מדריך TheMarker: למה הדולר ממשיך להתרסק, מי מרוויח, מי מפסיד ואיפה בכל זאת כדאי להשקיע?

רבים זוכרים ודאי את הסרט "העוקץ" בכיכובם של פול ניומן ורוברט רדפורד. אמנם הוא צולם בשנות ה-70 אך העלילה שבו מספרת על שנות ה-30, שנות השפל בכלכלה האמריקאית. בסוף הסרט מצליחים שני הנוכלים הקטנים להונות עבריין גדול ולהוציא מידיו כחצי מיליון דולר. בואו נניח שהסרט היה מתרחש בימינו וניומן ורדפורד היו מחזיקים בידם חצי מיליון דולר. מה לדעתכם הם היו עושים עם הדולרים: מפקידים את הכסף בבנק? קונים מניות קוקה קולה? רוב הסיכויים שלא, ובכלל ייתכן מאוד שאחת האופציות שלהם היתה בכלל לרכוש שחרים.



בסוף השבוע חצה הדולר (בכיוון ההפוך) את שער 3.6 שקלים ושערו היציג נקבע על 3.594 שקל לדולר, שפל של עשר שנים. למי שחשב שבמחיר כזה כבר כדאי לרכוש דולרים נציע שלא למהר, זאת אפילו שיש כאלה המעריכים כי בסוף השנה יהיה שער הדולר כ-4.2 שקל לדולר (כפי שהראה סקר שערך בנק ישראל בקרב 560 חברות לאחרונה). לא מן הנמנע שבסקר הזה יש הרבה wishful thinking,ומיד נסביר.



למה הדולר יורד?



בואו נחזור לצמד הנוכלים שלנו שמחזיקים ביד חצי מיליון דולר וחושבים מה לעשות בו. לכאורה מדובר בשני אמריקאים ולכן הדבר הטבעי עבורם לעשות הוא להשקיע את הכסף במולדתם. שתי האופציות העיקריות להשקעת כסף היא פיקדון בבנק או השקעה בשוק ההון. אבל מדובר בשני אנשים מתוחכמים. גם הם קוראים עיתונים וגם הם רואים שיש חשש למיתון בכלכלה האמריקאית. מיתון, הם אומרים לעצמם זה אומר שפחות אנשים יקנו מוצרי חשמל, פחות מוצרי אלקטרוניקה, הם ייצאו פחות לבלות, ירכשו פחות מכוניות, ובכלל יסעו פחות באוטו. המשמעות, אין ממש סיבה לרכוש מניות של חברות אמריקאיות. הבורסה כנראה לא תהיה להיט בתקופה הקרובה.



טוב, הם אומרים לעצמם, אולי נשים את הכסף בבנק ונקבל עליו ריבית נאה, עד יעבור זעם. בעוד הם מהרהרים, הם שומעים שנגיד הבנק האמריקאי, בן ברננקי, החליט שוב להוריד את הריבית במשק. הפעם ב-0.5% נוספים, זאת לאחר שכבר הוריד לפני כמה ימים את הריבית ב-0.75%. הריבית בארה"ב היום נמוכה - 3% בלבד. כלומר, מי שמפקיד את הכסף שלו בבנק יקבל עליו ריבית נמוכה מאוד. טוב, מסתבר שגם להשקיע את הכסף בבנק זה לא גליק גדול.







אבל מה עם אג"ח? למה שהם לא ילוו את הכסף לממשלת ארה"ב, באמצעות רכישת אג"ח ממשלתיות. הרי בטוח שהמדינה תחזיר להם את הכסף. ניומן מיד נכנס ליאהו פייננס ובודק את התשואה של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים (הלוואה לתקופה ממוצעת של 10 שנים). ומה הוא מגלה, שהיא 3.6% בלבד. מספיק שיש אינפלציה ממוצעת של 2% בשנה והתשואה הריאלית שהוא יקבל, כלומר התשואה פחות השחיקה של הכסף בגלל עליית המחירים, היא קצת יותר מ-1.5% לשנה. ממש בדיחה.



בינתיים רדפורד משוטט אף הוא ביאהו פייננס ומגלה משהו מעניין. בישראל נסחרות איגרות החוב הממשלתיות השקליות (השחרים) לתקופה של 11 שנים בריבית של כ-6.2%, ואם ינכה מהם אינפלציה ממוצעת של כ-2% הוא יקבל תשואה ריאלית של 4.2% כמעט פי שלושה מהתשואה הריאלית שיקבל על אג"ח ממשלת ארה"ב. נשמע להם כבר הרבה יותר טוב.



ניומן ורדפורד הם שונאי סיכון ולכן הם כבר יודעים מה לעשות. הם מתקשרים לברוקר שלהם ומבקשים ממנו להרים טלפון לישראל, למכור את הדולרים, להמיר אותם בשקלים ולרכוש בכסף קצת אג"חים של ממשלת ישראל ואולי אפילו כמה מניות שנשמעות להם מעניינות.



עדיין לא הבנתי.



ובכן, מכיוון שהריבית בישראל גבוהה בכ-1.25% מהריבית בארה"ב, משקיעים מחו"ל מעדיפים להזרים את הכסף לישראל. גם ישראלים שבעבר היו להם דולרים או השקיעו במוצרים דולריים כמו פיקדונות או אפילו מניות בארה"ב עושים היום את התנועה ההפוכה. הם מוכרים את הדולרים וקונים שקלים. כאשר לדולר יש יותר מוכרים מקונים שערו מול השקל יורד. וזה מה שקורה בחודשים האחרונים.



האם זה יימשך?



