וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שי תקן: "על משרד לבחור באיזה מגרש הוא רוצה לשחק, של המעבידים או של העובדים, ולא לייצג את אלה וגם את אלה"

חיים ביאור

3.2.2008 / 9:13

עו"ד שי תקן ייצג מעסיקים במשך 15 שנה; משבר גיל ה-40, סכסוך עסקי וידיעה ב"הארץ" הפכו אותו באופן מפתיע ליקיר העובדים כראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות; ראיון ראשון



המלצרים של בית הקפה קופי בין בתל-אביב, הנמצאים בסכסוך עם הנהלת הרשת בשל הטיפים שנלקחו מהם, לטענתם, החליטו להתארגן בהסתדרות ולהקים ועד מתוכם. הנהלת הרשת אינה מכירה בהתארגנות הזו ומציעה להם "לדבר עמה ישירות", בלי שההסתדרות תהיה בתמונה.



עו"ד שי תקן, ראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי של ההסתדרות, רואה בהתקוממות של עובדי קופי בין הזדמנות פז עבור ההסתדרות לתקוע יתד במגזר צעיר שעד כה לא התעניין בה, והוא אינו מתכוון לוותר. הוא כבר כינס את העובדים, אימץ את מנהיגם, אלון לי גרין, והודיע להם שההסתדרות תעמיד להם ליווי צמוד במאבקם לשמירה על זכויותיהם הכלכליות.



תקן גם יעמיד את שירותי האגף לאיגוד מקצועי לרשות כמה מאות מעובדי חברת ההיי-טק ECI, שאף הם, די במפתיע, יצרו קשר עם ההסתדרות לאחר שהתבשרו על פיטוריהם הצפויים או על העברתם לחברות למיקור חוץ.



ואולם, תקן לא משלה את עצמו שההסתדרות, בעלת הדימוי של ארגון מיושן, תצליח בן לילה לצרף לשורותיה עובדים צעירים או כאלה המועסקים לפי חוזים אישיים. "המלצרים בבתי הקפה ובמסעדות עובדים תקופות קצרות, והם נוטים להחליף מקומות עבודה בקצב מהיר, חלקם בכלל סטודנטים", הוא אומר. "בנוסף, לא מעט מחברות ההיי-טק הפועלות בישראל הן רב-לאומיות, בעיקר אמריקאיות, והן עלולות להסתלק מכאן אם אנשי ההסתדרות ינסו לארגן את העובדים. זה לא אומר שעובדי בתי הקפה והיי-טק אינם מעניינים אותנו, אך המאמץ לצירופם להסתדרות הוא תהליך איטי שיש לעשותו בזהירות, תוך ציפיה לכישלונות בדרך". לדבריו, ההסתדרות תוכל להתחזק במגזר הפרטי אם תציע למעסיקים הסכמי עבודה שונים שלא יהיו בנוסח כור בגלגולה הישן, אלא יעניקו להנהלה גמישות בקביעת תנאי ההעסקה של העובדים.



להט רטורי



תקן, 40, עם תספורת עכשווית, נראה כלפי חוץ כאיש שמתחבר בנקל למגזרי האוכלוסייה החדשים שההסתדרות חולמת לצרף אליה ובכך להוסיף מזומנים לקופתה. התפקיד שהוא ממלא בחזית המשא ומתן מטעם העובדים מול מעסיקיהם עומד בניגוד מוחלט למקום שבו היה עד לפני שנה, כאשר עבר להסתדרות. 15 שנים מחייו בילה תקן במשרד עורכי הדין תמר גולן, המתמחה בדיני עבודה, מהן עשר שנים כשותף במשרד. גולן ושות' הוא אחד משני המשרדים היחידים בישראל (בנוסף למשרד עוה"ד נחום פינברג) בתחום דיני עבודה המתמקד רק בייצוג מעבידים ולא עובדים. כל עורכי הדין האחרים בתחום מעדיפים לייצג ארגוני עובדים ומעסיקים כאחד (שני משרדים, בני כהן ושות' ועפרוני-ליבן, עוסקים בייצוג עובדים בלבד).



"עדיף שמשרד עריכת דין בתחום דיני עבודה יהיה בעל תג מובהק", טוען תקן. "על המשרד לבחור באיזה מגרש הוא רוצה לשחק, של המעבידים או של העובדים, ולא לייצג את אלה וגם את אלה". כדוגמה לבעייתיות בהתנהלותו של משרד המייצג מעבידים וגם עובדים הוא מצביע על תביעות בעניין הגבלת עיסוק אשר חברות מגישות נגד עובדים שעזבו אותן ועברו לחברה מתחרה. "יהיה משונה אם ביום א' תטען בפני השופט שיש להוציא נגד העובד צו מניעה מכיוון שהוא ודאי נטל עמו סודות מסחריים כאשר עבר לחברה מתחרה, וביום ב', כאשר, בתיק אחר, תייצג עובד שהתנייד לחברה אחרת, תשמיע טיעונים על פי הלכה הפוכה שקבעו שופטי בית הדין", אומר תקן.



"נכון שעורך דין הוא חרב להשכיר. נכון שהוא תמיד יכול להסתייע באינטליגנציה שלו כדי להשמיע באותה מידה של להט שתי עמדות מנוגדות באותו תחום, כמו סמוראי של העידן החדש, משום שעליו לגלות נאמנות ללקוח. ואולם עדיין חייבת להיות 'עמדת משרד', ועליך לדעת באיזה צד אתה. רוב המשרדים המייצגים מעבידים וגם עובדים עושים זאת בדרך כלל בגלל מחסור בלקוחות ואילוצים כספיים", אומר תקן.



ואולם, חרף הלהט הרטורי, גם תקן לא נמנע מלעשות כך. גם כשהיה מוגדר, לשיטתו, נציג מעסיקים, לא בחל בייצוג אחרים. הוא מייצג את אורי שנער בבית הדין לעבודה, וייצג בעבר את לאה גוטליב נגד החברה אותה הקימה, גוטקס, שעברה לשליטת איש העסקים לב לבייב. עם לקוחותיו באותה תקופה נמנים תנובה, בזק ושירותי בריאות כללית בתביעות נגד עובדים לשעבר וגמלאים.



אז הנה, אתה ביצעת מעבר גדול. 15 שנה ייצגת בנאמנות מעסיקים בלבד. עכשיו אתה בצד של העובדים. מה קרה?



"לפני שנים אחדות לא תיארתי לעצמי בכלל שאגיע להסתדרות. בשנה האחרונה לעבודתי המשותפת עם גולן החלטתי לסיים את השותפות עמה, בגלל מחלוקת על דרכו העתידית של המשרד. הרי גולן כבר לא נערה, ושני ילדיה מועסקים במשרד. ניסיונותי לגבש יחד עמה את אופי התנהלותו המקצועית של המשרד לא צלחו, ואז התחלתי לנהל מו"מ עם שני משרדי עריכת דין בתחום המסחרי ועם משרד נוסף שקיים בו דסק לדיני עבודה. בינתיים נתקלתי בידיעה ב"הארץ" שלפיה קובי אמסלם מפרקליטות המדינה החליט שלא להענות להצעה להתמנות לראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי - ואז נדלקה אצלי הנורה. ברקע סבלתי ממשבר גיל ה-40, ואמרתי לעצמי שאם לא אעשה מהלך עכשיו, לא אבצע אותו לעולם. היתה לי כמיהה להשפיע מבחינה חברתית-פוליטית-ציבורית, גם אם הדבר כרוך בירידה של ההכנסה הכספית".



סיגריה עם עיני



תקן שלח, באמצעות שני ידידים של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, את דף קורות החיים שלו ללשכת היו"ר, וזה הזמין אותו לפגישה. "אמרתי לו שאני שם לב שהוא מנסה לייצר דבר שאני מתחבר אליו: שינוי במהותה של ההסתדרות, הפיכתה לאיגוד מקצועי שאינו מתרברב ב'סימון המעסיקים הרעים' ואינו מרבה באיומי שביתה, אלא מתנהל באופן ענייני", נזכר תקן. "זה נגמר בכך שגילינו שאנו בני אותו המזל (דלי). הכימיה בינינו נוצרה תוך חצי דקה, כשהדלקנו יחד את הסיגריה הראשונה".



ובכל זאת, לעבור מייצוג מוחלט של מעבידים לתפקיד מפתח בארגון עובדים, זה שינוי לא פשוט.



"אילו בראש ההסתדרות עמד עמיר פרץ, לא הייתי מקבל עלי את התפקיד. עיני הוא איש שקול, אחראי ורציונלי. יש לו במקביל תחושות בטן שפוגעות 'בול'. הוא יודע להתחשב במכלול הנסיבות. בקיץ 2007, כשהודענו על שביתה במשק נגד הממשלה בגלל המחלוקות עמה במשא ומתן על הסכם השכר במגזר הציבורי, עיני גילה במקרה שהשביתה נופלת על ט' באב - והחליט לדחות אותה עד למחרת היום. בעניין הזה הוא פעל מתוך תחושת בטן, ואפילו מתוך סוג של אמונה מיסטית, שלפיה שביתה במועד בעל משמעות דתית עלולה להיכשל".



מה הפריע לך במשרד של גולן?



"תמר היא אשה קשוחה הרואה הכל בשחור-לבן, בלי גווני ביניים. אני טיפוס שונה. נכון שלעתים קרובות מאבק הוא ערך עליון, אך צריך לשמור במקביל על אפיק של הידברות עם הצד שכנגד. ביחסי עבודה, בניגוד אולי לתחום הפלילי או המסחרי, אינך יכול להיות מיליטנטי כל הדרך. יחסי עבודה אינם דומים לקרב מתמשך בין שתי חברות עסקיות. נניח שכעורך דין של מעסיק, הצלחת להשיג בבית הדין צו מניעה נגד העובדים שפתחו בשביתה, או עלה בידך להערים על נציגיהם במו"מ על הסכם השכר. אז הרווחת שנתיים של שקט תעשייתי, ומה אחר כך? במו"מ על הסכם השכר הבא כבר תשלם ביוקר על כך שסידרת את העובדים.



לדבריו, יש שתי גישות רווחות בקרב עורכי דין שעוסקים בדיני עבודה: האחת, ניהול מלחמה עקבית נגד הצד השני, והשנייה - גשרים. "גם כשייצגתי מעבידים, היית תמיד בעד בניית גשרים עם נציגי עובדים, תוך כדי מאבק. מדוע? כי הסכם נחתם תמיד בין שני צדדים".



תמר גולן אומרת בתגובה: "אינני רוצה להתייחס לעניין תרומתו או אי תרומתו של תקן להישגי המשרד. פעולותיו של תקן העידו על ניסיון מצידו לנשל אותי מהמשרד ואין בדעתי להרחיב בנושא".



האירוע המרכזי שהיית מעורב בו לאחרונה היה ההסכם להנהגת פנסיה חובה לכל העובדים במשק. ועדת הכספים וועדת העלייה והקליטה של הכנסת קבעו שזה הסכם לא טוב.



"אני דווקא רואה בהסכם הישג היסטורי. לפני 32 שנה מזכ"ל ההסתדרות ירוחם משל הוציא ספר שבו הוא הכריז ש'בחודשים הקרובים יעבור חוק פנסיה חובה'. מאז לא קרה דבר ורק עכשיו זה התממש. פעם היתה גישה בהסתדרות של הכל או לא כלום, כלומר או שכולם יהנו מהפרשה לפנסיה בשיעור של 17.5% משכרם, או שלא יהיה הסכם. גישה זו גרמה לכך שמיליון שכירים נותרו בלי צבירה לפנסיה.



הגישה החדשה של ההסתדרות, לדבריו, מציאותית והדרגתית יותר ובכך מאפשרת הישגים משמעותיים יותר עבור העובדים ולרווחתם. "אם תגיד לבעל נגריה, מאפיה או קונדיטוריה להפריש עבור עובדיו 17.5% מהשכר לקרן פנסיה, זה לא יילך. היינו חייבים ליצור תהליך הדרגתי, כדי שלא תהיה גזירה שהשוק לא יכול לעמוד בה. לכן קבענו הפרשה צנועה של 2.5% מהשכר בשנה הראשונה להפעלת הסכם הפנסיה - והיא גדלה והולכת בהדרגה עד 15% מהשכר בעוד חמש שנים. כך יהיה קל יותר להגיע ל-17.5%. נכון, יש בעיה עם עובדים מבוגרים בני 50 ומעלה עליהם חל הסכם הפנסיה. נותרו להם עוד שנים מעטות יחסית עד צאתם לגמלאות, והם לא יספיקו לצבור זכאות לפנסיה משמעותית. אנו במשא ומתן עם הממשלה, כדי שהיא תדאג להם".


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully