קבלו את השלישייה החדשה שאמורה להביא יציבות למשרד האוצר

קשה לדעת כיצד יועילו לקופת המדינה המינויים שערך באחרונה שר האוצר רוני בר-און בצמרת משרדו. עם זאת, ברור שסכום מסוים כבר נחסך בזכותם.



ראש אגף התקציבים החדש, רם בלינקוב, ויתר על מכונית השרד והנהג, ומנכ"ל רשות החברות הממשלתיות החדש, אודי ניסן, ויתר על נהג. זוהי ג'סטה קטנה, אך כזו שזכתה להערכה רבה בקרב עובדי האוצר, שבשלב זה מרוצים למדי מהמינויים החדשים. גם החשב הכללי החדש, שוקי אורן, זוכה להערכה - בעיקר בקרב בכירי המשרד שכבר מאסו במריבות האינסופיות עם קודמו בתפקיד, ירון זליכה.



עובדי משרד האוצר אינם תמימים. הם יודעים שבלינקוב הוא איש כוחני עם יחסי אנוש בעייתיים, ומודעים לכך ששוקי אורן הוא לפעמים איש יותר מדי טוב, גם במובן הרע של המלה. עם זאת, יש באוצר תמימות דעים שמדובר במינויים לא רעים של אנשים רציניים שפשוט באו לעבוד - צעד מפתיע מצד שר שידוע יותר כחיה פוליטית, ופחות כאיש שבאמת מבין בכלכלה.



השלישייה החדשה אמורה להביא קצת יציבות למשרד האוצר לאחר שנה עזה של טלטלות. השנה התחילה עם פרשת רשות המסים, המשיכה בהתפטרות שר האוצר אברהם הירשזון על רקע חשדות חמורים לשחיתות, והסתיימה עם סכסוכים בצמרת המשרד, שכללו מסיבות עיתונאים אשר בהן הכפישו בכירים באוצר את החשב הכללי ירון זליכה, שבכלל אמור להיות אחד משלהם. עובדי האוצר לא הבינו איך המשרד שלהם, שנתפש תמיד כמקום הכי יציב ורציני בשירות הציבורי, נהפך בשנה האחרונה למוקד השערוריות.



"עכשיו יהיה ממש שקט, אפילו נחמד לעבוד פה. בחצי השנה האחרונה עוד איכשהו עבדנו, אבל היה ממש לא נעים", אומר באנחת רווחה אחד העובדים הוותיקים במשרד. גם בכירים לשעבר באוצר, הממלאים כיום תפקידים בכירים במגזר העסקי, צופים תקופה טובה.



"אני לא יודע אם זה יהיה שקט מוחלט, תמיד יש חיכוכים מקצועיים, אבל בסך הכל חיכוכים זה דבר שמפרה כל עוד הכל נשאר מקצועי", אומר אוהד מראני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר וכיום יו"ר בית ההשקעות אלומות. "אחרי התקופה הסוערת המערכת מבינה שעדיף לאוצר להיות מאוחד, ולנהל את המלחמות מול העולם החיצוני ולא בתוך הבית, על דברים שוליים".







אורי יוגב, לשעבר ראש אגף התקציבים וכיום מבעלי השליטה בחברת האחזקות ווייטווטר, מוסיף: "היכולת של הבכירים לתקוע עבודה של אגפים אחרים היא מושלמת. לכן, אם הם לא יודעים לעבוד יחד עבודת המשרד משותקת. עכשיו יש שם חבורה מאוד מנוסה של אנשים, ואני מאמין שעבודת הצוות תחזור לאוצר".



בלינקוב: מחכים שהניצוצות יתחילו לעוף



אין ספק כי האיש החזק באוצר יהיה רם בלינקוב. לא רק משום שראש אגף התקציבים הוא בדרך כלל האיש החזק, אלא גם בזכות הקרבה האישית שלו לבר-און, האיש שחיזר אחריו כחצי שנה כדי שייאות לקבל את התפקיד. למעמדו יתרום גם אופיו המיוחד: בלינקוב ידוע כאיש כוחני, בוטה וישיר, שאינו מהסס לומר לאנשים בפרצוף בדיוק מה הוא חושב עליהם.



