סמואל די פיאציה, מנכ"ל ענקית PwC, יודע מי אחראי למשבר: מנהלי חברות הפיננסים, חברות הדירוג ונוהלי הדיווח

(דאבוס, שווייץ). במונחים של יחסי ציבור, לסאמואל די פיאצה, מנכ"ל פירמת רואי החשבון העולמית PwC, היה מזל בשבוע שעבר. חודשים רבים מראש הוא קבע את יום שלישי, 22 בינואר, כמועד לקוקטייל פתיחה בכנס דאבוס. כמו בכל שנה, הוא התכונן להציג למוזמנים את התוצאה של סקר תחזיות מנהלים עולמי שביצעה החברה.



זה היה צריך להיות עוד קוקטייל בכנס כלכלי, אחד מני רבים. אלא שבבוקר קרסו השווקים באסיה ובאירופה, ושעתיים לפני קבלת הפנים הודיע יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי על הפחתת של 0.75% בריבית. הקוקטייל של די פיאצה נהפך לפתע למסיבת עיתונאים - הזדמנות ראשונה לתקשורת לקבל תגובות על האירועים החריגים ותחזיות לעתיד.



די פיאצה לא התרגש. עם 34 שנות ניסיון ב-PwC - מהן חמש כמנכ"ל - יש לו את הניסיון הדרוש להתמודד עם מצבים כאלה. הוא דיווח על תוצאות הסקר שלו: מנהלים בארצות הברית ובמערב פסימיים לגבי השנה הקרובה, אבל המנהלים במדינות המזרח ובמדינות המתפתחות דווקא אופטימיים - במיוחד המנהלים בהודו. לאחר מכן ענה על שורה ארוכה של שאלות בנוגע להפחתת הריבית המפתיעה, צניחת המחירים בבורסות והתחזיות הכלכליות בארצות הברית.



שאלה של אמון



"החשש הגדול של המנכ"לים הוא מפני מיתון", אמר די פיאצה. "בשנה שעברה היתה אווירה של עולם מושלם, שבו כולם הולכים להרוויח. השנה כולם מרגישים שהם בדרך למסע קופצני". פיאצה הזהיר כי המצב יהיה יותר גרוע לפני שיתחיל להשתפר.



לדעתו, מי שאשם במשבר האשראי הם המנהלים של החברות הפיננסיות, חברות דירוג האשראי וגם נוהלי הדיווח הנוגעים למכשירי האשראי המורכבים. עם זאת, הוא אינו מאמין שמשבר הסאבפריים יגרור חקיקה חדשה, כמו זו שנוצרה לאחר משבר אנרון. די פיאצה גם לא מאמין שמשבר האשראי יפגע בפעילות המיזוגים והרכישות ב-2008 - אך מעריך כי חברות יעדיפו להתמקד במדינות ובשווקים "קרובים יותר לבית".



ומה הוא חושב לגבי הסיכויים למיתון? "נצטרך להמתין ולראות. ה'פד' עושה את מה שצריך עם הורדת הריבית, והממשל עוזר עם הקיצוץ במסים, אבל הכל תלוי עכשיו באמון הצרכנים, אמון הבורסות ואמון הגופים הפיננסיים ביכולת של ה'פד' לקיים שווקים נזילים. ברור שהצמיחה תהיה נמוכה יותר והיא יכולה להפוך למיתון רשמי. האם חבילת הקיצוץ תפתור את הבעיה? אני בכלל לא בטוח".



הגודל כן קובע



כמה שעות לאחר מסיבת העיתונאים, לאחר שהתברר שוול סטריט לא התפרק, תפסנו את די פיאצה לשיחה אישית רגועה יותר, באחת הפינות השקטות של "קפה מחשבה" - בית הקפה שפתחו PwC בקומה התחתונה של מלון ה"בלוודר", המלון היקר והמפואר בדאבוס.



עד כמה אתה מכיר את קסלמן וקסלמן, סניף PwC בישראל?



"אני מדבר לפחות פעם ברבעון עם אבי (רו"ח אבי ברגר, מנהל המשרד; א"א). המשרד שלנו בישראל חשוב. הוא גדל, ואני צופה שהוא ימשיך לגדול יחד עם המצב הטוב והצמיחה של הכלכלה הישראלית".



המשרד שלכם אינו המשרד המוביל בישראל, לפחות במונחים של מספר העובדים שהוא מעסיק. זה מפריע לך?



"אנחנו משרד רואי החשבון הגדול בעולם. ב-27 מתוך 30 השווקים החשובים הגדולים בעולם אנחנו במקום הראשון או השני. תראה, אנחנו תמיד יכולים לגדול על ידי הוספת לקוחות עסקיים שאחר כך נתחרט שגייסנו. אנחנו רוצים להתמקד בלקוחות טובים. עבורנו, הגודל כשלעצמו אינו מטרה, אם כי אנחנו מבינים מבחינה שיווקית יש לגודל משמעות - כי הוא אומר שאנחנו מובילים".



באילו כיוונים היית רוצה לגדול בישראל?



"כשמדברים על ישראל, ברור שאתה חייב שתהיה לך פוזיציה חזקה בתחום ההיי-טק. אבל אנחנו לא שמים פחות דגש על תחומי הפיננסים - בנקאות, ביטוח, קרנות השקעה שונות, וגם אנרגיה. אנחנו יכולים ורוצים למנף את הרשת הבינלאומיות שלנו בשוק הישראלי".



בוא נדבר לרגע על משבר האשראי: מדוע בנקים מדווחים שוב ושוב הפסדים?



"צריך להבין איך מכשירי האשראי האלה עובדים. השיטה הבסיסית לתמחר את מכשירי החוב היא על בסיס מחיר השוק שלהם, אבל עכשיו אנחנו מתמודדים עם שוק מאוד תנודתי, ולפעמים גם מאוד צר - שכמעט אין בו מסחר. הסיבה היא חוסר הנכונות של השחקנים המרכזיים לקחת סיכונים ולרכוש כיום מכשירים מבוססים על חוב של חברות, כמו CDO.



"המשקיעים מאוד זהירים לגבי מחירי ניירות הערך האלה, בעיקר לגבי הנגזרות המורכבות יותר. אם אתה מבצע עסקה, הרי שהיא מגדירה את המחיר של המכשיר. אבל כיום השוק לא טוב - ולא תמיד אפשר לבצע עסקה. אם אין לך שוק ואתה לא יכול לבצע עסקה, מה שנשאר לך לעשות זה לתמחר את נייר הערך שלך על בסיס מודל כלכלי-פיננסי - אבל זהו אתגר גדול.



"התוצאה הסופית היא שהמחיר של המכשירים המסובכים האלה משתנה מיום ליום - השוק פשוט זז. לכן הבנקים הודיעו בחודשים האחרונים על כמה סיבובים של מחיקות, בהתאם למצב השוק. אבל שים לב - שוק הוא שוק - והשווי של המכשירים האלה יכול גם לעלות".



האם לדעתך גל המחיקות הזה הסתיים?



"אני לא חושב שאפשר להגיד את זה. לדעתי צריך לחכות עוד כ-50 יום, להמתין עד שהשווקים יתייצבו, ואז נוכל לדעת יותר טוב מה קורה. אני מעריך שההחלטה של ה'פד', הבנק המרכזי של ארצות הברית, להפחית את הריבית ב-0.75%, היא ניסיון רציני ליצור מחיר רצפה לכל המכשירים האלה".



עידן חשבונאות ה-IFRS הגיע לישראל, ויש החוששים כי בעלי החברות ינצלו את הכללים החדשים, שבהם יש הרבה מקום לשיקול דעת, כדי לנפח את השווי של החברות שלהם. הסיכון הזה אמיתי?



"אני נאמן במועצה הבינלאומית לתקינה חשבונאית, הגוף שקובע את כללי ה-IFRS - כך שאני מכיר לעומק את המשמעות של הכללים החדשים. אנחנו צריכים שתהיה לנו שפה פיננסית שהיא עקבית בכל מקום בעולם, כדי שנוכל להשוות פעילויות בכל מקום בעולם.



"ישראל לא לבד ב-IFRS - היא מצטרפת ל-100 מדינות. שיטת ה-IFRS היא מנגנון פיננסי חזק, אבל כזה שמבוסס על שיקול דעת - וזה הרבה יותר טוב מהשיטה הקודמת, שהתבססה על מאות חוקים ותקנות שתמיד ניתן היה לעקוף ולסובב. כשאתה יוצר חוק, אנשים תמיד ימצאו דרכים ליצור הנדסה פיננסית שתעקוף אותו. נכון, זו לא שיטה מושלמת, ובכל מקרה ישראל אינה יכולה ללכת נגד הזרם העולמי".



איך אתם מבצעים את הביקורות של דו"חות כספיים מבוססי IFRS, שכוללים הרבה שיקול דעת של ההנהלה?



"העבודה שלנו היא לוודא שהערכות ועקרונות של שיטת ה-IFRS מבוצעים. העיקרון הוא לבדוק שזה נעשה בצורה דומה למה שנהוג במדינות אחרות. בכל מדינה נותנים הרשויות המתאימות את הפרשנות שלהם ל-IFRS. אני מעריך שה-SEC (רשות ניירות ערך בארה"ב) תפרסם בקרוב את הפרשנות שלה - וכל אמריקה תצטרף".



העובדה שכל מדינה נותנת פרשנות שלה ל-IFRS אינה מפריעה לך?



"אני לא מאוד מוטרד מזה. יש הבדלים בפרשנויות, אבל העקרונות בכל העולם זהים. כשחברה ישראלית מפרסמת את הדו"חות שלה, אנחנו צריכים לוודא שזה עקבי עם השיטה, גם אם זה לא בדיוק אותו הדבר".



אתם עסק מאוד שמרני. מאיפה תבוא הצמיחה שלכם בשנים הקרובות?



"יש לנו שלושה מרכזי פעילות. המרכזי והעיקרי שבהם הוא הביקורת החשבונאית המסורתית, וזה ימשיך להיות מרכז המיקוד שלנו. השני הוא תחום ייעוץ המס, והשלישי הוא תחומים כמו עסקות, ארגון מחדש, מיזוגים וכיוצא בזה. לפני עשר שנים נכנסנו לפעילויות שונות, אבל כיום השוק מצפה מאתנו להתמקד בעסק הליבה שלנו, שהוא הביקורת".



עד לא מזמן נחשב תחום ראיית החשבון לפעילות אפרורית. האם זה עדיין כך?



"זה נכון. ב-2001 ו-2002, על רקע גל הסקנדלים החשבונאיים (פרשיות כמו וורלדקום ואנרון; א"א), נדחקו הרבה אנשים מחוץ למקצוע. אבל באופן אירוני הסקנדלים האלה גם הדגישו את החשיבות של המקצוע, וגם הפכו אותו לקצת יותר סקסי. היום אני יכול לדווח לך ש-PwC מוביל בגיוס בוגרים מהאוניברסיטאות. אנחנו מקבלים הרבה פניות וקל לנו לגייס עובדים חדשים".