נפילת מניות בבורסה? סימנים למיתון עולמי שאולי יגיע גם לכאן? בענף רואי החשבון בישראל לא הורגש כבר שנים רבות שגשוג כפי שהוא מורגש כיום. המצב מזכיר את ימי בועת ההיי-טק של סוף שנות ה-90: קיים מחסור גדול ברואי חשבון, שכתוצאה ממנו משרדים בענף מחזרים נמרצות אחר מועמדים. כך עולים בהתאם המשכורות והתנאים הנלווים.
"בעקבות הצמיחה במשק שהובילה להתרחבות של חברות ופתיחת עשרות אלפי עסקים חדשים, ענף ראיית החשבון נהפך להיות בוער", אומר רביב רוזנברג, יו"ר קבוצת אליוט גרופ ישראל. "בשבועות האחרונים הגידול בהיקף הגיוס של רואי החשבון החדשים נרגע מעט בגלל הידיעות הפסימיות בתקשורת ומשבר שוק המשכנתאות בארה"ב, אך המשרדים ממשיכים לתגבר את כוח האדם שלהם".
לפי רוזנברג, שלא כמו לאחר פקיעת בועת היי-טק, אז השפל הכלכלי העולמי הנחית מכה אנושה על החברות, מיתון עולמי ממשי כיום לא בהכרח ישפיע לרעה על ענף ראיית החשבון. "מצב שבו חברות רבות יותר יגיעו לפירוק, כינוס נכסים או פשיטת רגל, יחייב אותן לליווי צמוד יותר של רואה חשבון". לדבריו, מיתון ייצור צורך רב יותר במיזוגים ומהלכי הבראה, ייעול וגם מכירה של חברות - מצבים שאף הם מחייבים גיוס רואי חשבון.
כל מספר זוכה
מה שמעניין בעיקר הוא השכר שעולה בעקבות המחסור ברואי חשבון. "חברות רבות, ואליוט בתוכן, נוהגות כיום כפי שמעולם לא עשו: הן מעלות את שכר העובדים ומשפרים את התנאים הסוציאליים עוד בטרם העובדים עצמם מבקשים זאת, כדי למנוע מהם לשקול עזיבה", אומר רוזנברג.
לפי הערכות בענף, שכרו של רואה חשבון מתחיל אחרי שלב ההתמחות הוא 12 אלף שקל בממוצע, לעומת 7,000-8,000 שקל בלבד לפני שנתיים - גידול של יותר מ-50%. לרואה חשבון בעל עשר שנות ניסיון אין מחיר למעשה, וכל מספר זוכה. בדרך כלל שכרו הוא 30-40 אלף שקל בחודש, כפול מהשכר ששולם לפני שנתיים. רואי חשבון מצטיינים משתכרים אף יותר ודרכם סלולה ליהפך ליד ימינם של מנהלי הפירמות, בדרך להפיכתם למנכ"לים של ממש. "לא זכורה לי תקופה שבה שכרם של רואי החשבון עלה בקצב כה מהיר כמו בשנתיים האחרונות", מודה רוזנברג.
דני מרגלית, שותף ומנהל של BDO זיו האפט, חברת רואי החשבון הרביעית בגודלה בענף, מזהה שלוש סיבות עיקריות לעלייה התלולה בביקוש לרואי חשבון: האחת היא החובה ליישם את המעבר מהתקינה הישראלית לכללי החשבונאות הבינלאומיים, דבר שיצר לחץ עבודה בחברות.
השנייה היא ירידה במספר הסטודנטים בוגרי המגמה לחשבונאות באוניברסיטאות. "באוניברסיטאות קיים חוק הגאות והשפל", טוען מרגלית. "לפני ארבע-חמש שנים היה שפל במספר הנרשמים ללימודי חשבונאות, בין היתר בגלל קשיי קבלה שהקשו על המועמדים. עתה אנו רואים את התוצאה - פחות בוגרים במקצוע לעומת שנים קודמות".
הסיבה השלישית טמונה בעובדה שמספר גדל של חברות ביטוח, בתי השקעות וגופים פיננסיים מבקשים לשלב רואי חשבון בתחום ניהול הסיכונים. "אני מניח שהמעילה הגדולה בבית ההשקעות של הראל בשנה שעברה והעוקץ האדיר שנחשף בשבוע שעבר בבנק סוסייטה ג'נרל הצרפתי מגבירים את הרצון של חברות להשקיע יותר משאבים בתחום", הוא אומר.
אריאל פטל, רואה חשבון ומשפטן, המרצה באוניברסיטת בר אילן ובמכללות, אומר שאפילו המתמחים נהפכו לבעלי כושר מיקוח גבוה מול המעסיק, ושכרם של אלה, שלפני שנתיים-שלוש היה מעט יותר משכר המינימום במשק, כבר מגיע ל-4,500 שקל. שכרו של בעל ניסיון של שנה אחת הוא, לדבריו, 7,000 שקל (כולל שעות נוספות).
פטל מזהה כי העובדים ברוב המשרדים לוטשים עיניים לחמשת המשרדים הגדולים (קוסט פורר, סומך חייקין, ברייטמן אלמגור, זיו האפט, וקסלמן וקסלמן). אחרי עבודה של שלוש-ארבע שנים שם הם חותרים לתפקידי חשבות או ניהול כספים בארגונים. כדי לשמר את כוח האדם האיכותי ולמנוע את בריחתו, הוא מסביר, על בעלי המשרדים להציע להם מסלול קידום אטרקטיווי, כולל שותפות בבעלות.
לדברי פטל, קיים מחסור קבוע בעובדים מיומנים לביצוע מטלות מורכבות. לפיכך, בעלי המשרדים נאלצים לשלם למועסקים משכורות הגבוהות בעשרות אחוזים לעומת אלה ששולמו אך לפני שנתיים. הוא מוסיף כי יש קושי לשמור על רווח סביר במצב שבו הוצאות השכר גדלות, ולכן צפויים מיזוגים בקרב משרדי רואי חשבון קטנים ובינוניים שמתחילים לעכל את המחסור בעובדים. אחת התוצאות, לפי פטל, מהתהליכים האלה תכאיב בעיקר ללקוחות: בראשית 2008 חלה עלייה של עשרות אחוזים בתעריפי שכר הטרחה שגובים רואי החשבון מלקוחותיהם.
נפילת מניות בבורסה? סימנים למיתון עולמי שאולי יגיע גם לכאן? ענף רואי החשבון - משגשג
חיים ביאור
30.1.2008 / 10:34