דרור ניסן, דובר איגודי היוצרים, נזכר בפגישה סוערת במיוחד עם בלינקוב, בעת שהיה מנכ"ל HOT: "בתקופה שלו HOT היתה הגוף הכי וולגרי ונצלן בתעשייה. הוא בכלל לא רצה לשמוע מאתנו. פעם אחת לא קיבלנו מיד הצעה שהוא העלה בפגישה, והוא פשוט העיף אותנו לכל הרוחות. ישבו מולו מיטב הכותבים, אנשים כמו אסף ציפור מ'הבורגנים', והוא אומר להם: 'אני אקנה חומר לפי משקל מהודו ומסין'. אני לא יודע מה כישורי הניהול שלו, אבל ממה שראיתי הוא אדם בלתי-אפשרי, בוטה, יהיר וסגור".



בכירים לשעבר באוצר מעריכים שתכונות אלה עלולות להפוך את בלינקוב לזליכה החדש, לפחות מבחינת היקף הכותרות שייצר. "לבלינקוב יש פתיל קצר, את זה כולם יודעים, ועכשיו רק נשאר לראות מתי הניצוצות יתחילו לעוף", אומר אחד מהם. "בתקופה של זליכה הכל היה בסדר גמור כל עוד ביבי היה בסביבה. כשהוא הלך התחילו קרבות רחוב בין החשב הכללי לראש אגף התקציבים.



"גם כיום אני שומע שיש חזית אחידה, אבל כשהשר יתחלף יתחיל להיות שמח - אולי לא טירוף מערכות כמו עם זליכה, אבל יהיו סיפורים לספר. היו כל מיני תקופות של מתחים, הרי פעם ניר גלעד ואוהד מראני היו על סכינים. אבל לא כל העולם ידע את זה, וזה לא השפיע על העבודה של האוצר. אין ספק, החוליה החלשה בשרשרת היא בלינקוב".



בכיר אחר באוצר סבור כי הקרבה בין ראש אגף התקציבים לשר האוצר עלולה ליצור בעיות בשיווי המשקל שבין הבכירים. לדבריו, "זה דבר שצריך להטריד את המנכ"ל וראשי אגפים אחרים. אם הם נכנסים לוויכוח אתו, אפילו כשמדובר במחלוקת לגיטימית, אז מה קורה כשמגיעים לשר? באופן טבעי הם יחששו מהטיה".



הכי עשיר בצמרת האוצר



בלינקוב, 52, נשוי ואב לשלושה ילדים. הוא מתגורר בירושלים, והכיר את שר האוצר בזכות התעניינותו בספורט. כאוהד מושבע של הפועל ירושלים בכדורסל ושל בית"ר ירושלים בכדורגל הוא פגש ביציעים את רוני בר-און - איש עם עבר עשיר בעסקנות ספורט - וכך נוצרה ביניהם ידידות.



כמו רבים אחרים בצמרת העסקית, עשה בלינקוב את המסלול הטיפוסי של לימודי כלכלה באוניברסיטה העברית, תקופת חניכה באגף התקציבים כנער אוצר, ויציאה לכסף הגדול של השוק העסקי. באגף התקציבים עבד שבע שנים, ועזב ב-1990 לאחר שהגיע לדרגת סגן הממונה על התשתיות.



את הקריירה העסקית שלו החל כסמנכ"ל בזק, ולאחר מכן ייסד את חברת קווי זהב שבראשה עמד עד 2002. בשנה זו עבר לכבלים, שם היה מנכ"ל חברות הכבלים ולאחר מכן מנכ"ל HOT. בכבלים הוא נחשב עד היום למנהל שנוי במחלוקת: בתקופתו ירד מספר המינויים באופן דרסטי, אך עם זאת הוא היה זה שיזם את ה-VOD ומהפכת הטלפוניה.



