העולם הקטן של הדירקטורים: חמישה צעדים מדירקטור לדירקטור; 5 חברות ציבוריות במרכז רשת הקשרים

אם יש לכם לפעמים הרגשה שבדירקטוריונים בישראל יושבים אנשים ששייכים לאותו מילייה ויכולים לסכם ביניהם עניינים בכמה שיחות טלפון - נראה שאתם צודקים; מחקר חדש חושף בדיוק כמה הדירקטורים בחברות בישראל קרובים זה לזה; מהמחקר - שהקיף 3,011 דירקטורים ב-546 חברות ציבו

אתי אפללו



קשרים תמיד היו שם המשחק בעולם העסקים הישראלי. הקשרים החזקים ביותר נוצרים תוך כדי ישיבה משותפת סביב שולחן הדירקטוריון. מכיוון שדירקטורים מכהנים לא פעם בכמה וכמה דירקטוריונים, נוצרת למעשה רשת חברתית תוססת - ועולם העסקים הישראלי, הקטן ממילא, נהפך להיות קטן עוד יותר.



הרושם הזה זכה באחרונה לאישוש מדעי. מחקר שערכו ד"ר אייל סולגניק, פרופ' יצחק סוארי ולירון קונסטנטין ממכון המחקר קסירר מיפה את הדירקטורים בחברות הציבוריות בישראל, ובדק את הקשרים ביניהם.



מהמחקר - שהקיף 3,011 דירקטורים ב-546 חברות ציבוריות בישראל - עולה כי לא פחות מ-80% מהדירקטורים שייכים לאותה רשת חברתית. לשם השוואה, בארה"ב ובבריטניה רק כ-63% מהדירקטורים שייכים לאותה רשת - ובגרמניה, רק -28%. הדירקטורים שמאכלסים את הרשת הישראלית מכהנים ב-82% הציבוריות.



המחקר בדק כמה דרגות הפרדה יש בין הדירקטורים בישראל, כלומר כמה טלפונים יורמו כדי שדירקטור בחברה אחת יקבל תשובה מדירקטור בחברה אחרת. לפי המחקר, המספר הממוצע של דרגות ההפרדה בין הדירקטורים בישראל הוא 5.5, כלומר בממוצע דירקטור יוכל ליצור קשר עם כל דירקטור אחר בישראל תוך חמישה צעדים וחצי.



לדברי החוקרים, המספרים האלה מצביעים על קרבה חברתית רבה יחסית למדינות אחרות במערב - אם כי ברשת הדירקטורים האמריקאים, שגדולה בהרבה מהרשת הישראלית, ניתן למצוא מספרים דומים. ברשת הבריטית או הגרמנית לדוגמה, כבר נדרשים יותר משישה צעדים.







מה שהופך דירקטור למקושר הוא מספר הדירקטוריונים שבהם הוא מכהן והרכבם - כלומר כמה דירקטורים מקושרים יושבים באותו דירקטוריון. מנתוני המחקר עולה כי דירקטורים מקושרים יושבים בדרך כלל עם דירקטורים מקושרים אחרים סביב אותם השולחנות, ובישראל יש חמש חברות ציבוריות שיושבות בלב רשת הקשרים.



לפי המחקר מרבית הדירקטורים, בייחוד בחברות קטנות, מכהנים בדירקטוריון אחד, אבל יש בישראל דירקטורים שיושבים גם בחמישה דירקטוריונים (15) בשישה דירקטוריונים (11) ואפילו בתשעה דירקטוריונים (3).



לפי אתר האינטרנט "השולטים" (ראו מסגרת), יש בישראל גם דירקטורים שמכהנים בכ-30 דיקרטוריונים. ואולם אלה לא תמיד המקושרים ביותר, ולעתים מדובר בדירקטורים שמכהנים בחברות הבת הפרטיות של קבוצה מסויימת.



גברים וקשרים



ברשת המרכזית של הדירקטורים בישראל יש 400 דירקטוריות נשים לעומת 1,991 דירקטורים גברים. אחת הסוגיות שנבדקו במחקר היא ההבדל ברמת הקשרים בין גברים ונשים. הנתון שהתקבל לא ממש מפתיע: דירקטוריות מקושרות פחות.





בעוד שלגברים נדרשים 5.45 צעדים להגיע אחד לשני, לנשים נדרשים 5.53. "לכאורה פער קטן", אומרים החוקרים, "אך מכיוון שכמעט בכל דירקטוריון יש לפחות אישה אחת, ההפרש בין רמת הקשרים בין הנשים לבין הדירקטורים באותה חברה חייב להיות לכל היותר 1. ההפרש בין רמת הקשרים של הנשים לזאת של הגברים הוא מובהק, וניתן לומר כי ההבדלים שנוצרו בין הגברים לנשים אינם מקריים".



"בנוסף, את הקביעה הזאת מחזקת העובדה שמרבית הדירקטוריונים שבהם מכהן דירקטור אחד בלבד מהרשת הם גברים, עניין זה פוגע מאוד ברמת הקשרים של הגברים, ועם זאת עדיין הגברים מקושרים יותר מהנשים בהפרש מובהק".



גם הדח"צים בעניינים



אחד הממצאים המעניינים יותר במחקר נוגע לדירקטורים חיצוניים (דח"צים). דירקטורים אלה מתמנים כדי לשמור על האינטרסים של הציבור אל מול בעלי המניות. ואולם בדיקת הקשרים שלהם מוכיחה כי הם הופכים את רשת הדירקטורים לריכוזית ומקושרת עוד יותר, מפני שהם עצמם מקושרים יותר מהדירקטור הממוצע. בישראל יש 669 דח"צים ומספר צעדי ההתקשרות ביניהם הוא 5.44.



האם יש למחקר גם צד אופרטיווי? החוקרים חושבים שכן. "נראה כי העובדה שרשת הדירקטורים מציגה תכונות של 'עולם קטן' צריכה להילקח בחשבון בדיונים בחוק החברות וכן בחוק ניירות ערך", הם אומרים. "יש להפנים את העובדה שרשת הדירקטורים בישראל היא רשת עם ממסרים מהירים של אינפורמציה, שבה פרקטיקות ניהוליות עוברות מהר. אנו מקווים כי העבודה הזו תביא בעקבותיה עוד עבודות בענייני רשתות מקצועיות בחברות ובשוק ההון בישראל".



קשרים ברשת

מי שאינו רוצה לקרוא מחקרים ארוכים יכול פשוט להיכנס לאתר האינטרנט השולטים. באתר ניתן למצוא את שמות הדירקטורים ואת רשימת הדירקטוריונים שבהם הם חברים ולעקוב אחר רשת הקשרים בין הדירקטורים בישראל.



המעקב מצייר תמונה מעניינת. נניח, לדוגמה, שהדירקטור אהרון קצרגינסקי צריך משהו ממנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו. קצרגינסקי, לפי האתר, מכהן או כיהן בדירקטוריונים של החברות (הציבוריות או הפרטיות) הבאות: דלק נדל"ן, נחושתן, בנק ירושלים, ארקו אחזקות, דלק בלרון, חד - חברה לתעשיות מתכת, ודנקנר השקעות.



בכל אחת מהחברות, מכהנים דירקטורים נוספים, וגם הם מכהנים בדירקטוריונים נוספים. קצרזינקי, לדוגמה, יכול להרים טלפון לדני דנקנר, שיושב עמו בדירקטוריון דנקנר השקעות, והוא כבר ירים טלפון לצבי זיו, מכיוון שדנקנר מכהן גם כיו"ר בנק הפועלים ויש לו קשר בלתי אמצעי עם מנכ"ל הבנק. למעשה, לקצרגינסקי לא תהיה בעיה למצוא אנשים שירימו בשבילו טלפונים לדירקטורים בעשרות חברות.



לפי האתר, הוא יושב בדירקטוריון נחושתן עם דורון רוזנבלום, ובדנקנר השקעות עם אורי אילן, שכל אחד מהם מכהן או כיהן בשנים האחרונות בעשרה דירקטוריונים שונים של חברות ציבוריות ופרטיות, ובדירקטוריון ארקו אחזקות הוא יושב יחד עם דניאל שפירא, שמכהן או כיהן לפי האתר כדירקטור בעשרות חברות ציבוריות ופרטיות.



רשת קשרים היא לא בהכרח דבר רע. לרשת הקשרים בין הדירקטורים יכולות להיות גם השפעות חיוביות, דירקטור יכול להעביר בין החברות השונות בהן הוא מכהן נורמות של ממשל תאגידי, בקרות פנים, או התנהלות נכונה. אבל אסור לשכוח שברשת הזאת יכולים לעבור גם סודות מסחריים, יכולות להתעורר בעיות של הגבלים עסקיים, וכמובן שעלול להיווצר אפילו שימוש לא חוקי במידע פנים.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully