"הסיכוי להיפגע מפצצה בישראל קטן מהסיכוי להיפגע בתאונת אופניים בקופנהאגן", אומרת אילנה רולינגס, הנספחת הכלכלית בשגרירות דנמרק בישראל לכל אותם יזמים החוששים לטוס לישראל. "למי שמחליט להגיע בכל זאת", היא אומרת, "מצפה הפתעה נעימה". רולינגס, 34, נולדה בישראל, אך חיה רוב שנותיה בדנמרק עד שנישאה לישראלי וחזרה לארץ הקודש, נכנסה באחרונה לתפקידה החדש. היא והשגריר הוותיק קארסטן דמסגארד נחושים לקדם את יחסי הסחר בין שתי המדינות ולהפוך את דנמרק ליעד נחשק ליזמים ישראלים. "יש הרבה מאוד פוטנציאל שעדיין לא מוצה", אומר דמסגארד, "בעיקר בתחומי הכלכלה החדשה. תחום ה-ICT (Informationm Communication, Telcom) ומדעי החיים הם שני תחומים חזקים מאוד בשתי המדינות. שיתוף הפעולה פה מתבקש".
דמסגארד ורולינגס מוקסמים מהחדשנות הישראלית. בניגוד לקזחים, שמבקשים לקנות חברות ישראליות ולהעבירן לקזחסטאן, או לסינגפורים שמגיעים לכאן כדי ללמוד חדשנות, השניים מציעים שיתופי פעולה על בסיס שוויון. "דנמרק היא אחד משוקי הניסוי הטובים בעולם בתחום ה-IT", אומרת רולינגס. "מיקרוסופט, נוקיה, דל, סוני ואחרות - הקימו אצלנו מרכזי פיתוח".
במקביל, נהפכת דנמרק לאחד המרכזים הגדולים באירופה בתחום הפרמצבטיקה. ב-96' החלה ממשלת דנמרק בהקמת ה"מדיקון ואלי", הסמוך לקופנהאגן, שאליו מגיעות עשרות חברות בינלאומית מתחום הביו-טק, שנהנות, בין היתר, מכך שהמקום מוקף ב-14 מוסדות אקדמיים המספקים לו כוח אדם איכותי. "הממשלה הדנית מעודדת חברות מכל העולם להגיע למדיקון ואלי", אומר דמסגארד. "יש לנו מסורת ארוכה של עניין בתחום הפרמצבטיקה, ואנו מעוניינים למצב את עצמנו כמרכז בינלאומי בתחום. לטבע יש כבר שיתוף פעולה עם חברה דנית, ואנו צופים כי חברות ישראליות נוספות יילכו בדרכה".
'פלקסיקיוריטי'
הדרך לעידוד יזמים בינלאומיים להגיע אל המדינה הצפונית הקטנה עוברת דרך תמריצים מוכרים: מס החברות בדנמרק נמוך יחסית למדינות האזור (25% לעומת 28% בשוודיה, 33% בצרפת, או 38% בגרמניה), הענקת מענקי פיתוח מפתים ובמקרה הדני גם כוח עבודה איכותי, מקצועי ונוח למעסיק. "המושג ?פלקסיקיוריטי' הוא חלק מאורח החיים הדני", מספרת רולינגס: "המעסיקים יכולים לפטר בקלות מבלי להיות כפופים למצנחי זהב או לתנאים מורכבים אחרים, מכיוון שמערכת הרווחה החזקה מאפשרת למפוטר לחיות ברווחה עד למציאת העבודה הבאה. המודל הזה מאפשר לשכור ולפטר במהירות, מה שמקל מאוד על המעסיקים".
הוועדים, כמו במדינות אירופיות אחרות, מחזיקים את היד על הדופק, אבל תומכים בשיטה, וכך הופכים את דנמרק למקום יציב מאוד בתחום יחסי העבודה. "יש מעט מאוד שביתות, אם בכלל", אומרת הנספחת. מול היתרונות עומד חיסרון אחד משמעותי למעסיקים: המשכורות הן משכורות אירופיות גבוהות.דמסגארד: "נכון, אבל בתחומים האלה המשכורות תמיד גבוהות. אנחנו לא מתחרים בסין או הודו, ולא מציעים להקים פה פסי ייצור המוניים. אנחנו מציעים מחקר ופיתוח משותף - מה שדורש כוח אדם משכיל משתי המדינות. כוח אדם כזה אמנם יקר, אבל בדנמרק הוא גם זמין ומקצועי".
תחום אחר שבו מקווים הדנים ליצור שיתופי פעולה עם יזמים ישראלים הוא כאמור הקלינטק. "רק כדי לסבר את האוזן: 76% מהפסולת הדנית ממוחזרת, תחום מערכות הסינון ומיחזור המים מפותח מאוד, אנחנו אחת המדינות המובילות בתחום אנרגיית הרוח ויכולים לסייע גם בתחום אנרגיית השמש", אומרת רולינגס. "בדצמבר 2009 תארח דנמרק את הוועידה העולמית לשינוי אקלימי, שתחדש את פרוטוקול קיוטו ותדון בדרכים להקטנת פליטות הפחמן. מדובר בתחום שיש לנו הרבה מה לתרום בו, בעיקר לישראל, שבה התחום עדיין בחיתוליו".
הסכם מענקים
איך יכול יזם ישראלי להתחיל לפתח קשרים פוטנציאליים עם יזמים דנים? דרך נוחה מתגבשת ממש בימים אלה בלשכת המדען הראשי. באוגוסט 2006 נחתם הסכם תמיכה מקבילה בין ממשלת ישראל לדנמרק. מדובר בהסכם דו-צדדי לביצוע מחקר ופיתוח בפרויקטים משותפים ליזמים משתי המדינות.
בניגוד להקמת קרן שמשמשת כחברה בעלת דירקטוריון, קופה משותפת ותקציב מוסכם (כמו קרן bird הישראלית-אמריקאית או קרן siird, שהקימה ממשלת ישראל עם ממשלת סינגפור), הרי שעל פי מודל התמיכה המקבילה - שהוא מעט פחות מחייב מכיוון שלא מדובר בהקמת חברה משותפת - מתחייבות שתי הממשלות להקים מנגנון שיסייע לאתר יזמים משני הצדדים, לקשר ביניהם ולבחון את בקשותיהם לקבלת מענק. המודל קיים כבר שנים רבות ופועל מול עשרות מדינות, אך רק באחרונה נחתם הסכם עם דנמרק - מה שמוכיח שוב שהממשלה הדנית מבקשת ליצור עניין בשוק הישראלי.
המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי עופר, מסביר את הנכונות הישראלית: "מדובר באחת המדינות המתקדמות ביותר כמעט בכל תחום. יש להם יכולות גבוהות, ניתן לצפות להיזון חוזר לטובת שני הצדדים, ויש לנו עניין לקיים אתם יוזמות משותפות דרך מנגנון התמיכה המקבילה". על פי הערכות המדען הראשי, בכל שנה יזכו חמישה עד 10 פרויקטים בהלוואה של כמה מאות אלפי שקלים. הסכום הסופי של המענק נקבע בימים אלה ממש.
אחת לכמה חודשים תתכנס ועדה מטעם שתי המדינות ותבחן את כל הבקשות. הסכום יוענק לחברה הישראלית על ידי המדען הראשי, וסכום זהה יינתן על ידי ממשלת דנמרק לצד הדני של המיזם. ההלוואה תוחזר רק לאחר שהיזמים ינחלו הצלחה עסקית ובתנאים המקובלים במשרד המדען. את הבקשות ניתן להגיש דרך מתימופ (matimop), מרכז התעשייה הישראלי למחקר ופיתוח. חברות ישראליות שמעוניינות ביצירת קשר עם חברות דניות לצורך המו"פ המשותף, יכולות להיעזר גם בשגרירות הדנית בישראל ובשגרירות ישראל בקופנהאגן.
yazam@themarker.com
דמסגארד: "אנחנו לא מתחרים בסין או הודו, ולא מציעים להקים פה פסי ייצור המוניים. אנחנו מציעים מחקר ופיתוח"
טלי חרותי-סובר
3.2.2008 / 9:18