בלינקוב, שהצהיר בעבר כי אינו ממלא תפקידים בשביל הכסף, הוא קרוב לוודאי האיש העשיר ביותר בצמרת האוצר החדשה. את הונו הרב החל לצבור כשייסד את חברת קווי זהב וכשמימש כעבור כמה שנים אופציות שהיו לו בחברה. כשכיר, התרגל להרוויח משכורת של שש ספרות בשנה, ובין לבין עסק ביזמויות שונות.



בלינקוב מחזיק כיום בנדל"ן בישראל ובחו"ל, ובעסקים מסועפים אחרים, כפי שנחשף בהסכם ניגוד העניינים עם משרד האוצר שפורסם בתחילת השבוע. אשתו, מירי, היא בת לאחת המשפחות העשירות בירושלים, שבבעלותה עסקי ברזל (חברת ש.כהן).



בשעות הפנאי בלינקוב אוהב לעשות ספורט. בסוף השבוע הוא צועד עם יתר הצמרת העסקית-פוליטית של ירושלים בהר איתן, והוא חובב מושבע של אופני שטח וכביש. כשיש לו זמן הוא מתפלל בבית הכנסת השכונתי.



ההיסטוריה העסקית והציבורית של בלינקוב מלמדת כי הוא אינו מהסס להיכנס לעימותים חריפים. כשהיה בקווי זהב הוא התעמת עם בזק, כשהיה ב-HOT ניהל מלחמת עולם מול yes וכמנכ"ל משרד הפנים לא היסס לרדת לחייהם של ראשי רשויות עם גירעונות.



בעת שנאבק ב-yes היה בלינקוב אחד הקורבנות בפרשת הסוס הטרויאני. לפי החשד, ניסו בכירים ב-yes להוציא חומרים מהמחשבים של HOT בעזרת משרד חקירות. בין השאר נפרצו גם מחשביו האישיים של בלינקוב, שבהם היו חומרים אישיים שלו, כולל מסמכים רפואיים. על כך בלינקוב אינו סולח עד היום למנכ"ל yes דאז עופר בלוך ולשאר בכירי החברה.



הבכירים ב-yes, מצדם, טוענים כי לא ראו חומרים שנלקחו ממחשבו של בליקנוב. "הסיפור הזה נהפך לאובססיה מטורפת בשבילו. כל התחרות בינינו נהפכה להיות אישית, גועלית, עם דם מאוד רע", אומר בכיר ב-yes.



מיכל רפאלי, סמנכ"ל רגולציה ב-yes, דווקא מעודדת ממינויו של בלינקוב לתפקיד ראש אגף התפקידים. לדבריה, "כאזרחית, אני שמחה שאנשים כאלה מצטרפים לשירות הציבורי. הוא ישר, הגון וענייני. אין לי ספק שהאינטרס הציבורי ולא האישי עומד לנגד עיניו".



קשוח אבל הוגן



השבועות הראשונים של בלינקוב בתפקיד כבר מעידים על כך שמדובר במינוי שיעורר הרבה עניין בחודשים הקרובים. בשבוע שעבר הוא אסר על הלוביסטים להיפגש עם אנשי אגף התקציבים - צעד ראוי לשבח, שבוודאי לא יוסיף לו אוהדים בצמרת העסקית.



בלינקוב גם הספיק להיקלע לעימות עם רענן דינור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. באגף התקציבים יודעים לספר שבלינקוב ממש לא סובל את דינור, ואף כינה את מינויו 'תקלה גדולה לעם ישראל'. היחס, ככל הנראה, הוא הדדי. עם כניסתו של בלינקוב לתפקיד הצהיר דינור שהוא רוצה לצמצם את סמכויות אגף התקציבים ולהעבירן למנכ"לי המשרדים - צעד שאותו מנסים לעשות במשרדי הממשלה כבר יותר מ-20 שנה, ללא הצלחה.



דינור, שקיבל מסרים מכיוון בלינקוב, מיהר לפרסם הבהרה שבה נאמר כי לא התכוון לפגוע באגף התקציבים, אך כעבור כמה ימים שמע ברדיו את בלינקוב תוקף בפומבי את יוזמתו. "העניין עם דינור, זה בדיוק רמי, תגובה מהירה ומאוד חזקה", אומר בכיר לשעבר באוצר.



הסכם המרצים חשף זווית מעניינת נוספת של בלינקוב. כל הסימנים מראים שבלינקוב אמור להיות ראש אגף תקציבים קשוח, ולכן התפלאו באגף על הסכמתו להעלאת שכר של 24% למרצים. ההתעניינות שגילה במשא ומתן היא בשורה מרעננת לקבוצות אחרות שעוד יבואו בשערי האוצר.



צבי הכהן, מראשי הסגל האקדמי, מלא שבחים: "דווקא אנשים באגף הממונה על השכר ניסו לסדר אותנו ולתחמן, אבל בלינקוב פסק לטובתנו. מניסיוני, אם מישהו באוצר חושב שאנחנו צודקים, הוא פשוט שותק. זה מאוד נדיר שמישהו ייצא נגד עמדות החברים שלו, ופה זה קרה. נכון, הוא קשוח ולא יצאנו סחבקים מהדיונים, אבל אני מעדיף בן אדם קשוח והוגן על פני מישהו ידידותי שמנסה לדפוק אותך".



עתה רק נותר לראות כיצד יתפקד בלינקוב. למקורביו הוא אמר שישים דגש על חיזוק הפריפריה, שהוזנחה במשך שנים. מעניין לראות גם מה יעשה בנוגע לתקציב הביטחון. האם בלינקוב, שמספר לחבריו שהוא בא ל"שירות מילואים" במשרד האוצר, יצליח לקצץ באופן משמעותי בתקציב, שגדל בשנת התקציב האחרונה ב-7 מיליארד שקל לסכום שיא של 51 מיליארד שקל?



אורן: בלי לעשות גלים



שוקי אורן הוא סיפור שונה לגמרי - ואת זה יודעים גם בכירי האוצר והמערכת הפוליטית, שעדיין נושמים לרווחה אחרי לכתו של זליכה. אורן, 49, נשוי פעם שנייה ואב לארבעה ילדים, מתגורר בתל אביב. הוא עשוי להצטייר כבנקאי משעמם ומרובע, אך חבריו מכירים אותו כאיש שאוהב לשמוע רוק מתקדם בשעות הפנאי, ומתחיל את יומו בשחייה.



אורן, המתרחק מאור הזרקורים, זוכה לשבחים על היותו איש עבודה יסודי וענייני, ומוגדר על ידי כל מכריו כטיפוס שקט ויסודי. בתקופה הקרובה הוא ישתדל לתפוס כמה שפחות כותרות ולהישאר באלמוניות היחסית שממנה נהנה בחמש השנים האחרונות, שבהן כיהן בתפקיד מנכ"ל בנק לאומי שווייץ.



אורן הוא בדיוק הטיפוס שחיפש רוני בר-און, אשר כבר לא יכול היה לחכות ליום שבו זליכה יעזוב. "תפקידו של החשב הכללי הוא לא להיות מבקר המדינה", אומר מקורב למשרד האוצר. "צריך להבין שחשב כללי הוא גזבר אשר דואג לאופן שבו מוצאים כספים. אורן, עם הרקע שלו, מתאים מאוד לתפקיד".



אורן, מצדו, רגיל לתפקד כמכבה שריפות. הוא מונה לתפקיד מנכ"ל לאומי שווייץ ב-2002, לאחר שהתגלה כי פקיד שווייצי מעל בחשבונות הבנק בסכום של 100 מיליון דולר. גדעון שור, שעבד עם אורן כאשר היה ראש מערך קשרי חוץ של הבנק, מסביר: "הוא טוב מאוד ביחסי אנוש, לא עושה מהומות. הוא מונה לתפקיד כדי ליצב את הבנק ולהתניע את העסק מחדש. כשהוא הגיע לשווייץ, השולחן כבר היה נקי והבנק קיבל את רוב הכספים מהביטוח. אורן נדרש בעיקר לייצג את הבנק מול הרשויות המקומיות. הכל נעשה באופן שקט, בלי לעשות יותר מדי גלים".



את הקריירה שלו התחיל אורן כרפרנט במשרד חשב הכללי בסוף שנות ה-80. בין השאר, הוא עסק שם בהסדר הקיבוצים, הסדר כור, חוק גל לטיפול בחובות המושבים ותמיכת הממשלה בקרנות הון סיכון. האיש שטיפח אותו היה החשב הכללי דאז, אלי יונס, כיום מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות.



מאוחר יותר הביא יונס את אורן לבנק אינווסטק (היום יו בנק), שם עבד בשנים 1994-2002. "הוא בחור יוצא מהכלל. טוב, יסודי, מקצועי ואמין", אומר שמעון גל, מנהל החטיבה העסקית במזרחי-טפחות, שעבד עם אורן במשרד האוצר. "מהיכרותי את תפקיד החשב הכללי, אין לי ספק ששוקי מתאים מאוד לתפקיד. הוא יחזיר אליו את השפיות והמקצועיות".



הקידום בבנק נעצר



כשהוצע לאורן תפקיד החשב הכללי הוא התלבט ארוכות אם לקבל אותו, ולסיים את תפקידו בבנק לאומי שנה לפני תום החוזה. "צריך לזכור שהוא היה יכול להישאר בשווייץ בנחת", אומר אחד מחבריו. "אף אחד לא היה בא אליו בטענות והוא היה חי שם חיים נוחים ומאושרים. אז למה אנשים חוזרים לראש הפירמידה בארגון שבו עבדו קודם? נראה שהפיתוי לעמוד בראש מערכת שבה עבדת הוא גדול, והם לא יכולים לעמוד בזה. אלה תפקידים ציבוריים עם עוצמה, אחריות ועניין. אני לא יודע אם בחוץ יש בכלל דברים כאלה".



מצד שני, יש הטוענים כי אורן קיבל על עצמו את התפקיד רק משום שלא היתה לו אפשרות טובה יותר. מקורות בשוק ההון מצביעים על כך שאנשים במעמדו אינם נוהגים לחזור למשרד החשב הכללי, אלא מתברגים בצמרת המשק. אלדד פרשר, לדוגמה, שהיה המשנה של ניר גלעד, מונה לתפקיד מנהל החטיבה הפיננסית בבנק מזרחי-טפחות. פרשר היה מועמד בעבר לתפקיד החשב הכללי, אך הפסיד לזליכה. התפקיד הוצע לו גם כעת, והוא סירב.



ההערכות הן כי אורן החליט לקבל את התפקיד משום שהעריך כי לא יוצעו לו תפקידים טובים יותר בבנק או בשוק ההון - זאת בזמן שאנשים בתפקידים המקבילים אליו בבנק התברגו באחרונה בעמדות מפתח. המשנה למנכ"ל אסנת רונן, למשל, הצטרפה לקבוצת דברת.



ייתכן שקידומו נעצר על רקע ביצועיו בשווייץ. הוא אמנם ייצב את הבנק, אך בתקופתו הציג בנק הפועלים בשווייץ דו"חות טובים בהרבה מאלה של לאומי. יש הטוענים כי אחת הסיבות לכך היא שאורן אינו מצטיין ביזמות עסקית, וחסר לו הפלפל העסקי שדרוש בעולם הבנקאות השווייצי. עם זאת, מקורות בלאומי מצביעים על כך שאורן הוא דמות מאוד מוערכת בבנק.



בתקופה הקרובה יתברר מה מתכוון אורן לעשות בסוגיות שנמצאות על סדר היום. בעניין אחד הוא כבר הכריע, כשהחליט לוותר על החזקת המדינה ב-5.4% ממניות תנובה. לפי חישוב שערך זליכה עלה הוויתור הזה למדינה כ-150 מיליון שקל - ועמותת אומ"ץ כבר פנתה בעניין למבקרת המדינה.



כעת, מעניין יהיה לראות מה תהיה עמדתו של אורן בסוגיות רגישות נוספות, כמו מיזם המכונית החשמלית של שי אגסי (שיש הטוענים כי המדינה משקיעה בו יותר מדי) והפרטת בז"ן, תהליך שכבר נמצא בעיצומו. בנוסף, אורן בוחן את ההחלטה של זליכה לחייב בכירים לשעבר במגזר הציבורי במס על החזר הוצאות בריאות.



במשרד האוצר יכולים מקורבי זליכה להיות שקטים: אורן אינו מתכוון לערוף ראשים, לפחות לא באופן רשמי. "לא מעט אנשים המליצו לו בדיוק על הצעד הזה", אומר בכיר באוצר. "צריך להבין שזה ברמה של מדיניות. הם יודעים שעליהם להתאים את עצמם להלך הרוח החדש, או שימצאו עת עצמם בחוץ".



ניסן: יש קשרים, אין אויבים



מנהל רשות החברות הממשלתיות, אודי ניסן, הוא הצעיר מבין שלושת המינויים החדשים. ניסן, 40, תושב ירושלים ואב לארבעה ילדים, הוא חובש כיפה שגדל בלב האליטה הציונית-דתית. הוא נחשב חברה'מן שאוהב מאוד לשחק כדורסל ולרכוב על אופני שטח. אחד מחבריו הקרובים הוא הרצי הלוי, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל וכיום מח"ט הצנחנים.



ניסן התחיל את עבודתו באגף התקציבים ב-1992 ונחשב שם אחד הכוכבים. בתחילה היה רפרנט של מינהל מקרקעי ישראל, ועסק בעיקר בנושאים של קרקע ומים. ב-1999 מונה לתפקיד מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, שבו עסק בפיתוח מיזמי נדל"ן שונים. בין השאר הוא פעל למען קידום תוכנית ספדיה לבנייה בהרי ירושלים וספג בשל כך ביקורת ציבורית רבה. התוכנית, אגב, בוטלה בתקופת כהונתו של בלינקוב בתפקיד מנכ"ל משרד הפנים.



ב-2002 פרש ניסן מתפקידו לטובת האקדמיה. הוא כתב דוקטורט על רגולציה כלכלית בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, ובמקביל כיהן כמרצה לכלכלה. בין לבין, היה גם דירקטור בחברת רכבת ישראל. ב-2006 נסע להרווארד כדי להשלים פוסט דוקטורט בבית הספר קנדי לממשל.



אנשים במערכת הציבורית מתקשים למצוא מלות ביקורת נגד ניסן. אורי יוגב, ראש אגף התקציבים לשעבר, מלא שבחים: "ניסן מכיר היטב את המערכת הממשלתית-ציבורית, ותפישת העולם הכלכלית שלו דומה לזו של האוצר. יש לו עמוד שדרה חזק, והוא מאמין בצמצום הפעולה של הממשלה במשק. אני מעריך שימשיך את תהליך ההפרטה. מתוך היכרותי אתו אני מניח שהוא גם יהיה מעורב ברפורמות".



ניסן, הידוע כאיש חברותי מאוד, נעים הליכות, ובעל יחסי אנוש מצוינים, לא צבר אויבים רבים במשך הקריירה שלו בשירות הציבורי. גם לא נקשרו אליו פרשות שליליות או תקריות. שמו המצוין התקלקל במעט רק באחרונה, כשמונה לתפקיד החדש.



בעיתונות דאגו להדגיש כי הוא מקורב לאהוד אולמרט, ורמזו על הקשר בין המינוי לבין קרבה זו. "ניסן הוא בסדר גמור", אומר מקור המכיר היטב את סביבת אולמרט. "הוא מקורב לאולמרט ולמזכיר הממשלה עובד יחזקאל עוד מהימים שבהם היה מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים. בסך הכל הוא איש מצוין, פרקטי וענייני, שיודע לעבוד".



ניסן עצמו אינו מכחיש שיחסיו עם אולמרט מצוינים, אך מזכיר כי פגש אותו רק פעם אחת לאחר שפרש מניהול הרשות לפיתוח ירושלים. זה קרה כשהשתתף בוועדה שעסקה בתעריפי דואר בעת שאולמרט היה שר התמ"ת.



ניסן, אגב, הגיש בעצמו את מועמדותו לתפקיד בעת ששהה בהרווארד והגיע במיוחד לישראל לראיון העבודה. ככל הידוע, איש ממקורביו של אולמרט לא דיבר עם קובי הבר, ראש אגף התקציבים לשעבר, שעמד בראש ועדת האיתור.



עניינים רגישים



גם אם קשריו של ניסן עם אולמרט לא יוסיפו לבסוף הרבה ידיעות שליליות לתיק העיתונות שלו, אין ספק כי כאשר יסיים את תפקידו יהיו הרבה ידיעות שכאלה. ניסן אמור לטפל בעניינים רגישים רבים: שינויים מבניים במשק החשמל, בדואר ובנמלים, מינויי דירקטורים בחברות ממשלתיות וסגירת חברות ממשלתיות לא נחוצות. מטבע הדברים, פעולות אלה ימשכו אליו אש.



ההערכות הן כי ניסן ימשיך בקו ההפרטה שאותו התחיל קודמו בתפקיד, אייל גבאי. הוא מתכוון לסגור חברות ממשלתיות קטנות ולא נחוצות, הפועלות במישור המוניציפלי. בין השאר, נראה כי יסגור חברות שיכון עירוניות, כדוגמת פרזות בירושלים, בשל כפל תפקידים בינן לבין עמידר. בנוסף, ניסן מתכוון להגביר את השקיפות בחברות ממשלתיות ולהדק את הפיקוח על מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות.



"הוא היה מנכ"ל מאוד מוצלח של הרשות", מפרגן לניסן עזרי לוי, שהחליף אותו בתפקיד מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים. "הוא היה בתווך שבין העירייה לממשלה, קיצונים מימין ומשמאל, אנשי נדל"ן ושוחרי איכות הסביבה. היה לו פה בית ספר טוב לחיים. לדעתי, לא תהיה לו שום בעיה לצלוח את העניינים הסמי-פוליטיים הכרוכים בתפקידו. הוא לא ישאיר אבן לא הפוכה. הוא הולך להגביר את רמת השקיפות ברשות החברות, כך שכל אזרח יוכל לראות דו"חות של חברות ממשלתיות, בדיוק כמו שהוא נכנס לאתר של הבורסה".



מבין שלושת המינויים החדשים באוצר, אין ספק שניסן הוא היחיד שבעבורו התפקיד עשוי לשמש מקפצה. עוד לפני כניסתו לתפקיד הוא קיבל הצעות מפתות בשוק ההון, אך החליט לדחות אותן לטובת תקופה בשירות הציבורי - דבר שבוודאי יזיק לו אם ירצה לצאת לשוק הפרטי.



נראה שגם שני עמיתיו, בלינקוב ואורן, העדיפו את האתגר, העניין והכוח שמציעה עמדה בכירה בשירות הציבורי על פני עוד משכורת שמנה ותנאים שרק מעטים יכולים לחלום עליהם. מן הסתם, בר-און ידע את זה כשהציע להם את התפקידים. במציאות הפוליטית הנוכחית נראה כי הוא לא יהיה עוד הרבה זמן בתפקידו, אבל יתנחם בכך שסימן "וי" לפחות על דבר אחד בשנתו הראשונה כשר אוצר.