כשירון הרמן, 26, היה נער, הוא חלם להיות מייקל ג'ורדן. בגיל 16 החלום התנפץ: הרמן נפצע ונאלץ להיפרד מהמגרש לחצי שנה. אחרי שהתאושש מההלם, הוא החל לחפש תחביב אחר, "כדי להוציא אנרגיה". הפתרון היה פסנתר.
התחביב הזמני נהפך במהרה למרכז חייו של הרמן, ובהמשך לקריירה שהובילה אותו להישגים לא מבוטלים. כיום, כשהוא מוזמן ל-80 קונצרטים בשנה ולכל פסטיבל נחשב מלונדון, דרך וינה ועד מונטריאול, הרמן תולה את ההצלחה במי שלימד אותו לנגן בשיטה לא שגרתית בעליל - מפתח הכישרונות עופר ברייר.
המתודולוגיה של ברייר, שעומד כיום בראש קבוצה הנושאת את שמו, היא שיטה מתמטית, המבוססת על תרגילי משחק לוגיים שיוצרים עבודה נפשית. כיום הוא מיישם אותה בתוך ארגונים, ביחד עם מנהלים שמוכנים לקחת סיכון ולשנות את דרך החשיבה שלהם.
"בפסנתר יש 88 קלידים, ואפשר להשוות כל אחד מהם לעובד בארגון או למחלקה", ברייר מסביר. "ממש כפי שירון למד לבנות מבנים של יצירה על הקלידים הקיימים ולנגן עליהם בכל פעם מזווית אחרת, כך כל מנהל צריך לעשות אצלו בארגון - להסתכל על סך הנתונים ולחשוב על הווריאציות, הקומבינציות והאפשרויות שהוא יכול לייצר. אם המנכ"ל ועובדיו סקרנים, הם לא יפסיקו לחפש את הדבר הבא והארגון יצליח לאורך זמן. לא מדובר בחשיבה שזורמת ב-DNA, אלא במשהו שאפשר ללמוד".
מה עושים למשל כשהארגון מאבד לקוחות?
"הולכים על פי התבנית הידועה ועושים קבוצות מיקוד. מנהל שיעצים את הכישרון שלו, יידע להסתכל על הדברים אחרת: הוא ישאל מי נשאר ולמה, או במלים אחרות - איך אתה לומד דווקא מההצלחה ולא מהכישלון. זה שינוי של תבנית חשיבה. יש אנשים שנולדים עם הראייה הזו, ויש כאלה שרוכשים אותה בקלות".
העברת המתודולוגיה נעשית לאורך שנה שלמה בקבוצה או במפגשים אישיים עם מנהלים בכירים. "בשלב ראשון חשוב להבין מהו הנכס האמיתי שיש למנהל או לעובד", מסביר ברייר. "לא מה התוצאות שלו, אלא באיזו דרך הוא פועל וכיצד אפשר לנתב את היכולת האמיתית שלו לטובת הארגון.
"אנחנו יוצרים את תנאי השינוי בחשיבה, ממש כפי שירון היה זקוק לתנאים בסיסיים - כמו משפחה תומכת שמחנכת למצוינות ולא לתחרותיות - כדי להצליח. כשיש תנאים ויש מורה נכון - הקסם מתרחש".
דיבורים על החיים
כשהרמן הגיע בפעם הראשונה לשיעור אצל ברייר, הוא הבין מיד שחוויית הלימוד תהיה שונה מכל מה שהכיר בעבר. "עופר שאל למה אני כאן", הוא נזכר, "ואמרתי שבאתי ללמוד. הוא ביקש ממני לנגן משהו, אבל באמת שלא ידעתי איך. העברתי את האצבעות על הקלידים וזה נשמע פתטי. עצרתי. עופר התיישב מולי והסתכל לי בשקט בעיניים במשך חמש דקות.
"העפתי לעבר אמא שלי מבטי מצוקה שאומרים 'תוציאי אותי מפה, הבן אדם לא שפוי'. אחרי כמה דקות הוא שאל: 'יש לך אחים?' לא הבנתי את הקשר, אבל עניתי שכן, שלושה. הוא שתק שוב חמש דקות, ואז שאל - 'אתה מרביץ להם?' ככה דיברנו במשך שעה, וכשאמא ואני יצאנו מהשיעור סיכמנו שזה עומד להיות יוצא דופן, מוזר ומעניין".
אחת לשבוע התייצב הרמן במרתפו של ברייר. "רוב הזמן דיברנו על החיים שלי", הוא מספר, "ובעשר הדקות האחרונות קיבלתי תרגילים שכללו הרבה מאוד חקירה ואלתור. כל כך נהניתי לעשות אותם עד שהייתי חוזר הביתה ומנגן עוד שבע-שמונה שעות".
