבחור את בית החולים שבו יטופלו, אך לא תמיד יכולים לבחור את המנתח שלהם, שכן הכללים שאוסרים על ביצוע שר"פ (שירותי רפואה פרטיים) בבתי חולים ציבוריים, חלים גם במקרה זה.
"אנחנו מקפידים על כך שהתיירים הרפואיים לא יקבלו תנאים מועדפים לעומת המאושפזים הישראלים", מבהיר דקניט. מי שבכל זאת מגיע הנה בעקבות מנתח מסוים - יכול לעבור ניתוח באחד מבתי החולים הפרטיים, כמו אסותא או הרצליה מדיקל סנטר.
לאור כוח המשיכה של מערכת הבריאות הישראלית, כל העוסקים בתחום מאמינים שישראל רחוקה עדיין ממיצוי הפוטנציאל הגלום בתיירות הרפואית. פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל בי"ח הדסה, אמר לפני כשנה שלהערכתו, ההכנסות מענף זה יכולות להגיע גם ל-100 מיליון דולר בשנה, ושהתחום עשוי להיהפך לאחד ממקורות ההכנסה המשמעותיים מתיירות ולשפר את מצבה של הרפואה הציבורית במדינה.
אז מה צריך לקרות כדי שענף התיירות המבטיח הזה יתפתח? "הכל שאלה של השקעה בשיווק ובתשתיות", אומר רותם. "אם מדינת ישראל תתייחס לזה ברצינות כמו ממשלת הודו - השמים הם הגבול". והמדינה אכן התחילה להבין את הפוטנציאל: בימים הקרובים תחל הפצת מדריך מיוחד לתייר הבריאותי הפוטנציאלי שהפיקו משרדי התיירות והבריאות במשותף.
תיירות רפואית: תדמית טובה של הרפואה הישראלית ומחירים נמוכים הפכו את ישראל ללהיט
רוני לינדר-גנץ
30.1.2008 / 9:09