ככל שהריבית בארה"ב תמשיך לרדת - ובסוף השבוע כבר הושמעו הערכות כי יש כוונה להפחית אותה ב-0.5% נוספים - יהיה פחות כדאי לחסוך את הכסף בארה"ב ויותר כדאי לחסוך בישראל. המגמה תתחזק אם בישראל, למשל, תועלה הריבית, שוב לפי אותו הגיון. ולכן זו הסיבה העיקרית היום לכך שהדולר נחלש מול השקל הישראלי.



מי מפסיד מכך שהדולר נחלש?



כל מי שמחזיק דולרים. כך למשל אם יש לך מניות הנסחרות בארה"ב, המניות האלו נרכשו בדולרים ואתה מפסיד מכיוון שהדולרים האלה שווים היום פחות שקלים. כאשר תבקש להמיר אותם חזרה לשקלים, תקבל פחות כסף. אם יש לך פיקדון דולרי, אפילו אם הוא בבנק ישראלי, הכסף שלך צמוד לדולר והדולר מאבד מערכו. כל מי שמקבל שכר בדולרים או שכר צמוד לדולר מפסיד. עורך דין שנוקב במחיר של דולר לשעה מקבל פחות כסף. בעל דירה המשכיר את דירתו לפי דולר מקבל פחות תמורה.



כך גם חברות גדולות במשק המייצאות סחורה לארצות שבהן המטבע הנקוב הוא דולר. אם חברה ישראלית מייצאת ציוד ביטחוני לארה"ב היא מקבל תמורתו דולרים, ככל שהדולר שווה פחות היא מפסידה. חברות שנפגעות עוד יותר הן חברות שמקבלות דולרים, אבל ההוצאות שלהן בשקלים. הן משלמות שכר בשקלים אבל כאשר תמורת הסחורה שמכרו הן מקבלות דולרים.



זו הסיבה ששמענו לאחרונה את שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, מצהיר כי "התרסקות הדולר היא אסון לאומי". מבחינת התעשיינים זו אכן התוצאה. זו אולי גם הסיבה לכך שהסקר של בנק ישראל הראה תחזית לפיה הדולר יהיה 4.2 שקל בסוף 2008 - נראה כי זו יותר משאלת לב של החברות הגדולות במשק ופחות ניתוח כלכלי קר של המצב.



ומי מרוויח?



בדיוק כל מי שהפוך. כלומר כל מי שקונה בדולרים. כל מי שיבקש לטוס לחו"ל והכרטיס שלו מתומחר בדולרים - ישלם פחות שקלים. מי שיטוס לארה"ב יוכל לקבל על כל סכום בשקלים שימיר יותר דולרים וכך יוכל לרכוש יותר מוצרים. כל מי ששוכר דירה ומשלם לפי שער הדולר (אם כי מספרם של אלה הולך ופוחת במהירות שכן לאחרונה פורסם כי מספר חוזי השכירות הצמודים לדולר פחת מכ-90% לכ-60% בתוך חודשים ספורים). מכיוון שגם חברות הרוכשת בדולרים (למשל כל מי שמייבא סחורה מארה"ב) מרוויחות, אנו נראה כי מוצרים מיובאים מארה"ב מוזלים בתקופה האחרונה, אם כי בשיעור פעוט יחסית, שכן לא אחת יש נטייה לחברות להתחלק עם הצרכן ברווח שנוצר. כמובן שמצד החברות, כל אלה שההוצאה שלהן היא בדולרים, למשל הן מעסיקות עובדים בארה"ב או רוכשות ציוד בדולרים סך ההוצאות שלהן בשקלים קטן. אם ההכנסות שלהן שקליות, הרווח שלהן גדול משמעותית.



זה ישפיע על הכלכלה הישראלית?



אם ארה"ב באמת תיכנס למיתון אז זה ישפיע קודם כל על היצרניות הגדולות של המוצרים שהאמריקאים רוכשים - בעיקר הודו וסין. על ישראל זה ישפיע פחות ובינתיים מצבה הכלכלי של ישראל טוב. עם זאת, ירידת שער הדולר משפיעה על האינפלציה. מכיוון שחלק מהמוצרים בישראל מתומחרים בדולרים הרי שכל ירידה של הדולר מפחיתה גם את האינפלציה. בנק ישראל מעריך כי כל ירידה של 1% בדולר מפחיתה את האינפלציה בכ-0.3%. ירידה של האינפלציה משפיעה לטובה על הכלכלה הישראלית, והיא גם מפחיתה את הסיכוי להעלאת ריבית בישראל. ריבית נמוכה טובה למי שלווה כסף ולמי שמעוניין להשקיע בבורסה.



טל לוי מוסיף: הפעם האחרונה שבה נסחר הדולר ברמה דומה לזו שביום שישי היתה ביולי 98', כך שמדובר בשפל של יותר מ-9 שנים וחצי. בבנק לאומי מעריכים כי חוסנו הפיננסי של השוק המקומי וחשיפתו הנמוכה יחסית (בהשוואה לארה"ב ולגוש היורו) להשפעות הישירות של משבר הסאבפריים וכן פער הריביות, בשיעור של 1.25% השורר בין המשק המקומי לזה אמריקאי (לטובת המשק המקומי), צפויים לתמוך במטבע המקומי בטווח הקצר והבינוני. בבנק הפועלים סבורים כי המסחר בדולר בשוק המט"ח הישראלי יושפע בתקופה הקרובה מהתפתחות המסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. עם זאת, הגורמים התומכים במגמת ההתחזקות של השקל עדיין תקפים, שכן המשקיעים הזרים צפויים להמשיך להשקיע בישראל על רקע הציפיות כי הכלכלה המקומית תמשיך להפגין ביצועים טובים יחסית למדינות המפותחות. מנגד, בארה"ב מתחזקים החששות מהעמקת ההאטה הכלכלית עד כדי מיתון.