בתוך חודשיים התקבל הרמן למגמת המוסיקה בבית הספר התיכון "אלון" ברמת השרון ונהפך לכוכב מקומי. שם הוא החל לפתח את המומחיות הגדולה שלו: ג'ז בשיטת ה"ריל טיים קומפוזישן", או במלים אחרות - אלתור קיצוני על בסיס תבנית קיימת שממנה מתחילים, מתרחקים מאוד וחוזרים אליה בסופו של תהליך.
בצבא הרמן קיבל הכרה כמוסיקאי מצטיין, אך החליט שמדינת ישראל תרוויח יותר אם ינגן בחו"ל. הוא התקבל ל"ניו אינגלנד קונסרבטוריום", בית ספר נחשב בארה"ב, ועזב אחרי חודשיים "כי לא התאים לי".
בדרך לישראל הוא העביר לילה בפאריס בגלל תקלה במטוס, ובערב יצא מהמלון לחפש מועדון ג'ז. כשעלה על הבמה לג'ם סשן, נפערו הרבה מאוד פיות. "ההרכב המקומי ביקש ממני להישאר ולנגן אתם שבוע, מכיוון שהפסנתרן שלהם הושבת", מספר הרמן."השבוע נהפך לשש שנים ואני עדיין שם".
הרמן, שמאז לא למד בשום מוסד רשמי, השתלט בתוך חודש על הצרפתית, הופיע במועדונים שונים והחל ליצור לעצמו שם. באחד הימים הגיע לאולם שבו הרמן ניגן המפיק הצרפתי פיליפ גיילמטי, והתחנן להפיק לו דיסק. הרמן עלה על מסלול ההצלחה.
הכישרון לא תמיד מספיק
כיום הוא עומד על הבמה עם אמני ג'ז גדולים כמו מאט ברואר, ושכרו לקונצרט מגיע ל-3,000 יורו, סכום גבוה מאוד לאמן בתחילת דרכו. רבים מזכירים את שמו בנשימה אחת עם פסנתרן הג'ז הידוע קית ג'ארט.
רק בישראל כמעט שלא מכירים אותו. סצנת הג'ז הקטנה והחשדנית דורשת הוכחות וקילומטרז'. המומחים, לעומת זאת, יוצאים מגדרם. "הוא מטאור", אומר ניצן קרמר, המנהל אמנותי של סדרת "ג'ז במשכן" וחבר הוועדה המקצועית של פסטיבל הג'ז של תל אביב.
"לטעמי, בתוך שנתיים-שלוש הוא יעמוד בשורה אחת עם אבישי כהן, בכיר נגני הג'ז הישראלים. האם הוא יהיה קית ג'ארט הבא? יש לו פוטנציאל, אבל הקשיים בדרך רבים, ולעתים אין די בכישרון בלבד".
"פסנתרן מעולה ואיש עם כריזמה בימתית יוצאת דופן יחסית לגילו", מוסיף בן שלו, מבקר המוסיקה של "הארץ". "הייתי נזהר מסופרלטיווים כמו 'קית ג'ארט הבא', אבל אין לו במה להתבייש ליד כל האבישי כהנים".
הרמן נותן את כל הקרדיט על הצלחתו לברייר ולמתודולוגיה. "יש את ירון שלפני עופר, ויש את זה שאחריו", הוא מפרגן. "ברור לי שלולא השיטה לא הייתי נמצא במקום שבו אני נמצא כיום.
"סביר להניח שאם היינו מתחילים עם התרגילים הטכניים, הייתי משתעמם ועוזב, אבל עופר עשה מהרגע הראשון את הקשר בין המוסיקה לחיים שלי. השיטה שלו הפכה אותי לפסנתרן, אבל ברור לי שהעבודה על השמדת המכשולים נכונה למימוש כל כישרון".
ברייר לא מצטנע. "ירון מצליח מאוד", הוא אומר, "אבל היו לי עשרות תלמידים שעברו את אותו תהליך ושיפרו את כישרונם לאין ערוך. פיתחתי את המתודולוגיה כשהייתי מורה למוסיקה בתלמה ילין, ושיכללתי אותה כשעבדתי בפיתוח כישרונות בחברת דיסני וכשלימדתי בבית ספר למודיעין עסקי בחו"ל.
"כשחזרתי לישראל הצטרפתי כיועץ לצוות ההקמה של חברת אורנג', ומאז העברתי את המתודולוגיה בחברות עסקיות, שבהן אנשים למדו לפתח את כישרונם לטובתם ולטובת הארגונים שלהם".
העולם כיום, על-פי ברייר, הוא עולם של מוכשרים. "בכל מקום מחפשים את הטובים ביותר, החדשניים, אלה שחושבים אחרת, מפני שלעשות שוב את אותו דבר לא מקדם אף-אחד. כמי שחקר את נושא הכישרון, ברור לי שלא מדובר בתכונה מולדת שאתה צריך לחיות ולמות אתה, אלא בתחום שאפשר לשפר.
"אפשר ליישם את המתודולוגיה על ילדים ומבוגרים, שכירים ועצמאים, עובדים זוטרים ומנהלים בכירים, מתוך הנחה בסיסית שכישרון אפשר להרחיב אם יוצרים תנאים לפיתוחו. אין כאן מיסטיקה או קסמים".
מהו כישרון לדעתך?
"היכולת ללמוד מהר, להבין מהר, ליצור הרבה ולעשות את זה בצורה איכותית. בעזרת מתודולוגיה סדורה אפשר לאמן אוכלוסייה שלמה לגלות את הנכס החבוי באדם ולהשתמש בו".
הקשר בין מתמטיקה למוסיקה
מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, מנגן בפסנתר מגיל שש. לפני שנתיים הוזמן ברייר להרצאה בנושא נטוורקינג בחברה, וגוטמן בא להקשיב. ברייר השמיע לו את הדיסק הראשון של ירון הרמן, ופרש בפניו את סיפור ההצלחה שלו.
גוטמן, נגן ג'ז חובב, החליט לנסות את השיטה בעצמו. במשך שנה וחצי הוא למד אצל ברייר, והתעורר בכל בוקר ב-5:00 כדי להתאמן שעתיים על הפסנתר. בהמשך הוא הקים במטריקס הרכב ג'ז מוסיקלי.
"ההישגים שלי הרבה יותר משמעותיים בשיטה הזו מאשר עם מורה רגיל", אומר גוטמן, "כיוון שהשיטה של ברייר עובדת על שתי אונות המוח, וכך נוצרת התקדמות מהירה. מאידך, נדרשים תרגול ומשמעת עצמית חזקה.
"המתודולוגיות של עופר שכלתניות ופונות למי שאוהב למצוא את הקשר בין מתמטיקה למוסיקה ובין פילוסופיה למוסיקה. עופר הוא איש יצירתי שיודע לזהות תבניות, כללים וחוקים כמעט בכל דבר שאנחנו עוסקים בו, אבל כדי להצליח ביישום השיטה צריך גם קליינט נכון - אדם בעל רצון עז, עם נכונות להקדיש זמן ואנרגיה".
למה אתה לא מזמין את ברייר למטריקס כדי שיפריח כישרונות עסקיים?
"קודם כל, כי אני לא מערבב תחומים. שנית, אני יודע שהמתודולוגיה הצליחה מאוד בתחום המוסיקה, אבל צריך להשתכנע שאפשר ליישם אותה גם בתחומים אחרים".
אילן כהן, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה במהלך כהונתו של אריאל שרון, ממייסדי חברת P.O.C, יזם בתחומי ההיי-טק והאינטרנט ובעל חברת השקעות, גם הוא פסנתרן, מכיר היטב את שיטת ברייר וחושב שאפשר ליישמה בקלות בכל תחום.
"שנים רבות עסקתי בניהול תוך ניסיון לשמור על יצירתיות, וברור לי שאנחנו מנצלים, הן פיסית והן מנטלית, רק חלק קטן מיכולותינו. בעזרת טכניקה ושיטת לימוד נכונה אנחנו יכולים להפיק מעצמנו הרבה יותר. זה נראה הגיוני בתחום הפיסי, ומשום מה בתחום המנטלי נדמה לנו שיש את זה או אין - וזה לגמרי לא נכון.
"כמנכ"ל משרד ראש הממשלה השתמשתי באופן החשיבה של ברייר, כי השיטה מאפשרת להסתכל על תבנית מסוימת ולראות אותה אחרת. כמו במוסיקה, כך כשמחפשים פתרונות בפוליטיקה, וככה עושה אדם יצירתי בשיווק: הוא רואה שוק שצורך בצורה אחת, אבל תוקף את הבעיה מכיוון אחר. לטעמי, אפשר להשביח את היכולות של כולנו. מוגזם להגיד שכל אחד יכול להיות בטהובן, אבל בהחלט אפשר להפיק מאדם פי כמה וכמה יותר".
כך מפתחים כישרון על-פי שיטת ברייר
שלב א': תחקיר בן שמונה שעות כדי להבין את האדם כמערכת שלמה ומורכבת, במטרה למפות את החשיבה שמייצרת את ההרגלים. אפשר לעשות את התהליך באופן אישי או בקבוצה.
שלב ב': בעזרת שיחות ותרגילים, מבינים מה מניע ומה עוצר את האדם בתוך המערכת, מה רמת הביטחון העצמי וההערכה העצמית שלו, איך פועלת המערכת שבה הוא נמצא, ועד כמה הוא מוכן להשתלב בתוכה.
שלב ג': ייצור הרגלים נכונים לאדם, למערכת ולסביבה במטרה לסלק פחדים ומכשולים חברתיים ואישיים. מפתחים יכולת לזהות קשיים ולייצר פתרונות מהירים, חדשניים ואיכותיים יותר.
ברייר: "מחפשים את הטובים ביותר, החדשניים, אלה שחושבים אחרת - לעשות שוב את אותו דבר לא מקדם אף-אחד"
טלי חרותי-סובר
1.2.2008 / 13:20